להלן פסק דין בנושא תאונת דרכים ביציאה מחניון: 1. תביעה ותביעה שכנגד. בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים, טען הוא כי ביום 1.6.2010 בסביבות השעה 9:30 נסע הוא ברחוב הגיבורים בחדרה ברכבו מ.ר 71-817-18 (להלן: "רכב התובע") וכשהתקרב לרמזור, לפתע הגיח מתוך חניון רכב אחר, בבעלות הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") מ.ר 57-153-18 (להלן: "רכב הנתבעת"), וכתוצאה מכך פגע רכב התובע ברכב הנתבעת. לטענת התובע נגרם לרכבו נזק הנאמד בסך 5,180 ₪ סכום זה בתוספת סך 600 ₪ עלות חוות דעת שמאי שהגיש התובע מהווה סכום התביעה- סך 5,782 ₪. 2. גרסה אחרת טוענות הנתבעות בהגנתן; לטענת הנהג ברכב הנתבעת, מר אברהם דוקטורסקי, ביום התאונה הוא יצא מחניית ביתו, הוא עצר עצירה מוחלטת ורכב התובע הגיע בפתאומיות מצד שמאל כאשר הוא עוקף שני אוטובוסים, ופגע ברכב הנתבעת שהיה באותה עת בעצירה מוחלטת, כשהוא גורם לו נזק, שנאמד ע"י שמאי מטעם הנתבעת בסך 12,996 ₪. 3. הנתבעת מס' 2 (להלן: "מנורה") ביקשה להצטרף כנתבעת, כמי שביטחה רכב הנתבעת בביטוח מקיף. לאחר הגשת כתב ההגנה, הגישה מנורה תביעה שכנגד כנגד התובע, בגדרה טענה כי פיצתה את הנתבעת בגין הנזק שנגרם לרכבה, וכי על התובע לשפותה בגין נזק זה באשר הוא הוא אשר נושא באחריות לתאונה בעטיה נגרם נזק לרכב הנתבעת. סכום התביעה הועמד ע"ס 9,975 ₪, הוא הסכום ששילמה התובעת שכנגד- מנורה לפי חבותה עפ"י פוליסת הביטוח. בכתב הגנתו חזר התובע על טענותיו בכתב התביעה, ולפיהן אין הוא אחראי לקרות התאונה. 4. הנהגים נחקרו בפניי בישיבת יום 19.12.2010. הצדדים ביקשו שהות על מנת שיגישו תמונות, אשר הוגשו בפועל. 5. בעדותו בפניי העיד התובע לגבי נסיבות התאונה כדלקמן: "אני נוסע לכיוון הרמזורים איפה שהיה תנובה. בצד ימין עמד מיניבוס בגודל של אוטובוס, שם יש שלושה נתיבים ואני נסעתי בנתיב השמאלי, כאשר הגעתי ליד תחנת אוטובוס, הגיע האדון הזה, יצא והפתיע אותי ונכנס לתוך הנתיב האמצעי שלי וכתוצאה מכך נגרמה התאונה" (עמ' 1 שורות 12-15 לפרוטוקול). באשר לנזק שנגרם לרכבו של התובע מעיד הוא בעמוד 1 שורה 15-16 כי רכבו נפגע "בכל החלק הימני" וכי "כל הפנס והטמבון נשבר". 6. מאידך, טוען הנהג ברכב הנתבעת, אברהם דוקטורסקי, כי התאונה נגרמה בשל נהיגתו של התובע. לטענתו, הוא יצא מחניית ביתו כאשר "עמד אוטובוס בצד ימין בתחנה ועל ידו עמד עוד אוטובוס ועוד טרנזיט, אני התחלתי לצאת ונעמדתי ליד הטרנזיט, עמדתי בסבלנות. פתאום בא רכב במהירות ופגע בי בבום. הפגיעות של הרכב של התובע באמצע. הפגיעה שלי בכנף בקצה איפה שהוינקר" (עמוד 3 שורה 17-19 לפרוטוקול). 7. לסיכום, טוען התובע, כי התאונה אירעה כאשר הוא נסע בנתיב באמצעי ורכבו הנתבעת התפרץ לתוך מסלולו, ואילו לטענת הנהג ברכב הנתבעת, אירעה התאונה כאשר הוא עצר רכבו בנתיב הימני כאשר שני אוטובוסים עצרו באותו נתיב, התובע עקף שני האוטובוסים והתנגש בו. 8. ראוי אף להביא את גרסאות הצדדים באשר לנזק שנגרם לרכבים; התובע, שהגיע לדיון ללא תמונות המתארות את הנזקים שנגרמו לרכבו, טען כי הנזק היה בצד ימין, ונגרם כאשר רכבה של הנתבעת ניסה להשתלב בנתיב נסיעתו של התובע. התובע הוסיף כי הוא ניסה לברוח שמאלה מכאן ההתנגשות בחלקו הימני של רכבו (ראו עדותו של התובע בעמוד 3 שורות 1 ו-2). מאידך, טוען הנהג ברכב הנתבעת כי הנזק ברכבו של התובע היה בחזית, ואילו הנזק ברכב הנתבעת היה בחלק שמאל, דבר המתיישב עם גרסתו הוא. 9. כאמור, לאחר הדיון ביקש התובע שהות להגיש תמונות הנזק שנגרם לרכבו ותמונות אלה אכן הוגשו. מתמונות אלה ניתן ללמוד כי הנזק אינו בחלקו הימני של הרכב כי אם בחלק הקדמי- ימני (ראו התמונה האחרונה ממנה ניתן ללמוד כי הנזק הוא בחזית- ימין). 10. התמנות, כפי שהוצגו, מוכיחות גרסת הנהג ברכב הנתבעת. אילו גרסת התובע נכונה, הרי הנזק לרכבו היה נגרם בכנף ימין או בחלק הימני, אלא שהנזק הוא בחלק הקדמי- ימני, דבר שאינו מתיישב עם גרסת התובע ומתיישב עם גרסת הנהג ברכב הנתבעת אשר העיד כי הוא עצר את רכבו בנתיב הימני וכי רכב התובע עקף אוטובוס שעמד במקום והתנגש בחלקו השמאלי של רכב הנתבעת. ועוד, אף תמונות הנזק ברכב הנתבעת, שלמעשה אינן שנויות במחלוקת, מוכיחות את גרסת הנהג ברכב הנבעת, שכן הפגיעות הן בכנף שמאל. אילו נכונה טענת התובע, כפי שנטענה תחילה בכתב תביעתו, לפיה התפרץ רכב הנתבעת לתוך מסלול הנסיעה, לצורך השתלבות במסלול הנסיעה קדימה, הפגיעה היתה אמורה להיגרם בחלק האחורי של הרכב או בחלק השמאלי אחורי, וכפי שניתן לראות בתמונות, הפגיעה אירעה בחלק השמאלי-קדמי (כנף שמאל קדמי) של רכב הנתבעת. 11. בנוסף, אף גרסת התובע לפיה צד ימין של רכבו פגע בצד שמאל של רכב הנתבעת, כאשר רכב הנתבעת מנסה להשתלב לנתיב האמצעי (כפי שהעיד התובע בעמוד 3 שורה 1 ו-2 לפרוטוקול), אינה מתיישבת עם תמונות רכבו של התובע, שבו ניתן לזהות פגיעות בחלק הקדמי-מצד ימין. לפגיעות אלה אין הסבר בגרסתו של התובע והן מתיישבות עם גרסת הנהג ברכב הנתבעת. 12. נוסף לאמור לעיל, החלטתי לבכר את גרסת הנהג ברכב הנתבעת על פני גרסת התובע אף מן הנימוק כי גרסת התובע נשמעה לא אמינה לאחר שהוא, התובע, טען מספר גרסאות. כך לדוגמא, טען הוא בפניי כי הפגיעה ברכבו היתה בחלק הימני ועל גרסה זו הוא חזר מספר פעמים (ראו עדותו בעמוד 1 שורה 16 : הרכב שלי נפגע בכל החלק הימני"; בעמוד 3 שורה 1: "הצד הימני של רכבי פגע בצד השמאלי של רכבה של הנתבעת"). אלא שעם קבלת התמונות ניתן לראות בבירור, כי חלק מן הפגיעות הן בחלקו הקדמי של רכבו של התובע, וכאמור, נזק זה אינו מתיישב עם טענת התובע. 13. בנוסף, טען התובע תחילה בכתב תביעתו, כי הוא לא יכל לבלום או לסטות, ואילו במהלך עדותו מעיד התובע כי הוא ניסה לסטות שמאלה על מנת לברוח מרכב הנתבעת. 14. אציין עוד, כי אפילו אקבל את גרסת התובע כפי שנטענה, ולפיה רכב הנתבעת הוא אשר התפרץ לנתיב האמצעי (וכאמור, גרסה זו אינה מתיישבת עם הנזק שנגרם לשני הרכבים), הרי אין בכך כדי לפוטרו מן האחריות לתאונה, שכן אף התובע מסכים כי במקום היו אוטובוסים ועל הנתבע היה לעקוף את האוטובוסים בזהירות, ואילו התובע היה נוסע בזהירות היתה התאונה נמנעת למרות התפרצות נהג הנתבעת. בנוסף, התובע לא טען כי בנתיב השמאלי נסעו רכבים, וכאמור, עיון בתמונות הזירה מעלה כי המקום שבו יצא רכבה של הנתבעת מן החניה מאפשר השתלבות במסלול ימין ללא כל צורך בסטייה לנתיב האמצעי. כאמור, אילו התובע היה נוסע בזהירות והיה עוקף את האוטובוסים בזהירות היה יכול להבחין ברכב הנתבעת וניתן היה לבלום ולכל הפחות לסטות שמאלה, ובכך התאונה היתה נמנעת. כאמור, הדברים נאמרים למעלה מן הנדרש, לאור מסקנתי כי נסיבות התאונה אירעו לפי תיאורו של הנהג ברכב הנתבעת. 15. המסקנה היא, כי אני מקבל את גרסת נהג הנתבעת, לפיה התאונה אירעה בנתיב הימני, כאשר רכב הנתבעת בעצירה. משכך, התביעה שהגיש הנתבע נדחית ואילו התביעה שהגישה התובעת שכנגד מתקבלת. 16. הנתבע שכנגד (הוא התובע) ישלם לתובעת שכנגד סך 9,957 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה שכנגד (4.11.2010) ועד התשלום בפועל. 17. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. חניוןתאונת דרכים