תביעה על הזמנת מטבח בדירה חדשה

להלן פסק דין בנושא תביעה על הזמנת מטבח בדירה חדשה:

     


1. בכתב התביעה נכתב כי ביום 23.4.09 הזמין התובע אצל הנתבעת מטבח בעלות 21,000 ₪, אך בהזמנה עצמה אין תאריך התקשרות ולכן לאור השתלשלות העניינים כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות, יש ספק אם התאריך 23.4.09 הוא אכן תאריך החתימה על ההזמנה.
התובע מציין, בכתב התביעה, שתנאי התשלום נקבעו באופן כזה: 10% במעמד ההזמנה, 50% מהסכום הכולל לאחר ייצור המטבח ויתרת 40% (ולא 50% כפי שציין התובע בכתב התביעה) כחודש לאחר התקנת המטבח ובכפוף לשביעות רצונו של התובע.
מועד אספקת המטבח נקבע לכל המאוחר 20.6.10.
ביום 23.4.10 (שזהו כנראה תאריך ההזמנה) שילם התובע סך של 2,000 ₪ (שהם 10% מהמחיר הכולל) וכאשר רצה לשלם את השלמות הסכומים, כפי שהתחייב, ביקשה נציגת הנתבעת ליתן ההמחאות ע"ש מוטבים: "מטבחי משמר דוד" או חב' "אי אר אן ישראל בע"מ. (להלן:"החברה").
לטענת התובע, הוא מעולם לא הסכים, שהתשלומים יהיו לפקודת החברה, שכלל לא מוכרת לו ולכן סירב למסור ההמחאות ולכן על ידי בקשה זו, שינתה הנתבעת את תנאי החוזה ולא הסכימה לקבל ההמחאות לפקודתה.
בהמשך לכך, פנה התובע פעמים מספר אל הנתבעת לגשר בין הפערים ולכבד את החוזה או לחלופין, אם הנתבעת מפרה את החוזה, עליה להשיב לתובע את הסך של 2,000 ₪ שכבר שילם לנתבעת.
מאחר והנתבעת לא נענתה לפניות התובע, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 3,000 ₪, הכולל: השבת הסכום בסך של 2,000 ₪ ששילם בתוספת 1,000 ₪ עבור איחור בכניסה לדירה, הוצאות עו"ד ועלויות ניהול מו"מ עם הנתבעת.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו נטענות, בין היתר, הטענות הבאות:

א. התובע הזמין ביום 8.2.10 מטבח ושילם מקדמה וביום 23.4.10 הגיע התובע על מנת לקבל תוכניות מטבח הפורטות ואף העביר דף מידות לנתבעת למוצרי חשמל והועבר לקבלן תוכניות חשמל ואינסטלציה לצורך הכנה.
לאחר שהתובע קיבל התוכניות מהנתבעת והחלו פעולות הזמנות ויצור החליט התובע, שאינו מוכן לכך שהמחאותיו יועברו לחברה – למרות שהוא ידע על כך עוד מעת ההתקשרות.
כדרך פשרה, אף הציעה הנתבעת לתובע, לסגור התשלומים ללא אישור החברה ועוד הוצע לו לשלם 60% נוספים בתשלומים עד להתקנת המטבח ו-30% הנותרים לאחר ההתקנה, כאשר הכל משולם מראש.

ב. התובע לא היה מוכן לקבל אף הצעה שהציעה הנתבעת, ולכן לא ניתן היה לספק המטבח והנזקים בביטול העסקה הם רבים, משום שאין לה מה לעשות עם מטבח שיוצר ותוכנן עבור התובע.
זאת ועוד, הנתבעת מציינת, שלא ניתן לבטל עסקה לאחר הוצאת תוכניות ואם מבטלים עסקה על הלקוח לשלם 20% מסך העבודה.

