תצ''ר - תכנית לצורכי רישום

במסגרת הגשת בקשה להיתר בניה מוצב תנאי רישוי שעל המבקש להוציא תוכנית לצורכי רישום - תצ"ר ותחילתו של ההליך הוא בפתיחת תיק ברשות המקומית – הליך הנעשה על ידי עו"ד, מודדים, תשלום אגרות ועדות התנגדות.


להלן פסק דין בנושא תצ''ר - תכנית לצורכי רישום:

     

1. במהלך שנת 2009 רכשו התובעים והנתבעים – כ"א מהם בנפרד- חלקת קרקע לבניה ולצורך הסדרת הרכישה נחתם ביום 8.6.09 הסכם שיתוף בין הרוכשים (להלן:"ההסכם").
במסגרת הגשת בקשה להיתר בניה מוצב תנאי רישוי שעל המבקש להוציא תוכנית לצורכי רישום (להלן:"תצ"ר") ותחילתו של ההליך הוא בפתיחת תיק ברשות המקומית – הליך הנעשה על ידי עו"ד, מודדים, תשלום אגרות ועדות התנגדות ותמורת ביצוע כל ההליך נדרש לשלם סך של 50,000 ₪.
מאחר ולצורך הוצאת התצ"ר הפקידו מוכרי המגרש רק 30,000 ₪, והיות ועדיין היו חסרים 20,000 ₪, נדרשו התובעים והנתבעים להעביר סכום זה לעו"ד שטינמץ, אשר טיפל בעניין.
בחודש אוגוסט 2009 התחייבו גם הנתבעים להשתתף בהוצאות היחסיות ולא עמדו בהתחייבות זו.
היות והתובעים לא רצו לעכב עוד את תהליך הוצאת התצ"ר ועל מנת לעמוד בתנאי הרישוי להיתר, נאלצו התובעים לשלם גם את חלקם של הנתבעים על מנת שעוה"ד הנ"ל יוכל להמשיך בתהליך.
באופן כזה, שילם כ"א מהתובעים סך של 6,667 ₪ במקום 5,000 ₪ ולכן על הנתבעים לשלם לכ"א מהתובעים סך של 1,667 ₪ - סכום ששולם עבור כ"א מהנתבעים.
התובעים אף פנו אל הנתבעים לשאת בתשלום זה ומשלא נענו – הגישו התובעים תביעה זו לחייב את הנתבעים לשלם להם את הסך של 17,000 ₪, הכולל בחובו: חלקו של כ"א מהתובעים בתשלום ששולם במקום הנתבעים בסך של 1,667 ₪ (שהם סה"כ 5,000 ₪) וכן עוגמת נפש לכ"א מהנתבעים בסך של 4,000 ₪ (וביחד 12,000 ₪).


2. אין בדעתי להתייחס להאשמות שהעלה כ"א מהצדדים – זה כנגד זה- בדבר גרימת הנזק לרכב או בדבר הליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים, או בדבר הפסדים שגרמו הנתבעים לתובעים (כאמור בעמ' 1 לפ',ש' 16- 19), שכן לא זה נושא הדיון בפני ואם ישנם דיונים אחרים בין הצדדים – יבואו אלה על פתרונם בערכאה המתאימה.
בכתב ההגנה מעלים הנתבעים תמיהות ושאלות שונות הנוגעות לטיפולו של עוה"ד בעניינם וכן מעלים טענות שונות בקשר להתנהגות התובעים כלפיהם, שלא רצו לכלול את שמם בתצ"ר, השתמשו בסכום של 7,500 ₪, שהופקד אצל עוה"ד, הליכים משפטיים המתנהלים בין הצדדים, ועוד תלונות כהנה וכהנה נגד התובעים.
טענות אלו המועלות על ידי הנתבעים בכתב ההגנה, על התנהגות התובעים כלפיהם, אינם לעניין נשוא התביעה, אשר מתמקדת בתשלום מסוים ששילמו התובעים במקום הנתבעים ודרישת התובעים לחייב את הנתבעים להשיב להם הסכומים ששילמו במקום הנתבעים.
בית המשפט היה ער לעובדות שהועלו בכתבי הטענות ובמיוחד להאשמותיהם של הנתבעים כנגד התובעים ולכן מסיבה זאת, ניסה בית המשפט להביא הצדדים לידי פשרה ולהגיע להסכם ברוח טובה על מנת שיוכלו להמשיך לדור בשכנות טובה, אך הניסיון לא צלח ולכן הגיעה שעתו של כתיבת פסק הדין ונראה לי, שהעניינים שעדיין שנויים במחלוקת בין הצדדים – כפי שהועלו בכתבי הטענות ובמיוחד בכתב ההגנה- שימשו ועוד ישמשו נושאים להתדיינויות רבות בבתי המשפט. (ראה, למשל, סעיף 5 ומסעיף 10 ואילך לכתב ההגנה).


3. הנתבעים מאשרים את טענת התובעים, שלצורך הטיפול ורישום התצ"ר דרש עוה"ד המטפל סך של 50,000 ₪ והנתבעים מאשרים גם את טענת התובעים, שבהסכמי הרכישה נוכה סך של 30,000 ₪ למטרה זו ונותר סכום של 20,000 ₪ שהתובעים והנתבעים נדרשו להשלים עבור שכ"ט עו"ד.
הנתבעים מאשרים גם, שלצורך הטיפול ביקש עוה"ד מהתובעים ומהנתבעים להוסיף 5,000 ₪ והנתבעים אף הביעו את הסכמתם. (ראה סעיף 1 סיפא וסעיף 2 לכתב ההגנה)
גם בעדותו בבית המשפט, הודה הנתבע 1, שעליו לשלם את חלקו, אך גם טען שהתובעים צריכים להשתתף בחלק היחסי בהוצאות הביוב (עמ' 2 לפ',ש' 13).


4. למרות שהנתבעים מודים בטענות התובעים, על הצורך לשלם 20,000 ₪ ועל הסכמת הצדדים, שכל אחד מהם ישתתף בחלקו בתוספת תשלום זה, מבקשים הנתבעים לשחרר אותם מהתשלומים הנתבעים בתביעה זו – זאת משום שלטענתם , אין עליהם לשלם לתובעים מאומה –זאת הן משום שמכספי התמורה ששילמו הנתבעים עבור המגרש נוכה סך של 7,500 ₪ והן משום טענת קיזוז בסך של 5,825 ש"ח לגבי עבודות ביוב שהנתבעים נשאו בהוצאותיהן והתובעים לא השתתפו בהוצאות אלו.


5. לאחר עיון בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו ובעדויות הצדדים, אני מחליט לדחות את שתי הטענות הנ"ל של הנתבעים וכפועל יוצא מכך, דין תביעת התובעים להתקבל באופן חלקי – זאת מן הנימוקים הבאים:

א. באשר לטענת הנתבעים בדבר ניכוי סך של 7,500 ₪ בגין תשלומים והוצאות:

א) סעיף 7(ז) להסכם רכישה שנערך ביום 30.12.08 שנערך בין מוכרי המגרש ובין הנתבעים – הסכם שהתובעים לא היו צד לו- נאמר:" כספי חשבון הנאמנות (קרן+..... ובניכוי תשלומים שישולמו בהתאם להוראות ההסכם ובקשר עם יישומו ובניכוי סך של 7,500 ₪ כאמור בסעיף 9 ד להלן) ישוחררו למוכרים לאחר מסירת כל האישורים והמסמכים..."
בסעיף 9 להסכם הנ"ל מתחייבים המוכרים כלפי הנתבעים, כקונים ובין היתר נאמר בסעיף 9 ד', שהמוכרים מתחייבים:" לשלם מכספי חשבון הנאמנות את התשלומים וההוצאות בקשר עם פרצלציה של החלקה וזאת עד לסך של 7,500 ₪.

ב) העולה מהאמור לעיל הוא, שהסך של 7,500 ₪ הנ"ל הוא סכום שהופקד על פי הסכם שהתובעים לא היו צד לו וסכום זה יועד למטרה מסוימת- פרצלציה - ללא קשר עם מטרת אותו סכום שהיה על הנתבעים להשתתף בו בעת הגשת תוכנית התצ"ר ואשר בסופו של יום שילמו התובעים גם את חלקם של הנתבעים.

ב. באשר לטענת קיזוז ההוצאות ששילמו הנתבעים עבור העברת הביוב ועל חובת התובעים להשתתף בחלק היחסי בהעברה זו, אני קובע, שאין מקום לקבל טענת הקיזוז – זאת מן הנימוקים הבאים:

א) בכתב ההגנה נטען בעניין זה, שעל פי הוראות העירייה, התבקשו התובעים והנתבעים להעתיק את בריכת הביוב מהשטח הציבורי למגרש 5 – המוחזק על ידי הנתבע 2 והנתבעים פעלו על פי הוראות אלו.

היות והנתבעים החלו לבנות לפני התובעים, פעלו הנתבעים בספטמבר 2009 להעתיק את הביוב כנדרש על פי הוראות העירייה ושילמו בעד עבודה זו סך של 5,825 ₪.
לטענת הנתבעים, מאחר ובריכת הביוב משותפת לכל בעלי מגרש 5 ואמורה לשמש את כולם – על כל הבעלים לשאת בעלות הוצאה זו, כאמור בסעיף 32(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן:"חוק המקרקעין").
הסעיף הנ"ל אכן עניינו:"נשיאת הוצאות" ואכן בסעיף 32(ב) לחוק המקרקעין נקבע: ששותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם במקרקעין.
הנתבעים לא הגישו תביעה שכנגד בגין סכום זה, אלא טענה זו של הנתבעים נטענה בכתב ההגנה במסגרת טענת קיזוז.

ב) לכתב ההגנה, צרפו הנתבעים חשבונית מיום 24.9.09 , אך חשבונית זו מוכיחה לכל היותר שבוצעה עבודה והנתבעים שילמו בעד ביצוע עבודה זו, אך אין בחשבונית זו כדי להוכיח טענות הנתבעים, שביצוע העבודה בוצעה בהתאם להוראות שהם קיבלו מהעירייה והם גם לא הוכיחו שבריכת הביוב משותפת לכל המגרשים או משרתת את כל המגרשים..
לכן, אין די בטענת קיזוז בלבד, אלא שטענת קיזוז כמו גם תביעה, יש להוכיח ובמקרה זה לא הוכיחו הנתבעים את טענותיהם.
לא רק שהנתבעים לא הוכיחו טענותיהם, אלא העולה מהאמור בכתב ההגנה ובעדות התובעים הוא, שבעת העתקת הביוב התגלו חילוקי דעות בין הצדדים היכן בדיוק יעבור קו הביוב, טענות לגבי גודל הבריכה וליקויים שונים הנוגעים לביוב ומחלוקת זו בוודאי שלא מצאה את פתרונה במשפט זה. (ראה מחלוקות אלה בסעיף 3 סיפא ובסעיף 4 סיפא לכתב ההגנה ובעמ' 1 לפ',ש' 23 ועמ' 2 לפ', ש' 21).


6. לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני קובע, שעל הנתבעים לשלם לתובעים את חלק השתתפותם – שהם שילמו עבורם ולכן, אני מחייב את הנתבעים,שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לכ"א מהתובעים סך של 1,667 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 29.11.09 (יום התשלום בפועל על ידי התובעים) ועד התשלום בפועל.
לאור התנהלות העניינים ולאור טענות הצדדים שכל אחד העלה כנגד זולתו, לא מצאתי שיש מקום להעניק לכ"א מהתובעים את הסכום הנתבע על ידי כ"א מהם עבור עוגמת נפש ואני דוחה התביעה לגבי פריט זה.


יחד עם זאת, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידרי, לשלם לכ"א מהתובעים הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חריגה מתב"ע

  2. חוזה תכנון תב''ע

  3. תכנית בינוי - הגדרה

  4. פגיעה עקיפה מתוכנית

  5. נכס גובל בתוכנית פוגעת

  6. מועד תוקף תוכנית תרש"צ

  7. התנגדות לגבולות בתכנית

  8. תכנית בסמכות ועדה מקומית

  9. ביטול הוראות תכנית בניה

  10. פיצויים בגין תכנית פוגעת

  11. מועד הגשת התנגדות לתכנית

  12. תצ''ר - תכנית לצורכי רישום

  13. ניצול זכויות עפ"י תב"ע בתוקף

  14. האם התכנית מאפשר פיצול דירה ?

  15. עתירה נגד תוכנית בניה בתל אביב

  16. התנגדות לאישור תכנית בוועדה המחוזית

  17. התנגדות לאישור תכנית בוועדה המקומית

  18. דחיית תביעה לפיצויים בגין אישור תכנית

  19. ביטול תוכנית לרישום שיכונים ציבוריים

  20. פגיעה לכאורה בדירות כתוצאה מאישור תכנית

  21. ערר לאשר תכנית והגשת עתירה מנהלית במקביל

  22. הודעה על החלטה 687 בדבר תכנית עיר ימים

  23. פרשנות תכנית בכל הנוגע להיתר שימוש במשרדים

  24. פגיעה לכאורית במקרקעין כתוצאה מאישור תוכנית

  25. בינוי חריג מאופי הסביבה - שינוי מהותי לתב"ע

  26. פיצויים בגין פגיעה במקרקעין שמקורה בתוכנית

  27. נטען כי אין בתכנון פארק כל אלמנט משביח בתכנית

  28. שינוי מיקום החניות ביחס לתכנית הבינוי במקרקעין

  29. העדר הוראה מפורשת בתב"ע לבריכת שחייה בבית מגורים

  30. תכנית שאינה תואמת למתווה הבניה השגור בסביבת המגרש

  31. העורר טוען כי לא הוטל מס השבחה בזמנו בעת אישור התכנית

  32. בקשה לאישור בניית קומה אחת בהקלה מעבר למותר על פי תוכנית

  33. הועדה המקומית אינה מוסמכת לאשר בניה מעבר לקו שנקבע בתכנית

  34. האם התוכנית אינה "תוכנית בסמכות מקומית" ואושרה שלא כדין ?

  35. התכנית החדשה אינה בגדר "תכנית צפויה" על המקרקעין, אלא תכנית חריגה

  36. נטען כי אחוזי הבנייה שאושרו בתוכנית גדולים יותר ממה שהותר בתוכנית

  37. אופציה לקדם תכנית בסמכות הועדה המחוזית, אשר תחלק את רוחב שביל המעבר

  38. הגשת ערר בתוך 15 הימים שלאחר תום שלושת השנים ממועד הפרסום של התוכנית

  39. היתר שהוצא בניגוד לתוכנית תקפה, שדינה כדין חקיקת משנה, אינו מהווה היתר

  40. התנגדות לתכנית שתהפוך משכונה שקטה ושלווה לאזור סואן תוך יצירת מטרדי רעש

  41. פגיעה לכאורית במקרקעין כתוצאה מאישור תכנית תמ"מ/6/3/א אשר יצרה את כביש 431

  42. עררים לאשר בתנאים בקשה לבריכת שחייה, ותכנית שינויים הכוללת פתיחת חלון בקומת קרקע

  43. האם השוואת הליך זכות ההתנגדות אותה מעניקה התוכנית להקלה, יש בה כדי להעניק זכות ערר ?

  44. לפי איזה רחוב יש לקבוע את רוחב זכות הדרך של הרחוב בו גובל המגרש לצורך הפעלת הוראות התוכנית

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון