להלן פסק דין בנושא קניית סלון פגום: פסק דין לפני תביעה כספית. התובעים עתרו לחייב את הנתבעת לפצותם בסכום של 7,000 ₪. להלן העובדות הצריכות לענין: התובעים רכשו אצל הנתבעת בחנות עודפים סלון בעלות של 4,300 ₪, וזאת ביום 26.6.10. לטענת התובעים בכתב התביעה, נאמר להם שקיים ביטוח למשך שנה על כל נזק שיגרם לסלון. לטענתם, עת הגיע הסלון לביתם, הבחינו שקיימות בעיות, באופן שהידיות לא עולות ויורדות כנדרש, ויש צורך להפעיל כח על מנת להזיזן. כמו גם, עת ישבו על הספה, הם חשו שהם יושבים על חתיכת עץ, כך בלשון התובעים. לטענתם, הם פנו לחנות, נאמר להם שהכל בסדר, וזאת לאחר שנשלח נציג מטעם החנות לביתם. בהמשך, דבקו בטענתם לפיה הטובין אינם כפי שאמורים להיות, בעלת החנות הבטיחה שתגיע לביתם. חרף העובדה שהמתינו בביתם וקבעו עם בעלת החנות שתגיע לביתם, בדיעבד, היא לא הגיעה לביתם, ומשכך, הגישו התביעה ועתרו לקבל את כספם בחזרה. במהלך הדיון, הוסיפו התובעים באמצעות התובע וטענו כי מיד עת קיבלו הסלון הסתבר כי רגלי הספה עקומות, הם התקשרו לחברה, זומן טכנאי, הטכנאי שהגיע לביתם בדק וטען כי הכל תקין. בהמשך, בחלוף שבועיים שלושה, הם חשו שידיות הכורסאות אינן עובדות כנדרש, כך בלשון התובע, ושוב התקשרו לחברה, הגיע טכנאי, והבהיר שכך אמורות הידיות לעבוד. בהמשך, שוחחו עם מנהלת החנות, המנהלת הבטיחה שתגיע לביתם באופן אישי, אולם הם המתינו וללא הועיל. התובעים טענו כי קנו סלון עם אחריות ולא קיבלו את המוצר אותו קנו. משכך, עתרו להורות על ביטול הקניה ושבת כספם. הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה כי התובעים רכשו סלון בעלות של 4,300 ₪, הגישו תביעה על סך של 7,000 ₪, ומשכך, ניתן ללמוד מעצם הסכום הנתבע כי התביעה קנטרנית וחסרת כל בסיס ויש לדחותה על הסף. הנתבעת טענה כי התובעים רכשו וקיבלו סלון ממחלקת עודפים. הנתבעת טענה כי מספר חודשים לאחר קבלת הסלון, התקשרו התובעים אל הנתבעת ובעקבות ההתקשרות נפתחה קריאת שרות. בתאריך 10.8. ביקר נציג שרות בבית התובעים ונמצא כי הסלון ללא פגם. ביום 1.11 שוב ביקר נציג הנתבעים אצל התובעים, ונמצא כי הסלון תקין. הנתבעת טענה כי לא התנערה מאחריותה וכל פעם שפנו התובעים נפתחה קריאה והגיע נציג, דא עקא, הסלון נבדק על ידי נציג מטעמה, ובידי התובעים סלון תקין לחלוטין. הנתבעת טענה כי התובעים פעלו בחוסר תום לב, מאחר ולא פנו בבקשה לביטול העסקה אלא בחרו להגיש תביעה ללא כל הסבר או הנמקה. יתר על כן, טענה הנתבעת כי התובעים ידעו כי לא יהיה באפשרותם להשיב הסחורה שרכשו לפני יותר ממחצית השנה. הנתבעת טענה כי התובעים התחרטו מסיבותיהם שלהם שקנו הסלון, ומשכך, אין להם אלא להלין על עצמם, הסלון שקנו הוא אותו סלון שבחרו, ומשכך, עתרו לדחות את התביעה. במהלך הדיון, נציג הנתבעת טען כי ביקר לפני כחודשיים בבית הלקוח, ראה את הסלון, בסלון בלאי סביר, הסלון תקין לחלוטין, יש לו בלאי, ובלאי בסלון הוא לאחר שמשתמשים שמונה חודשים בסלון. העור נמתח. הספוג לא חדש, הסלון לא יכול להיות