3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שצרף התובע לכתב התביעה ואת המסמכים שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה, הגעתי למסקנה – שגם אם התובע לא ביטל באופן מפורש את ההזמנה ולא יהיה עליו לשלם את ה-20% מסכום העבודה הכולל (לפי סעיף 8 לכתב ההזמנה) לא יהיה זה צודק וסביר לחייב את הנתבעת להשיב לו את סכום המקדמה ששילם בסך של 2,000 ₪ ולכן דין התביעה להידחות – זאת מן הנימוקים הבאים:

א. מוסכם על הצדדים, שהתובע הגיע על מנת לשלם את יתרת התשלומים בהמחאות, ברם משנאמר לו שעליו לרשום ההמחאות לפקודת הנתבעת או לפקודת החברה, לא הסכים התובע ליתן כך את ההמחאות, יען כי לטענתו, לא הייתה התחייבות לשלם כך את יתרת הסכום.
ואכן, כפי שעולה מצילומי ההמחאות שצורפו לכתב התביעה הכין התובע שתי המחאות: אחת, ע"ס 10,600 ₪, ז"פ 20.6.10 והשנייה, ע"ס 8,400 ₪, ז"פ 30.7.10.
על שתי ההמחאות הוטבעה חותמת: מטבחי משמר דוד או אי. אר.אן ישראל בע"מ ועל שתיהן נכתבו המילים:"למוטב בלבד", אך כנראה שהמחאות אלו לא נמסרו ולא נפרעו.


ב. ביום חתימת ההזמנה שילם התובע סך של 2,000 ₪ וכפי שעולה מהמסמכים שצורפו על ידי הנתבעת – מסמכים שתוכנם לא נסתר- עולה, שהוא רצה להשלים את העסקה כפי שנחתמה ולא לסטות ממנה על ידי מתן המחאות לפקודת צד ג'.

ג. בתאריך 31.5.10 פנה התובע אל הנתבעת בבקשה לעמידה בתנאי חוזה לייצור המטבח בה כותב התובע, שלא נאמר לו בשום שלב של החתימה על ההסכם וכן לא מצוין בהסכם בשום אופן כי עליו לשלם את ההמחאה לפקודת החברה, אלא שרשום, שההמחאות יבדקו על ידי החברה.
לכן, ביקש התובע לכבד את החוזה כפי שנחתם, אחרת יראה בכך הפרת הסכם וידרוש השבת הסך של 2,000 ₪. (ראה נספח ד' לכתב התביעה).
בתאריך 30.6.10 חזר התובע ופנה שוב אל הנתבעת בבקשה לעמידה בתנאי החוזה ובפנייה זו מודיע התובע באופן מפורש, שאין הוא מבקש לבטל את העסקה, אלא שהנתבעת תעמוד אחר התחייבותה בתנאי העסקה, כפי שנחתמה. (ראה נספח ה' לכתב התביעה).

ד. א) התובע לא רצה להעביר המחאות לגוף שהוא אינו מכיר ושעמו לא עשה את העסקה באופן ישיר והוא חשש שמא עסקינן בחברה לניכיון שיקים וכדבריו:" אני לא מוכן, לקחת אחריות שחס וחלילה אני אהיה חשוף מהעסקה הזאת. וקרו מקרים שלקוחות לא היו מרוצים. אני לא מוכן שחס וחלילה אני אפגע מהעסקה הזאת" (1, 13- 16).
ועוד מוסיף התובע לעניין זה ואומר:" אני לא מוכן לתת שיק למי שלא התחייבתי לתת לו שיק ושאני לא קשור איתו בהסכם חוזי". (2, 3- 4).

ב) הסעיף בהזמנה השנוי במחלוקת בין הצדדים הוא סעיף 7 הקובע, שהסחורה הינה בבעלות הנתבעת עד לפירעון התשלום במלואו וכן קובע:
" התשלום בהמחאות דחויות אשר לא אושרו ע"י חברת אי. אר. אן בע"מ- יהיה מחויב הלקוח לסגור את התשלום במלואו, באמצעי תשלום אחרים (מזומן/אשראי) 10 ימים לפני מועד ההתקנה".
נכון שמסעיף זה עולה, שהתובע לא עשה עסקה עם החברה, ברם לאור העובדה ששם החברה נזכר באותו סעיף, לא יכול התובע לטעון שהוא לא ידע על קיומה של החברה ושהזכרת החברה בעת מתן ההמחאות הפתיע אותו.



