להלן פסק דין בנושא ביטול החלטה של איגוד השופטים: פסק דין 1. המבקש הוא שופט כדורגל. המבקש עותר כי בית המשפט יצהיר כי החלטת הוועדה המקצועית של איגוד שופטי הכדורגל להדיח אותו משיפוט בליגה הארצית בטלה, וכי בית המשפט יורה לוועדה מקצועית של איגוד השופטים להשיב את המבקש לאלתר לשיפוט בליגה הארצית לכדורגל. בהמלצת בית המשפט (כב' סגה"נ השופט זפט), הסכימו הצדדים כי בתיק יינתן פסק דין על בסיס כתבי הטענות בלבד, ולאחר שהמבקש ישיב לתשובת המשיבה. פסק דין זה ניתן, אם כן, על בסיס כל החומר שבתיק בית המשפט. 2. כעולה מתשובת המשיבה להמרצת הפתיחה, המשיבה - ההתאחדות הישראלית לכדורגל, היא עמותה המארגנת, מפעילה ומנהלת את כלל תחרויות הכדורגל הרשמיות בישראל. אחד הגופים שהם חלק מהמשיבה, הוא איגוד השופטים שלה (להלן: "איגוד השופטים"), המאגד בתוכו את כל שופטי הכדורגל בישראל. באיגוד השופטים ישנם מספר מוסדות מקצועיים - הנהלת איגוד השופטים (להלן: "הנהלת האיגוד"), והוועדה המקצועית הארצית (להלן: "הוועדה המקצועית"), שהיא הגוף המספק להנהלת האיגוד את התשתית המקצועית לצורך מתן החלטותיו. בנוסף, יש למשיבה בית דין עליון, שהוא הערכאה השיפוטית העליונה של המשיבה, והוא משמש כערכאת ערעור על החלטות כלל הגורמים והארגונים המרכיבים את המשיבה. 3. ס' 10 לחוק הספורט התשמ"ח - 1988 קובע כי התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של ענף הספורט אותו הוא מרכז. הנהלת האיגוד התקינה את תקנון איגוד השופטים (נספח א' לתשובת המשיבה להמרצת הפתיחה), וכן תקנון "נוהג ונוהל". עוד יש לציין כי בתום עונת הכדורגל 2005/2006, הוצגו טבלאות הדרוגים הסופיים של שופטי הכדורגל, על סמך דוחות בקורת שמקבלים השופטים במהלך העונה. המבקש דורג בדוחות אלה במקום ה-15 מתוך 21 שופטים. טענות המבקש 4. המבקש טען בבקשתו, כי בתום עונת המשחקים של 2005/6, נודע לו באקראי כי הוחלט להדיח אותו משיפוט בליגה הארצית לכדורגל (הליגה שלישית בין ליגות הכדורגל), ולהעבירו להיות שופט בליגות האזוריות, שהן הליגות השביעיות בסדר הדירוג של ליגות הכדורגל בארץ. כעולה מתשובת המשיבה לתובענה, ההחלטה על הורדת המבקש לשיפוט בליגות האזוריות התקבלה על סמך המלצתה של הוועדה המקצועית, אשר המליצה להוריד את המבקש בדירוג לאור בעיות משמעת שהיו לו. המלצת הוועדה המקצועית התקבלה על ידי הנהלת האיגוד, שהחליטה להוריד את המבקש לשיפוט בליגה אזורית. לאור החלטת הנהלת האיגוד, פנה המבקש לבית הדין העליון, אשר קבע בהחלטתו כי אין מקום להתערב בהחלטת הנהלת האיגוד, והותיר אותה על כנה. 5. המבקש טוען כי החלטת הוועדה המקצועית ניתנה בחוסר סמכות. לטענתו, לוועדה המקצועית יש סמכות להוריד שופט בדירוג רק על סמך דוחות ביקורת, ולא בשל בעיות משמעת. על פי תקנון האיגוד, ענייני המשמעת הקשורים לאיגוד צריכים להיות נדונים בפני מוסדות השיפוט המוסמכים של האיגוד. באשר לדוחות הביקורת טוען המבקש, כי היו שופטים בליגה הארצית שקיבלו במהלך העונה ביקורות טובות פחות ממנו, ובכל