חדש אחרי שמונה תשעה חודשים, יש לו בלאי סביר לסלון, כך בלשון נציג הנתבעת. נציג הנתבעת טען כי הסלון תקין למעט בלאי סביר. נציג הנתבעת טען כי ניתן לסדר את הסלון אם יש בטענות התובעים ממש. כמו כן טען כי הוא איפשר לתובעים לרכוש סלון חלופי במחיר זהה, על מנת שהתובעים יהיו מרוצים, אולם התובעים עמדו על שלהם ובחרו סלון ב - 10,000 ₪ בעוד הם רכשו סלון ב- 4,300 ₪, ולא היו מוכנים להוסיף את ההפרש הכספי. לאור האמור, עתר לדחות את התביעה. שקלתי את טעוני הצדדים. סעיף 6 לתקנות הצרכן ביטול עסקה, תש"ע - 2010, עניינו הגבלת זכות הביטול. סעיף 6(א) מורה כדלקמן: "זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי - 1) ריהוט שהורכב בבית הצרכן." סעיף 14 לחוק החוזים חלק כללי תשל"ג - 1973, (א) מורה: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל החוזה". סעיף ב' מורה: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לבקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה אם ראה שמן הצדק לעשות זאת, עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצוים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה. סעיף 14ג' מורה: "טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.". סעיף 39 לחוק החוזים מורה "קיום של חיוב הנובע מחוזה יש לפעול בדרך המקובלת ובתום לב והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה." במקרה שבנדון, בין הצדדים נכרת חוזה לפיו התובעים רכשו מהנתבעת סלון. הסלון נועד לשימוש סביר. הדעת נותנת והשכל הישר מורה, כי סלון לא נרכש לתקופה של שנה אחת. הדעת נותנת והשכל הישר מורה, כי לא אמור להגרם בלאי לספות בסלון ובאופן שהספוג במושבים יהרס לאחר תקופה של חודשיים, וגם לא סביר שיהרס לאחר תקופה של שמונה חודשים של שימוש בסלון, בנסיבות בהן השימוש בסלון הוא שימוש סביר. אין בידי לקבל את טענת נציג הנתבעת ובלשונו "יש בלאי, כשמשתמשים בסלון שמונה חודשים, זה היה לפני שמונה תשעה חודשים, יש לו בלאי סביר של סלון.". במקרה שבנדון, טענו התובעים כי הספוג בספה אינו תקין, ועת יושבים על הספה חשים כאילו יושבים על בסיס הספה עצמה, על הקרש עליו מונח הספוג. כמו גם טענו כי על מנת להפעיל את ידיות הספה יש צורך להפעיל כח רב. בנסיבות אלה, בהן התובעים השתמשו בסחורה שרכשו מהנתבעת, ולא מצאו לנכון להחזיר הספות על אתר במועד בו הם קיבלו את הספות, חרף דבריהם כי בליקויים הם הבחינו מיד עת קיבלו את הספות לביתם, אני סבורה כי הנכון הוא, על פי החוק, לאפשר לנתבעת לתקן את הנדרש, ובאופן שיתוקנו המושבים ויתוקנו הידיות. במהלך הדיון, הרחיבו התובעים את החזית וטענו כי גם תפרים נפרמו, טענה אשר לא באה לידי ביטוי בכתבי הטענות. יחד עם זאת, אם נפרמו תפרים במושבים, על הנתבעת לתקן את כל הנדרש על מנת להחזיר את הספה למצבה במועד הרכישה. סוף דבר: בתוך 30 יום הנתבעת תתקן את כל הנדרש. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪ לרבות אגרה. אירועים (תביעות)רהיטים (תביעות)