להלן פסק דין בנושא תביעה על עבודות נגרות: הקדמה וטענות הצדדים: 1. תביעה לתשלום סך 30,000 ₪ בגין עבודות נגרות שביצע התובע בביתם של הנתבעים. תחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבעים ונתבע נוסף, מר שקורי (להלן : "שקורי"), בטענה כי שקורי ערב להתחייבותם של הנתבעים כלפי התובע. 2. ביום 9.12.2010 התקיים דיון בתובענה, אליו התייצבו התובע ושקורי, ובמהלכו ביקש התובע למחוק את שקורי מכתב התביעה ולתת פסק דין כנגד הנתבעים, וזאת בשל אי-התייצבותם. באותו יום נמחקה התביעה כנגד שקורי והתקבלה התביעה במלואה כנגד הנתבעים. 3. פסק הדין שניתן כנגד הנתבעים בוטל לבקשת הנתבעים, וזאת עפ"י החלטתי מיום 18.1.2011 שניתנה בבקשה לביטול פסק הדין . 4. עפ"י כתב התביעה, טוען התובע כי בחודש 2/2010 שקורי פנה אליו וביקש כי התובע - נגר במקצועו, יבצע עבודות נגרות ביחידת דיור, בה אמורים הנתבעים להתגורר, וכי לאחר מו"מ הוסכם בין התובע לבין הנתבעים כי בתמורה לביצוע העבודות ישלמו הנתבעים לתובע סך 35,000 ₪ ומע"מ, כאשר סך 20,000 ₪ ישלמו הנתבעים כמקדמה (ראו טענות התובע בסעיף 2 לכתב התביעה). 5. לטענת התובע הוא מימן מכיסו רכישת חומרי הגלם ולהוכחת טענה זו צירף הוא חשבוניות (נספח א' לכתב התביעה), מהן עולה כי התובע שילם סך 23,000 ₪ בגין חומרי גלם, ואילו הנתבעים לא שילמו סכום המקדמה. לטענת התובע, לאחר לחצים על הנתבעים הסכימו הם למשוך לפקודת התובע שיק דחוי ע"ס 35,000 ₪, אלא שהתובע סירב לקבל את השיק מאחר ועמד על קבלת סכום התמורה במזומן (ראו סעיף 5 לכתב התביעה). 6. לטענת התובע, הוא סיפק את החומר לבית הנתבעים ביום 10.2.2010 והוא, יחד עם עובדים מטעמו, החלו להרכיב את הארונות למחרת היום; לטענת התובע, הוא השלים את הרכבת הארונות, ואולם משהבין כי אין בכוונת הנתבעים לשלם את התמורה, הוא לא הרכיב את דלתות הארונות. לטענת התובע ניסה הוא לשוחח עם הנתבע, ע"מ לקבל את התמורה המוסכמת ולהשלים את העבודות ואולם הנתבע סירב לענות לטלפונים ובסופו של דבר לא העביר הנתבע לידיו את התמורה המוסכמת (ראו האמור בסעיפים 6-9 לכתב התביעה). 7. בכתב הגנתם, טענו הנתבעים כי התובע הטעה אותם באשר להכשרתו המקצועית, לאחר שהתגלה להם כי הוא "נגן" ולא "נגר". כמו-כן טענו הנתבעים, כי רמת ביצוע העבודות מוכיחה כי הנתבע אינו נגר, שכן הנתבע השתמש בחומרים זולים (סיבית במקום סנדויץ), וכן ביצוע העבודות היה רשלני מאד, ולהוכחת רמת ביצוע העבודות צירפו הנתבעים תמונות המתארות את עבודות התובע. 8. לטענת הנתבעים כלל לא התנהל מו"מ ביניהם לבין התובע, הם לא קיבלו הצעת מחיר מן התובע, ושקורי הוא אשר פנה לנתבעים והודיע להם על התמורה. באשר למקדמה, טענו הנתבעים כי מלכתחילה לא הוסכם בינם לבין התובע על מקדמה, אולם לאחר שחלפו מספר ימים והתובע לא החל בביצוע העבודות, ביקש שקורי מן הנתבעים "לעזור" לתובע ע"י תשלום מקדמה. 