להלן פסק דין בנושא תביעה בגין הפרת הסכם תיווך: כתב-תביעה (29,719 ₪) התובע הינו בעל משרד תיווך בפרדס חנה. בכתב התביעה  נטען כי ביום 11/10/09 פנה הנתבע יחד עם אמו למשרדו של התובע בעקבות פרסום מודעה לדירת קוטג ' בכרכור שהוצעה למכירה דרך כינוס נכסים. התובע שאל אותם במה הם מתעניינים וענו בנכס יותר חדש ואז הציע להם קוטג' אחר בפרדס-חנה.  באותו יום חתם הנתבע על הסכם תיווך, ומאוחר יותר הראה להם התובע את הקוטג' שהיה בשלבי סיום-בנייה, לאחר שקיבל התובע אישור מהקבלן ישראל הוכמן לשמש בתור המתווך למכירת הקוטג'ים עבורו ועבור אדם בשם פוליצר .  לטענתו, הנתבע ואמו אמרו לו כי המחיר נראה להם גבוה והבטיחו להחזיר תשובה. מאוחר יותר, נודע במקרה לתובע כי הנתבע רכש את הקוטג' ללא ידיעתו ותוך הפרת הסכם התיווך. התובע פנה לנתבע וזה ענה לו כי רכש את קוטג' מפוליצר ולא ממנו או מהוכמן ועל כן לא מגיע לו שכ"ט בגין התיווך. בכתב הגנתו טוען הנתבע כי מדובר בנכסים שונים: הנכס שנרכש ע"י אימו של הנתבע (לא ע"י הנתבע עצמו) שונה מהנכס אליו מתייחס הסכם התיווך. מדובר בגוש אחד שעליו נבנו 16 יחידות דיור בגדלים שונים. עוד לפני שניגשו לראות את הנכס ועוד לפני שהנתבע חתם על הסכם התיווך, הנתבעת ואמו שאלו את התובע אם מדובר באותו פרויקט שמצוי במרכז המושבה, שלגביו הם החלו לנהל מגע עם חיים פוליצר . לטענת הנתבע הטעה אותם וטען כי יראה להם בתים אחרים, שאינם שייכים לאותו פרויקט . נטען כי חצי שנה לאחר מכן, יזם אביו את רכישת הנכס שנמצא באותו פרויקט לאחר מגעים שהחלו כשנה לפני כן. בדיון שהתקיים בפני היום העיד התובע: "אני פרסמתי בעיתון בית שקיבלתי אותו באישורו של כונס נכסים, זה קוטג' של 5 חדרים, ולאור הפרסום הזה, הגיע אלי הנתבע אלי ביחד עם אמו דליה, והם ביקשו לראות את הבית. אני נתבקשתי להגיע לכתובת שאנחנו אמורים להיפגש בה, אמרתי להם שזה ברח' הברכה, בשכונת האחוזה הירוקה בכרכור, שם נפגשנו, ולפני שנכנסנו לבית, החתמתי את הנתבע על הקוטג' הזה. הקוטג' לא מצא חן בעיניהם, הם אמרו שהם מחפשים משהו יותר חדש, אמרתי להם שיש לי משהו יותר חדש בפרדס חנה, שיסעו אחרי ונגיע למקום והם יראו את זה. מדובר בקוטג' שנמצא בשלבי סיום בניה באתר בניה. הם הסכימו ונסעו אחרי, הגענו למקום, וכאשר ירדנו מהאוטו, הם ירדו והחתמתי אותו על טופס נוסף, והם לא העלו שום טענה שהם מכירים את המקום או שהם יודעים על האתר, שום דבר, הם שאלו מה יש לראות פה, ואמרתי שיש פה קבוצה של קוטג'ים שהם במחיר שכנראה יתאים להם כי הפנימיים יותר יקרים, כי הם של קבלן אחר בשם גנדר, ואלו שפה הם של קבלן מחדרה בשם פוליצר, אבל הסברתי להם שכל מי שמתעסק במפרט הטכני, זה דרך "גנדר" והכול יהיה אצלו בפרדס חנה, אבל לגבי כל מה שקשור לרכישת הקוטג' עצמו, זה דרך פוליצר. באותו זמן לא היה פיתוח, הקוטג'ים היו בחלקם במצב מתקדם יותר ובחלקם במצב פחות מתקדם. הראיתי להם קוטג' אחד באמצע שהיה מקבוצה של 6 קוטג'ים, שבהם בסה"כ יש 11, אבל ה- 6 היו ניתנים לגישה, כי השאר היו חסומים בחומרי בניין, אז הראיתי להם קוטג' אחד, הם ראו את זה ואמרתי להם שאם זה לא משביע את רצונם, יש לי קוטג' אחד מרוצף שנראה יותר טוב ואפשר לראות אותו, אז גם אותו הם ראו, הם התלהבו ושאלו מה המחיר, אמרתי להם שהמחיר שאני כתבתי הוא לא המחיר שאני אקבע אותו, אלא זה מחיר מומלץ. גם גודל השטח צויין כ- 250, דהיינו יכולה להיות סטייה של איזה 50 מ' , כי היו שם שטחים בפרויקט הזה שיכלו להיות 300+ או 280, אלו היו סדרי הגודל של השטחים. אחרי שהם ראו והסתכלו והכל, הם אמרו שזה לא נראה להם ושאני אראה להם משהו אחר ברח' פיקא בפרדס חנה, אמרתי להם שאני אראה להם." התובע הוסיף: "הרגשתי שבכל זאת הולך להיות פה משהו לא אמיתי, כי לא יכול להיות שיבוא בחור צעיר, שבסופו של דבר הוא לא קנה, אלא ההורים שלו הם אלו שקנו כשהוא זה שהעביר להם את המידע ואמא שלו הייתה נוכחת בסיורים בשני הבתים. רצה הגורל, קודם כל הם העלימו ממני את העובדה שהם קנו, ויש לציין שאני מכרתי להם את הדירה שלהם בפרדס חנה ברח' דרך למרחב לפי המחיר שהם רצו, ונקבע שהם לא משלמים לי תיווך, אבל במידה ומכרתי מעל המחיר שהם רצו, זאת העמלה שלי, ואכן מכרתי את הדירה מעל המחיר שהם רצו, אבל את הכסף לא ראיתי עד היום. הם התנהגו אלי יפה מאוד בהתחלה, דיברו אלי ברוחב לב, במיוחד האבא, הוא אמר לי שאני ארוויח מיליונים, אבל עד היום, עם כל הדרישות וכל הבקשות וכל המכתבים, לא קיבלתי שקל אחד, לא על הבית שאני מכרתי להם ולא על הבית שהם קנו במרמה. מפוליצר לא קיבלתי דמי תיווך כי הוא אמר לי שלא הבאתי אותם אליו למו"מ וזה נכון, כי הם עקפו אותי, אחרת הייתי מדבר עם פוליצר. פוליצר אישר שהם קנו, אבל הוא אמר שרק אם אני אצליח להוציא מהם דמי תיווך בביהמ"ש, גם הוא ישלם לי."  הנתבע העיד כדלקמן: "לגבי הקוטג' בדרך פיק"א - קודם כל הוא החתים אותי לפני שהגענו לשם ולא במקום עצמו, ולא זכור לי שהיה רשום שם תיווך, אלא היה רשום שם בית עם בריכה, וזה לא נכון, זאת בריכת גומי, אבל ניגשנו לבית מהפיתוי של המודעה, וכאשר הגענו לבית עצמו, ראינו שזה לא כמו שמתואר במודעה, והוא אמר שיש לו להציע לנו עוד בתים, שאלנו איפה, הוא אמר שבדרך פיק"א, אנחנו גרים באזור 20 שנה, ולכן שאלתי אותו איפה זה בפיק"א, אם זה בפרוייקט החדש שנמצא בבניה ושמפורסם ושבגינו אין צורך לגשת למתווך, והוא אמר שברח' יש הרבה בתים, הוא החתים אותי ואז הגענו למקום, ואמרתי לו שזה בית שאבא שלי ראה אותו והוא בקשר עם חיים פוליצר לגבי הבית הזה. כשהגענו למקום וכשאמרתי לו שאני מכיר את הבתים האלה, הוא התחיל לנסות לשכנע אותי שהבתים שונים אחד מהשני ושינה כמה דברים. הוא הכניס אותנו בכוח, וכששאלנו אותו איפה הבית בדרך פיק"א, הוא אמר שצריך מפתח מהדיירים, אבל בית בדרך פיק"א לא היה. אחרי שרכשנו את הבית שלנו, הוא פנה אלינו ואמר שרימינו אותו ושהוא צריך לקבל תיווך, כאשר אפשר לראות שהבית שקנינו זה בכלל לא אותו בית, לא אותו קבלן, לא אותו שטח. אני פניתי למתווך כי חשבתי שמתווך זה שליח ציבור ושאני לא צריך לחשוד שהוא יוציא ממני כסף במרמה, ולכן חתמתי בתמימותי. חתמתי בכרכור על הבית שנמצא בדרך פיק"א, לא בשטח, ודרך אגב, גם על הבית בכרכור הוא לא החתים אותי ליד הבית אלא ליד הדואר. אני חתמתי על הבית בכרכור, לגבי הבית השני לא דיברנו, וחתמתי עליו רק בגלל שלא ידעתי את הנהלים. חתמתי על הבית השני כי הוא אמר לי שזה ברח' פיק"א, וכאשר שאלתי אותו אם זה בית מסוים, הוא אמר שזה לא הבית הזה, שאלתי אותו אם זה הפרוייקט המסיים הזה שנמצא ליד המושבה, הוא אמר שלא ושזה רחוב מלא. החתימה הייתה בכרכור. לגבי המפתח שדיברתי עליו, הוא אמר שהוא יביא מפתח כדי להראות לי בית אחר, לא זה שבדרך פיק"א. אני משרת במחנה 80 וכל יום אני עובר דרך פיק"א, ולכן אני לא צריך לפנות למתווך כשאני רואה את הפרסום כל יום בדרכי לבסיס."   