dtt ערוצים

ברקע העתירה עומדות מספר החלטות של ממשלת ישראל להטיל על הרשות השניה להקים מערך הפצה קרקעי-ספרתי (DTT - Digital Terrestrial Television, להלן: מערך ההפצה או מערך ההפצה הקרקעי-ספרתי), שיאפשר לכל החפץ בכך לקלוט את שידורי ערוצים 1, 2, 10, 33 ו-99.

להלן פסק דין בנושא dtt ערוצים:

פסק-דין     

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

הצדדים והרקע לעתירה

1.     העותרת 1, הוט מערכות תקשורת בע"מ, פועלת תחת הסימן המסחרי "HOT", והיא חברה ציבורית העוסקת במתן שידורי טלוויזיה רב ערוצית למנויים באמצעות כבלים, זאת בהתאם לרישיון שהוענק לה על ידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (להלן: המועצה) מכוח סעיף 6ח לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התקשורת).

     העותרת 2, די. בי. אס. שרותי לווין (1998) בע"מ, פועלת תחת הסימן המסחרי "yes", והיא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי טלוויזיה רב ערוצית למנויים באמצעות לוויין, זאת בהתאם לרישיון שהוענק לה על ידי שר התקשורת, בהתייעצות עם המועצה, מכוח סעיף 6מו לחוק התקשורת.

     המשיבה, הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (להלן: הרשות השניה), היא רשות סטטוטורית שהוקמה על פי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן: חוק הרשות השנייה), והיא האחראית לקיום שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל ועל הפיקוח עליהם.

2.     ברקע העתירה עומדות מספר החלטות של ממשלת ישראל להטיל על הרשות השניה להקים מערך הפצה קרקעי-ספרתי (DTT - Digital Terrestrial Television, להלן: מערך ההפצה או מערך ההפצה הקרקעי-ספרתי), שיאפשר לכל החפץ בכך לקלוט את שידורי ערוצים 1, 2, 10, 33 ו-99 (להלן: הערוצים הפתוחים) מבלי להיזקק לשירותי העותרות. בעתירה שלפנינו מבקשות העותרות כי ייאסר על הרשות השניה לשלב "מדריך שירותים אלקטרוני" (EPG - Electronic Program Guide, להלן: מדריך השירותים האלקטרוני או שירות ה- EPG) במסגרת הפצת שידורי הערוצים הפתוחים באמצעות מערך ההפצה שיופעל על ידה. בנוסף, נתבקשנו ליתן צו ביניים המופנה אל הרשות השנייה, המורה לה להימנע ממתן שירות ה- EPG עד למתן פסק דין סופי בעתירה. בפתח הדיון בבקשה לצו ביניים הוסכם, על דעת הצדדים, כי נדון בעתירה לגופה.

3.     כידוע, מזה כעשרים שנה צופה הציבור הישראלי בטלוויזיה באמצעות שידורי הכבלים (תחילה) ושידורי הלוויין (בשלב מאוחר יותר). חמשת הערוצים הפתוחים מועברים באמצעות מספר מערכי הפצה נפרדים: שני מערכים אנלוגיים (של רשות השידור ושל הרשות השנייה) ומערכי הפצה לווייניים-ספרתיים (המשמשים להפצת כל הערוצים הפתוחים). כתוצאה מכך, לא ניתן לצפות בשידורי מרביתם של הערוצים הפתוחים (ערוץ 10, ערוץ 33 וערוץ 99) מבלי להיות מנוי על שירותיהן של העותרות.

     על רקע זה, נתקבלה בשנת 2004 החלטת ממשלה בדבר איחוד מערכי ההפצה של שידורי הטלוויזיה והרדיו, ומכוחה הוקם צוות בין-משרדי שבחן את הסוגיות הכרוכות באיחוד מערכי ההפצה של רשות השידור, הרשות השניה וערוץ הכנסת למערך הפצה דיגיטלי אחד.

4.     בשנת 2005 נתקבלה החלטת ממשלה נוספת, בה נקבע כי יוקם מערך הפצה קרקעי-ספרתי, במסגרתו יופצו הערוצים הפתוחים באופן חופשי ובפריסה ארצית. כן הוחלט למנות ועדת מכרזים בין משרדית לבחירת גורם חיצוני, שיתכנן, יקים ויפעיל את מערך המשדרים האמור.