9. בנוסף, טענו הנתבעים כי לא הזמינו ארונות קיר, כי אם ארונות שניתן יהיה להעבירם, בשלב יותר מאוחר, ליחידה המרכזית בבית. הנתבעים טענו כי הם התכוונו להתגורר באופן זמני בבית , וכי הם התכוונו לעבור ליחידת מגורים מרכזית בבית שעבר שיפוץ (ראו סעיף 10 לכתב התביעה). 10. באשר לשיק, מודים הנתבעים כי הם משכו שיק לפקודת התובע, שזמן פירעונו נדחה ל- 30 ימים ואולם התובע לא הסכים לקבלו. 11. לסיכום, טוענים הנתבעים כי התובע אינו זכאי לתמורה כלשהיא לאור העבודה הלקויה שהוא ביצע ולאור השימוש שעשה בחומרים זולים. הכרעה: 12. שלוש שאלות דורשות הכרעתי, הראשונה - מהו תוכנו של ההסכם בין הצדדים, השניה - האם התובע מילא חלקו בהסכם, קרי: ביצע את עבודות הנגרות שהזמינו הנתבעים והתקין את הארונות בבית הנתבעים, והשלישית - האם הפר התובע את ההסכם ע"י ביצוע העבודה באופן לקוי או ע"י שימוש בחומרים זולים. 13. בפניי העיד התובע, הנתבע ושקורי. אציין כבר עתה, כי אף ששקורי נתבע תחילה ולאחר מכן התביעה כנגדו נמחקה, הופיע הוא לדיון והעיד בפניי. 14. באשר לשאלה בדבר תוכן ההסכם, אני דוחה את טענת הנתבעים בכתב הגנתם, לפיה "לא התנהל מו"מ ישיר בין הנתבעים לבין התובע" ו"לא קיבלו מן התובע עצמו שום הצעת מחיר או הצעת עבודה" (ראו טענות הנתבעים בסעיף 7 לכתב התביעה), וזאת מאחר ובעדותו בפניי טען הנתבע גרסה שונה מן הגרסה הנ"ל כאשר העיד (בעמוד 4 שורות 31 ו- 32 ובעמוד 5 שורות 1-3 ): "יום אחד אחה"צ שז'ק הביא את התובע ואני לא הכרתי את התובע, אחרי שז'ק הסתובב איתו והראה לו את החדרים ואמר שהוא עשה בשבילו עוד עבודות וסגרתי איתו את כל הדברים ואמרתי לו שלא יהיו בעיות ושהארונות האלה יהיו מסנביץ ולא מסיבית, על זה אני עמדתי וחידדתי את זה בכל פעם, כי זה אמרו לי הרמה הכי גבוהה." 15. הנה כי כן, התנהל מו"מ בין הצדדים והנתבע אף סיכם עם התובע את סוג העץ. אין זה סביר שהנתבעים יסכמו את סוג העץ, ואת "כל הדברים" ויפסחו על נושא התמורה. מסקנתי זו מתיישבת עם גרסתו של מר שקורי, שבדבריו נתתי אמון מלא, אשר העיד בפניי (בעמוד 6 שורות 4-8 ) כדלקמן: "הוסכם עם הנתבעת דלתות הזזה והתובע הסביר לה לגבי הגודל והיא אמרה כמה מדפים וזכוכיות היא רוצה וסיכמו את כל מלמעלה עד למטה. הביא לה דוגמאות וצבעים והביא לה הכל. אני יודע שהם סיכמו את הכל ביניהם. הכרתי לו את גלית. סוכם על 35,000 ₪ + מע"מ. אין לי שום שייכות בכסף, לא תיווך ולא רווח, אך ורק עזרה". 16. אני קובע כי התובע והנתבעים סיכמו את פרטי ההסכם, וכי היו מודעים להתחייבויות ההדדיות ביניהם, ובין היתר לסכום שעל הנתבעים לשלם ואף לתנאי התשלום, וכן לסוג העץ שיותקן. כמו כן אני קובע, לאור עדויותיהם של התובע ושקורי ולאור הדברים שקבעתי לעיל, כי בין הצדדים הוסכם כי בתמורה לביצוע עבודות התקנת ארונות בבית (באחת מיחידות הבית) שהוסכם כי יותקנו מעץ מסוג "סנדביץ", ישלמו הנתבעים לתובע סך 35,000 ₪ ומע"מ. 17. השאלה השנייה, היא האם השלים התובע את עבודות התקנת הארונות. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי היקף העבודות, ואין לי אלא להניח כי הצדדים מסכימים כי התובע ביצע את העבודות לפי ההיקף המוזמן. 18. השתכנעתי כי התובע ביצע את העבודות כמוזמן, דהיינו הוא התקין את הארונות. התובע העיד בפניי כי הוא הפסיק את ביצוע העבודות לאחר ששם לבו לעובדה כי הנתבעים מתחמקים מלשלם את תמורת העבודות (ראו עדותו של התובע בעמוד 4 שורות 1-4 לפרוטוקול). התובע טען כי הוא לא התקין את דלתות הארונות, מאחר והנתבע סירב לשלם לו, ומאחר והנתבעים סירבו לאפשר לו להתקין את החלונות (ראו האמור בסעיף 9 ואילך לכתב התביעה) אני מקבל גרסה זו אשר מקבלת חיזוק מעדותו של שקורי, בה נתתי אימון, אשר העיד בפניי כי חברם של הנתבעים, בשם אורי, אמר לנתבעים כי מדובר בעבודה "זבל" והנתבעים סירבו לשלם לתובע את כספו ולא נתנו לתובע לסיים את העבודה (ראו עדותו של שקורי בעמוד 6 שורה 16 לפרוטוקול). 19. משקבעתי כי התובע ביצע את חלקו בהסכם, לגבי התקנת ארונות בבית הנתבעים, אדון עתה בשאלה השלישית והיא אם עלה בידי הנתבעים להוכיח כי התגלו ליקויים או אי התאמות בעבודה שהזמינו. עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי כי לא הוכח בפניי כי העבודה לקוייה וזאת מן הנימוקים אותם אמנה להלן. 20. טענה ראשונה, כאמור, היא טענת הנתבעים כי העץ שהותקן לא היה "סנדביץ". טענה זו לא הוכחה. ראוי היה כי הנתבעים יביאו חלק מן הארונות למומחה או אף בפני בית המשפט על מנת להוכיח טענה זו. משלא עשו כן, אני דוחה את טענתם, לפיה התובע סיפק להם סוג עץ השונה מן הסוג המוזמן. 21. טענה שנייה היא טענת הנתבעים, לפיה מדובר בליקויים חמורים שהתגלו בארונות, וכי מדובר בעבודה רשלנית, והא ראיה לכך הן תמונות אותן צירף לכתב ההגנה ואף הוגשו לעיוני במהלך הדיון. אף טענת הליקויים בעבודות אני דוחה, מאחר ולא הוכחה. כאמור, הנטל להוכיח טענה זו רובץ הוא על הנתבעים. לא הובאה בפניי כל חוות דעת או עדות ממנה אוכל ללמוד כי העבודה לקויה כטענת הנתבעים. 22. אציין עוד, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי הארונות הוסרו לאחר שהבית בו התגוררו הנתבעים עבר שיפוץ כללי (ראו התמונות ת/1) . לטענת הנתבעים שלחו הם מכתב לתובע על כוונתם להסיר את הארונות (מכתב נ/2). מאחר ולא צורפה כל ראיה כי מכתב זה נשלח בדואר רשום (ראו גם תאריך המכתב) אני קובע כי לא הוכח בפניי כי המכתב הגיע לידי התובע. 23. המסקנה היא, כי הארונות הוסרו מבלי שהודע לתובע אודות כך ובכך נגרם נזק ראייתי לתובע. 24. לסיכום, הוכח בפניי כי התובע ביצע את העבודות המוזמנות והנתבעים לא אפשרו לו להשלים אותן. כמו-כן, לא הוכח בפניי כי העבודה היתה לקוייה. על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (17.6.2010) ועד היום, סך 31,149 ₪. 24. כמו-כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע סך 500 ₪ בגין הוצאות משפט. 25. הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. 26. לכל אחד מן הצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דיני זה לבית המשפט המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 ימים מיום קבלת פסק דיני זה. נגרות