להלן פסק דין בנושא תשלום לאינסטלטור - תביעות קטנות: 1. א. התובע עוסק במתן שירותי אינסטלציה ובסוף חודש מאי 2010 פנתה אליו הנתבעת וביקשה שירותי אינסטלציה בדירתה. לאחר תיאום מראש, הגיע התובע ביום 2.6.10 לדירת הנתבעת והנתבעת הודיעה לו, שקיימת בעיה בצנרת בגינת הדירה וביקשה שירותיו. באותו מעמד הסביר התובע לנתבעת, שאין ביכולתו לאמוד את העלויות באופן מדויק, משום שלא ניתן לדעת היכן התקלה בצנרת ולמציאת התקלה יש צורך לבצע חפירות ומשכך, גם לא ניתן היה להעריך במדויק כמות העבודה הנדרשת לתיקון התקלה בצנרת. לאחר 3 ימי עבודה, תיקן התובע את התקלה ובסיום העבודה ביקש התובע את שכרו בסך של 2,800 ₪ ולאחר קביעת הסכום, נענה התובע לבקשת הנתבעת להפחית סך של 300 ₪ מהסכום הנ"ל ובאופן כזה היה על הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,500 ₪. הנתבעת שילמה לתובע על חשבון הסכום הקבוע סך של 1,000 ₪ ובאופן כזה נותרה יתרה בלתי מסוקלת בסך של 1,500 ₪. ב. למרות פניותיו של התובע אל הנתבעת לשלם לו היתרה הנ"ל, התעלמה הנתבעת מפניותיו ולכן נאלץ לפנות אליה בכתב, באמצעות עו"ד ולמרות הבטחותיה של הנתבעת - לא שולמה היתרה הנ"ל. לכן, הגיש התובע תביעה זו, לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 5,300 ₪, הכולל בחובו: את היתרה הבלתי מסולקת בסך של 1,800 ₪ (כנראה התובע החליט לבטל ההנחה שנתן קודם לכן), עוגמת נפש שנגרמה לו עקב סירובה לשלם, פגיעה במוניטין והכפשת התובע והוצאת דיבה בפני מכרים ושכנים, אשר הינם לקוחותיו - הכל כמפורט בסעיף 13(ב) לכתב התביעה- ובגין כך ביקש התובע פיצוי של 2,000 ₪, וכן ביקש סך של 1,500 ₪ הוצאות עו"ד. 2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, יומיים לפני הדיון ולטענתה, לא הגישה אותו קודם לכן, לאור בעיותיה הבריאותיות. העתק כתב ההגנה נמסר לתובע ועכבתי את הדיון על מנת לאפשר לתובע לעיין בו. בכתב הגנה זה, טוענת הנתבעת, בין היתר, הטענות הבאות: א. התביעה חסרת שחר, רצופת כזבים, בדיות ותיאורים מופרכים. הנתבעת פנתה אל התובע על מנת שיבדוק ויעדכן אותה בדבר המחיר, אך הוא הגיע ללא תיאום מראש ובעת שהגיע, הנתבעת כלל לא הייתה בבית ורק אחר הצהריים, כאשר חזרה הנתבעת לביתה ולא היו מים, רק אז שמעה את התובע וביקשה להתעדכן מה קורה. ב. הנתבעת מכחישה את טענת התובע, שהוא עבד 3 ימים לתיקון התקלה ומכל מקום, לטענתה, היה על התובע לעדכן אותה על היקף העבודה ועל עלות העבודה. התובע גם לא דאג להעביר לנתבעת הצעת מחיר, בטרם ביצוע העבודה. הנתבעת גם לא ראתה את התובע עובד עם עובדיו 3 ימים. מכל מקום, התובע לא דיבר על היקף העבודה, על הסכום שעל הנתבעת לשלם ולכן הנתבעת גם לא אישרה את העבודה בטרם יעריך אותה. עוד נטען, שהמחיר אותו קבע התובע הינו מוגזם, מופקע ולא סביר, אך על מנת למנוע מריבות הסכימה לשלם לו סך של 1,000 ₪ - סכום שגם הוא נראה מוגזם. לפי הערכה שקיבלה מבעל מקצוע אחר - עלות העבודה מגיעה לסך של 500 ₪. 3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אני קובע כדלקמן: א. אני מקבל את טענת התובע, שאכן ביצע עבודה בצנרת גינת דירת הנתבעת, ברם התובע לא הוכיח, שעבד במקום 3 ימים, לא הוכיח שהעסיק פועלים לשם ביצוע העבודה. התובע יכול היה בקלות להוכיח את סוג העבודה, היקף העבודה, את ימי העבודה - לו היה מביא עד אחד לפחות אשר עבד יחד עמו באותה עבודה ולתמוך בגרסתו. התובע אף מציין בכתב התביעה, שאותו פועל שעבד וגם שכנים יכולים להעיד על משך העבודה. אם הם יכולים להעיד - מתי וכיצד סבר התובע שהם יעידו אם הוא לא הזמין אותם לעדות? התובע לא צרף לכתב התביעה פירוט עלויות אשר ממנו ניתן יהיה להסיק מה בדיוק הייתה כמות ועלות העבודה. ב. א) בקביעת עלות העבודה, העמיד התובע את הנתבעת בפני עובדה ואני מקבל את טענת הנתבעת, שבשום שלב משלבי העבודה לא הודיע התובע לנתבעת בכמה הוא מעריך העבודה. גם אם בעל מקצוע לא יכול להעריך במדויק את עלות ביצוע העבודה, שהוא לקח על עצמו, משום שהוא לא יכול לדעת מראש מה כמות העבודה ומה משאבים עליו להשקיע בה - על בעל מקצוע להודיע ללקוח מה בערך יהיו הוצאותיו בקשר לאותה עבודה. לקוח היודע, פחות או יותר, עלות עבודה המוצעת על ידי בעל המקצוע, יש לו האפשרות להחליט אם הוא מוכן שאותו בעל מקצוע יבצע העבודה במחיר שקבע, או לבדוק גם מחירים אחרים אצל בעלי מקצוע אחרים. ב) אני סבור, שכאשר בעל מקצוע נוטל על עצמו לבצע עבודה, עליו החובה להבהיר מראש את עלותה, במיוחד כאשר מדובר בבעל מקצוע כתובע. אין להוציא מכלל אפשרות שבסוג עבודה כזה, ישנן עבודות שיודעים כיצד מתחילים אותה ואין לדעת, בשלב הראשוני, מה עשויות להיות ההתפתחויות בשלבי העבודה, אך גם במקרה כזה על בעל המקצוע להבהיר ללקוח את כל האפשרויות העומדות בפניו ולהבהיר בערך, מה עשויות להיות הוצאות הלקוח - אם במקרה כזה או במקרה אחר. ג. התובע לא צרף אף מסמך לכתב התביעה על מנת לתמוך בעובדות כתב התביעה ובעלות העבודה. התובע מציין בכתב התביעה, שהוא הסביר לנתבעת, שאין הוא יכול לאמוד את העלויות באופן מדויק, אך גם אם אקבל טענה זו, עדיין אין כל הסבר מדוע לא ניתן היה להעריך, בערך, את עלות העבודה. נניח, שאכן העבודה דרשה עבודה מאומצת של 3 ימים - גם אז היה על התובע לשתף את הנתבעת על ההשקעה הדרושה, דבר שעשוי להתבטא בגובה המחיר. 4. אין חולק בין הצדדים, שהתובע הוזמן על ידי הנתבעת ואין זה משנה אם הנתבעת פנתה אליו בשל פניות השכנים או מיוזמתה. אין גם חולק, שהתובע ביצע עבודה במקום ובוודאי מגיע לו שכר עבודה, אך כפי שציינתי לעיל, אין בעל מקצוע יכול להעמיד את הלקוח בפני עובדה ולקבוע שכר בסוף העבודה בטרם מעדכן את הלקוח על עלות העבודה - לפחות העלות בערך. ישנה מחלוקת בין הצדדים, האם התובע הגיע למקום בתיאום עם הנתבעת או שהגיע ללא תיאום מראש, אך מחלוקת זו לא הובררה ומכל מקום, אין מחלוקת, שהתובע הוזמן על ידי הנתבעת. עם זאת, מקבל אנוכי את טענת התובע, כי בשלב מקדמי הוא הסביר לנתבעת שאין הוא יכול לאמוד את הנזק, שכן גם הנתבעת מאשרת עובדה זו. (ראה סעיף 8 לכתב ההגנה). עם זאת, מקבל אנוכי את טענת הנתבעת, שלמרות שהתובע אמר שיעדכן אותה בעניין העלות, הוא הודיע לה מה עליה לשלם רק בסוף העבודה. 5. א. לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, אני קובע, שטענת הנתבעת על מחיר מופקע שביקש התובע לא הוכחה, כשם שהתובע לא הוכיח על ידי עדים או מסמכים, שהוא אכן עבד 3 ימים עם פועל. לכן, בנסיבות אלה אין יכולת בידי בית המשפט לאמוד את עלות העבודה שביצע התובע והיות ואין בפני טענה או מסמך או חוות דעת הקובעת שהסכום שנקבע על ידי התובע הוא בלתי סביר או בלתי מתקבל על הדעת - אין לבית המשפט אלא לקבל את טענת התובע, שעלות העבודה היא: 2,500 ₪. איני מקבל את טענת התובע, שעל הנתבעת לשלם לו 2,800 ₪, משום שאין הוא יכול לחזור בו על ידי "הענשת" הנתבעת ולבטל את ההנחה של 300 ₪ שהוא הסכים לתת לה. ב. הנתבעת צרפה לכתב ההגנה מסמך מיום 4.8.10 המהווה כביכול חוות דעת של שרברב בשם שמעון בן סדון המעריך עבודה בסך של 500 ₪, אך מסמך זה אינו בגדר חוות דעת בהתאם לחוק ואם רצתה הנתבעת לסתור את עלות העבודה שנקבעה על ידי התובע, הייתה צריכה להמציא לבית המשפט חוות דעת כחוק, המתייחסת לאותה עבודה שביצע התובע והערכת אותה עבודה. מהמסמך שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה עולה, שלא רק שהוא לא חוות דעת כדין, אלא שאין התייחסות מפורטת האם המסמך משקף אכן את אותה עבודה שביצע התובע. במסמך זה, מציין מר בן סדון שראה בור ביוב ושאר החפירות. לא היה שום בור ביוב היה בור אחד משם ראה שורש שיכול להיות היה בתוך הבור ביוב וזאת הייתה הבעיה ולדעתו ניקוי שורשים לא עולה יותר מ-500 ₪. עם כל הכבוד לאמירה זו, אין בה ולא כלום כדי להשליך על סוג העבודה שביצע התובע, שכן עבודתו של התובע לא התמקדה בניקוי שורשים בלבד. ג. מאחר והנתבעת שילמה לתובע סך של 1,000 ₪ על חשבון העבודה על הנתבעת להוסיף לתובע את יתרת הסכום בסך של 1,500 ₪. 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 8.9.10- ועד התשלום בפועל. אין אני נעתר ליתרת סכום התביעה. התובע לא הוכיח אף פרט נזק מאלה המפורטים בסעיף 13(ב) לכתב התביעה והתובע הגזים בתיאוריו על הפגיעות בו או במוניטין או שהייתה הכפשה והוצאת דיבר בפני מכרים ושכנים. טענות כאלה, אין להעלותן בעלמא, אלא טענות כאלה יש להוכיח, במיוחד כאשר עסקינן בפגיעה במוניטין או בהוצאת דיבה ולא די בציון סתמי בכתב התביעה, אך ורק להעצים נזקים - שלא הוכחו. התובע לא הוכיח ששלח מכתב באמצעות עו"ד והתנהלותו של התובע בכל הקשור לביצוע העבודה, בכך שהעמיד את הנתבעת בפני עובדה בקביעת שכרו בסופה של העבודה - תרם התובע רבות למחלוקת זו בין הצדדים. לפיכך, למעט הסך של 1,500 ₪ בו חייבתי את הנתבעת - כאמור לעיל- אני דוחה את יתרת סכום התביעה - מחוסר הוכחה, כאמור. עם זאת, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. תביעות קטנותאינסטלציה