     זמן קצר לאחר מינויה של ועדת המכרזים, הוחלט שלא להטיל את הקמת מערך ההפצה על גוף פרטי, אלא על גוף ציבורי שיוכל להקים מערך זה במהירות האפשרית. בעקבות זאת חוקק תיקון 29 לחוק הרשות השניה (להלן: תיקון 29), המעגן את הקמתו ואת הפעלתו של מערך הפצה קרקעי-ספרתי מאוחד להפצת הערוצים הפתוחים על ידי הרשות השניה.

עמדת העותרות

5.     העותרות טוענות כי מעת שנתקבלו החלטות הממשלה האמורות, התעורר חששן כי הרפורמה המתוכננת תביא ליצירת פלטפורמה שלישית להפצת תוכן, שתפגע בהן פגיעה קשה, תגרום לשיעור נטישה ניכר מקרב מנוייהן ותוביל לקריסתן. אי לכך, נתקיימו מספר דיונים של נציגי העותרות עם נציגי הממשלה, בסופם סוכם כי המהלך להקמת מערך ההפצה יוגבל ויסויג באופן שיבטיח כי מערך ההפצה לא יהפוך לפלטפורמה רב ערוצית שלישית שתתחרה בפלטפורמות הרב ערוציות הקיימות. על אף האמור, כך טוענות העותרות, בחודש ינואר 2009 נודע להן שהרשות השניה שוקלת לכלול את מדריך השירותים האלקטרוני במסגרת מערך ההפצה. לאור האמור, פנתה yes בתחילת חודש פברואר במכתב לרשות השניה, בו הבהירה את התנגדותה לכך. ביום 24.2.09 נתקבלה תגובת הרשות השניה, במסגרתה נטען כי מדריך השירותים האלקטרוני הוא חלק בלתי נפרד מכל מערכת שידורים, וכל כן יש לשלבו במסגרת שידורי מערך ההפצה, בדומה למדריך השירותים האלקטרוני המשולב במסגרת שידוריהן של העותרות. הרשות השניה הבהירה כי היא פועלת להשלמת הקמת מערך ההפצה תוך ביצוע כל הפעולות הנדרשות לשילוב מדריך השירותים האלקטרוני כחלק מהשידורים. בין הצדדים נתקיימה חליפת מכתבים נוספת, שבעקבותיה הוגשה העתירה שלפנינו.

6.     העותרות טוענות כי שירות ה- EPG אינו בגדר "מדריך שידורים אלקטרוני" גרידא, אלא מדובר בשירות נלווה לשידורים, המהווה מעין מעטפת לכלל הערוצים המועברים באמצעות מערך ההפצה, באופן ההופך אותם למוצר אחד, אטרקטיבי, ופותח פתח למתן שירותי ערך מוסף רבים אחרים. העותרות מציינות כי המידע אודות לוח השידורים המתנוסס על מסך הטלוויזיה הוא רק אחד משימושי שירות ה-EPG, ומפרטות כי הצופה יכול לקבל באמצעות שירות זה אינפורמציה רחבה אודות כלל התוכניות והשירותים הניתנים לו. שירות ה- EPG, כך מובהר, מאפשר לצופה לתכנן את צפייתו, לקבל התראה על תחילתן של תוכניות, להסיר ולהוסיף תרגום, לשנות את שפת התרגום, לקבל תקציר ומידע אודות התוכניות המשודרות, להקליט תוכניות וסדרות, לחסום צפייה, לקלוט הודעות שונות של הגוף המשדר וכיוצא באלו אפשרויות מתקדמות. שירות ה- EPG, כך נטען, הוא שמעניק מראה ואוירה ("look & feel") משותפים ואחידים לכלל הערוצים המשודרים, בדומה לתחושה הניתנת לצרכני המוצר המוצע על ידי העותרות. זאת ועוד. הרשות השניה עשויה לנכס לעצמה בהמשך הדרך שירותי ערך מוסף נוספים, דוגמת שידורים לפי דרישה (VOD), שידורים בתשלום לפי צפייה (PPV) וכיוצא באלה. לאור האמור סבורות העותרות כי הפעלת מדריך השירותים האלקטרוני על ידי הרשות השנייה, תהפוך אותה למתחרה ישירה שלהן, משל היתה גורם פרטי בעל אינטרסים מסחריים.

7.     העותרות טוענות כי הרשות השניה אינה יכולה להפעיל את מדריך שירותים האלקטרוני, שכן בכך היא תחרוג מסמכותה. לשיטתן, תיקון 29 הגביל את סמכותה של הרשות השניה להפצתם של הערוצים הפתוחים באמצעות מערך הפצה קרקעי-ספרתי - הא ותו לא - אך לא הקנה לרשות סמכות להפיק ולספק בעצמה שירותים נלווים או שירותי ערך מוסף למיניהם. העותרות סומכות טענתן על לשונו של סעיף 51ב לחוק הרשות השניה - לפיו "(א) הרשות תפיץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה..." [הדגשה הוספה]. סעיף זה, כך נטען, תוחם את גדר סמכותה של הרשות להפיץ את השידורים הנקובים שם. ואולם, כדי לשדר את שירות ה- EPG, כך ניטען, על הרשות השניה לייצר סיגנל חדש משלה ולהוסיפו לשידורים אותם הותר לה להפיץ. בכך הופכת הרשות מגוף מפיץ לגוף משדר, ולכך היא לא הוסמכה בחוק.

8.     העותרות סבורות כי אין לראות במדריך השירותים האלקטרוני חלק אינהרנטי מ"שידורי טלוויזיה" וכי לא ניתן להקיש מעולם השידורים הרב ערוצי אל עולם שידורי ה-DTT. העותרות מדגישות כי שידורי הטלוויזיה הוגדרו באופן נפרד בשתי הוראות חוק שונות: חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התקשורת) המסדיר את שידורי הפלטפורמות הרב ערוציות, מגדיר שידורים כ"שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים [...] וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירות חוזי או שמע, שידורים דו כיווניים והידודיים" [הדגשה הוספה]. לעומת זאת חוק הרשות השניה, המסדיר את שירות מערך ההפצה, מגדיר "שידורי טלוויזיה" באופן שונה, כדלקמן: "שידורי טלוויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לווין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום". העותרות טוענות כי המונח "שירותים נלווים" הנכלל בהגדרת "שידורים" בחוק התקשורת אינו מופיע בחוק הרשות השניה באופן מכוון, על מנת לשמר את ההבחנה בין הערוצים הפתוחים לבין שוק השידורים הרב ערוציים. מקום בו התכוון המחוקק להתיר לגורם משדר לספק שירות נילווה לשידורים, כך נטען, הובהר הדבר באופן מפורש, כפי שנעשה בעניינן של הפלטפורמות הרב ערוציות. העותרות טוענות כי קבלת פרשנותה של הרשות השניה תוביל להפיכת תאגיד סטטוטורי הממומן מכספי הציבור לגורם "משדר" בעל אינטרס מסחרי, המתחרה בהן באופן לא הוגן.

עמדת הרשות השניה

9.     הרשות השניה טוענת כי מדריך השירותים האלקטרוני נועד לאפשר לצופה נגישות לחמשת הערוצים הפתוחים באופן שיהיה גלוי בפניו המידע הנוגע לתוכניות המשודרות בערוצים אלה. כך, במקום שהצופה ייטול לידיו עיתון, כפי שהיה נהוג בעבר, יוכל הוא לקבל את המידע על מרקע הטלוויזיה. הרשות השניה סבורה כי העתירה נועדה לאלץ את אותו ציבור המוכן להסתפק בערוצים הפתוחים (ואשר התיקון לחוק נועד בשבילו) להמשיך ולצרוך את שירותי העותרות, שכן ללא לוח השידורים האלקטרוני - יופצו שידורי הערוצים הפתוחים באופן מיושן וחסר. העתירה, כך נטען, "צועדת בכיוון ההפוך" לכוונת המחוקק - לאפשר גישה לאמצעי התקשורת הפתוחים לכלל הציבור, ומעלה בזיכרון את "המחיקון" שנהג בסוף שנות השבעים, אשר מחק את הצבע מסרטים שהוקרנו בטלוויזיה והפכם לסרטים בשחור-לבן.