זאת ועוד, כפי שעולה מצילומי ההמחאות, אלו לא ניתנו לפקודת החברה בלבד – שאז הייתה לו לתובע סיבה לטעון את טענותיו שעם חברה זו לא התקשר בעסקה ולא לתת המחאות לפקודתה, ברם על ההמחאות, ליד המלים:"שלמו לפקודת" הוטבעה חותמת בה מופיע שם הנתבעת באופן מפורש יחד עם שם החברה ולכן השיקול ששקל התובע שלא ליתן כך את ההמחאות, משום שכנראה עסקינן בחברה העוסקת בניכיון – לא הובררה ולא הוכחה.

ג) נציגת הנתבעת, הגב' לילך שלמה (להלן:"גב' לילך") טוענת, שהיא הייתה מוכנה שהתובע לא ייתן את ההמחאות, אך לטענתה החברה רשומה בחוזה בין התובע ובין הנתבעת והתובע ידע על מה חתם.
גב' לילך אף הציעה לתובע שלא לערב את החברה, שזו חברה לביטחון ולא לניכיון וזו חברה מוכרת וכמעט כל עסק עובד איתה. היא אף הציעה לו לשנות את תנאי התשלום, לבוא לראות את המטבח וישלים את ה-20% אחרי ההתקנה, אך התובע לא היה מוכן להצעות שהוצעו לו.
התובע השיב על טענותיה של גב' לילך, שהוא כן הסכים להגיע לפשרה והפשרה לא יצאה לפועל, משום שגם התובע הציע הצעות ולהן לא הסכימה גב' לילך.

ה. א) גב' לילך, טוענת שהמטבח כבר מוכן ואין לה מה לעשות עם המטבח היות וייצורו היה לפי מידות מטבחו של התובע.
ואכן מהמסמכים שצרפה הנתבעת לכתב התביעה עולה, שהמטבח הוזמן על פי מידות ותכנית של התובע – זאת עוד בטרם שלח התובע את מכתביו. (מיום 31.5.10 ו- 30.6.10).

ב) ביום 10.2.10 כבר העבירה הנתבעת 3 הזמנות מספק לצורך קידום הכנת הארון: "הזמנה מספק" ראשונה, אל א.פ. פורמייקה סנטר לצורך הזמנת לבידים ומלמין, "הזמנה מספק" שנייה, אל פנסקי פרזול עם תאור פריטים להכנת הארון ו"הזמנה מספק" שלישית, אל כפיר נילסן ישראל להזמנת זכוכית במידות מתאימות לארון שהוזמן (ראה מסמך 1, 2, 3 שצורפו לכתב ההגנה).
הנתבעת גם צרפה סקיצות, תוכניות של המטבח המוזמן (ראה נספח 4 לכתב ההגנה) וראה גם תאור המלא של המטבח, כפי שעולה ממסמך 7 שצורף לכתב ההגנה וראה גם מסמכים נוספים שמתארים את הארון על פי הזמנת התובע.

ג) לכן, אני מקבל את טענת גב' לילך, שהארון הוכן על פי נתונים שמסר התובע והארון הוזמן עוד בטרם החליט התובע שלא למסור את ההמחאות ולפחות חלקי מטבח עיקריים כבר הוכנו.

4. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, כאשר מחד גיסא התובע לא ביטל באופן ממשי את העסקה ולכן לא חל עליו התשלום של 20% מערך העסקה, אך מאידך גיסא גם אין כל הצדקה לאור התנהלות העניינים ולאור העובדה ששם החברה אכן היה מוזכר בטופס ההזמנה והתובע לא שמע את שם החברה בפעם הראשונה והיות והחותמת שהוטבעה על ההמחאות נשאה גם את שם הנתבעת – שאין ספק שאיתה אכן התקשר התובע לביצוע עסקת הארון- לא מצאתי שיהיה זה סביר, צודק – עובדתית ומשפטית- לגרום לנתבעת חסרון כיס ולהחזיר לתובע את סכום המקדמה, כאשר היא בוודאי נשאה בהוצאות הכנת הארון – עד אותו שלב שהוכן כבר, כאמור לעיל.
לפיכך, אני מחליט לדחות את התביעה, אולם למרות תוצאה זו החלטתי שלא לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון