להלן פסק דין בנושא תקלה ברכב אחרי טיפול במוסך: 1. התובעים הם בני זוג, ולטענתם הביאו את רכבם לתיקון במוסך הנתבע. לטענתם, הובא הרכב לטיפול במוסך ביום 27.10.10 לצורך טיפול, שהתובעים מגדירים אותו "רציני" במערכת קירור המים במנוע, זאת משום שהתובע דיווח כי מד הטמפרטורה מורה מידי פעם על עליית הטמפרטורה וביקש לתקן את התקלה. בנוסף ביקשו התובעים לערוך לרכב טיפול שגרתי ולהעבירו את מבחן הרישוי השנתי (טסט), שרות שהמוסך נותן בתשלום. 2. לטענת התובעים, ביום 29.10.10, עם סיום הטיפול, נקראו למוסך, שילמו 4,077 ₪ ונמסר להם ממנהל העבודה במוסך כי התקלה סודרה ובעוד מס' חודשים יהיה צורך בטפול נוסף, ניקוי רדיאטור. לטענתם, מספר שעות לאחר ששוחרר הרכב ובעודם נוסעים ברכב בכביש החוף, התחמם המנוע בבת אחת ותוך פחות מדקה, כבה תוך כדי הנסיעה, באופן שהתובעים נאלצו בקושי רב לעצור בשולי הדרך תוך סיכון, לטענתם, של חייהם וחיי ילדיהם שהיו איתם ברכב. התובעים טענו כי בעקבות זאת נגרר הרכב למוסך, שם הודיעו להם כי נגרם נזק למנוע ועלות התיקון היא לפחות 8,902 ₪. 3. לטענת התובעים, האחריות לנזק שנגרם למנוע מוטלת על הנתבע ולפיכך הוגשה התביעה. 4. הנתבע מכחיש את טענות התובעים. לטענתו, הרכב אכן נמסר לטיפול, כאשר התובעים ביקשו באותו מעמד לתקן נזילה שהיתה ברכב ואשר גרמה באותה עת להתחממות המנוע ובנוסף ביקשו לערוך לרכב טפול שוטף ולהעבירו את מבחן הרישוי השנתי. לטענת הנתבע, התובעים לא ביקשו טיפול מעמיק ברכב ואף לא טיפול "רציני" כלשונם. אלא ביקשו רק טיפול מינימלי שיאפשר לרכב לעבור את מבחן הרישוי השנתי. 5. הנתבע טוען כי התובעים במפורש ביקשו שלא לערוך טיפול מקיף וציינו כי בכוונתם למכור את הרכב והם אינם מעוניים בהוצאות נוספות. 6. הנתבע טוען כי מאחר ובבדיקת הרכב עלה כי מעבר לתיקון שאישרו התובעים לבצע נדרשים גם תיקונים נוספים על מנת לפתור לחלוטין את בעיית ההתחממות של הרכב והתובעים סרבו לבצעם, צויין עניין זה מפורשות בחשבונית שקיבלו התובעים בתום הטיפול וגם על גבי כרטיס העבודה שנפתח לרכב אצל הנתבע. לטענת הנתבע, ההחלטה לבצע טיפול נקודתי ומינימלי בלבד, היתה החלטה של התובעים ואם התברר, בסופו של יום, כי החלטה זו היתה שגויה, אין לתובעים להלין אלא על עצמם ויש לדחות לכן את התביעה. 7. בדיון שהיה בפני ביום 28/4/11 שמעתי את הצדדים. מטעם התובעים התייצב גם שמאי שלפי טענתו בדק את הרכב. מטעם הנתבעים התייצב מנהל המוסך, מר משה פרטר. השמאי, שאת חוות דעתו צרף הנתבע לכתב התביעה שהגיש לא התייצב וכך גם לא איש מעובדי המוסך, כולל אלה שהיו מעורבים, לכאורה, בטפול ברכב. 8. חרף מחדל זה של הנתבעים אני מחליטה לדחות את התביעה. אמנם, באופן רגיל נזקף מחדלו של צד מלהביא עדים, לחובתו, ואולם, במקרה שבפני מדובר בתביעה שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות ובמקרים כגון אלה יש להקל בכל הנוגע לכללי הראיות וסדרי הדין. התובעת, שהיא עורכת דין, בחרה, מטעמיה, להגיש את התובענה בהליך בבית המשפט בתביעות קטנות ולא בבית משפט השלום ובעשותה כן ידעה כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לסדרי הדין הרגילים או לדיני הראיות. וראה: סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ב - 1984. רע"א 9527/09 אריה שורשי נ' עיריית פתח תקוה (ניתן ביום 12/9/10, ), בסעיף 6 לפסק הדין. 9. בנסיבות האלה לא ראיתי מקום לייחס משקל מכריע להעדרו של מנהל העבודה מטעם הנתבע, מה גם שהנתבע עצמו טען, וטענתו לא נסתרה, כי גם הוא נכח באחת השיחות עם התובעים, אותה שיחה שבה נאמר להם כי יש תיקונים נוספים שצריך לערוך ברכב. אני מאמינה לעדות הנתבע, לפיה נמסר לתובעים מפורשות כי טיפול נכון בבעיית ההתחממות של הרכב דורש טיפול ברכיבים נוספים ובכללם הרדיאטור, אך התובעים סרבו, מטעמיהם, להרחיב את הטיפול גם לרכיבים אלה, מאחר שביקשו למכור את הרכב ולא רצו לכן להכנס להוצאות מיותרות. 10. עדות זו של הנתבע נתמכת בחשבונית שנמסרה לתובעים (חשבונית1899 שצורפה כנספח ב' לתביעה), שם צויין מפורשות "הערה: יש צורך ביחידה פנימית למזגן + פלנג מים +צינור +ניקוי רדיאטור", והנתבעים אישרו, בכתב התביעה, כי נמסר להם הצורך בטיפולים נוספים, כולל ברדיאטור. 11. מהערה זו ברור כי היה ידוע לתובעים כי יש צורך בעבודות נוספות וביניהן טיפול בפלנג מים נוסף (אחד הוחלף) ובצינור נוסף וכן טיפול ברדיאטור. אמנם, התובעים טענו כי לא ידעו שטיפולים אלה דרושים לשם תקינותו המיידית של הרכב שכן לטענתם נמסר להם על ידי גבי כי הם יכולים להיות שקטים בחודשים הקרובים ורק לקראת הקיץ ידרש טיפול נוסף, אולם אינני מאמינה לטענה זו. ראשית משום שטענה זו, ובאופן הזה, לא נטענה בכתב התביעה אלא רק בעדותו של התובע 1 בדיון בפני (עמ' 4 שו' 22, 28). שנית, משום שגירסת הנתבע, לפיה התובעים בחרו לבצע תיקון מוגבל ברכב משום שחפצו למכור אותו אושרה, למעשה, בעדות התובע שאישר כי ביקש לטפל בבעיית ההתחממות באופן מוגבל (עמ' 4 שו' 20) ואף אישר כי היה בכוונתו למכור את הרכב וכי סיפר למוסך על כוונה זו (שם, בשו' 23). 12. התובע אף אישר כי נמסר לו כי בעיית ההתחממות המיידית, הנזילה הספציפית, נפתרה אך יש טפול טוב יותר והוא זה שהחליט שלא לבצע אותו וזאת לאור גילו של הרכב (שם בשו' 24-26), ולכן הסתפק בטיפול מינימלי בהתחממות (עמ' 5 שו' 3). גירסת הנתבע לא רק שהיא נתמכת, כאמור, בגירסת התובע בעדותו, היא מתיישבת גם עם הדברים שנכתבו בכרטיס העבודה של הרכב, שם נכתב מפורשות כי בסיכום עם הלקוח אין אישור עבודה שכן הלקוח טוען שמוכר את הרכב (נספח 1 לכתב ההגנה). 13. אני מקבלת את הסברו של מר פרטר באשר לאופן, המועד והנסיבות שבהם נרשמה הערה זו על גבי כרטיס העבודה. בפרט, כשאכן התברר בדיון כי התובעים אכן ביקשו למכור את הרכב וביקשו לערוך טיפול מינימלי בלבד כפי שעולה בברור מאותה תרשומת. 14. בנסיבות האלה, לא מצאתי כי המוסך אחראי לכך שהרכב שוחרר לאחר תיקון הצינור והפלנג שבהם התגלתה הנזילה, או לכך שלא נעשה ברכב טיפול מקיף בכל מערכת המים. 15. לא יעלה על הדעת לחייב את המוסך לשאת בהוצאות שהלקוח אינו מעוניין לשלמן, ואם בחרו התובעים שלא לבצע טיפול מקיף למערכת המים, עליהם לשאת בתוצאות החלטה זו, גם אם התברר, בסופו של יום כי החלטה זו ניזקה היה מרובה מתועלתה. השמאי, שהתייצב מטעם התובעים, אינו יכול להועיל לתובעים, זאת משום שהשמאי העיד כי "אני מניח שלא היו נמנעים מתיקון של כמה מאות שקלים אם אפשר למנוע בו נזק של אלפי שקלים" (עמ' 2 שו' 29) ואולם הנחה זו של השמאי אינה מתיישבת עם הממצאים העובדתיים לפיהם התובעים אכן החליטו להמנע מתיקונים נוספים. יתכן, שקיוו כי יימנעו מהוצאות נוספות. העובדה שתקוותם זו נכזבה, אינה מזכה אותם בפיצוי מהנתבע, שעל פי החומר שמונח בפני, התריע בפניהם על כך שהטיפול הנקודתי שנעשה אינו שלם ויש צורך בתיקונים וטיפולים נוספים במערכת המים. השמאי הודה כי ראה בחשבונית שהמוסך התייחס לעניין התיקונים הנוספים אך להערכתו אין בכך די. אני דוחה טענה זו של השמאי, שכן לא הוצגה לפני ראיה לכך שהמוסך רשאי היה לכפות על התובעים ביצוע התיקונים כלשהם או כי היה רשאי לעכב את יציאת הרכב מהמוסך עד שלא יבוצעו אותם תיקונים. מאחר ששוכנעתי שהתובעים הגבילו את המוסך וביקשו לבצע תיקון מינימלי ביותר, לא היה בידי המוסך דבר לעשותו, למעט ציון עובדה זו בחשבונית ובכרטיס העבודה. התוצאה היא שדין התביעה להדחות. התובעים ביחד ולחוד ישאו בהוצאות הנתבע בסכום של 1,000 ₪. מוסךרכבתקלות ברכב