להלן פסק דין בנושא תביעה על הזמנת ארונות מטבח: 1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן עבודות נגרות שהזמינה התובעת מאת הנתבע. 2. על-פי הנטען בתביעה, הזמינה התובעת מהנתבע, נגר במקצועו, ארונות למטבח בדירת מגוריה. בתחילת חודש ינואר 2010 הגיע הנתבע אל ביתה של התובעת וביצע מדידות במטבח ובאותו מעמד מסר לתובעת הצעת מחיר בסך כולל של 12,500 ₪ עבור עבודות נגרות למטבח שכללו, בין היתר, ארון מטבח מעץ המורכב מחלק תחתון ועליון, כאשר החלק התחתון כולל מגירות וארון פינתי ואילו החלק העליון כולל שלוש דלתות מעץ מלא וזכוכית דקורטיבית במרכזן וכן ארון לתנור ולמיקרוגל בצידו השמאלי. 3. התובעת טוענת, כי עם תחילת העבודה מסרה לנתבע מקדמה במזומן בסך 2,000 ₪ ובהמשך העבודה העבירה לו סכום כספי נוסף של 5,000 ₪ במזומן, סה"כ 7,000 ₪. 4. במהלך ביצוע העבודות ביקרה התובעת יחד עם בן זוגה בנגרייה של הנתבע על מנת לעמוד מקרוב על התקדמות העבודה. לטענתה, היא ביקשה מהנתבע לצבוע את הארונות בצבע לבן רגיל וסטנדרטי. אולם, הנתבע לא שעה להנחיותיה והחליט על דעת עצמו לשלוח את ארונות המטבח לצביעה מיוחדת בכרמיאל (שלייף לק). התובעת טוענת, כי הנתבע ביצע את הצביעה המיוחדת, כאמור, מבלי לקבל את הסכמתה לכך וללא שיידע אותה, כי היא נדרשת לשאת בתוספת תשלום עבורה. 5. התובעת טוענת, כי ביום 18.01.2010 החל הנתבע בהרכבת ארונות המטבח בביתה. לטענתה, היא הבחינה לאחר ההרכבה, כי קיימים פגמים בעבודות, בדמות חורים בארונות המטבח, וכי העבודה איננה גמורה. לאור זאת, דרשה התובעת מהנתבע לסור לביתה על מנת לתקן את הליקויים. עוד נטען, כי ביום 21.01.2010 הגיע הנתבע לביתה של התובעת ללא תיאום מראש, במועד בו לא נכחה בדירה, פירק את ארונות המטבח ולצורך ביצוע תיקון הליקויים והשאיר את השלד בלבד. 6. הנתבע תיאם עם התובעת להגיע לביתה ביום 31.01.2010 על מנת להרכיב את הארונות, לאחר שכבר ביצע את התיקונים הדרושים. אולם, הנתבע התנה את הגעתו והרכבת הארונות בתשלום סכום כספי נוסף של 4,000 ₪ שביקש לגבות מהתובעת עבור צביעת הארונות בצבע מיוחד (שלייף לק). התובעת הבהירה לנתבע, כי דרישתו לתשלום נוסף עומדת בניגוד להסכם ביניהם הואיל ומעולם לא הזמינה ממנו את הצבע המיוחד. 7. לאור השתלשלות האירועים כמתואר לעיל, פנתה התובעת ביום 15.02.2010 באמצעות באת-כוחה, אל הנתבע ודרשה את הרכבת הארונות ללא תנאי מוקדם או לחלופין ביטול העסקה והשבת התמורה ששולמה לו בסך של 7,000 ₪ במזומן. עוד ביקשה התובעת לבטל את ההזמנה הנוספת בגין הכנת ארון לחדר השינה. לטענת התובעת, נוהל מו"מ בין ב"כ לבין הנתבע שבסיומו הסכים זה האחרון להשיב את ארונות המטבח לתובעת ולתקן את הליקויים, והכל בכפוף לתשלום יתרת התמורה המוסכמת בסך של 5,500 ₪ וכן הרכבת ארון בחדר השינה בתמורה לתשלום נוסף של 4,500 ₪. 