10.     הרשות השניה טוענת כי ספק רב אם יש צורך להצביע על מקור סמכות ספציפי להכללת לוח השידורים האלקטרוני במסגרת הפצת השידורים, שכן לגישתה מדובר ברכיב שהוא חלק בלתי נפרד מהשירות הבסיסי. אך מכל מקום, לשיטתה, ניתן למצוא את מקור ההסמכה להפצת לוח השידורים האלקטרוני במילותיו של תיקון 29 לחוק. הרשות מדגישה כי גם כיום קיימת האופציה, במסגרת תנאי הזיכיון של זכייני ערוץ 2 וערוץ 10, לכלול לוח שידורים אלקטרוני, ואולם, בשל כך שקהל היעד לכך מצומצם ביותר (רק בעלי צלחות לווין פרטיות) ולאור העלות של הפעלת השירות, הוא לא הופעל עד כה. זאת ועוד. הרשות השניה טוענת כי מקור סמכות נוסף נמצא בסעיף 24(א) לחוק הרשות השניה, המסמיכה לקבוע "(9) דרכי פרסום לוח השידורים ואופן מסירת מידע לציבור אודותיהם". הנה כי כן, לטענת הרשות, מוסמכת היא ממילא לקבוע כיצד יפורסם לוח שידוריה ויובא לידיעת הציבור - בפרסום בעיתונות, באינטרנט או באופן דיגיטלי.

11.     לבסוף טוענת הרשות השניה כי העתירה הוגשה בשיהוי חמור, שכן העותרות מודעות כחצי שנה לכך שבכוונתה לכלול את מדריך השירותים האלקטרונים במסגרת מערך ההפצה שלה. למרות שהובהר לעותרות כי עמדתן אינה מקובלת על הרשות השניה, כך נטען, נמנעו העותרות מלפנות לבית משפט זה לאורך כל תקופת ההיערכות. הרשות, כך נטען, ביצעה רכישות ציוד והקימה מערך שידורים שעלותו הכוללת כ-50 מליון ש"ח. בנוסף, יבואנים וספקים שונים נערכו לאספקת ממירים, הכוללים את פונקצית מדריך השידורים האלקטרונית, וזאת בעלויות נכבדות שניתן להעריך את שיעורן בעשרות מילוני ש"ח.

12.     העותרות הגישו, ברשות בית המשפט, תגובה מפורטת לטענות הרשות השניה. העותרות מדגישות בתגובתן כי תכליתו של תיקון 29 - מתן אפשרות לציבור הרחב לצפות בערוצים הפתוחים - מוגשמת במלואה גם ללא מדריך השירותים האלקטרוני, שהינו שירות ערך מוסף נלווה לשירות העיקרי. עוד טוענות הן כי מקורות הסמכות הפוטנציאליים עליהם הצביעה הרשות השניה אינם רלבנטיים: סעיף 51ב(ה) לחוק, כך נטען, נועד להחיל יחס שוויוני כל כלל הערוצים המופצים על ידי הרשות, ואילו סעיף 24(א) לחוק מסמיך את המועצה לקבוע כללים המופנים לזכיינים, אך אין הוא מסמיכה להורות לעצמה על הקמת שירות EPG משותף לערוצים הפתוחים. ממילא, כך נטען, כללים כאלה לא הותקנו מעולם. העותרות מבהירות גם כי לא נפל שיהוי בהתנהלותן.

תיקון 29 לחוק הרשות השניה

13.     תיקון 29 מיישם, כאמור, מספר החלטות ממשלה שנתקבלו החל משנת 2004, במסגרתן נקבע הצורך לאחד את מערכי ההפצה של ערוצי הטלוויזיה השונים לכלל מערך הפצה אחד. כך, בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי:

"יש להקים מערך הפצה קרקעי ספרתי בגיבוי מערך לווי ספרתי, אשר באמצעותו יופצו, באופן חופשי לציבור, ערוצי השידור הציבורי, ערוצי השידור המסחרי וערוץ הכנסת, ואשר יאפשר לצרכן לקלוט באופן פשוט, נוח ונגיש את ערוצי הטלוויזיה" (ה"ח 335, 15.10.07, סעיף 106) [הדגשות הוספו - א' ר'].


     ביום 4.2.08 אישרה מליאת הכנסת את תיקון 29 לחוק. סעיפים 51א ו-51ב, אשר הוספו במסגרת התיקון, הסמיכו את הרשות השניה לתכנן, להקים ולהפעיל את מערך ההפצה. בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 נקבע מועד תחילת השידורים ליום ה- 1.8.09.

14.     מערך ההפצה הקרקעי-ספרתי, על זאת אין חולק, עתיד להצמיח יתרונות רבים. מערך ההפצה נועד לאפשר גישה של הציבור הרחב אל הערוצים הפתוחים באמצעות ממיר ייעודי בעלות חד פעמית נמוכה יחסית של כ-400 ש"ח. שר האוצר הוסמך אף לקבוע בצו מנגנון לפיו עלות הממיר לאוכלוסיות נזקקות תסובסד בלפחות 50%. כן נועד מערך ההפצה החדש לשפר את איכות השידורים, להקטין את מספר אתרי השידור ולהגדיל את מספר הערוצים המופצים באמצעותם, להקטין את מספר המשדרים והספקי השידור, תוך הפחתה בקרינה ושיפור איכות הסביבה, לפנות תדרים יקרים ולאפשר רמת כיסוי וקליטה משופרת. הנה כי כן, כוונת המחוקק היתה לאפשר לציבור הצופים שידו אינה משגת, או שאינו מעוניין להיות מנוי של שירותי העותרות, נגישות לערוצים הפתוחים ללא תשלום דמי מנוי, באופן איכותי ושלם.

15.     מקובלת עלינו עמדת הרשות השניה לפיה בעידן המודרני, הכללתו של מדריך שידורים אלקטרוני היא חלק בלתי נפרד מהשירות הבסיסי של הפצת שידורי הטלוויזיה ואינה מהווה שירות נלווה הטעון רישיון נפרד. מדריך השירותים האלקטרוני הוא בבחינת אמצעי נוח לקבלת מידע חופשי, המצוי ממילא בידי הציבור. מדריך שידורים, הכולל את פירוט התכניות, שעת שידורן וכיוצא באלה פרטים, מתפרסם ממילא בעיתונות הכתובה ובאינטרנט. אך מתבקש הוא כי במידה שקיימת אפשרות כזו - יופיע מדריך כזה גם על גבי מרקע הטלוויזיה. אכן, מדריך השידורים האלקטרוני נחשב חלק בלתי נפרד מכל מערכת שידורים. כך למשל, במכרז של ערוץ 2, בנספח ד'- דרישות טכניות והנדסיות - נקבע בסעיף 6.19.13 (שנכלל כנספח ד' לכתבי הזיכיון שנתנו לבעלי הזיכיון) בנוגע ל"מידע נלווה" כי:

"בעל זיכיון יעביר לרשות מידע הנוגע לשידוריו בפורמטים שתקבע הרשות וזאת כדי לאפשר, בין היתר, מעקב ובקרה על השידורים ומימוש לוח משדרים אלקטרוני (EPG). מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע הנדרש יכול שיכלול בין השאר:

  1. לוח שידורים שבועי.
  2. רשימות Play-List ורשימות As-Run יומיות.
  3. תקצירי התוכניות (Synopsis).
  4. דרוג הגבלות צפייה.

הרשות, לפי שיקול דעתה הבלעדי, רשאית להעביר לגופים נוספים, לרבות לחברות הכבלים והלוויין, נתונים אשר יאפשרו לספק לציבור הצופים מידע נלווה עדכני במסגרת מדריך השידורים האלקטרוני, ה- EPG, וכן לחייב את בעל הזיכיון להעביר לגופים כאמור את המידע באופן ישיר ועל חשבונו".


סעיף דומה נכלל במכרז ערוץ 10. העותרות עצמן אינן חולקות על כך שמדריך השידורים האלקטרוני מהווה חלק בלתי נפרד משידוריהן, כפלטפורמות רב ערוציות. כך, תקנה 18 לתקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רישיון לשידורי לווין), התשנ"ח-1998, קובעת כי הכללתו של מדריך השידורים האלקטרוני היא בבחינת תנאי מינימלי לקיומה של המערכת:
"מבקש יכלול בבקשתו תכנית הנדסית של מערכת השידורים והשירותים שהוא מבקש להציע לציבור שיתקיימו בה כל אלה לפחות:

  1.      היא ספרתית;
  2.      ...
  3.      היא כוללת מדריך שידורים ושירותים אלקטרוני (EPG) במתכונת שתאפשר למנויים בחירת תכניות ותכנון צפייה".



16.     שונים הם פני הדברים ככל שמדובר בשירותים אחרים בעלי ערך מוסף, דוגמת ה- VOD וה-PPV . שירותים אלה לא התכוון המחוקק לכלול במסגרת מערך ההפצה. כך למשל, הפנו העותרות לדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת, במסגרתם דרשו נציגי משרד התקשורת להיצמד למונח "שידורי טלוויזיה" המוגדר בחוק הרשות השניה באופן מצמצם, תוך שצוין על ידי היועצת המשפטית כי:

"הבקשה שלנו לתקן את העניין לעניין שידורי טלוויזיה, כדי להצמיד את זה להגדרת שידורי טלוויזיה בחוק הרשות השנייה שהיא הגדרה מצומצמת...כלומר חשוב לנו להדגיש שמרכיבי השידור, אין הכוונה ודאי לא ל- VOD, ודאי לא לדברים נוספים ולא לשירותי ערך מוסף, אלא לשירותים המצומצמים שניתן כיום להעביר במסגרת הגדרת שידורי טלוויזיה..." [הדגשה הוספה].


     הרשות השניה הבהירה כי היא לא תקבל כל הכנסה מהפעלת מערך השידורים הדיגיטליים וכי לא תצמח לה הכנסה אף ממכירת הממירים עצמם. לבקשתנו הוגשה לנו הדמיה של תצלום מסך הטלוויזיה הכולל את מדריך השידורים האלקטרוני. מן ההדמיה עולה כי מדריך השידורים - כשמו כן הוא - כולל את המידע הדרוש לצופה בדבר התוכנית המשודרת, ללא ערך מוסף כלשהו, לא כל שכן ערך כלכלי.

17.     בהודעה דחופה שהוגשה מטעם העותרות ביום 27.7.09 מביעות הן את מורת רוחן ממתכונתו של מדריך השירותים האלקטרוני שמתכוונת הרשות השניה לספק, כפי שעולה מתצלום ההדמיה. העותרות סבורות כי מדובר במתכונת רחבה, "כך שמעבר למתן מידע אודות התכנית המשודרת באותה עת, ניתן יהיה לקבל מידע רב נוסף אודות לוח המשדרים העתידי ולבצע פעולות רבות ומורכבות... ובין היתר - לתכנן את הצפייה מראש, ובכלל זאת - לקבל התראה על תחילתן של תכניות, להזמין הקלטה של תכניות וסדרות (באופן קבוע או חד פעמי) וכיוצא באלו אפשרויות מתקדמות". העותרות מציינות בהודעתן כי אילו הסתפקה הרשות השניה באספקת מדריך שירותים אלקטרוני במתכונת מצומצמת, הכוללת העברת מידע אודות התכנית המשודרת באותה עת בלבד (שם התכנית, שעת התחלה וסיום ותקציר תכנה) - לא היתה עתירתן באה לעולם.

     העותרות צירפו להודעתן מכתב הכולל את תגובת הרשות השניה. בתגובתה מבהירה הרשות השניה כי אין בכוונתה לסייג את המידע הכלול במדריך השירותים האלקטרוני למידע אודות התכניות המשודרות באותה עת, אלא בכוונתה לכלול מידע לגבי התכנית הנצפית והתכניות הבאות, באותו יום או בימים הסמוכים לכך, באותם ערוצים פתוחים בלבד, כמקובל בעניין זה בארץ ובעולם. עוד מציינת הרשות השניה כי האפשרויות המתקדמות המתוארות בהודעת העותרות, כגון תכנון צפייה והזמנת הקלטה, אינן חלק מהשירות שינתן על ידי הרשות השניה. יחד עם זאת, מציינת הרשות השניה כי היא אינה אמורה ואף אינה יכולה לשלוט באפשרויות פעולה שייתכן שייכללו במכשיר זה או אחר שיירכשו צופים ואשר יחובר על-ידם למכשיר הטלוויזיה.

18.     כרשות השניה, אף אנו סבורים כי אין להגביל את המידע שייכלל במדריך השירותים האלקטרוני למידע אודות תכנית המשודרת באותה עת בלבד. משקבענו כי הרשות השניה רשאית לכלול מדריך כאמור, אין אנו רואים כל הגיון בהגבלה כזו, ומן הראוי כי המידע שיועבר לצופה יהיה מלא, בדומה ללוח המשדרים היומי או השבועי המפורסם בעיתונות הכתובה או באינטרנט. רשמנו לפנינו גם הודעת הרשות השניה כי האפשרויות המתקדמות המתוארות בהודעת העותרות אינן חלק מן השירות שהיא מתכוונת לספק.

     נחה דעתנו, אפוא, נכון להיום, כי אין בכוונת הרשות השניה לפלוש לתחומי המחייה של העותרות, וכי השירות שיוענק על ידה יאפשר לצרכן לקלוט "באופן פשוט, נוח ונגיש" - כדברי הצעת החוק - את שידורי הטלוויזיה של חמשת הערוצים הפתוחים. האטרקטיביות של השירות המוענק על ידי העותרות תיוותר בעשרות ערוצי השידור הנוספים המשודרים על ידן, כמו גם בשירותי הערך המוסף המוענקים על ידיהן באופן ייחודי. למותר לציין כי במידה שיחול שינוי במצב הדברים כפי שהוצג בפנינו - רשאיות יהיו העותרות לשוב ולפנות לבית משפט זה בעתירה חדשה.

     העתירה נדחית. העותרות ישאו בשכר טירחת עורך-דין הרשות השניה בסך 75,000 ש"ח.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ניתוק מיס

  2. dtt ערוצים

  3. חוב לחברת יס

  4. תקציב ערוץ 33

  5. ביטול אגרת טלויזיה

  6. ערעור אגרת טלויזיה

  7. העברת ערוצים בלווין

  8. מי משלם אגרת טלויזיה

  9. סיווג שידורי טלוויזיה

  10. אגרת טלוויזיה מקולקלת

  11. תביעה על אגרת טלוויזיה

  12. טעות בחיוב החודשי בהוט

  13. הרשות השלישית לטלויזיה

  14. ביטול אגרת רשות השידור

  15. הרשות הרביעית בטלוויזיה

  16. כמה מרוויח צלם טלוויזיה

  17. כתוביות בטלוויזיה לחרשים

  18. פטור מתשלום אגרת טלוויזיה

  19. אכיפת פרס תוכנית טלוויזיה

  20. תביעה נגד הוט בתביעות קטנות

  21. תביעה נגד הוט על חיוב טלפון

  22. חיוב לקוח למרות שביקש להתנתק

  23. הגבלות שידורים למבוגרים בלבד

  24. אגרת טלוויזיה לפי יחידות דיור

  25. תביעת משתתף בשעשועון טלוויזיה

  26. מה כוללת אחריות למסך טלויזיה ?

  27. הגבלות על תשדירי מין בטלוויזיה

  28. איחוד שידורי הטלוויזיה המסחריים

  29. מגורים עם ההורים - אגרת טלוויזיה

  30. ייצוג עולים במועצה לשידורי כבלים

  31. הארכת זיכיון זכויות שידור בכבלים

  32. ביטול מינוי מנהל הטלוויזיה בערבית

  33. פגיעה בפרנסה בעקבות כתבה בטלויזיה

  34. תביעה נגד ערוץ הקניות - קניית מזרון

  35. עיקולים בגלל אי תשלום אגרת טלוויזיה

  36. מיזוג הטלוויזיה החינוכית עם רשות השידור

  37. פיצוי בגין אי טשטוש פנים בכתבה בטלוויזיה

  38. תביעה לחייב להחזיר סכומים שנגבו עבור שירותי כבלים

  39. התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין

  40. תביעה נגד HOT על גביית יתר, התנערות מהתחייבות, החזר כספי בקיזוז ללא הסכמת הלקוח

  41. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - הודעת סוחר במקלטי טלוויזיה), התשס''ב-2002

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון