תביעת פיצויים נגד רשות הפטנטים

להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים נגד רשות הפטנטים: פסק דין זוהי תביעה בגדרה עותר התובע לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו עקב התנהלות רשות הפטנטים בטיפול בבקשה לרישום פטנט שהגיש התובע. לטענת התובע הגיש הוא בקשה לרישום הפטנט, ואף הגיש בקשה לטיפול בבקשה על אתר ושלים בגין כך אגרה בסך 600 ₪, אולם הבקשה לא טופלה כראוי ע"י בוחן בשם ולדימיר טופלד, אשר אינו בקיא בשפה העברית וב"מונחים יום-יומיים ומקצועיים" (סעיף ד' לכתב התביעה). לטענת התובע פנה הוא למשרדי הנתבעת וביקש להחליף בוחן, אולם נענה בשלילה, עד אשר שלח מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים ביום 01.08.10, ולהפתעתו לאחר מכן הוחלף הבוחן בבוחן בשם אריאל דוידי. התובע טען כי דוידי שלח לו ביום 15.08.10 מסמכים מהם עולה כי המצאתו כבר נרשמה כפטנט לפני שנים רבות, ועל כן נדחתה בקשתו. התובע טוען כי החלפת הבוחן והמענה המהיר, נגרמו אך בשל מכתב ההתראה ששיגר לנתבעת, ואם לא היה עושה כן, אזי בקשתו הייתה עדיין "רדומה ושוכבת בין ערימת מסמכים" (נספח ח' לכתב התביעה). מכך מסיק התובע כי חיכה ארבע שנים ושילם אגרות לשווא. על כן העמיד התובע תביעתו על סך 10,000 ₪ המורכב מן הסכומים הבאים: אגרת בקשה לפטנט - 1,300 ₪; אגרת זירוז פטנט - סך 600 ₪; הוצאות עו"ד - סך 1,000 ₪; עשר נסיעות למשרדי הנתבעת בירושלים - סך 800 ₪; אגרת שינוי כתובת - סך 272 ₪; הוצאות נוספות - סך 1,000 ₪; עוגמת נפש - סך 5,000 ₪. הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי דין התביעה להידחות על הסף, שכן ההוצאות שהוציא התובע הינן אגרות שחובת תשלומן קבועה בחוק הפטנטים ובתקנות שהותקנו על פיו. לגרסתה של הנתבעת הבקשה הוגשה ביום 29.10.08, ולאחריה נשלחה לתובע הודעה על ליקויים, והתובע שלח תיקוניו ביום 19.04.09. בהמשך, ביום 17.09.09 ביקש התובע זירוז בחינת הפטנט, ובקשתו נענתה בחיוב על פי החלטת מר משה לסרי מיום 24.09.09, ועל כן הועברה בקשתו לבחינה על ידי הבוחן טופלד הנ"ל. מאז בוצעה חלופת מכתבים ענפה בשל ליקויים שהתגלו שוב ושוב בבקשת התובע, אולם התובע החליט בסופו של דבר לשגר מכתב ההתראה האמור, ולא לפעול בהתאם להנחיות שבהודעות על הליקויים שנשלחו אליו. לטענת הנתבעת, בעקבות בקשת התובע, הועברה בקשתו לבחינה של מר דוידי, אשר בחן הבקשה לגופה וציין בהודעה על ליקויים ששלח לתובע כי הבקשה אינה כשירה לפטנט. הנתבעת טוענת שהבקשה לא הוגשה לפני ארבע שנים, אלא לפני כשנתיים. לטענתה, הליך בחינת הפטנט אורך זמן רב ובמסגרתו נבחנת הבקשה מבחינה פורמאלית ומהותית. עוד מציינת הנתבעת כי הבקשות נבחנות על פי התור, אולם בקשות זירוז נבחנות לגופן. הנתבעת טוענת כי הבחינה הפורמאלית נועדה לאפשר לבחון האם ההמצאה כשירת פטנט וכן לבחון האם קיימת כבר המצאה דומה לזו שרישומה מבוקש. לאחר מכן נבחנת הבקשה מבחינה מהותית על מנת לבדוק האם היא עומדת בדרישות סעיף 3 לחוק הפטנטים. לטענת הנתבעת, בקשת התובע לא עמדה מלכתחילה בדרישות הפורמאליות והמהותיות, ועל כן נשלחו אליו הודעות שונות בדרישה לבצע תיקונים, עד אשר נדחתה בקשתו באופן סופי. באשר להחזרי הנסיעות, הנתבעת טוענת כי ערוצי התקשורת עימה כוללים התכתבות באמצעות הדואר ושיחות באמצעות הטלפון, ועל כן העובדה כי התובע בחר להגיע בגופו למשרדי הנתבעת - אינה מטילה על הנתבעת חובה לפצותו. באשר לאגרת שינוי הכתובת, הנתבעת טוענת כי אגרה זו קבועה בתקנות, והסיבה בגינה נדרש שינוי הכתובת היא העובדה כי אם לא משיב התובע על הודעה בדבר ליקויים תוך הזמן הקבוע בחוק, ייחשב הוא כמי שזנח את בקשתו. באשר לטענתו המרכזית של התובע בדבר החלפת הבוחן, טוענת הנתבעת כי הבוחן הוחלף בעקבות בקשת התובע, וכי תשובה בדבר דחיית בקשתו לא יכלה להינתן טרם בחינת הבקשה לגופה, אשר נעשתה על ידי דוידי. עוד טוענת היא כי הינה ממליצה, והמלצה זו אף מופיעה באתר האינטרנט שלה, כי יתבצע חיפוש מוקדם לאיתור פטנטים, אשר ייתר הגשת הבקשה שעה שקיים פטנט רשום על ההמצאה אותה מבוקש לרשום. לבסוף טוענת הנתבעת כי הוצאותיו של התובע לא הוכחו כלל. במעמד הדיון בפניי, נכחו התובע, נציגת הנתבעת - עו"ד ברכה והמתמחה גב' וייסמן - נציגת היועמ"ש לממשלה. התובע העיד כי התקשורת בינו לבין טופלד לא הייתה טובה לאורך כל הדרך, אולם הבוחן הוחלף רק לאחר מכתב ההתראה ששלח. כן טען הוא כי הטיפול המהיר שביצע דוידי מעיד כי ניתן היה לזרז את הטיפול בבקשתו. כן העיד התובע כי נעזר בעו"ד לצורך ניסוח הבקשה. עו"ד ברכה העידה כי בבקשת התובע נפלו פגמים רבים והוא לא היה מיוצג על ידי עו"ד אשר ינסח הבקשה ולא נעזר בספרות מקצועית, דבר שהקשה על טופלד לבחון את ההמצאה מבחינה מפורמאלית, כאשר טופלד, שהינו בוחן מזה 30 שנה, דבק בגישה לפיה ראשית יש להבין במדוייק מהי ההמצאה בטרם הבחינה האם קיימות כבר המצאות זהות הרשומות כפטנט. באשר להחלפת הבוחן טענה עו"ד ברכה כי הדבר נבע מן העובדה שהבקשה הגיעה לממונה על הבוחנים לאור העובדה שנשלחו לתובע ארבע הודעות תיקון. הממונה החליטה שהדבר נובע מאי-הבנה בין הבוחן לתובע, ועל כן הוחלף הבוחן. עוד העידה עו"ד ברכה כי ניתן היה לחסוך את ההליך כולו לו פנה התובע לעורך פטנטים או לחברה שעוסקת בתחום זה למען יבחנו האם ההמצאה כבר רשומה כפטנט, כן ציינה כי קיימים אתרי חינם ואתרים בתשלום בהם ניתן לבדוק המצאות שנרשמו כפטנט. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את הצדדים ושקלתי את הנסיבות, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת לאחר שהתובע לא הוכיח כי הנתבעת התרשלה בטיפול בבקשתו וכן לאור העבודה כי אין כל קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין נזקיו של התובע. אמנם, נסיבות החלפת הבוחן טופלד בבוחן דוידי לוטות בערפל, והיא התרחשה לאחר משלוח מכתב ההתראה מאת התובע, אולם לא מצאתי כל פגם בהתנהלות הנתבעת. נציגת הנתבעת, אשר העידה בפניי, טענה כי התנהלותו של הבוחן טופלד נעוצה בגישתו, שהינה סבירה בעיניי, ולפיה על הבקשה לעמוד בדרישות הפורמאליות, על מנת להבין במה מדובר, ורק לאחר מכן (לאחר שהבקשה עומדת בדרישות הפורמליות) ניתן לבחון האם קיימות המצאות דומות או זהות, אשר נרשמו כפטנט. עוד אוסיף כי דרישותיו של טופלד מעוגנות בתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968, וכן חלק מן ההערות של טופלד אינן אך טכניות אלא נועדו לסייע לתובע להבהיר מהי המצאתו וכיצד היא פועלת. אעיר, כי אכן דו"ח הליקויים שנערך על ידי דוידי, מפורט יותר וכולל גם פרסומים קודמים, המאיינים את ההתקדמות ההמצאתית של המצאת התובע ובכך סותמות הגולל על בקשתו, אולם נראה שאין בכך כדי להעיד על רשלנותו של טופלד או על חוסר הבנתו את המצאת התובע בשל היעדר כישורים מתאימים מצידו. ייתכן שהפירוט הרב והחיפוש אודות פרסומים קודמים שנמצאו בדו"ח של דוידי נבעו מן הצורך להכריע סופית בעניין הבקשה, כפי שהעידה בפניי עו"ד ברכה, ואין בכך כדי להטיל דופי בעבודתו של טופלד. מעבר לכך, מדבריה של עו"ד ברכה אני למד כי ההוצאות שהוציא התובע והזמן הרב שחיכה, נובעים בעיקר מהתנהלותו של התובע, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו. התובע לא ביצע חיפוש באמצעות עורך פטנטים או חברה מתאימה, כפי שמקובל (למרות שבמכתב התובע מיום 10.11.09- נספח ד' לכתב ההגנה: "לא הוגשו המצאות או בקשות על אותה המצאה בחו"ל עד כה"), ובכך פתח בהליך מיותר, שיכול היה לחסוך. בנוסף, ועל כך אין מחלוקת, בקשת התובע היתה מסורבלת, כך שנדרשו שבע הודעות שונות על ליקויים בבקשה שערך (ראו נספחים ס' ה' ו- ו' לכתב ההגנה) . על כן, לא עלה בידי התובע להוכיח כי זמן הטיפול של הנתבעת בבקשתו חרג מן הסביר, או התארך בשל רשלנותה של הנתבעת או שמי מי מטעמה והתובע לא הרים הנטל המוטל עליו, להוכיח כי הנתבעת לא נהגה בהתאם לחוק ולתקנות מהיום שבו הוגשה בקשת התובע ועד ליום שבו נדחתה בקשתו. למעלה מן הנדרש אציין כי גם בבחני את נזקיו של התובע איני רואה כל עילה לפצותו. באשר לאגרות שנדרשו על פי חוק על מנת לטפל בבקשת התובע, הרי תשלומן הינו חלק מהליך בחינת בקשת התובע, והן לא נבעו מהתארכות ההליך כפי שטוען התובע. אף הבקשה לדון בבקשה על אתר נבעה מבקשת התובע ואין קשר סיבתי בינה לבין התארכות הטיפול. כך אף לגבי אגרת שינוי הכתובת שהיה על התובע לשלם.. ההוצאות הנוספות שהוציא התובע, עפ"י הנטען, עבור שירותי עו"ד והסקיצות והשבלונות שהכין הינן אף הן הוצאות שבלעדיהן לא יכול היה התובע להגיש בקשתו לנתבעת והן לא נבעו, כהוא זה, מההתנהלות הנטענת של הנתבעת או מי מטעמה. נסיעותיו הרבות של התובע למשרדי הנתבעת נעשו מרצונו, אך בכל אופן לא הוכחו, ואילו באשר לעגמת הנפש שנגרמה לתובע, הרי בעניין זה, כאמור, אין לתובע להלין אלא על עצמו. התנהלותו של התובע, אשר לא בדק כי קיים פטנט רשום היא אשר גרמה לו לעגמת נפש, בסופו של דבר. סוף דבר התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 400 ₪. הצדדים זכאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דיני זה לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזאת תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין לידיהם. פיצוייםפטנטים