ביטול מכרז משותף

להלן פסק דין בנושא ביטול מכרז משותף: פסק-דין רקע 1. חמש מועצות מקומיות (המשיבות 1) פרסמו בשלהי חודש דצמבר 2005 מכרז משותף, שעיקרו רכש תוכנה, חומרה ומערכות לימוד עבור גנים ובתי ספר בתחום שיפוטן. מספר הצעות עברו את תנאי הסף של המכרז, ובהן הצעה משותפת של שתי העותרות, הצעה של המשיבה 2 (להלן - 'מרעי') והצעה של המשיבה 3 (להלן - 'שדאפנה'). הצעת העותרות היתה הזולה מבין שלוש ההצעות, ואף על פי כן לא הומלצה בידי ועדת המכרזים כהצעה הזוכה. ועדת המכרזים מצאה לפצל את העבודה שבמכרז, והמליצה להעניק את חלקה האחד למרעי ואת החלק האחר לשדאפנה. עמדות הצדדים 2. בעתירה שהניחו לפנינו מבקשות העותרות להכריז על הצעתן כעל ההצעה הזוכה במכרז, ולחילופין להורות על ביטולו של המכרז. על הסעד של ביטול המכרז הן ויתרו, בהודעה ששלחו לבית המשפט, לאחר שסוכמו טענות הצדדים. 3. במרכזה של עתירה עומדת טענת העותרות, לפיה הצעתן היתה הזולה ביותר, ולכן היה על ועדת המכרזים להמליץ עליה כעל ההצעה הזולה. מסקנה זו מתבקשת, כך העותרות, גם אם היתה ועדת המכרזים הולכת אחר הוראות המכרז, שקבעו משקלות לשיקולים השונים אותם יש לשקול, ובתוכם העלות המוצעת של העבודה, ניסיון קודם וכד'. 4. תשובתן של המשיבות לטענה המרכזית בעתירה מבקשת לשכנע, כי תנאי המכרז קבעו תנאי סף, לפיו על המציע להיות בעל ניסיון בתחום המדובר - במגזר הערבי. העותרות אינן בעלות ניסיון שכזה, ולכן לא עברו את הסף, והצעתן לא הובאה בחשבון בידי ועדת המכרזים. מכל מקום, אפילו אין מדובר בתנאי סף, הרי שעניין לנו בשיקול חשוב, שועדת המכרזים נתנה לו משקל בחשבון המשקלות עליהן דיברנו למעלה, וגם משום כך לא היה מקום להמליץ על הצעת העותרות כעל הצעה זוכה. 5. לטענה זו של המשיבות עונות העותרות, כי המכרז איננו כולל תנאי סף בדבר קיומו של ניסיון במגזר הערבי. משום כך הן גם כופרות בטענה, המבקשת ליתן משקל, בחשבון המשקלות הנ"ל, לקיומו או להעדרו של ניסיון שכזה. ועל כל אלה הן מוסיפות, כי יש גם יש בידיהן ניסיון במגזר הערבי בתחום הנדון, בניגוד לסברתה (השגויה) של ועדת המכרזים. 6. טענה אחרת טוענות העותרות בפנינו, ולפיה פיצול העבודה וחלוקתה בין מרעי ושדאפנה מנוגד לדין. לטענה זו עונות המשיבות 2-1, כי המכרז כלל הוראה, שלפי פירושה הנכון מתירה לועדת המכרזים את הפיצול. שדאפנה מקבלת, בתורה, את הטענה, וסבורה משום כך, כי את כל העבודה ראוי היה ליתן לה, ולא לחלקה בינה לבין מרעי. 7. על טענות מרכזיות אלה נוספו טענות, שמקצתן מבקשות להטיל מום בהצעתה של מרעי, ומקצתן מבקשות להטיל דופי בהתנהלותה של ועדת המכרזים לאחר פתיחת תיבת המכרזים. במסגרת זו טוענות העותרות, כי ערבותה של מרעי נפגמה בפגם, המצדיק את פסילתה. מרעי כופרת בטענה זו, ומנגד מפנה לפגמים שנפלו בערבות שנתנו העותרות דווקא. העותרות טוענות עוד, כי ועדת המכרזים כשלה בכך