8. התובעת טוענת, כי הנתבע נמנע מלחתום על טיוטת הסכם הפשרה שהכינה ב"כ, ותחת זאת שיגר ביום 23.02.2010, באמצעות בא-כוחו, מכתב דרישה ובו טען כי התובעת חייבת לשלם לו עבור תוספות ושינויים שביצע בארונות המטבח עפ"י דרישתה והזמנתה של התובעת, כגון צביעה מיוחדת, ווטרינות, ידיות מיוחדות לפי הזמנה וכדומה, ואשר לטענתו כרוכות בתשלום נוסף מעבר לתמורה המוסכמת ביניהם. 9. בתביעתה, הבהירה התובעת כי מעולם לא ביקשה את התוספות הנטענות ולכן היא סירבה לשלם לנתבע עבורן. עוד טוענת התובעת, כי משסירב הנתבע לדרישתה להרכבת ארונות המטבח היא נאלצה, בלית ברירה, לפנות אל נגר חלופי אשר השלים את העבודות והכין עבורה ארונות ומגירות בעלות כוללת של 10,000 ₪. 10. לאור השתלשלות האירועים כמפורט מעלה, הגישה התובעת את תביעתה דכאן ובמסגרתה עתרה לחיוב הנתבע בתשלום הפיצוי כדלקמן: השבת התמורה ששולמה לנתבע בסך 7,000 ₪; 10,000 ₪ התמורה שנדרשה לשלם לנגר חלופי ; פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪ : סה"כ 22,000 ₪. 11. לתמיכה בתביעתה, צירפה התובעת את ההתכתבויות שהחליפו ביניהם ב"כ הצדדים ואת טיוטת הסכם פשרה שהכינה ב"כ ואשר הנתבע סירב לחתום עליה, כאמור. 12. הנתבע טוען, כי יש לדחות את התביעה כנגדו, שכן התובעת היא זו שחייבת לו כספים, ולא ההיפך. לטענתו, התובעת אכן הזמינה ממנו ארונות למטבח אולם בהמשך ביקשה תוספות ושינויים וכעת היא מנסה בטענות מטענות שונות להתחמק מתשלום התמורה בגינן. לטענתו, התובעת ביקשה תוספת צבע מיוחד לאורונות המטבח בעלות של 4,000 ₪, ידיות מיוחדת בסך של 1,150 ₪, חדר ארונות לפי מידות מיוחדות 4,500 ₪, מתקן למיקרוגל 400 ₪ וכן 3 וטרינות בעלות כוללת של 1,500 ₪. 13. הנתבע טוען, כי התוספת והשינויים האמורים נעשו לבקשת התובעת לאחר שהסבר לה, כי הדבר כרוך בתשלום נוסף והיא הביעה את הסכמתה לכך. 14. הנתבע טוען, כי פירק את הארונות לשם כיוונם ולא לצורך ביצוע תיקונים כלשהם. עוד טוען הנתבע, כי התובעת סירבה לקבל לידיה את העבודות שהזמינה ואף סירבה לשלם מעבר למקדמה ששולמה בסך 7,000 ₪. אי-לכך, נאלץ הנתבע להותיר את העבודות בחזקתו ובגין כך הוא משלם דמי אחסון בסך של 500 ₪ ליום. 17. בגין דמי האחסון ויתרת התמורה שלא שולמה לו, כאמור, הגיש הנתבע תביעה שכנגד ובה עתר לחיוב התובעת/הנתבעת שכנגד בתשלום סך 29,025 ₪. 18. בכתב ההגנה שהגישה בתביעה שכנגד, חזרה התובעת/הנתבעת שכנגד על האמור בכתב התביעה העיקרית. 19. הצדדים התייצבו בפניי, העידו את עדיהם והמציאו ראיותיהם. 20. מטעמה של התובעת העיד היא עצמה ובתה, גב' מורן פרג'. בעדותה בפניי, חזרה התובעת על גרסתה שבכתב התביעה והבהירה, כי מעולם לא הסכימה לשלם עבור תוספות ושינויים וכי סכום התמורה שסוכם בינה לבין התובע כלל בחובו את "התוספות" הנטענות ע"י הנתבע. עוד טענה התובעת בעדותה, כי נתנה לנתבע הזדמנות בת חודשיים על מנת שיסור לביתה וישלים את עבודות הרכבת ארונות המטבח בעצמו, אך משזה האחרון לא שעה לבקשותיה היא החליטה לפנות לנגר חלופי לביצוע השלמת העבודות. גב' פרג' העידה, כי הגיעה עם אמה לדירה (תאריך מדויק אינו זכור לה) וראתה, כי ארונות המטבח הוסרו וכל שנותר במקום הוא השלד בלבד. 21. במהלך הדיון צירפה התובעת קבלות ע"ס 10,000 ₪ בגין התשלום שבוצע לנגר החלופי לצורך השלמת המטבח הקיים (ת/1). בקבלות צוינו העבודות שנדרש הנגר החלופי לבצע ובגינן קיבל את התמורה הנ"ל. 22. מטעם הנתבע, העיד הנתבע בעצמו. הלה חזר על האמור בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד והוסיף, כי הנתבעת שכנגד סירבה לשלם עבור השינויים והתוספות ולכן החליט לעכב בידיו את הארונות על מנת להבטיח את התשלום בגין עבודות אלו. 23. לאחר שבחנתי את העדויות, את האמור בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט, אני מחליטה להורות על דחיית התביעה והתביעה שכנגד, כאחת, ולהלן יובאו טעמי. 24. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת הזמינה מהנתבע עבודות נגרות למטבח וכי ביחס לעבודות אלו לא נערך הסכם בכתב בין הצדדים. המחלוקת בין הצדדים נטושה סביב היקף העבודה שהוזמנה ועלותה. מחד גיסא, טוענת התובעת כי הנתבע ביצע תוספות ושינויים שלא על דעתה על מנת לאלצה לשאת בתשלום עבורן. לעומתה, טוען הנתבע כי התוספות והשינויים היו כלולים מלכתחילה בהזמנת העבודות של התובעת, וזו האחרונה מתחמקת מתשלום התמורה עבורן. עוד יצוין, כי לאחר שנתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים אודות התוספות והשינויים והועלתה דרישת הנתבע לחיוב התובעת בתשלום נוסף עבורן, החליט התובע לפרק את הארונות והמגירות ולהותירן בחזקתו כתנאי לביצוע התשלום. 25. בהקשר זה, מונחות בפניי שתי גרסאות העומדות בסתירה אחת עם השנייה, כאשר לא מצאתי טעם ממשי להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. למעט עדויותיהם, לא הניחו בעלי הדין תשתית ראייתית - בדמות מסמך בכתב או עדות בעל פה - לביסוס טענותיהם. 26. באשר לטענת התובעת לחיוב הנתבע בהשבת המקדמה ששולמה בסך 7,000 ₪, לא מצאתי להיענות לדרישה זו, הואיל ולטעמי הסכום האמור מהווה שכר ראוי עבור העבודה שבוצעה בפועל ע"י הנתבע. 27. הוא הדין באשר לדרישת הנתבע/התובע שכנגד לחיוב התובעת/הנתבעת שכנגד בתשלום עבור התוספות והשינויים הנטענים והמוכחשים על ידה, שכן התובע שכנגד לא השכיל להוכיח בראיות, כגון הזמנת עבודה או הסכם בכתב, כי סוכם בינו לבין הנתבעת שכנגד על תשלום נוסף בגינן. 28. לאור כל האמור לעיל, אני מחליטה להורות על דחיית התביעה והתביעה שכנגד. 29. לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין, אני מחליטה שלא לעשות צו להוצאות. רהיטים (תביעות)תביעות מטבחים