להלן פסק דין בנושא תקלות בדלת פלדה: פסק דין 1. לטענת התובע, התקינה הנתבעת לפני כשנה 3 דלתות פלדה בביתו בעלות של 14,400 ₪ ומייד לאחר ההתקנה, התריע התובע על מספר תקלות בדלתות ובהתקנה. עוד טוען התובע, שחלק קטן מהתקלות תוקנו, אך חזרו זמן לא רב לאחר מכן ורוב התקלות לא זכו להתייחסות. בעקבות כך, פנה התובע עשרות פעמים לנתבעת לתיאום מועד לתיקון, אך התובע נענה בדחיות רבות, וכאשר כבר הובטח לשלוח טכנאי, זה לא הגיע למרות שרעייתו של התובע המתינה שעות רבות להגעת נציג מטעם הנתבעת - דבר שגרם להם הפסד ימי עבודה. ביום 31.8.10 אף שלח התובע מכתב אל הנתבעת תוך פירוט התקלות ודרישה לתקנן - אך הנתבעת כלל לא הגיבה למכתב זה. לכן, לאור התנהלות הנתבעת בהתעלמותה לפניות התובע, הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעת להשיב לו הסכום ששילם בעד הדלתות, קרי 14,400 ₪. 2. א. הנתבעת מציינת בכתב ההגנה, שהדלתות הוזמנו ביום 6.2.08 - על פי התאריך הנקוב בהזמנה- והן הותקנו בבית התובע ביום 8.7.08. ביום ההתקנה חתם התובע על אישור ביצוע העבודה לשביעות רצונו וניתנה לו אחריות למשך שנה. לטענת הנתבעת, פנה התובע לראשונה לגבי בעיה בדלתות לאחר כשנתיים וחצי מיום ביצוע ההתקנה - ולא מייד לאחר ההתקנה, כטענת התובע- ולכן הוסבר לו, שניתן לקבל תיקון תמורת תשלום, היות ופגה תקופת האחריות. מאחר והתובע סירב לשלם בעד התיקון - לא בוצעו התיקונים. ב. א) על האמור בכתב ההגנה מגיב התובע וטוען, שחתימתו על מסמך בו מצוין תאריך ההתקנה היא מזויפת, שכן בהזמנה כתוב אמנם תאריך 8.7.08, אך ההזמנה בוצעה בפועל ביום 6.2.09. לתמיכה בטענת הזיוף מציין התובע, שאת הדלתות היה על הנתבעת לספק תוך 30 ימי עבודה ואילו הריצוף סופק ביום 4.5.09, לכן היות והדלתות סופקו לאחר גמר הריצוף, אין זה מתקבל על הדעת שתאריך ההזמנה תהא 8.7.08. התובע גם מסביר סיבת הגשת התביעה כשנה לאחר התקנת הדלתות בכך, שהגשת התביעה התעכבה לאור פניותיו הרבות אל הנתבעת. ב) בתגובה לתגובת התובע, מציינת הנתבעת, שטענת הזיוף היא שקרית, שכן המסמך נכון והתובע חתם עליו בעת קבלת הדלתות. הנתבעת מפנה תשומת לב בית המשפט לכך, שמהמסמכים עולה שהתובע חותם את אותה חתימה בצורה קצת שונה. עוד מציינת הנתבעת, שהתובע ביקש לקבל הדלתות ללא קשר עם הריצוף וכך אכן נעשה והדלתות הותקנו לפני הריצוף. 3. א. שמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט, אך בטרם אחליט לגופו של עניין, יש להתייחס תחילה לטענת התובע בדבר זיוף חתימתו. מתגובת התובע מיום 14.12.10 עולה, שהתובע מתייחס לזיוף החתימה על גבי המסמך המתקרא: "אישור ביצוע עבודה/קבלה זמנית מס' 1661" (להלן: "אישור ביצוע"). אינני מקבל טענת התובע, שהוא מעולם לא חתם על מסמך זה. התובע לא הוכיח שהחתימה על המסמך הנ"ל מזויפת ואין די בהצגת השוואת חתימות, כאשר מההשוואה עצמה לא עולה, לפחות לכאורה, הבדל מהותי בין החתימות המוצגות על ידי התובע. לכן, איני מקבל את טענתו של התובע שחתימתו זויפה - לא החתימה על גבי ההזמנה ולא החתימה על גבי אישור הביצוע. ב. עם זאת, עולה מטענת התובע, שבעצם טענתו מופנית אל הטעות ברישום התאריך על גבי ההזמנה ועל גבי אישור הביצוע, שכן לטענתו לא ייתכן, שההזמנה או ההתקנה בוצעו בשנת 2008. אני מקבל את טענת התובע, שלאור מכלול העובדות והמסמכים אני קובע, שהמסמך עצמו לא זויף אלא , רישום שנת ביצוע ההזמנה ואישור כשנת 2008, נרשם בטעות, שכן הראיות מוכיחות שרישום שנה זו אינו מתקבל על הדעת והשנה צריכה הייתה להירשם כ-2009 - זאת מהנימוקים הבאים: א) התובע צרף לכתב התביעה את ההזמנה, את המכתב מיום 31.8.10 ששלח לנתבעת בדבר הליקויים שנמצאו בדלתות וכן תמונות, שיש בהן - לדעת התובע- להציג הליקויים בדלתות. (אסופת התמונות גם הוגשה במהלך הדיון וסומנו ת/2). רק מהמסמכים הנוספים, שצירף התובע לתגובה לכתב ההגנה עולה, שאכן רישום שנת 2008 על ההזמנה ועל ביצוע העבודה - אינו מתקבל על הדעת. ב) התובע צרף לתגובתו הנ"ל מסמך המופנה אליו מהנתבעת, מסמך המתקרא:" הזמנת עבודה/הצעת מחיר" ומסמך זה נכתב על ידי הנתבעת ביום 6.2.09. במסמך זה מפורטת ההזמנה והמחיר המוצע עבור הדלתות. כמו כן, צרף התובע לתגובה הנ"ל, חשבון חיוב סכום ההזמנה שהוצא על ידי הנתבעת לצורך החיוב בויזה של התובע ואישור זה אף הוא נושא תאריך 6.2.09 ומסמכים אלה, תומכים בגרסתו של התובע, שאכן רישום התאריך על גבי ההזמנה ועל גבי טופס ביצוע העבודה - נרשם בטעות כשנת 2008. רעייתו של התובע מעידה, שבחודש אוגוסט 2009 נכנסו לגור בדירה ועובדה זו, מתיישבת עם מועד ההתקנה ביום 8.7.09. (עמ' 3 לפ',ש' 1- 2). ג. לאור האמור לעיל, אני קובע, שהזמנת הדלתות בוצעה ביום 6.2.09 ואילו ההתקנה בוצעה ביום 8.7.09. 4. משהגענו עד לכאן ומאחר וקבעתי את תאריך ההזמנה ותאריך ההתקנה, על בית המשפט להכריע לגופו של עניין בדבר הליקויים שנמצאו בדלתות - כטענת התובע- ובעובדות שהועלו על ידי הנתבעת בכתב ההגנה ובמסמך הנוסף שהוגש לבית המשפט ביום 26.12.10. 5. א. אני מקבל את טענת הנתבעת, שעם ההתקנה חתם התובע על מסמך המאשר את ההתקנה לשביעות רצונו, אך אין בכך כדי להוכיח, שכעבור מספר חודשים לא נתגלו ליקויים בדלתות או בהתקנה. מכתב ההגנה שהגישה הנתבעת עולים שניים אלה: ראשית, היות והנתבעת הייתה סבורה שמועד ההזמנה הוא המועד, כפי שנרשם בהזמנה, סמכה היא את טענותיה בהתחשב באותו מועד ולכן טענה, שהתובע פנה אליה לראשונה לאחר כשנתיים וחצי מיום ביצוע ההתקנה, אך בפועל קבעתי שציון שנת 2008 כשנת ההזמנה נרשם בטעות ולכן, יש לילך על פי האירועים שאירעו לאחר מועד ההתקנה - 8.7.09. שנית, הנתבעת מאשרת, שאכן התובע פנה אליה בדבר קיומם של ליקויים. הנתבעת אינה מכחישה קיומם של ליקויים, אך לטענתה, היות ועבר זמן רב - מעבר לתקופת האחריות- כל תיקון שהיה על הנתבעת לבצע היה כרוך בתשלום והתובע סירב לשלם. ב. א) לאחר קביעת מועד ההתקנה ביום 8.7.09, הרי שנדחות כל טענות הנתבעת על האיחור הרב שחל בפניית התובע בכל הקשור בליקויים שנמצאו. עם זאת, עולה ממכתב שצרף התובע לכתב התביעה, שהוא פנה לראשונה אל הנתבעת בכתב ביום 31.8.10 ולכן טוענת הנתבעת - במסמך הנוסף שהגישה ביום 22.12.10- שגם לפי לוחות הזמנים שהתובע טוען, ( התקנה ביום 8.7.09 ופנייה ביום 31.8.10) שנת האחריות עברה ובכל אותה שנה שהדלתות היו מותקנות בביתו, התובע לא פנה אפילו פעם אחת לגבי בעיה כלשהי בדלתות. ב) אכן צודקת הנתבעת, שכך בהחלט יכול להשתמע מאותה פנייה בכתב ביום 31.8.10 - אך גם טענה זו נדחית על ידי בית המשפט, משניים אלה: ראשית, מיום ההתקנה ועד ליום כתיבת המכתב עבר זמן קצר בלבד ולעניין זה אומרת הנתבעת בכתב ההגנה כך: "במידה והיו עוברים חודש או חודשיים מעבר לתקופת האחריות חברתנו הייתה נותנת שירות ללא תשלום בשמחה, אך היות ועבר זמן רב...". אם כן, אין ספק, שמיום ההתקנה ועד יום הפנייה בכתב לא עברו חודשיים ולכן, לא הוכח שהנתבעת עשתה מעשה כלשהו לטובת הלקוח ולפחות לבוא לבדוק את טענות התובע. שנית, התובע טוען, כי בטרם שלח את המכתב, הוא פנה פעמים רבות אל הנתבעת בדבר קיומם של הליקויים ורק לאחר שהנתבעת לא התייחסה לאותן פניות וגם לאחר שהובטח לשלוח טכנאי והטכנאי לא הופיע - רק אז מצא התובע לנכון להנציח את פניותיו בכתב ביום 31.8.10. גם רעייתו של התובע העידה בבית המשפט על מספר השיחות שהיו לה עם נציג הנתבעת בקשר לאותם ליקויים. (עמ' 2 לפ',ש' 26- 27) באותו מכתב, אכן מזכיר התובע לנתבעת את מספר הפניות הקודמות, שכן כך נפתח מכתבו של התובע: "לאחר אינספור טלפונים לחנות ולדוד, אני פונה בכתב". 6. לאור האמור לעיל, אני קובע, שאכן נמצאו ליקויים בדלתות, כפי שהודיע התובע ויחד עם זאת, לא מצאתי שיש הצדקה כלשהי, לחייב את הנתבעת להשיב לתובע את מלוא הסכום ששילם בעד הדלתות - זאת לאור הנימוקים הבאים: א. כפי שעולה מעובדות כתב התביעה, אין התובע מבקש לבטל העסקה, אלא רק תובע: "את הסכום אותו שילמתי להם לאספקת והרכבת הדלתות - עבודה שלכל הדעות התבצעה בצורה מחפירה". התובע לא יכול לנהוג לפי הכלל: אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך, רוצה לומר, התובע לא יכול להישאר גם עם הדלתות וגם לקבל החזר התשלום. ב. התובע גם לא הוכיח שכל העבודה התבצעה בצורה מחפירה. התובע מעיד בבית המשפט, שבכנף הדלת ישנם פגמים, וישנו חלק, שכנראה יצטרך להחליף. עוד טוען התובע, שנאלץ לעקור ולהחליף משקוף ודלת אחורית ומציין העלויות שעליו לשאת בהן. (ראה דברי התובע בעמ' 1 לפ'). על מנת להוכיח טענות אלה, היה על התובע לצרף חוות דעת מקצועית ולא להסתפק רק בתמונות, שכן התמונות רק מראות ליקויים ואין בהן כדי להצביע ממה נובעים ליקויים אלה. קביעה זו, יכולה להיקבע רק באמצעות חוות דעת איש מקצוע. התובע לא יכול לתבוע סכום כלשהו, על טענה: שכנראה יצטרך להחליף. ג. עם זאת, מאשר התובע, שלגבי פריטים מסוימים אין לו טענות: אין לו טענות כלפי חצי מכנף דלת כניסה הראשית ועוד כלפי דלת שהותקנה במרפסת - דבר שנציג מטעם הנתבעת סידר חלקית לאחר הגשת התביעה. מכל מקום, התובע מסכים שיש להעריך את אותם פריטים שהם כן בסדר ולכן, מדוע סבור התובע שעל הנתבעת להשיב לו את מלוא הסכום? (גם עבור פריטים שאין לגביהם כל בעיה?). ד. נציג הנתבעת טוען בבית המשפט, כי התובע החליף דלת לא טובה מספר חודשים אחרי ששלח את המכתב ולכן, סובר נציג הנתבעת, שאולי החליף הדלת מטעמים של עיצוב, אך בפועל היה עליו לפנות את הנתבעת לפני החלפת הדלת. (עמ' 3 לפ',ש' 9- 13). נציג הנתבעת העיד, שביקרו בביתו של התובע ותיקנו את הדלת ונציג הנתבעת כלל לא היה מעורב באותה דלת שהוחלפה על ידי התובע. 7. אני מסכים עם טענת נציג הנתבעת, שאכן התובע לא דאג לצרף או להמציא חוות דעת כלשהי על מהות הליקויים ועל עלות תיקונם וכי החשבונית שהגיש התובע היא חשבונית בדיעבד. התובע אכן המציא חשבונית מיום 20.1.11 (ראה ת/1) על עבודה שבוצעה זמן רב לפני כן, שכן התובע טוען, שהוא החליט לתקן הליקויים לאור העובדה שנציג הנתבעת לא הגיע לתקנם. אכן, חשבונית זו מעוררת שאלה, כיצד לא הוצאה החשבונית ביום ביצוע העבודה אלא מספר חודשים לאחר ביצועה, אך עלי גם לציין, שמטענות נציג הנתבעת עולה, שהוא היה בבית התובע ואף ביצע תיקון או תיקונים, אך הנתבעת לא הוכיחה, שלמעט אותם תיקונים לא היו צריכים להתבצע תיקונים נוספים. התובע לא הגיש אמנם חוות דעת בגין אותם ליקויים, אך גם הנתבעת לא עשתה מאומה על מנת להציג בפני בית המשפט מצב הפוך מזה הנטען על ידי התובע ולמעשה טענות התובע בדבר קיום ליקויים לא נסתרו - גם אם לא צורפה חוות דעת. היעדר חוות דעת מונעת מבית המשפט לקבוע מה באמת הליקויים שהיו בדלתות, האם ניתנים לתיקון ומה עלות התיקון, ברם בפועל הוכיח התובע כי בוצעו עבודות תיקון בדלתות ומשלא הוכח אחרת, אין לי אלא לקבוע כי התשלום ששילם התובע עבור העבודות שביצע קבלן עבודות שיפוצים, שולם עבור תיקונים שהיה על הנתבעת לבצע אותם והיות והיא לא ביצעה גם לאחר פניית התובע במכתב מיום 31.8.10 - על הנתבעת להשיב לתובע הסכום ששילם. 8. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אין מקום לחייב את הנתבעת להשיב לתובע את מלוא הסכום ששילם בעד הדלתות ומלכתחילה לא היה מקום להגיש התביעה בסכום זה - מה עוד שהתובע הודה שחלק מהמוצרים שסופקו היו בסדר ושגם הם שווים סכומים מסוימים ולכן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, לסילוק המלא של התביעה, סך של 2,436 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הוצאת החשבונית - 20.1.11- ועד התשלום בפועל. לאור העובדה, שהתובע לא דאג להוכיח את מהות הליקויים על ידי חוות דעת ולאור אופן הגשת התביעה, אשר לא נסמכה על ידי חוות דעת שהנתבעת הייתה יכולה להתייחס אליה, החלטתי שלמעט הסך הנ"ל - אין מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות.דלתות (תביעות)