שלא הציגה, במועד, אמדן למכרז. לכך עונות המשיבות, כי העותרות ויתרו, ובכתב, על כל טענה בעניין זה, ומכל מקום לא נפגעו כלשהו מן הפגם. כשל אחר שטוענות לו העותרות עניינו בדין ודברים שנתקיים בין ועדת המכרזים לבין מרעי ושדאפנה, ולטעם העותרות הוא עומד בניגוד להוראות הדין. המשיבות מסבירות, כי דין ודברים זה לא חרג מן המותר לפי הדין. 8. המשיבות טוענות, מצידן, טענות סף אחדות, ובכללן טענה להעדרו של ניקיון כפיים בהגשת העתירה, משום הסתרתן של עובדות אחדות מבית המשפט, טענה לשיהוי בהגשת העתירה, וטענה לאי-צירופם של צדדים רלוונטיים לעתירה. העותרים כופרים בכל אלה. החלטת ועדת המכרזים 9. בטרם ניכנס לעובי הקורה בבירור המחלוקת שנפלה בין בעלות הדין נביא תחילה את החלטתה של ועדת המכרזים מיום 18.7.2006 (עליה נסבה העתירה), שבחלק הרלוונטי לנו קבעה כך: "הועדה מיצתה את כל הבדיקות הצריכות לבירור על מנת לבחור בהצעה הטובה ביותר אשר יש בה כדי לתת תועלת מקסימאלית. ... כאמור ולאחר בירורים שארכו זמן, החליטה הוועדה, לאמץ את חוות דעתו של ד"ר אלי טייכר בדבר המציעים הזוכים, ולהחליט על פיצול המכרז בהתאם לחוות דעתו המשפטית של סלאח נסאר. אשר על כן ועדת המכרזים מחליטה בזאת פה אחד על הזוכים לפי הפירוט הבא: חברת שדאפנה קומפיוטר זוכה בחלק של התוכנות. חברת מרעי יישומים זוכה בחלק של הערכות הטכנולוגיות גם בהדרכה והכשרה. לקיים משא ומתן עם חברת מרעי יישומים אחרי פרסום ההחלטה בנושא הורדת מחירים כי הם נחשבים לגבוהים ע"פ חוות דעתו של היועץ הארגוני" כאן המקום להזכיר (כפי שגם עולה מעיון בהחלטת הועדה), כי הועדה הסתייעה בחוות דעתו של יועץ ארגוני, ד"ר אלי טייכר, וזה ציין, בסעיף 2 לפרק 'מסקנות בדרך להמלצה' לחוות דעתו (מיום 14.3.2006) כך: "במרכיב המחיר מציגים אודיוסיסטמס מחיר זול משמעותית מכל המציעים האחרים. מאידך הרושם שהיכרותם, זמינותם ויכולתם במיגזר הערבי נמוכה מזו של שדפנה." לבד מדברים אלה לא מזכירה חוות הדעת של ד"ר טייכר את העותרות. ד"ר טייכר שלל את הצעתן מיניה וביה, כך יוצא, כמי שעשויות לזכות במכרז. ועדת המכרזים הלכה בעקבותיו והתעלמה מהצעתן של העותרות, משמע לא הביאה אותה כלל כהצעה העשויה לזכות במכרז, רק על שום העדרו של ניסיון קודם במגזר הערבי. מכאן אנו מגיעים לשאלה, האם נכון נהגה ועדת המכרזים בהתעלמות זו שהתעלמה מהצעת העותרות, משמע האם נכון סברה, כי המכרז כולל תנאי סף לקיומו של ניסיון קודם במגזר הערבי, כפי שמבקשות המשיבות לשכנע עתה. ניסיון קודם במגזר הערבי כתנאי סף 10. בטרם נפנה לשאלת קיומו של תנאי סף בדבר ניסיון קודם במגזר הערבי נציין, כי שאלה זו היתה לשאלה עיונית בלבד, לאחר שבכתב העתירה המתוקן טענו העותרות, כי הן בעלות ניסיון, ואפילו רב, גם במגזר הערבי. משכך, כי אז אפילו תאמר, כי המכרז קבע תנאי סף בדבר קיומו של ניסיון במגזר הערבי, הרי שהעותרות עמדו בו, ולכן לא היה מקום להתעלם מהצעתן כלא היתה, ולהתייחס רק להצעותיהן (היקרות יותר) של מרעי ושדאפנה. בהקשר זה יש לדחות את טענת המשיבות, לפיה העותרות הרחיבו את חזית המריבה על ידי שטענו לקיומו של ניסיון קודם במגזר הערבי, לאחר שבהצעתן הן לא הזכירו ניסיון קודם במגזר הערבי. גדר המחלוקת נקבעת על פי כתבי הטענות, ובענייננו - על ידי כתב העתירה (וכתבי התשובה), ומשכתב העתירה תוקן (לפי החלטה מיום 29.10.2006) וכלל את הטענה בדבר קיומו של ניסיון קודם במגזר הערבי, כי אז אין לומר על העותרות, כי הן מרחיבות חזית. וגם טענה לשיהוי בהעלאת הטענה לא יכולה להיטען בהקשר זה, שהרי העותרות לא ידעו, עד כי הוגשה עתירתן (לפי נוסחה המקורי) ונתגלו מסמכים שבידי המשיבות, כי הטעם לדחיית הצעתן היה נעוץ בהעדרו של ניסיון קודם במגזר הערבי. המסמכים הובאו לידיעתן זמן לא מבוטל לאחר שהוגשה העתירה. מכל מקום, העובדה, שהעותרות, שעתה אנו יודעים כי הן בעלות ניסיון עשיר גם במגזר הערבי, לא כללו את ניסיונן בהצעה, כי אם מנו ניסיון קודם בפרויקטים אחרים, מלמדת על כי הן לא סברו, כי המכרז מחייב ניסיון קודם במגזר הערבי, שהרי מסמכי המכרז אינם כוללים תנאי לקיומו של ניסיון קודם במגזר הערבי, ובכך תעסוק הפסקה הבאה. 11. אם כן, למעלה מן הדרוש אנו מבקשים ליתן את הדעת לשאלה, האם המכרז כלל תנאי סף לקיומו של ניסיון קודם במגזר הערבי. המכרז אינו נוקט לשון מפורשת, הקובעת תנאי מוקדם ולפיו על המציע להיות בעל ניסיון במגזר הערבי. המשיבות מבקשות ללמוד מסקנה זו מתנאים אחרים שבמסמכי המכרז, ומראייה כוללת של מהותה ותכליתה של העבודה עליה מדבר המכרז. הן נשענות, בין היתר, על הוראת סעיף 0.1.2 ב' של מסמכי המכרז הקובעת לאמור: "ישתתפו ספקים העונים על תנאי הסף הבאים... ב. ספקים בעלי ניסיון מעל שנתיים בפרויקטים דומים בהקף כספי של 2 מליון ₪ לפחות..." המשיבות מבקשות לפרש את התיבה 'פרויקטים דומים' ככזו המחייבת ניסיון קודם במגזר הערבי. להבנתן - מסקנה זו מתחייבת ממתן פירוש תכליתי למלים אלו, מתוך התחשבות בטיבו, טבעו ומטרתו של המיזם בכללו. הן מדגישות את יסוד השפה (הערבית), והריהו חשוב כשאנו מדברים על בניית תשתית פדגוגית. 12. טענתן זו של המשיבות אינה טובה בעיניי. דווקא החשיבות הרבה שהמשיבות מבקשות לייחס לתנאי זה היא הנותנת: אם התנאי כה חשוב - מדוע לא ציין זאת עורך המכרז כתנאי מתנאי הסף אותם מנה בסעיף 0.1.2 הנ"ל שבמסמכי המכרז? ואם הוא לא ראה לציינו במפורש בין תנאי הסף שבסעיף זה, פשיטא שהוא לא התכוון לדרוש דרישה מוקדמת זו ממגישי ההצעות במכרז. 13. יתר על כן, טענותיהן של המשיבות כאילו מהותו, טיבו וטבעו של המכרז מלמדים על כי הניסיון במגזר הערבי הוא בעל חשיבות בסוג כזה של עבודה, הכוללת גם פיתוח תכנה ולא רק הספקת חומרה, אינן משכנעות, הגם שאם היו הטענות נכונות - פשיטא שהדברים היו גם לנגד עיניו של מנסח המכרז, שהיה מונה, כאמור, את הדרישה כאחת מדרישות הסף, והוא לא עשה כן. ולגופה של טענה, לבד מהעלאתה בעלמה לא הביאו המשיבות כל ראייה שבמומחיות שתשכנע, כי העבודה אמנם צריכה ניסיון מיוחד ושונה מסתם ניסיון בתחום התוכנה בכלל. ועדת המכרזים אמנם נשענה, בהחלטתה, על חוות דעתו של היועץ הארגוני, ד"ר טייכר, אלא שלכתב תשובתן הן לא הביאו חוות דעת, גם לא זו של ד"ר טייכר. וד"ר טייכר עצמו איננו מסביר, בחיווי הדיעה שנתן לוועדת המכרזים בשעתה, מדוע חשוב כל כך הניסיון במגזר הערבי דווקא, עד כי הוא שולל את הצעתן של העותרות כזוכה אפשרית במכרז רק משום שהן נעדרות (לדעתו) ניסיון קודם במגזר הערבי. 14. סיכומה של נקודה, אינני מקבל את עמדת המשיבות, לפיה המכרז קבע תנאי מוקדם להגשת הצעה, לפיו דרוש ניסיון קודם במגזר הערבי אצל המציע, ומכל מקום - אפילו היה נקבע תנאי שכזה - הוא נתקיים אצל העותרות. משקלות 15. אנו מגיעים, איפוא, לכך, שלא היה כל מקום להתעלם מהצעתן של העותרות רק משום כך שהיועץ הארגוני סבר, כי אין בידיהן ניסיון קודם במגזר הערבי. משחלפנו על פני משוכה זו אנו באים לשאול עתה, על יסוד ההנחה שהצעתן של העותרות עברה את כל תנאי הסף, האם היא אמנם ההצעה 'הטובה' ביותר. בכגון דא עלינו לראות את הוראת סעיף 0.4.3 של מסמכי המכרז (בפרק 'תהליך בחירת הספק הזוכה') הקובעת לאמור: "בחירת הספק תעשה ע"י המועצות על פי השיקולים הבאים:" וכאן באה טבלה, הנותנת משקל (באחוזים) לשיקולים שונים (שכונו 'קטגוריות'), ובתוכם ראינו, בין היתר, את 'העלות הכספית' (המקבלת משקל של 60%), 'ניסיון וממליצים' (10%) ועוד. העותרות והמשיבות הכבירו מלים אודות המשקלות הללו שקבען סעיף 0.4.3 למסמכי המכרז, כשהעותרת והמשיבות מציעות, כל אחת לפי טעמה, דרך חישובית שונה לעריכת החשבון, ובכלל זה מבקשות המשיבות לשכנע, כי יש ליתן משקל לניסיון במגזר הערבי, משלטעמן יש לו חשיבות, אפילו נמצא, כי לא מדובר בתנאי סף. אלא שעיון בהחלטתה של ועדת המכרזים (זו שהובאה כמעט במלואה למעלה) מלמד, כי האחרונה לא עשתה כלל את חשבון המשקלות, ודאי לא באופן חשבונאי מדויק, כפי שהציעו העותרות והמשיבות כי ייעשה. החלטת הועדה (וחוות דעתו של ד"ר טייכר שהיוותה בסיס להחלטת הועדה) פוסלת, כך ממש, את הצעת העותרות, משום התפיסה (השגויה) כי אין להן ניסיון קודם במגזר הערבי, כאילו ניסיון שכזה דרוש כתנאי סף. 16. הערה אחת מתחייבת בכל זאת, בטרם נמשיך. ראינו את סעיף 0.4.3 והטבלה שנכללה בו. ראינו גם את ניסיונן של העותרות (ושל מי מהמשיבות, בעקבותיהן) להציע תרגום חשבונאי מדויק של ערכי הטבלה, על מנת להיווכח איזוהי ההצעה 'הטובה' ביותר. לי נדמה, כי לא לכך נתכוון מנסחם של מסמכי המכרז. הוא לא קבע פונקציה כזו או אחרת לקביעת המשקלות, כי אם מנה חמש קטיגוריות של שיקולים אותם על ועדת המכרזים לשקול, כשלצדה של כל קטיגוריה הוא קבע את משקלה הראוי בעיניו. לא מדובר, איפוא, בפונקציה מתמטית אותה קבע מנסח מסמכי המכרז, כי אם בשורה של שיקולים שיש לשקול, כל אחד לפי משקלו. 17. אחת מן הקטיגוריות שמונה הטבלה המדוברת עניינה 'ניסיון וממליצים', שמשקלה נקבע כדי 10%. המשיבות מבקשות לשכנע, כי על הועדה היה, מכוחה של הוראת סעיף 0.4.3 הנ"ל, ליתן משקל לניסיון קודם במגזר הערבי. הנני נכון לילך עם המשיבות בעניין זה, ואף להוסיף קטיגוריות נוספות שנמנו בסעיף 0.4.3 הנ"ל כגון 'איכות והוותק בשירות' ואולי גם 'עמידה בתנאי המכרז' (שקובעים כתנאי סף את ניסיונו של המציע). אלא שאפילו נלך בדרך זו - כל אלה לא שוקלים כי אם כשליש ממשקלם של כלל השיקולים שיש לשקול, שהרי משקלה של 'העלות הכספית' של ההצעה שוקל 60%, כך מצוות מסמכי המכרז. ואם כך הוא, ודאי אין לשלול את הצעת העותרות, כאילו משקלו של הניסיון במגזר הערבי שוקל 100% מכלל השיקולים. אומר מעבר לכך, אפילו אקבל, לשם הדיון כאמור, את עמדת המשיבות אודות הלגיטימיות שבהתחשבות בניסיון קודם במגזר הערבי בגדרה של הוראת סעיף 0.4.3 הנ"ל, עדיין לטעמי גוברת הצעתן של העותרות כהצעה 'הטובה' ביותר לפי משקלות אלה שקבען הסעיף, משום שהעלות הכספית של ההצעה נמוכה באופן משמעותי מזו של הצעותיהן של מרעי ושדאפנה. נזכיר, כי הצעת העותרות עמדה על סך של 1.8 מיליון ₪, בעוד שהצעתה של מרעי עמדה על 6.2 מיליון ₪, וזו של שדאפנה על 2.3 מיליון ₪. על אחת כמה וכמה מתחייבת מסקנה זו בדבר העדיפות שיש ליתן להצעת העותרות על פני הצעות אחרות כאשר אנו יודעים, כי יש בידיהן ניסיון במגזר הערבי. 18. יוצא מן האמור עד כה, הצעת העותרות היא הטובה ביותר, ועליה היה על ועדת המכרזים להמליץ כהצעה הזוכה במכרז. אמדן 19. המשיבות מבקשות לשכנע, כי אין לקבל את הצעת העותרות על שום שהיא זולה מידי (1.8 מיליון ₪) בהתחשב באמדן (כ-7 מיליון ₪). טענה זו אין לקבל. ראשית, ועדת המכרזים עצמה לא ראתה את הצעת העותרות כפסולה רק משום שעמדה על סכום נמוך בהרבה מן האמדן. שנית, היא ראתה כלגיטימית את הצעתה של שדאפנה, שעלותה היתה אף היא רחוקה מאוד מן האמדן, ועמדה על סכום דומה לזה של הצעת העותרות (2.3 מיליון ₪). פגם בכתב הערבות שנתנו העותרות 20. מפי המשיבות שמענו, כי פגמים אחדים נפלו בכתב הערבות שנתנו העותרות, ועל שום כך אין להכריז על הצעתן כהצעה הזוכה. הן טענו, בין היתר, כי נפלה טעות בציון שם המציעות/העותרות בכתב הערבות, על ידי תוספת כלשהי לשמה של העותרת 1, ומשום שהעותרת 2 לא צוינה כלל. הן טוענות עוד להעדרו של ציון המטבע ליד הסכום שבכתב הערבות. משום פגמים אלה ואחדים אחרים הן טוענות, כי נפגמה האוטונומיות של הערבות הבנקאית, ומכאן הקושי, ואולי חוסר האפשרות, שבמימוש הערבות, לעת מצוא. 21. לכל הטענות הללו של המשיבות אין בידי לשעות. אנו מדברים, לכל היותר, בפגמים טכניים שאין בהם כל מהות, ואם יתבקש מימושה של הערבות לא יהא בפגמים הנטענים כדי לעצור את המימוש או להקשות עליו, וזהו החשוב לענייננו. זאת ועוד, אין מדובר בפגמים, שהקלו עם העותרות ובכך הפרו את עקרון השוויון בין המציעים. לבד מכך יש להזכיר את העובדה, כי ועדת המכרזים לא ראתה בפגמים הנטענים ככאלה הפוסלים את הצעת העותרות, כי אם ראתה את הצעתן כהצעה כשרה למהדרין. דחייתה של ההצעה באה על שום העדרו של ניסיון במגזר הערבי, ולא משום פגמים בכתב הערבות. הצעה במשותף 22. המשיבות טענו לפגם שנפל בהצעת העותרות, על שום שהגישו הצעה משותפת, כשהיחסים ביניהן לבין מזמין העבודה, לפי תוכנה של הצעתן, אינם ברורים, על שום שביחס לאחת העותרות צוין כי היא גוף 'מוביל', וביחס לאחרת כי היא גוף 'מתקשר', ועוד כיוצא באלה טענות בהקשר זה. ואמנם עיון בהצעת העותרות מגלה, כי הן מציינות את העותרת 1 כ'גוף מוביל', בעוד העותרת 2 מצוינת כ'הגוף הנוסף: גוף מתקשר'. לא ידעתי מה ביקשו העותרות לאמר בנקיבה זו של כותרות. אלא שככל שיש בציון כותרות אלה משום עמימות, הרי שעמימות זו מתפוגגת כאשר אנו קוראים את הצעת העותרות מתחילתה, שם אנו רואים, כי שתי העותרות מופיעות בה כמציעות. כך הוא הדבר בעמוד הראשון לעתירה, שם מופיעים שמות שתי העותרות לצד המלים 'שם מלא של הגוף המציע' וגו', ללמדך כי שתיהן בבחינת 'מציע', ולא אחת מהן לבדה; בעמוד הבא להצעה ('טופס הגשת הצעה') נאמר, בסעיף 1, 'אנו החתומים מטה : אודיוסיסטמס בע"מ ו-א.סי.אס בע"מ מתכבדות להציע' וגו'. משמע שתי העותרות כאחת מגישות, משמע יחדיו, במשותף, את הצעתן במכרז. ובסעיף 2 באותו עמוד נאמר: 'הננו... [ו]מתחייבים בזה למלא אחר כל התנאים והדרישות לשביעות רצונכם המלאה', בלשון רבים, משמע שתי העותרות יחדיו. בתחתית הדף (כמו בתחתיתו של כל דף ודף בהצעה) מתנוססות חותמותיהן של כל אחת משתי העותרות (ועליהן חתימות). כעולה מדברים אלה - עניין לנו בהצעה משותפת שהגישו שני גופים במכרז, כשההתקשרות היא במשותף לשניהם - מול מזמינות העבודה. בהצעה משותפת של מספר גופים אין כל פגם, כך מסכימות גם המשיבות, ומכאן שדין הטענה להידחות. חוסר תום לב, שיהוי, אי-צירוף משיבים 23. המשיבות העלו טענות סף אחדות, שלטעמן מצדיקות את סילוק העתירה על הסף. הותרנו את אלה לסיום, אף שמדובר בטענות סף, שהרי הטענות לא נדונו באופן נפרד כי אם במסגרתה של העתירה כולה. אנו באים עתה לדון באלה, וניזקק להן אחת לאחת, ותחילה - חוסר תום לב או אִי-נקיון כפיים בהתנהלותן של העותרות. 24. העותרות טענו לפגמים שונים שנפלו בהתנהלותה של ועדת המכרזים, ובין היתר הביאו את העובדה, כי האמדן למכרז לא היה בנמצא בעת שנפתחה תיבת ההצעות. המשיבות השיבו לטענה זו בהסבר מפורט, והוסיפו לו את העובדה, כי העותרות חתמו על מסמך, בו ויתרו על כל טענה בקשר עם העדרו של אמדן. טענה זו מבססת להן טענה לחוסר תום לב אצל העותרות בכך שלא גילו בעתירתן את דבר החתימה על כתב הויתור המדובר, כאשר העלו את הטענה בדבר העדרו של אמדן. מכאן שאת עתירתן יש לדחות על הסף, כך המשיבות. 25. דעתי כדעת המשיבות, כי אכן מדובר בפגם שנפל אצל העותרות, וטוב הן היו עושות אילו גילו לבית המשפט את הדבר. אלא שדרכינו נפרדות כאשר אנו באים למסקנה המתבקשת מפגם זה. אינני סבור כמשיבות, כי העותרות לא הזכירו את המסמך על שום שהאמדן עומד על סכום גבוה הרבה יותר (כ-7 מיליון ₪) מעלות הצעתן (כשני מיליון ₪), על מנת שלא להאיר את הצעתן באור שלילי. עיון בכתב העתירה עוד בטרם תיקונו מעלה, כי העותרות כן גילו, שהאמדן עמד על סכום של כ-7 מיליון ₪, וכל טענתן היתה, כי האמדן לא היה בעת שנפתחה תיבת ההצעות. מכל מקום, את הפגם בדבר אי-הזכרת כתב הויתור יש לראות על רקע העובדה, שטענת העותרות להעדרו של אמדן לא היתה כי אם טענה שולית ביחס לטענתה המרכזית בדבר היות הצעתן ההצעה הטובה ביותר, ולא עמדה במרכזה של העתירה. על כן לא ראיתי באי-גילוי דבר החתימה על מסמך הויתור משום פגם היורד לשורשו של עניין, כזה העשוי להביא לדחיית העתירה מיניה וביה. 26. מטעמים דומים אין לי לקבל את הטענה בדבר העלמתם של מסמכים שונים ששימשו את הועדה, כגון חוות דעתו של ד"ר טייכר. אוכל להוסיף לעניין זה, כי התרשמתי שהמסמכים הללו לא היו כלל בידי העותרות, והן עמלו קשה על מנת לקבלם מידי המשיבות, והדברים משתקפים היטב מעיון בפרוטוקול הדיון בעתירה. 27. טענת סף אחרת שטענו המשיבות עניינה אי צירוף הצעת המשיבות במלואה. טענה זו אין בידי לקבל, ככזו העשויה לבסס עילה לסילוק על הסף. את אשר צריך הייתי על מנת להכריע בעתירה קיבלתי, בין מלכתחילה ובין במסמכים שנוספו אחר כך בידי מי מבעלות הדין. 28. ועוד טענו המשיבות, כי עתירת העותרות נפגמה בכך שלא כל הצדדים העשויים להיפגע מקבלת העתירה צורפו לה כמשיבים, כמצוות תקנה 6 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, שכן במכרז השתתפו שתי מציעות נוספות, ואותן לא צרפו העותרות כמשיבות. טענה זו של המשיבות אין בידי לקבל, על שום ששתי המציעות שלא צורפו כמשיבות בעתירה נפסלו בידי ועדת המכרזים, ולכן לא באו כלל בחשבון. אילו רצו שתי מציעות אלה להתמודד עם פסילתן על הסף בידי ועדת המכרזים - היה בידיהן לעשות כן בהליך נפרד. מן ההליך בו פתחו העותרות בעתירתן שלפנינו אין שתי המציעות שנפסלו עשויות להיפגע כלשהו, משכבר נפגעו על ידי פסילת הצעותיהן במכרז. 29. לבסוף יש לדחות את הטענה בדבר שיהוי בהגשת העתירה, הגם שהטענה לא נומקה כדבעי, ולגופה של טענה לא ראינו כל ממש. פיצול העבודה בין מציעים שונים 30. אף שהגענו לאן שהגענו אנו מוצאים להידרש לטענה אחת שטענו העותרות בדבר פגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים, ואנו מכוונים את הדברים להחלטה לפצל את העבודה נשוא המכרז וחלוקתה בין מרעי ושדאפנה. 31. ובכן, הואיל והמכרז בו עסקינן הוא בבחינת 'מכרז משותף' כמשמעו בחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972 (ראו נא סעיף 2 לחוק זה), כי אז חלות עליו תקנות הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ג-1973, ובהן תקנה 28, המורה כך: 28. פיצול מכרז משותף הועדה אינה רשאית לפצל את העבודות נושא המכרז אלא אם פירט תנאי כזה במכרז המשותף. 32. העותרות שלפנינו טוענות, כשהן נשענות על הוראה זו שבתקנות, כי ועדת המכרזים לא רשאית היתה לפצל את העבודה נשוא המכרז, ולחלקה בין מרעי ושדאפנה. שדאפנה מסכימה לטענה זו וסבורה, כי את כל העבודה כולה יש ליתן בידיה שלה, על שום שהצעתה טובה מהצעתה היקרה של מרעי. שאר משיבות עונות לטענת העותרות בדבר העדרו של כוח בידי ועדת המכרזים לפצל את העבודה, על ידי שהן מפנות לסעיף 0.4.1 למסמכי המכרז, המורה כך: "אין המועצות מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא, בשלמותה או בחלקים ממנה. המועצות רשאית לקבל חלק מהצעה בלבד ולא את כולה, על פי שיקול דעתה." (השגיאות במקור - א.א.) מכאן הן מבקשות ללמוד, כי ועדת המכרזים רשאית היתה ליתן לכל אחת מן המציעות חלק מן העבודה. 33. בסוגיה זו - דעתי כדעת העותרות. הוראת תקנה 28 שהובאה מעלה היא קטגורית: אין לפצל עבודה שבמכרז, אלא אם פורט תנאי במכרז, המתיר את התיקון. יש להחזיק את מנסחם של מסמכי המכרז כמי שמודע היה להוראה זו שבתקנות, ועל יסוד חזקה זו יש לומר, כי אם רצה המנסח ליתן בידי ועדת המכרזים כוח לפצל את העבודה, הוא היה עושה כן במפורש. אם לא עשה כן - פשיטא כי לא התכוון ליתן כוח שכזה בידי הוועדה. הוראת סעיף 0.4.1 ביקשה ליתן בידי ועדת המכרזים את הכוח לבטל, הלכה למעשה, חלק מן העבודה במכרז, על מנת שהחלק הנותר יתבצע בידי הזוכה במכרז. הסעיף לא נתן בידי הועדה כוח להחליט, כי מציעים שונים יקבלו חלקים שונים של העבודה, על מנת שהעבודה תתבצע כולה, אך לא בידי גורם אחד כי אם בידי גורמים אחדים. סיכום 34. משהגענו לכך, שפגמים נפלו בהחלטת ועדת המכרזים, ואת העבודה יש ליתן בידי העותרות, כי אז אין לנו להיזקק לשאר טענות שבפיהן, כגון הטענה בדבר קיומו של משא ומתן פסול, ועוד. 35. סיכומם של דברים - העתירה מתקבלת, והחלטת ועדת המכרזים מבוטלת. הצעת העותרות היא ההצעה הזוכה במכרז, ועל המזמינות (משיבות 1) להתקשר עמן בחוזה, על פי הצעתן ולפי האמור במסמכי המכרז. 36. המשיבות 1 תישאנה בשכר טרחת עורכי דין של העותרות בסך של 10,000 ₪ ומע"מ. כך תעשינה גם המשיבות 2 ו-3, וכל אחת מהן תשלמנה לעותרות שכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ₪ ומע"מ (סה"כ 30,000 ₪ ומע"מ). למען הסר ספק - החיובים הם נפרדים. בנוסף תישא כל אחת משלוש קבוצות המשיבות (1, 2, 3) באגרת המשפט ששלמו העותרות, בחלקים שווים ביניהם (שליש כל אחת). גם חיוב זה איננו יחד ולחוד כי אם נפרד. מכרזביטול מכרז