אמו של הנתבע, גב' דליה מריזן, העידה בחקירתה הנגדית: " אמרת לנו שיש פרוייקט, אמרנו לך שראינו את הפרוייקט, ואמרת שזה לא אותו בית, שזה רחוב ארוך, אבל שכנעת אותנו ואמרת שנראה עוד פעם ואולי נתחרט." ובהמשך:"....האמנו לך, אתה אדם דתי, והאמנו לך כשאמרת שזה לא הבית בשכונה הזאת שראינו. מה שעשית זה לא חוקי, רימית אנשים תמימים"   אביו של הנתבע, מר יהושע מריזן העיד: "אני קניתי את הדירה מהקבלן פוליחנה ולא מגנדר. גם הקבלן לא שילם תיווך על הדירה כי לא היה פה תיווך. התובע בתקופה האחרונה ממרר לי את החיים, שלי ושל המשפחה, הוא הורס לנו את החיים, ויש אלוהים בשמים והוא ישפוט על כל מה שהתובע עושה. יש לי ילד בצבא והוא הלך והחתים אותו ולקבור אותו כשהוא בכלל לא סיים את השירות שלו. את הדירה חיפשתי בשבילי, הבן שלי לא הלך אליו, המתווך אמר לו שיש לו דירה דרך כונס נכסים בהרבה פחות מהמחיר שהצענו, וכאשר הוא הלך לשם ואמר להם שיש לו עוד דירות, והוא הכניס אותם לפרויקט הזה כשאני במו"מ כבר שנה עם פוליחנה.  העד מטעם הנתבע, מר חגי חטב, העיד: אביו של הנתבע הוא אח של חמי, הבנתי שהוא רוצה לקנות בית, אז הצעתי לו שנלך לקבלן כדי להציע לו מחיר על שני בתים. .....האבא ביקש שאני אעיד שבאמת הוא היה איתי שם לפני שאתה לקחת את הבן שלו לשם. אני יכול להביא הוכחה שאני הייתי חתום שם על בית. הוא היה איתי אצל דודה הוכמן, שזה פוליצר, כדי לחתום על עסקה ביחד." דיון והכרעה: מדובר בגרסה מול גרסה. טופס ההתחייבות לתשלום דמי תיווך אכן מתאר את הנכס בצורה שאיננה מחד משמעית :"גנדר חברה לבניין קוטג' 5 חדרים על כ 250 מ"ר רח' פיקא" בכת שרחוב פיק"א הוא רחוב גדול ובו בתים רבים. תמיכה בגרסת התובע ניתן למצוא בעובדה שהנתבע חתם על טופס תיווך, בא עם אימו שסירבה לחתום, כאשר בסופו של דבר הנכס שנרכש לא נרשם על שמו. התובע טוען שהדבר מצביע על נסיון, בין מלכתחילה ובין בדיעבד להתחמק מתשלום דמי תיווך. מאידך ישנן עובדות התומכות בגרסת הנתבע, לפיה הסכים לחתום על הטופס רק לאחר שהתובע הבטיח לו שהנכס שיראה לו הוא לא הנכס של פוליצר, אותו לטענתו הכיר. ראשית: הפרוייקט כולו מצוי על כביש ראשי, במקום בו הנתבע עובר כמעט כל יום, ובו שילוט ענק של הייזמים. מדוע יזדקק הנתבע לשירותיו של מתווך כדי להכיר את הנכס הזה? שנית: הוכח שקרוב משפחתו של הנתבע היה עוד קודם לכן במו"מ עם לרכישת נכס בפרוייקט ואף התקשר בהסכם, שאח"כ בוטל כאשר התכנית המקורית הייתה שגם אביו של התובע יקנה נכס בפרוייקט. הנה עוד ראייה לכך שהנתבע ידע על הנכס קודם לפגישתו עם התובע. אני נוטה להאמין לנתבע, אך די לי בכך שמדובר בגרסה מול גרסה כדי שאקבע כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולכן דין התביעה להדחות. סוף דבר: התביעה נדחית. אין צו להוצאות.הפרת חוזהחוזההסכם תיווךתיווך