להלן פסק דין בנושא תביעה נגד עיריית יבנה: 1. ביום 22.6.09 רכב התובע על קטנוע בתחום שיפוטה של הנתבעת ולפתע ראה על הדרך כיכר חדשה אשר לא סומנה - לא על ידי תמרור, לא על ידי מנורות אזהרה ולא על ידי סימון כלשהו בכביש. כמו כן, תאורת הכביש לא פעלה באזור הכיכר אלא רק מזרחה לה. לפני שהתובע הגיע לכיכר, הוא בלם בחוזקה אולם נפל אל תוך הכיכר וכתוצאה מכך, נפגע התובע בגפיו והקטנוע עליו רכב ניזוק כליל. מאחר וכתוצאה מהאמור לעיל, נגרמו לתובע נזקי רכוש ומאחר והתובע לא נענה לדרישתו מהנתבעת לשלם לו את נזקיו, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לו את נזקיו בסכום של 20,000 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי לקטנוע בסך של 17,800 ₪ וכן סכום נוסף בסך של 2,200 ₪ על עוגמת נפש. 2. א. הנתבעת סבורה שיש לדחות את תביעת התובע, זאת משום, שלטענתה, עוד ביום 17.6.09 כחמישה ימים לפני האירוע הנטען, הותקנו באזור תמרורים בהתאם לדרישות התוכניות שאושרו על ידי משטרת ישראל, האזור היה מואר כנדרש בכל מהלך ביצוע העבודות במקום - הן בתאורה זמנית והן בתאורה קבועה. עוד נטען, שנהיגתו של התובע, אשר לא הבחין בכיכר - היא זו אשר גרמה לו לנזקיו. בנוסף לכך, סבורה הנתבעת, שאם תימצא אחריות לנטען על ידי התובע, הרי שיש להטיל אחריות זו על צד ג' - היא "עינב החץ בע"מ" - (להלן: "החברה") זאת לאור העובדה, שהנתבעת התקשרה עם החברה בהסכם ובהתאם לתנאי ההסכם, היה על החברה לדאוג ולנקוט במלוא אמצעי הזהירות למניעת תאונות ולכן סבורה הנתבעת, שאם היא תחויב - יש לחייב את החברה לשפותה על כל סכום שהיא תחויב ולצורך כך אף שלחה הודעה לצד ג' - לחברה הנ"ל. ב. החברה לא הגישה כתב הגנה, משום שלטענת נציגה מר פרידמן מנחם (להלן: "מר פרידמן") הגיעה ההודעה אל צד ג' שבוע לפני מועד הדיון ומוסיף ומר פרידמן וטוען, שכתב ההגנה אשר הוגש על ידי הנתבעת הוגש בתיאום וכל ההגנות המועלות על ידי הנתבעת הן גם ההגנות של החברה. 3. מאחר והתובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת בלבד והנתבעת היא זו אשר העבירה הודעה לצד ג' - לחברה - על בית המשפט להחליט תחילה בתביעה בין התובע ובין הנתבעת ורק אם יחליט בית המשפט, שהוכחה אחריותה של הנתבעת עד כי יש לחייבה לפצות את התובע - רק לאחר מכן ניתן יהיה לעבור ולדון בהודעה ששלחה הנתבעת לצד ג', שכן רק אם תחויב הנתבעת, יהיה מקום לדון ולהחליט בדבר השיפוי ואם הנתבעת לא תחויב - ממילא אין עוד מקום לדון ביחסים בין הנתבעת ובין החברה או לאחריות החברה לשפות את הנתבעת, משום שבאין חיוב של הנתבעת - אין מה לשפות. 4. לאחר שבחנתי את כל חומר הראיות ולאחר ששמעתי את התובע ואת נציגי הנתבעת והחברה, הגעתי למסקנה, שאכן דין התביעה להידחות משום שהתובע לא הוכיח טענותיו, שביום האירוע לא היו במקום סימוני אזהרה על המצאות כיכר, כגון: תמרור, מנורות אזהרה או סימון כלשהו ואל מסקנה זו אני מגיע לאור הנימוקים הבאים: א. התובע לא מפרט בכתב התביעה במה מתבטאת, באופן ספציפי רשלנותה של הנתבעת, אלא מציין באופן כללי, שלא נמצאו סימנים כלשהם המזהירים על קיומה של כיכר במקום. יחד עם זאת, מציין התובע, שרק למחרת היום סומנה הכיכר בכל האמצעים האפשריים כגון תמרור אזהרה, אורות מהבהבים וסימון הכביש (ראה פסקה 5 לכתב התביעה). זאת ועוד, במכתב ששלח התובע אל הנתבעת ביום 25.8.09 תבע הוא נזקים בסך של 15,393 ₪ ואילו בכתב התביעה - ללא כל הסבר או פירוט תובע התובע סך של 20,000 ₪. ב. התובע לא הוכיח על ידי עד כלשהו, אשר יכול היה לתמוך בגרסתו, שאכן ביום האירוע - 22.6.09 - לא היו אותם סימנים הנזכרים על ידו בכתב התביעה ובמקום להביא עדויות שיכלו לתאר את המקום ביום האירוע, הגיש התובע תמונה חשוכה - ת/1 - שאין לדעת מתי צולמה, זווית צילום ומכל מקום, אין בתמונה זו כדי להוכיח היעדר סימונים לפני כניסה לכיכר מכיוון נסיעתו של התובע. ג. א) בעוד שהתובע לא הוכיח באמצעות עד כלשהו, שלא היו סימונים ביום האירוע, הוכיחה הנתבעת הן באמצעות עדותו של מר טרבלסי והן באמצעות יומן עבודה שצורף לכתב ההגנה - יומן עבודה המבטא את המצב בשטח בין התאריכים 14.6.09 ובין 19.6.09 - שלפני האירוע הנטען על ידי התובע, הוצב תמרור לפי דרישות התוכנית (ראה הרישום ביומן ליד התאריך 17.6.09). ב) מר טרבלסי העיד ותמך בנכונות הרישום ביומן ואמר בבית המשפט, שהיה שילוט, הייתה תאורה והפיקוח היה צמוד בשטח. עוד אמר מר טרבלסי, שלא עזבו את השטח עד שלא הייתה תאורה, שילוט ותמרורים. מר ינון מליחי, המהנדס שאחראי על הפיקוח, גם הוא תמך בגרסת הנתבעת ותאר את העבודה שבוצעה במקום ואף ציין שהשטח תומרר וסומן ובוצעו שם הסדרי תנועה של סימון ותמרור מתאימים. (ראה עדותו של מר טרבלסי בעמ' 2 לפ', ש' 16-17 וראה גם עדותו של מר מליחי בעמ' 2 סיפא ועמ' 3 רישא לפ'). לא רק זאת, אלא שגם מר פרידמן, שהתייצב בבית המשפט כנציג צד ג', אישר את העובדה, שעוד 5 ימים לפני קרות האירוע הנטען, הוצגו במקום תמרור ושילוט סופיים בהתאם לתכניות וגם הוא הפנה לרישום ביומן העבודה אשר צורף לכתב ההגנה (ראה בעמ' 3 לפ', ש' 18-19). ד. א) התובע גם לא הוכיח את טענתו, שהוא ואביו הבחינו ברכב נוסף אשר נסע לפני התובע וגם הוא נפל אל תוך הכיכר ואם טענה זו היא אכן נכונה ורכב שנסע לפני התובע כבר נפל לתוך הכיכר, כיצד זה לא נזהר התובע ולא הספיק לעצור בטרם יכנס גם הוא אל תוך הכיכר? מכל מקום, התובע לא דאג להביא את אותו נהג אשר נפל לפניו לכיכר על מנת להעיד על נסיבות נפילתו. זאת ועוד, התובע העיד בבית המשפט, שביום האירוע, באו אליו דיירים מהאזור וכאשר ראו אותו נופל, אמרו לו שהוא כבר השלישי שהם רואים באותו יום נופל לכיכר (עמ' 1 לפ', ש' 25-26). התובע לא הביא אף אחד מאותם שכנים שדיברו איתו על אותם אירועים הנזכרים על ידו. ב) מר יצחק שגיא, אביו של התובע, העיד בבית המשפט, שהוא גם ראה שעוד באותו לילה נפל רוכב נוסף לכיכר ויום למחרת היה שילוט, היו מנורות מהבהבות והיה הכל פיקס (ראה בעמ' 3 לפ', ש' 25-29). לעניין טענה זו, יש להעיר שהאירוע הנטען על ידי התובע אירע בשעה 21.00 ואם מר שגיא מעיד שלמחרת היו שלטים, אורות והכל פיקס - אין להוציא מכלל אפשרות שכל מה שמצא למחרת היום כבר היה גם יום קודם, שכן לא ידוע מתי ביקר מר שגיא למחרת היום ומצא שהכל פיקס, שהרי אם האירוע אירע בשעות הלילה, מתי בדיוק הספיקו - עד למחרת, שעה לא ידועה - לסדר שהכל יהיה פיקס. טענה זו של מר שגיא לא הוכחה והוא גם לא ציין בבית המשפט מתי ובאיזו שעה ראה כבר למחרת היום שהכל פיקס. 5. סוף דבר, בעוד שהתובע לא הביא אף עד מטעמו להוכיח את טענותיו בדבר היעדר שילוט, אורות, תמרור, נפילת עוד רוכבים באותה כיכר, הביאה הנתבעת עדים מטעמה המעידים שכבר 5 ימים לפני האירוע הותקנו שלטי האזהרה ואורות ועדויות אלו גם תומכות ברישום היומן, אשר גם משם ניתן ללמוד כי ביום 17.6.09 - לפני האירוע - הוצב תמרור בהתאם לתכניות. לכן, היות והתובע לא הוכיח את העובדות שפורטו בכתב התביעה, אני מחליט לדחות את התביעה. לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה שאחייב את התובע בהוצאות הנתבעת, ברם לאור נסיבות המקרה, כאשר לתובע אכן נגרם נזק, החלטתי לפנים משורת הדין שלא לחייב אותו בהוצאות. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחליט לדחות את ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת לחברה וגם במקרה זה - לאור היחסים בין הנתבעת ובין החברה, החלטתי שלא לחייב את הנתבעת בהוצאות צד ג'. עירייהתביעה נגד עירייה