להלן פסק דין בנושא תביעה בגין הדפסה על בד: פסק דין בפניי תביעה של תובע אשר בתו ומאמנה ביקשו להדפיס את סמל מדינת ישראל על מדים עשויים בד מיוחד אשר הובאו מחו"ל. הנתבעת הינה עסק אשר, בין היתר, מדפיס סמלים על בדים. הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות קובעת, כי עת מצוי בפני בית המשפט עניין אזרחי, רשאי בית המשפט לפסוק בהליך על סמך עדות יחידה אך ורק אם יטעים זאת וינמק החלטתו, מדוע החליט להסתפק באותה עדות יחידה. עדותו של עד מעוניין, דהיינו - מי שיש לו עניין אישי בתוצאה, מהווה גורם נכבד בשיקולי בית המשפט לעניין מהימנותו של העד והמשקל הראיתי שמן הראוי לתת לדבריו. הפסיקה מחייבת קיומו של טעם אמיתי להכרעת הדין על פי עדות יחידה ומתן אמון מלא ומושלם בה. אין צורך להסביר כי בעל דין נמנה באופן מובהק על העדים ה"מעוניינים". על כן, כאשר מדובר בעדות יחידה של בעל דין, הדבר מחייב משנה זהירות כאשר באים להכריע את הדין על סמך עדות שכזו. בשל כך, על פי הוראת סעיף 54 (2) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 הכרעה על סמך עדות יחידה של עד מעוניין, מחייבת הנמקה מפורטת. פרשנות סעיף זה, על פי פסיקת בית המשפט העליון היא, כי די בחובת הנמקה המוטלת על השופט כדי להסביר מדוע הוא מוכן לפסוק על פי עדות יחידה של בעל דין, על אף הבעייתיות של עדות זו. שמעתי את טענות הצדדים ואת עדותו של העד מטעם הנתבעת. התובע לא הביא כל עדים או ראיות לביסוס גרסתו. מצד שני, העד שהובא מטעם הנתבעת אמין ועדותו מהווה עדות אמת. כמו כן השלטים אשר צולמו כחלק מכתב ההגנה ומצוין בהם באותיות קידוש לבנה כי אין אחריות על מוצרים מבחוץ. אני מאמינה שבת התובע והמאמן שמעו מפי העד מר פרץ כי הבד לא מוכר לו וכי עלול הבד להישרף, אך המאמן לחץ על העד ולמרות אזהרתו ביקש לעשות זאת עקב קיום אליפות ישראל בסייף ויש צורך בדחיפות לפעול להטבעת והדפסת סמל מדינת ישראל על המדים. העובדה כי המאמן עבד וממשיך לעבוד עם בית העסק וממשיך להביא מדים מחומר אחר לבית העסק על מנת להטביע ולהדפיס סמלים מוכיחה כי המאמן עדיין רואה בבית העסק הזה כמקום המקצועי והנכון לעשות זאת. לפיכך, התביעה נדחית. עפ"י הנסיבות ביהמ"ש אמור היה להשית הוצאות לטובת הנתבעת, אך במקרה מיוחד זה, אין צו להוצאות. עדות יחידהעדותדיון