להלן פסק דין בנושא רשלנות בהזמנת כרטיסי טיסה: פסק דין בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין כשלים שנפלו לשיטתה בהזמנת או הספקת כרטיסי טיסה בחזרה מתאילנד לישראל. לטענת התובעת נרכשו על ידה ביום 14.2.10 כרטיסי טיסה עבורה ועבור שתי חברותיה כאשר הטיסה חזרה הוזמנה ליום 14.4.10. עקב אשפוזה של התובעת בסמוך למועד הטיסה חזרה לישראל, נאלצה התובעת לדחות את חזרתה וקיבלה אישור מן הנתבעת לכך שמועד הטיסה נדחה ליום 21.4.10. עם הגעתה של התובעת לשדה התעופה התברר כי טיסתה חזרה אינה מאושרת ועל אף ניסיונות רבים לא עלה בידיה לשוב לארץ באותו מועד. בשלב מאוחר יותר של אותו יום ולאחר שהטיסה המקורית יצאה לדרכה שוחחו בני משפחתה של התובעת עם נציגי הנתבעת ולבסוף הוזמן מקום חדש ליום המחרת. ביום המחרת התברר כי הגם שנרכשו הכרטיסים, לא שוריינו מקומות ישיבה בפועל ועל כן נאמר לתובעת וחברתה כי יוכלו לעלות לטיסה על בסיס מקום פנוי בלבד. בסופו של דבר נמצא מקום לתובעת וחברתה, עם כי במקומות נפרדים והם הגיעו לישראל. תביעתה של התובעת הוגשה הן ביחס להתנהלות הנתבעת ביחס למקומות הישיבה והן לפיצוי בגין הוצאות השהייה של יום נוסף בתאילנד כמו גם עוגמת הנפש סביב האירועים נשוא התביעה כפי שתוארו באריכות בכתב התביעה. טענה הנתבעת במסגרת כתב ההגנה כי טענות התובעת ראוי כי יופנו כלפי הצד השלישי, כי התביעה מופרכת ככל שהיא נוגעת לסכומיה וכי לא הוכח כי נגרם לתובעת נזק כלשהו. עוד נטען כי מדובר היה בעיכוב בן יום בודד כאשר התובעת מבקשת להיפרע מן הנתבעת בסך של 20,000 ₪, דבר שיש בו כדי ללמד על חוסר תום ליבה. הנתבעת העלתה טענות רבות נוספות כנגד טענות התובעת באשר להוצאות הנוספות, אי הצגת ראיות ביחס לנזק והיקפו. עוד נטען כי טענות נוספות של התובעת בדבר עצירה בקטאר בדרך חזרה מלמדות אף הן על חוסר סבירות התביעה במקום שבו גם על פי תנאי כרטיס הטיסה המקורי, אמורה היתה להיות חניית ביניים בקטאר. הנתבעת הוסיפה והגישה הודעה לצד שלישי כנגד ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ ("ארקיע") בטענה כי כרטיסי הטיסה נרכשו מהצד השלישי אשר אף אישר את ההזמנה וטענה כי ככל שיימצא כי על חלה על הנתבעת חבות כלשהי, שהרי על הצד השלישי לשפותה. בכתב ההגנה להודעה לצד שלישי נטען כי ה"כתובת" להעלאת טענות כלשהן, אינה ארקיע שכן תפקידה של ארקיע התמצה בחלק הטיסה שבין שדה התעופה בן-גוריון לשדה התעופה בעמאן שבירדן (וחזרה) בעוד יתרת הדרך נעשתה דרך מערכות חב' התעופה של "קטאר איירליינס" ולא קיימת כל יריבות של ממש בין הנתבעת לבין הצד השלישי. לטענת הצד השלישי ככל שנפל כשל כלשהו, שהרי מקורו בהתנהלותה של חב' תעופה אחרת וממילא ככל שאותר ליקוי כלשהו בהזמנה, לא יכולה היתה הצד השלישי לחזות בו מבעוד מועד על מנת למנוע את הנזק, אלא שמערכות הנתבעת בלבד יכלו ללמד על חיווי ביחס לכשל זה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ודין ההודעה לצד שלישי להתקבל גם כן באופן חלקי. יש הגזמה רבה בתביעתה של התובעת, הן ביחס לתיאור העובדות והן ביחס להיקף הסכום הנתבע בגינן. התובעת לא הציגה ראיות לחלק ניכר מן הנזקים שנטענו על ידה לרבות לעניין הוצאותיה בגין השהייה הנוספת כמו גם הטענות בדבר העדר יכולת לרכוש מוצרים באזור פטור המכס מחד ומאידך מחסור כספי גילן והמועד בו התרחשו האירועים. זאת ועוד, יש ליתן את הדעת לעובדה כי בסופו של דבר עסקינן בעיכוב של יום אחד בטיסה ולא באירועים שהותירו נזק לטווח ארוך. עם זאת, במהות, יש לבחון את טענותיה של התובעת ביחס לכשל שנפל, ככל שנפל, בדרך התנהלותה של הנתבעת ככל שהדבר נוגע לטיסתה בחזרה לישראל. איני סבורה כי בעל הדין הישיר של התובעת הוא הצד השלישי. התובעת רכשה את הכרטיסים מהנתבעת. התובעת שילמה את התמורה לנתבעת. התובעת קיבלה את הכרטיסים במקור מן הנתבעת. סוכן הנסיעות אינו "פועל חינם". הוא נותן שירות וכנגדו גובה תמורה, המגיעה לו בדין. לצד גבייה זו, קיימת גם אחריות. אחריותה של הנתבעת הינה להבטיח כי השירותים שהוזמנו ממנה, אכן ניתנים, בהתאם למצגים שניתנו על ידה. ככל שנפל פגם כלשהו שמורה לנתבעת האפשרות לתבוע את ספק המשנה (כפי שאכן נעשה בתיק זה על דרך של משלוח הודעה לצד שלישי), אך אין בכך כדי לאיין את תביעתה של התובעת. בתיק שבפני הוכח כי אכן בוצעה הזמנה ליום 21.4.10 . בפועל, לא טסה התובעת בטיסה זו ואכן נדרשה לשהייה בת יום נוסף בתאילנד. בנוסף, גם ביום המחרת, לא הוסדרה סוגיית טיסתה של התובעת, עד הרגע האחרון וגם על כך יש להצטער. שמעתי את דבריו של נציג הנתבעת בדיון הנוסף שנקבע. דומה היה דבריו כנים. עם זאת, חוסר ידיעתו את הסיבה לכשל, לא מנעה את קיומו. במקום שבו לא סופק השירות שהוזמן, זכאית התובעת לפיצוי בגין נזקיה. באשר לאחריותו של הצד השלישי , שהרי איני סבורה שיש מקום לקבל את טענותיו של הצד השלישי בדבר אחריותו של "אחר". עיון במסמכים השונים שהוצגו לעיוני מלמד כי הכרטיסים הוצאו תחת הלוגו של ארקיע; הצד השלישי הודה כי הכרטיסים המקוריים נרכשו מתוך "פול" מקבץ של כרטיסים שעמד לרשותו של הצד השלישי; הכרטיס החלופי והתנהלות הנתבעת לצורך הנפקתו בוצעה מול הצד השלישי; הצד השלישי הוא שהנפיק את השובר שהועבר בסופו של יום לידי התובעת. העובדה כי לצד ג' הסדרים כאלה ואחרים עם חברות תעופה אחרות, אין בה כדי להפחית מאחריותה. ככל שסברה הצד השלישי כי הכתובת הינה אחרת, יכולה היתה מלכתחילה להפנות את הנתבעת לאותה כתובת. קיומו של אותו "מחסן" כרטיסים שהוקצה לטובת הצד השלישי, הוא יתרון שיש לצד השלישי, כעין שירות שאותו היא יכולה להציג בפני לקוחותיה. ספק בעיני באם הצד השלישי היה בוחר להציג או לאפשר את אותה רכישה של כרטיסים, אלמלא היה בכך טעם כלכלי , שירותי מבחינתה. ואולם, ללא כל קשר לכך, עצם מתן האפשרות לנתבעת לפעול מול הצד השלישי, לצורך השגת אותם כרטיסים, מטילה חבות על הצד השלישי במקום שבו בסופו של יום מתברר שנפל פגם באותו מוצר או שירות. טען נציג הצד השלישי כי ככל שההזמנה "נפלה" או נתגלתה בה בעייתיות כלשהי, החיווי היחיד לכך יכול היה להתברר באמצעות הנתבעת וכי לצד השלישי אין כל קשר לכך. ייתכן. עם זאת, אציין שניים. במקום שבו משמשת הצד השלישי כצינור לרכישת כרטיסים, ראוי כי תוודא שיש ביכולתה להבטיח אספקתם, או שתמנה במניין שיקוליה את ההשלכות של העדר יכולת מעקב. בנוסף, מצאתי את עדותו של מר אריק אפנר כמהימנה. עד זה טען כי לא נמצא כל חיווי במחשבי הנתבעת לקיומו של כשל או פגם זה או אחר. באשר לסכום התביעה- לא הוכיחה התובעת כל נזק כספי ממשי. על אף ריבוי הטענות, הראיות בעניין הנזק היו מעטות מאוד. מאידך, נוכח העובדות והנתונים שהוצגו לי אני סבורה שיש מקום לפסיקתו של פיצוי בגין עוגמת נפש במסגרת תביעה זו תוך מתן הדעת למכלול טענות הצדדים ומהות התביעה המונחת בפני. לאחר שנתתי דעתי לכל אלו אני מורה בזאת כדלהלן : הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 2,300 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות ההליך בסך נוסף של 1,000 ₪. סכום זה נפסק על ידי תוך מתן הדעת למשך ניהול ההליכים וצירוף הצד השלישי. הצד השלישי תשלם לנתבעת סך של 2,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת ההודעה לצד שלישי ועד התשלום המלא בפועל. סכום זה נפסק תוך מתן הדעת לשיעור אחריותה של ארקיע כלפי הנתבעת, נוכח הגשתה של ההודעה לצד שלישי. כן תישא הצד השלישי בהוצאות ההליך בסך של 1,200 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי. תביעות נגד חברות תעופהתעופהרשלנות