זאת הם לא הורדו לשפוט בליגות נמוכות יותר. המבקש מוסיף וטוען כי לא היתה להנהלת האיגוד סמכות להוריד שופט 4 ליגות, אלא ליגה אחת בלבד. 6. המבקש כופר בכך שהיו לו בעיות משמעת, והוא טוען כי הוא לא עבר כל הליך משמעתי, ולא ניתנה לו כל הזדמנות לטעון את טענותיו ולהתגונן מפני ההאשמות בהן הוא מואשם. המבקש טוען כי הורדתו ב-4 ליגות באופן בו הדבר נעשה, מהווה פגיעה בכללי המשפט הציבורי, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ופגיעה בחופש העיסוק שלו. טענות המשיבה 7. המשיבה טענה כי בית המשפט רשאי להתערב בהחלטות של בית הדין העליון רק במקרים נדירים וחריגים - כאשר בית הדין חרג מסמכותו, או כאשר הוא פגע בכללי הצדק הטיבעי. כן רשאי בתי המשפט להתערב במקרים יוצאי דופן וקיצוניים, כאשר כל בר דעת מבין שלא ניתן להשלים עם התוצאה אליה הגיע בית הדין. בכל מקרה, בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול הדעת של בית הדין. המשיבה טענה כי בית הדין לא חרג מסמכותו, והוא פעל בסמכותו - כערכאת הערעור העליונה של ההתאחדות. בית הדין לא חרג מכללי הצדק הטבעי, שכן למבקש ניתנה הזדמנות לשטוח את טענותיו בפני בית הדין. המשיבה טוענת כי הנהלת האיגוד היתה מוסמכת להוריד את המבקש במספר ליגות בסוף עונת הכדורגל (להבדיל מהורדה באמצע העונה, שהיא בליגה אחת בלבד), והיא היתה מוסמכת לעשות זאת גם מטעמי משמעת. המשיבה טוענת כי חופש העיסוק של המבקש לא נפגע, שכן שופטים אינם "עובדים", ועל כל פנים - אף אם היתה פגיעה כזו, היא היתה לתכלית ראויה. דיון 8. המבקש עותר כי בית משפט זה יבטל החלטה שהתקבלה המוסדות המקצועיים של המשיבה ואושרה על-ידי בית הדין העליון שלה. ההלכה הפסוקה קבעה כי בית המשפט יתערב בהחלטות של טריבונלים פנימיים רק במקרים מוגדרים ומצומצמים של חריגה מסמכות או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, וכן במקרים חריגים נוספים (ר' ע"א 2211/96 כהן נ. כהן, פ"ד נ'(1) 629). להלן ייבחנו ויידונו טענות המבקש בפירוט. הפגיעה בזכות הזכות הטיעון של המבקש 9. המבקש טען כאמור כי לא "היה לו יומו" כדי לטעון את טענותיו, ביחס להאשמות המשמעתיות שהועלו כלפיו. כעולה מתשובת המשיבה להמרצת הפתיחה (ס' 10 לתשובה), יוחסו למבקש מספר עבירות משמעתיות: · על פי הטענה, המבקש שלח חבר לעבודה ב"אגד", על מנת שזה ינסה להשפיע על מר אבנר כהן, רכז מבקרים ארצי (אשר גם הוא עובד חברת 'אגד') שיקדם אותו; · המבקש הגיע לישיבה של הסגל הבכיר ללא הזמנה, ומבלי שבקש רשות לכך; · המבקש התבטא בצורה קשה מאוד בפני מספר שופטים בהם רחמים שאשו, רכז המבקרים באזור המרכז, וכנגד השופטת רחל כהן; · המבקש הרחיק שחקן נוער. אחרי שהבין כי טעה בשיקול דעתו שינה גרסתו ביחס לסיבת ההרחקה, וטען כי השחקן ירק, עובדה אשר הוכחשה על ידי שחקני שתי הקבוצות; · חבר הנהלת האיגוד, דאוד סוהיל, ראה את המבקש בתום משחק ליגה, מנסה לתקוף אוהד שקלל אותו; · המבקש נכשל בעבר מספר רב של פעמים במבחני הכושר הגופני. 10. הגוף שהמליץ על הורדת המבקש משיפוט בליגה הארצית, על סמך כל האמור לעיל, הוא הוועדה המקצועית. הנהלת האיגוד אישרה את ההמלצה ב"קובץ איגוד השופטים לעונת המשחקים 2006/2007", נספח ט' לתשובת המשיבה להמרצת הפתיחה. בית הדין העליון הסתמך על החלטת ההנהלה, שהתבססה על המלצת הוועדה המקצועית, וקבע בהחלטתו כי "הוברר מתוך החומר המופיע בפנינו כי התנהגותו של המערער אינה ראויה. שוכנענו כי אין מקום להתערבותינו". (נספח י"ב לתגובת המשיבה). יש לבחון אם כן האם ניתנה למבקש ההזדמנות להעלות את טענותיו בפני הוועדה המקצועית (יובהר כי בהתאם לס' 3ג' לתקנון האיגוד, הוועדה המקצועית היא המוסמכת לערוך בירורים מקצועיים עם שופטי כדורגל). 11. כידוע, זכות הטיעון היא זכות בסיסית וחשובה, שיש להקנותה לאדם בטרם מתקבלת החלטה שעלולה לפגוע בו. כך נפסק בענין זה בפסה"ד ע"ע (ארצי) 355/99 לינדר נ. ארגון נכי תאונות עבודה, לז (2002) 846 כי: "הכלל בדבר קיומו של שימוע דורש כי רשות מנהלית לא תפגע באדם אלא אם נתנה לו קודם לכן הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפניה... המטרה העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס." הורדתו של המבקש משיפוט בליגה השלישית לשיפוט בליגה השביעית, פוגעת בו - ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת. העובדה כי המבקש אינו נחשב "עובד" של המשיבה אינה מעלה או מורידה לענין זה. ההורדה לליגה האזורית פוגעת במבקש הן מבחינה זו שהוא מרויח פחות כסף עבור כל משחק בו הוא שופט (110 ש"ח במקום 400 ש"ח בליגה הארצית), וכן היא פוגעת בשמו הטוב ובמוניטין שלו (ר' ע"א 764/89 טורטן ואח' נ' התאחדות לספורט בישראל, פ"ד מ"ה (2) 715 ביחס לקבלה או הוצאה של חבר באיגוד. הדברים יפים גם ביחס להורדת הדירוג של חבר). 12. המשיבה טענה בתשובתה כי הוועדה המקצועית פירטה בפני המבקש את עמדתה בישיבותיה מיום 29.3.06 וכן מיום 2.8.06 בהן נכח המבקש. אני סבורה כי עיון בפרוטוקולים הנ"ל ובפרוטוקולים נוספים מעלה כי למבקש ניתנה הזדמנות להתעמת עם הטענות שהועלו כלפיו, ולטעון את טענותיו ביחס אליהן. מפרוטוקול ישיבת 21.9.05 (נספח ג' לתגובת המשיבה) עולה כי הועדה החליטה על השעיית המבקש למשך כחודש, ולאחר מכן צוין כי המבקש יוזמן לוועדה. המבקש הוזמן גם לישיבת הוועדה מיום 27.9.5 (נספח ד' לתגובת המשיבה), ונכח בה. לישיבת 29.3.06, זומן המבקש, יחד עם שופטים אחרים, כדי להודיע להם כי מצבם חמור ויש להם סיכוי קלוש בלבד להנצל מירידה (ר' פרוטוקול ישיבת 29.3.06, נספח ו' לתשובת המשיבה). ככל שמדובר במבקש, נכתב בפרוטוקול כי הוא "שופט בליגה הארצית, מדורג בתחתית הרשימה, נכשל בעבר במספר מבחני כושר, מעורב במספר תקריות של עבירות משמעתיות, מומלץ לו לעשות הסבה לעוזרי שופט, זאת במידה והוועדה תחליט כי הוא יכול להשתלב בתפקיד עוזר שופט. במידה ולא - יחזור לאזור". 13. המבקש היה נוכח גם בישיבת יום 2.8.06. בפרוטוקול הישיבה הנ"ל (נספח ח' לתשובת המשיבה), צוין כי המבקש "זומן מספר פעמים בשנים האחרונות לוועדה המקצועית בשל עבירות משמעת", וכי "בפרוטוקול הביקור הקודם שלו בוועדה המקצועית הוזכר שהיו לו בעיות מקצועיות קשות". מפרוטוקול זה עולה כי המבקש עומת באופן מפורט עם כל ההאשמות שהועלו כנגדו. עוד עולה מהפרוטוקול כי למבקש ניתנה הזדמנות על ידי הוועדה לטעון את טענותיו. המבקש אף ניצל את זכותו, והעלה בפני הוועדה טענה אחת - לפיה הנהלת האיגוד אינה רשאית להורידו ליגה, שכן ישנם שופטים שדורגו מתחתיו בדוחות הביקורת, ונשארו בליגה הארצית. להלן נתייחס לטענה זו לגופה, אולם עולה ממנה כי למבקש ניתנה הזדמנות להתייחס להאשמות המיוחסות לו, ולהגיב להן, הזדמנות שנוצלה על ידיו. 14. יוער גם כי במועד ישיבת 2.8.06, היה המבקש כבר מיוצג על ידי עורך דין והוא היה מודע לכך כי מיוחסות לו בעיות משמעת (ר' מכתבו של עורך דינו מיום 28.7.06, נספח ב' להמרצת הפתיחה). אולם, הן במכתב נספח ב' והן בישיבת 2.8.06, המבקש לא העלה כפר בעצם בעיות המשמעת שיוחסו לו, ולא העלה טענות כנגדן. הוא אף לא עתר לקיים ישיבה במועד נדחה, בה יוכל להתמודד עם הטענות שהועלו כלפיו. מכאן, שלמבקש ניתנה הזדמנות לברר את הטענות שהועלו כלפיו ולהתמודד איתן, והוא לא עשה כן. לכן, הוא איננו יכול לטעון כי לא ניתנה לו "זכות שימוע". 15. המבקש טוען כי הוועדה החליטה למעשה להורידו בדירוג עוד לפני ישיבת יום 2.8.06. לטענתו, מנכ"ל איגוד השופטים מר יואב שטראוס הודיע לו טלפונית לפני הישיבה, כי לא הוזמן לכנס השופטים הבכירים מאחר שהוא הודח כנראה מסגל השופטים. המבקש טוען כי הבירור בוועדה המקצועית נערך אם כן לאחר שהוועדה המקצועית קבלה את החלטתה. עוד טען המבקש בהקשר זה כי נודע לו ממר אבישי ריינמן (שופט כדורגל אחר), כי באיגוד מעוניינים להפטר ממנו. מכאן עולה לטענתו כי החלטתה של הוועדה אינה על בסיס מקצועי, אלא מדובר בהתנכלות ספציפית למבקש. אינני מקבלת את טענות המבקש. אף אם הוועדה המקצועית שקלה להדיח את המבקש עוד בטרם ישיבת 2.8.06, המבקש צריך היה לנצל את ישיבת 2.8.06, כדי להתמודד עם הטענות שהועלו כנגדו. לו הוא היה עושה זאת - והוועדה לא היתה שועה לטענותיו, ניתן היה אולי לקבוע כי הוועדה לא נתנה לו אפשרות אמיתית לברר את עמדתו. אך משהמבקש לא העלה כל טענה עניינית ביחס לבעיות המשמעת שיוחסו לו, הוא אינו יכול לטעון כי לא ניתנה לו הזדמנות ממשית לטעון טענותיו. 16. אינני סבורה גם כי הוכח שהמשיבה בקשה להתנכל למבקש. המבקש לא הראה כל סיבה לכך כי המשיבה תרצה להתנכל לו. בנוסף, הוועדה היתה סבורה כי למבקש יש בעיות משמעת. לו היה המבקש סבור כי ההאשמות שיוחסו לו הן חסרות בסיס - היה עליו לטעון זאת בישיבת 2.8.06, ולאפשר לוועדה לברר זאת. כפי שכבר צוין - המבקש לא עשה זאת. לכן, אני קובעת כי לא נשללה מהמבקש זכות הטיעון. סמכות הוועדה המקצועית במתן ההחלטה 17. המבקש הוסיף וטען כאמור, כי הורדת שופט בדירוג יכולה להיעשות בהסתמך על דוחות הביקורת ועליהם בלבד. לכן, לא היתה סמכות למשיבה להוריד את המבקש בדירוג על סמך בעיות משמעת נטענות שהיו לו. עוד נטען כי הוועדה אינה מוסמכת להחליט בענייני משמעת, וכי הסמכות להוריד שופט לדרג נמוך יותר מוקנות להנהלת איגוד השופטים בלבד. עוד טען המבקש כי, על כל פנים, המשיבה היא איננה מוסמכת להוריד את המבקש 4 ליגות, אלא ליגה אחת בלבד. 18. טענות הצדדים בהקשר זה מבוססות על האמור בתקנון האיגוד. המבקש הפנה לסעיף י"ג לתקנון שכותרתו היא "הורדת שופט בדירוג". הסעיף קובע: "1. הנהלת האיגוד מוסמכת בכל עת במהלך עונת משחקים להוריד שופט בדירוג, במקרה בו תמצא לנכון כי השופט אינו מתאים לשפוט בדירוג שנקבע לו בתחילת העונה. המלצה על הורדת שופט בדירוג, תוגש להנהלה על ידי הוועדה המקצועית הארצית, בהסתמך על דוחות הביקורת המתייחסים למשחקים בהם שפט השופט נושא ההמלצה. המלצת הוועדה תהא מנומקת. הנהלת האיגוד, טרם קבלת החלטה בדבר הורדת שופט בדירוג, תזמן את השופט ותאפשר לו להשמיע את טיעוניו. החלטת ההנהלה תהא מנומקת. 2. הורדה בדירוג, משמעה - הורדה בדרג אחד מהדירוג שנקבע לשופט בתחילת העונה. 3. הורדה בדירוג תהיה עד לתום עונת המשחקים". 19. המשיבה טענה בהקשר זה כי אין מקום להסתמך על ס' י"ג הנ"ל לתקנון, משום שהוא מתייחס להורדת שופט בדירוג "במהלך עונת משחקים". הורדה כזו היא מהלך חריג ונדיר. אולם, שיבוץ השופטים בתום עונת המשחקים, לקראת העונה הבאה, הוא הליך שונה, המתבצע בהתאם לסעיף ט(3) לתקנון, מכוחו מוסמכת הוועדה המקצועית לדרג את השופטים על פי קריטריונים שיאושרו על ידי הנהלת האיגוד. הנהלת האיגוד מוסמכת לאשר את ההמלצות בהתאם לסעיף ה' (5) לתקנון. המשיבה מפנה בהקשר זה לס' ד(ב) לתקנות "נוהג ונוהל" של האיגוד, בו נקבע: "לפני כל עונת משחקים תתבצענה בכל דרג עליות וירידות בדירוג השופטים. (1) לפי החלטת הנהלת איגוד השופטים ובהתחשב בתוצאות הבקורת שנערכו לשופטים במרוצת העונה". יוער בהקשר זה, כי המשיבה צרפה לתשובתה רק את העמוד בתקנות "נוהג ונוהל" בו מופיע ס' ד(ב) הנ"ל. לא צורפו כל יתר התקנות. אולם, המבקש בתשובתו לא חלק על קיומו של סעיף זה, ולא טען כי קיימים סעיפים רלוונטיים אחרים בתקנות אלה. 20. תקנות "נוהג ונוהל" מותקנות מכוח ס' ט' 3 לתקנון האיגוד, בו נקבעו סמכויות הוועדה המקצועית. בס"ק י' נקבע כי אחת מהסמכויות של הוועדה היא דירוג השופטים לפי קריטריונים שייקבעו בתקנון "נוהל ונוהג" של האיגוד. בהתאם לתקנון האיגוד, ולתקנה ד(ב) לתקנות "נוהג ונוהל" שהובאו לעיל, עולה כי יש לפרש את ס' י"ג לתקנון האיגוד כסעיף שחל רק על הורדת שופט בדירוג במהלך העונה. על הורדה לפני עונת משחקים חדשה, חל סעיף ד(ב), בו אין מגבלה על הורדה בדירוג בדרג אחד בלבד מהדרג הקודם. בנוסף, אין מגבלה של הורדה רק בהסתמך על תוצאות הביקורת. הסעיף קובע כי ההנהלה תתחשב בתוצאות הביקורת. אולם, לא נקבע בסעיף הנ"ל, כי לא ניתן להסתמך גם על עניינים אחרים אחרים לצורך קביעת הדירוג של השופט לפני עונת המשחקים. לכן, ניתן היה להוריד את המבקש לליגה האזורית גם על סמך בעיות המשמעת הנטענות שלו. 21. המבקש טען כי על-פי תקנון האיגוד, הנהלת האיגוד היא הגוף היחיד המוסמך להוריד שופט לדרגה נמוכה יותר, ולא הועדה המקצועית. איני מקבלת טענה זו. מחומר הראיות עולה כי הגוף שהמליץ על הורדת המבקש משיפוט הוא הועדה המקצועית (במסגרת סמכויותיה במסגרת ס' 3(ט) לתקנון). הנהלת האיגוד אישרה את ההמלצה הנ"ל ב"קובץ איגוד השופטים לעונת המשחקים 2006/2007" (נספח ט' לתשובת המשיבה). 22. המבקש טען כי בתקנון "נוהג ונוהל" לא פורסמו קריטריונים לדירוג השופטים. אולם, אני סבורה כי הקריטריון של בחינת התנהגות השופט במשחקי הכדורגל בהם הוא שפט, ובחינת בעיות המשמעת שהיו לו במהלך עונת הכדורגל, איננה יישום של "קריטריון עלום" אלא של קריטריון ברור ומובן מאליו לצורך דירוגו של השופט בעונת המשחקים הבאה. התנהגותו של השופט איננה באה בהכרח לידי ביטוי בדוחות הביקורת, שכן - וכפי שעולה מהמקרה דנן, קיימים מקרים בהם התנהגותו הבלתי נאותה של השופט איננה דווקא במהלך המשחק עצמו, אלא בזמנים אחרים. 23. המבקש טען כי לו היו לו בעיות משמעת, היה מקום לנהל נגדו הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של המשיבה, והוועדה המקצועית אינה יכולה לנכס לעצמה סמכויות בהקשר זה. אינני מקבלת את הטענה. אני סבורה כי הוועדה המייעצת, כאשר היא בוחנת את שאלת דירוג השופטים לעונת הכדורגל הבאה, רשאית להסתמך גם על התנהגותם של השופטים במהלך העונה. היא איננה חייבת להסתמך בהקשר זה רק על פסקי דין של בית הדין למשמעת, והיא רשאית להסתמך גם על התנהגויות שבשלהן לא הוגש כנגד השופט הליך משמעתי, בתנאי כמובן שלשופט ניתנה הזדמנות להגיב לטענות כלפיו ולהתייחס אליהן. טענות נוספות של המבקש 24. המבקש העלה טעמים נוספים לבטלות החלטתה המשיבה. אינני סבורה כי יש לקבל טענות אלה. כך, המבקש טען כי העונש שהוטל עליו איננו סביר, יחסית לעונשים שהוטלו על שופטים אחרים שעברו עבירות משמעת חמורות הרבה יותר. אינני סבורה כי יש לקבל את הטענה. ראשית, המבקש לא הפנה למקרים ספציפיים בהקשר זה, אלא טען טענה כללית. בנוסף, טענות המבקש נבחנו על ידי בית הדין העליון של המשיבה, ונדחו. בית הדין העליון הוא המוסד המקצועי שאמור להכריע בנושאים אלה. בפסק הדין ע"א 835/93 איגנט נ. אגד אגודה שיתופית, פ"ד מ"ט (2) 793, נקבע כי: "מעורבותה של מערכת המשפט הרגילה בהחלטות בתי דין פנימיים נחוצה לצרכי 'פיקוח ובקרה', ואין מטרתה החלפת שיקול דעת בשיקול דעת". לכן, מאחר שבית הדין הפעיל את שיקול דעתו, ולא מצא לנכון להתערב, אינני סבורה כי בית המשפט צריך להתערב בדירוגו של המבקש. 25. המבקש גם טען כי ההחלטה להורידו בדירוג הליגות פגעה בחופש העיסוק שלו. אינני מקבלת את הטענה. המשיבה מעוניינת להחיל קריטריונים של התנהגות נאותה על שופטי כדורגל באיגוד, ואם המבקש נהג באופן לא נאות, תגובתה של המשיבה להתנהגות זו היא לגיטימית, אף אם פעולת המשיבה פגעה במבקש. לכן, ומכל הטעמים שלעיל, אני דוחה את התובענה. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 8,000 ש"ח + מע"מ.שופטיםכדורגלדיני ספורטאיגודאיגודי ספורט