להלן פסק דין בנושא ביטול עסקה קניית ספה - תביעה נגד המרכז לאיכות השינה: תביעה כספית ע"ס 17,800 ₪, שעניינה טענות התובעים לליקויים במערכת ישיבה סלונית שרכשו מהנתבעת. התובעים הזמינו מהנתבעת מערכת ישיבה סלונית הכוללת ספה תלת-מושבית ספה דו-מושבית מעור בסך של 7,400 ₪ (כולל מע"מ) ודמי הובלה בסך של 350 ₪. מערכת הישיבה סופקה ביום 25/6/07. התביעה היא לביטול העסקה מחמת ליקויים ואי-התאמות ולהשבת התמורה ששילמו התובעים, בצירוף עלות תיקון מערכת הישיבה לפי חוות הדעת בסך של 4,000 ₪ + מע"מ, שכ"ט מומחה מטעמם בסך של 1,386 ₪ ועוגמת נפש, בסך של 5,000 ₪. תיק זה, עבר גלגולים רבים. אציין את הפרטים בקצרה. פסק הדין הראשון בתיק ניתן ביום 13/5/2010. פסק הדין ניתן לאחר שמומחה מטעם בית המשפט בדק את הרהיטים שבמחלוקת וערך חוות דעת מיום מיום 5/2/10. לאחר שהתקבלה חוות הדעת, ביקשה הנתבעת לזמן את המומחה לחקירה. בהחלטה מיום 8/4/10, הוריתי על זימון המומחה לחקירה, בכפוף להפקדת סך של 750 ₪ + מע"מ להבטחת שכרו ופירוט השאלות שברצון הנתבעת להציג למומחה, שכן לא נאמר בבקשתה מהן הנקודות הטענות הבהרה. הכל עד 1/5/10. הנתבעת לא פעלה כנדרש ומשלא נעשה דבר, ניתן ביום 13/5/10 פסק הדין, על סמך חומר הראיות בתיק לרבות חוות הדעת. ביום 7/6/10, הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שלא קיבלה את ההחלטה מיום 8/4/10. הבקשה נדחתה על ידי בהחלטה מיום 12/7/10 הן מחמת שלא צורף לה תצהיר והן לגופה, משום שהנתבעת לא הצביעה על סיכויי ההצלחה של הגנתה, משלא הוצג גם בה מה הקושי שמוצאת הנתבעת בחוות הדעת ולאור ההלכות המשפטיות בנושא אימוץ חוות הדעת של מומחה מטעם בית המשפט. בנוסף, מעיון בתיק בית המשפט עלה כי ההחלטה מיום 8/4/10 נשלחה לנתבעת בפקס (בתיק אישור מסירה בפקס) וגם בדואר רשום, שהנתבעת לא דרשה. הנתבעת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין וההחלטה שלא לבטלו. הרשות ניתנה ובדיון מיום 19/12/10 הורה כב' הש' אברהם יעקב על ביטול פסק הדין ועל קיום דיון, אליו יזומן המומחה לצורך חקירה. בית המשפט מצא שפסק הדין אינו דן בטענות ההגנה של הנתבעת כמפורט בכתב ההגנה. עוד ציין כי כיוון שמדובר בתביעות קטנות, אין לעמוד על קוצו של יוד לגבי הפגמים הדיוניים שנפלו בבקשה, ולגבי מסירת ההחלטה מיום 8/4/10 לנתבעת, שחזרה בהעדר דרישה, קבע כי לא ברור אם הנתבעת קיבלה הודעה שממתין לה דבר דואר. יחד עם זאת, חייב את המבקשת (הנתבעת) בהוצאות בסך של 2,000 ₪, לאור התנהלותה. על פסק דין זה הגישו התובעים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדחתה ללא תגובה וללא צו להוצאות (כב' הש' דנציגר, מיום 9/2/11). על פי הנחיות בית המשפט המחוזי, נקבע בתיק דיון נוסף, אליו זומן המומחה. המומחה נחקר ע"י הצדדים. אפנה, אפוא, להכרעה בסכסוך בין הצדדים. לטענת התובעים, נפלו במערכת הישיבה ליקויים, והעיקרי שבהם הוא שמושבי הספה שקעו. הנתבעת שלחה נציג שירות שביצע, לפי הטענה, תיקון רשלני. פניות נוספות לא הועילו ובמכתב מיום 9/4/08 הודיעה הנתבעת לתובעים כי הסלון נבדק ע"י מומחים מטעמה ונמצא תקין ואיכותי. התובעים פנו למומחים מטעמם ואז התברר להם עוד, כי הסלון איננו עשוי כולו עור. לטענת הנתבעת, התובעים טענו שהסלון רך, וביקשו להקשיחו. הם נענו לדרישות התובעים ותיקנו את הסלון לצורך הקשחתו ולמעשה, יצאו נפסדים מרצונם לבוא לקראת הלקוח. לו רצו התובעים סלון קשה, היה עליהם לבחור מלכתחילה דגם קשיח. התובעים קיבלו לידיהם סלון תקין כפי שהזמינו והסלון בתצוגה היה אפילו רך יותר משקיבלו. איש השירות עלה לנתבעת 400 ₪ + מע"מ לביקור. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים קיבלו סלון תקין ובטיב שתואם את המחיר ששילמו. תמיד ניתן להתייחס לספות יקרות יותר שהסטנדרטים שלהם יקרים יותר ולדברים אין גבול. לאחר ששני הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם, מיניתי בהחלטה בדיון מיום 30/9/09 מומחה מטעם בית המשפט. המומחה מטעם בית המשפט בדק את הסלון וערך חוות דעת מיום 5/2/10, שלוותה בתמונות. לפי חוות הדעת, גב הספה, בסיס הספה והדפנות החיצוניות בספות עשויים סקאי ולא עור, אף שבהזמנה מציין שמדובר בספת עור. עוד מצא המומחה, כי השלד בוצע ברמה לא מקצועית. הספה בנויה מסרגלים וקורות לא מהוקצעים ולא במידות שוות. חלוקת הקפיצים לא נכונה ובכמות קטנה מידי. ספוג בעובי 10 ס"מ שנוסף בתיקון לתמיכה, אין מקומו במוצר שאמור להיות יוקרתי. ניתן לראות שהוספו חגורות בניסיונות התיקון שאינם מקצועיים ולא מוצלחים והספוג מתחיל להתפרק וליפול. בד הרשת שאמור לסגור את תחתית הספה הוסר לצורך התיקון ולא הוחזר למקומו. לדברי המומחה, לא ניתן לתקן אותו לרמה סבירה מבלי לפרק את המוצר כולו וגם אז החלפת החלקים העשויים סקאי היא בעייתית, מאחר וקשה למצוא עור תואם בצבעו לעור הקיים. המומחה ציין עוד, כי נגרם לספה נזק על ידי הכלב של התובעים, בבסיס הספה. מדובר בחלק שעשוי סקאי. על כן המליץ המומחה לבטל את העסקה ולהוריד 20% מהמחיר שיוחזר בגין פגיעת הכלב. בחקירתו, חזר המומחה ואישר את הממצאים הנ"ל וחוות דעתו לא נסתרה. המומחה חזר על עמדתו שאין מספיק קפיצים בספה, כנדרש לתמיכה. נציג הנתבעת טען בפני המומחה כי דעתו נכונה לסלונים באיכות גבוהה יותר ולא לסלון תוצרת סין ובמחיר שסופק. המומחה דחה טענה זו וציין כי לא סביר שהקצעת הקורות משנה משמעותית את מחיר הסלון ובכל מקרה, ברמת גימור נכונה יש להקציע את הקורות.נציג הנתבעת טען בפני המומחה כי מקובל ב- 90% מהמערכות המיובאות מסין ואפילו מאיטליה כי גב הספה ובסיס הספה עשויים דמוי עור. על כך השיב המומחה, כי אכן אין כל בעיה בשילוב סקאי, אך יש לציין בפני הקונים את המידע הנכון ולהביא בפניהם שמדובר במוצר משולב ולא במוצר עשוי עור בלבד. לאחר החקירה, סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ. התובע ציין כי פגיעת הכלב לא נעשתה אלא שנתיים לאחר האספקה, במהלך ניהול ההליכים ובטרם ערך המומחה מטעם בית המשפט את חוות הדעת. הנתבעת סירבה לקחת את הספה ובהתעקשותה לניהול ההליך גרמה לנזק. לפיכך, אין מקום להפחית סכום כלשהו בגין נזק זה. עוד ציין התובע כי פעל על פי הוראות בית המשפט בפסק הדין הראשון ולאחר שהנתבעת לא הגיעה לקחת את הספה בתקופה שנקבעה בפסק הדין (ס' 7), הוא סילק אותה מביתו ואין היא עוד ברשותו. הנתבעת לא ביקשה כל סעד בעניין זה, בבקשה שהגישה לביטול פסק הדין או בערעור. הנתבעת חזרה וציינה את תחושתה כי קופחה רק בשל רצונה לסייע ללקוח ועשתה להקשחת המושבים, אף שהתובע הזמין ספה שהינה רכה בעיקרון וקיבל את מה שהזמין. שלד הספה הוא בסטנדרטים של יבוא מחו"ל. שילוב סקאיי מקובל לצורך הוזלת עלויות. לאחר שהספה נפגעה ע"י הכלב, אין לנתבעת מה לעשות איתה ואין היא יכולה לתקנה. בנוסף הביעה ספקות שמא מישהו חיבל בבטן הספה עד שנבדקה ע"י המומחה. לא היה זה מצב שבו הספה סגורה ואז מגיע המומחה פותח ובודק. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שאף חקרו את המומחה, אני מוצאת שיש לקבל את התביעה. אני מאמצת את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שלא נסתרה בחקירתו. על פי ההלכה המשפטית המקובלת, ככלל ייטה בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחה, אלא אם כן קיימים "נימוקים כבדי משקל" או נראית "סיבה בולטת לעין" להימנע מאימוץ המסקנות. אני דוחה את הטענה כי הנתבעת יצאה מקופחת רק בשל רצונה לסייע לתובע ולהקשיח את הספה לפי רצון התובעים, אף שקיבלו את המוצר שהזמינו, שהינו ספה "רכה". ראשית, המומחה מצא חוסר בקפיצים, שמבסס את טענות התובעים שהספה כפי שסופקה להם שקעה. שנית, אם החליטה הנתבעת לבצע תיקון, אפילו לפנים משורת הדין, על מנת לרצות את הלקוח, צריך התיקון להיעשות במקצועיות ובסטנדרטים מקובלים. אם לא ניתן לעשות כן, יש ליידע את הלקוח, על מנת שיכלכל צעדיו בהתאם. אני דוחה את הטענה כי הסטנדרטים שלאורם קבע המומחה את חוות דעתו הם סטנדרטים גבוהים יתר על המידה, שמתאימים למערכות יוקרתיות יותר ולא למערכת שנרכשה, שיובאה מסין. הנתבעת לא הביאה ראיות כלשהן להוכחת טענתה ועמדתה נסתרה ע"י המומחה מטעם בית המשפט. יש מקום להורות על ביטול העסקה גם מחמת שהמוצר שסופק אינו עשוי כולו מעור. גם אם מקובל לשלב סקאיי ברהיטי עור לצורך הוזלת עלויות, יש לציין עובדה זו בפני הלקוח ואין להציג בפניו כאילו מדובר ברהיטי עור, כפי שנעשה בהזמנה. אשר לפגיעת הכלב בספה - המומחה העריך את הפחתת השווי בגין פגיעת הכלב ב- 20% מערכה (הפגיעה מתועדת בתמונות). הנתבעת לא חקרה את המומחה בעניין זה, עמדתו של המומחה לא נסתרה וטענת הנתבעת כי לא ניתן לתקן חלק זה, לא הוכחה. לאור כל האמור, אני שבה ומורה על ביטול העסקה. בשלב זה לא ניתן להשיב לנתבעת את מערכת הישיבה ואולם זאת, בשל מחדלה של הנתבעת מלפעול בעניין ולבקש סעד או צו כלשהו, כפי שצריך היה לעשות לאור הוראות ס' 7 לפסק הדין מיום 13/5/10. בנסיבות אלה, אין בכך כדי לפגוע בזכאותם של התובעים להשבת תמורת המערכת. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,200 ₪, היא התמורה ששולמה בגין מערכת הישיבה וההובלה (קבלה מיום 24/6/07), לאחר ניכוי 20%. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים החזר הוצאות המומחה מטעמם בסך של 1,386 ₪ (קבלה מיום 25/6/08) והחזר חלקם של התובעים בתשלום שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט בסך של 1,160 ₪ (הופקדו בקופת בית המשפט ביום 13/1/10). אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים החזר אגרה בסך של 180 ₪ (שולמה ביום 12/10/08). את הסכומים הנ"ל, המהווים החזר הוצאה וכן את התמורה ששולמה עבור המערכת, יש לשלם לתובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד שהוצאו ע"י התובעים בפועל (שצויין בסוגריים ובהתאם לקבלות בתיק), ועד למועד התשלום לידי התובעים. אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,000 ₪ בשים לב לכלל נסיבות העניין. התביעה לפיצוי בסך של 4,000 ₪, עלות התיקון לפי חוו"ד התובעים, נדחית. סעד של תיקון מערכת הישיבה, אינו מתיישב עם הסעד של ביטול העסקה. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 750 ₪, בשים לב למספר הדיונים בתיק ולכלל נסיבות העניין. הבאתי בחשבון, שבית המשפט המחוזי פסק בנפרד הוצאות בסך של 2,000 ש"ח בגין התנהלות הנתבעת וההוצאות הכרוכות בביטול פסק הדין. את כל הסכומים הנ"ל יש לשלם בתוך 30 ימים מהמסירה של פסק הדין לנתבעת. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי-מרכז בתוך 15 ימים. רהיטים (תביעות)