להלן פסק דין בנושא קלנועית לנכים - פיצויים על תקלות: בפניי תובענה כספית מיום 24.2.2010 בסכום של 30,000 ₪ . התובעת הינה תושבת היישוב קצרין , אם חד-הורית לשני ילדים הסובלים מאוטיזם . הנתבעת הינה משווקת של כלי רכב קלים מסוג קלנועית . הנתבעת פיתחה בצוותא חדא עם יבואנית הקלנועיות מערכת התקנת תאורה וחיווט בהתאם לדרישות הלקוח , שכן אותם כלי רכב קלים מיובאים ארצה בלא אביזרי תאורה . בתאריך 1.3.2009 רכשה התובעת מהנתבעת קלנועית וכן אביזרי רכב המותאמים לצורך הסעתם של שני ילדיה הנכים בסכום כולל של 20,586 ₪ . לטענת התובעת , במעמד רכישת הקלנועית הובטח לה, כי ככל שתתגלענה בעתיד תקלות מכניות ברכב, או אז הנתבעת תעניק אחריות למשך פרק זמן של 24 חודשים ממועד הרכישה . לטענת התובעת , זמן קצר לאחר רכישת הרכב נתגלעו ברכב תקלות רבות , ובכלל זאת קרע של יריעת הכיסוי , תקלות תאורה וכן קרע בגלגל הרכב , וכי כתוצאה ממחדלים טכניים אלו התהפך הרכב ונפל אל תוך תעלה עמוקה . לדבריה , בשל התנערותה של הנתבעת מתיקון תקלות התאורה והפגם שנתגלע בגלגל הרכב נאלצה התובעת בדלית ברירה לפנות לברי סמכא פרטיים ולשלם להם סכומי כסף גבוהים ביותר . התובעת צירפה לסיכומיה מספר חשבוניות מס מהתאריכים 5.5.2009 , 8.12.2010 וכן מיום 28.12.2010 מהן עולה, כי במערכות החשמל של הרכב בוצעו שורה ארוכה של תיקונים על ידי בר סמכא בשם עופר ורד בסכום כולל של 16,937 ₪ . לטענת הנתבעת , כיסוי הרכב תוקן על ידה לפנים משורת הדין ועל אף שלא נכלל במסגרת הסכם האחריות , ואילו יתר התקלות אשר נתגלעו במערכת החשמלית של הרכב נגרמו כתוצאה מדרישתה של התובעת לבצע התאמה מיוחדת של התקנת מערכות תאורה נוכח מצבם הרפואי של ילדיה . לטענתה הנתבעת , הוסבר לתובעת, כי ככל שעל גבי הקלנועית תותקן מערכת רדיו , או אז הנתבעת תהא פטורה מכל אחריות לנזק אשר נתגלע לרכב , אולם חרף הסברים אלו פנתה התובעת מיוזמתה אל בעל מוסך פרטי והתקינה באמצעותו מערכת רדיו המחלישה באופן משמעותי את כוחו המכני של הרכב ומערכותיו החשמליות . במהלך הדיון בביהמ"ש ציין נציג הנתבעת , כי הנתבעת פטורה מכל אחריות לנזק הן כתוצאה מכך שהרכב התהפך והן מחמת השינויים המבניים שנעשו על ידי התובעת במערכות החשמליות של הרכב באופן פרטי . במהלך הדיון בביהמ"ש מיום 20.1.2011 הסכימו הצדדים לכך , כי מומחה מקצועי מטעם הנתבעת יורשה לבדוק את הקלנועית ולחוות את דעתו ביחס למהות התיקונים אשר נעשו על ידי ברי הסמכא מטעם התובעת . מחוות-דעתו של המומחה מטעם הנתבעת , מר שלמה כרמלי עולה, כי הרכב מיובא ארצה בלא גופי תאורה , וכי הנתבעת התקינה ברכב שני פנסי תאורה קדמיים ושני פנסי תאורה אחוריים . מחוות-הדעת עולה , כי בתאריך 4.1.2010 בוצע על ידי הנתבעת תיקון במצברי הרכב , אשר נתמלאו בחומצה ובכך גרמו לעיכוב של נסיעת הרכב . עוד עולה מחוות-הדעת, כי יש לזקוף לחובת התובעת "אשם תורם" בכך שלא טרחה לטפל במועד במצברי הרכב , וכי עלויות התיקון המפורטות על ידי אותו מומחה פרטי מטעמה הינן מוגזמות . עוד טוען המומחה מטעם הנתבעת במסגרת חוות-דעתו, כי לא היה צורך בהתקנת ממיר- מתח מאחר וברכבים תפעוליים כלל לא מותקן ממיר-מתח . עוד עולה ,כי לא היה כל צורך בהתקנת המצברים על ידי חברת "אוטוטק" , שכן הנתבעת התחייבה מבעוד מועד להתקין את המצברים במשך 24 חודשים ממועד רכישת הרכב . בסופו של יום , אליבא דעמדתו של המומחה מטעם הנתבעת העלות הריאלית המשוערכת הן של החלפים והן של העבודה אותה ביצעו המתקנים הפרטיים אליהם פנתה התובעת הינו בשיעור כולל של 1508 ₪ . דיון והכרעה : בפסיקה קיימת מחלוקת של ממש האם קלנועית הינה כלי רכב מנועי בהתאם להוראות חוק הפלת"ד , אך עם זאת יצויין כי בפסיקת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בעניין ע"א 1640/08 (מחוזי ת"א) בן-ישי פרחיה נ' שלמה אברהם ואח' מיום 22.12.2009 נקבע, כי "קלנועית" איננה מהווה "רכב מנועי" בהתאם להגדרות המקובלות במסגרת חוק הפלת"ד וכן בפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) . בענייננו , אין חולק כי עסקינן ברכישת מוצר המשמש ככלי תעבורה ומופעל על בסיס מנגנונים חשמליים ואלקטרוניים . מטענות הנתבעת וכן מטענות התובעת אין מחלוקת, כי סוגיית האחריות והסייגים לה לא הוסדרו בין הצדדים בכתב , כאשר לדידה של התובעת בעת רכישת הקלנועית, התחייבה הנתבעת בעל-פה לספק שירותי טיפול שוטפים לקלנועית בכפוף לכך שהתובעת לא תעשה בה שינויים כלשהם , בעוד שלדידה של התובעת, הובטח לה על ידי נציג הנתבעת כי האחריות כוללת התחייבות לתיקון כל חלקי הרכב למשך 24 חודשים החל ממועד רכישת הקלנועית (ראה גם : חשבונית המס מיום 1.3.2009 ) . במהלך שנת 2006 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הצרכן (אחריו ושירות לאחר מכירה) , התשס"ו - 2006 , אשר מסדירות את דרכי מתן האחריות מצד יצרנים ו/או משווקים של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה מיובאים , אשר מחירם גבוה מ - 150 ₪ . תקנות אלו קובעות בריש גלי , כי בעת המכירה על היצרן לצרף לטובין הנמכרים תעודת אחריות כאשר על תעודות האחריות לכלול פירוט של חיובי היצרן והסייגים לחיוביו של היצרן בהתאם להוראות תקנות אלו . ודוק , מעדותה של התובעת וכן מחוות-דעתו של המומחה עולה , כי במעמד רכישת הקלנועית הותקנו עליה ארבעה פנסי תאורה , אולם לטענת הנתבעת בכתב ההגנה התקנתה של מערכת השמע על ידי התובעת באופן פרטי היא זו אשר גרמה לאותה שורת תקלות אותן מייחסת התובעת לנתבעת . אמנם , אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לעובדה שהנתבעת סירבה להתקין את מערכת השמע על גבי הקלנועית , אולם מחוות דעתו של המומחים המקצועיים אליהם פנתה התובעת ((ה"ה עופר ורד וגלילי דוד) עולה , כי מערכת החשמל של הרכב לאחר רכישתה מהנתבעת לא התאימה לעשיית שימוש כולל בכל המערכות שהותקנו על גבי הקלנועית - דבר אשר גרם להתרוקנות הבטריות . לדידם , הפתרון הראוי לצורך הסדרת העניין הייתה באמצעות התקנת מכשיר הקרוי "ממיר מתח" וחיבור של מערכות החיווט של יתר הגופים המותקנים ברכב לאותו מכשיר הקרוי "ממיר מתח" . בסיכומי הנתבעת אמנם נטען , כי הנתבעת פטורה מאחריות בשל העובדה שבוצעו על ידי מומחים בלתי מקצועיים מטעם התובעת שינויים מבניים במערכת החשמל של הקלנועית בניגוד להוראות היצרן , וכן בשל אי הקפדה מצידה של התובעת על ביצוע טיפולים שוטפים בהתאם לכתב האחריות . אלא מאי , עיון בחוות-דעתו של המומחה מטעם הנתבעת (מר שלמה כרמלי) מעלה, כי דווקא התקנת המכשיר המכונה "ממיר מתח" מסייעת במניעת התרוקנות מצברי הרכב . יתירה מזאת , עיון בחוות-דעתו של מר כרמלי איננה מעלה בחובה הסתייגות מדרך תפקודם המקצועית של המומחים אליהם פנתה התובעת , וזאת בניגוד לנטען בסיכומי הנתבעת . אמנם , המומחה מטעם התובעת ציין בחוות-דעתו, כי המומחה המקצועי מטעם התובעת גבה ממנה סכומים בלתי פרופורציונאליים להיקף העבודה שבוצעה בפועל , וכי על פי הוראות היצרן אין חובה להתקין על גבי רכבים תפעוליים את מכשיר "ממיר המתח" , אולם טענות אלו נטענו בעלמא ומבלי שצורפו לחוות-הדעת האמורה אסמכתאות כלשהן התומכות בטיעונים אלו . בענייננו , שומה היה על הנתבעת להסדיר את הוראות האחריות לרבות הסייגים לה על דרך הכתב , אולם דווקא הנתבעת , אשר עוסקת באופן שגרתי במכירת קלנועיות וכלי רכב ממונעים , בחרה ממניעיה שלה לוותר על דרישת הכתב ובכך חשפה הנתבעת עצמה מראש לסיכון לפיו גרסתה ביחס למהותם של תנאי האחריות והסייגים לה לא תוכח בביהמ"ש .  בנוסף לכך , לא הוצגו על ידי הנתבעת כרטיס תיקוני התקלות אותן ביצעו בפועל בקלנועית ואף לא הוצגו על ידי הנתבעת אסמכתאות כלשהן התומכות בטענות המומחה מטעמה לפיהן הסכום הכספי אותו נדרשה התובעת לשלם למומחה פרטי גבוה מן המקובל בשוק . לאחר שעיינתי בכתבי טענותיה של התובעת וכן לאחר ששמעתי את עדותה בביהמ"ש הנני מבכר את גרסת התובעת והמומחים מטעמה ,לפיה לא ניתנו לה על ידי הנתבעת פתרונות של ממש ביחס לדרישותיה הייחודיות , וכי היא נענתה על ידי הנתבעת בתשובות של "לך ושוב" כתוצאה ישירה מכך שהסייגים לאחריות ותנאיה לא הועלו על הכתב . עוד שוכנעתי , כי החלק הארי של התקלות היה נמנע מבעוד מועד ככל שכבר במעמד הרכישה היו מותקן בקלנועית מכשיר "ממיר המתח" , וזאת נוכח הודאתה של הנתבעת בכך שהייתה מודעת כבר במעמד הרכישה לרצונה של התובעת להתקין על גבי הקלנועית בנוסף לפנסי התאורה ולצופר גם מכשיר שמע . עם זאת , התובעת לא פירטה בכתבי טענותיה פניות כלשהן מצידה שיש בהן כדי ללמד על סירובה של הנתבעת להחליף את מכשיר "בקר המתח" וכן את ארבע הבטריות אותן החליפה באופן פרטי בתאריך 28.12.2010 תמורת תשלום הסך של 13,622 ₪ . אשר על כן , הנני דוחה את דרישתה של התובעת לשיפוי בגין ראש פרק זה . מעבר לכך , לא צורפו על ידי התובעת אסמכתאות כלשהן שיש בהן כדי ללמד על כך שאכן שילמה בפועל לברי סמכא פרטיים סכומי כסף לצורך החלפת גלגלי הרכב , ולפיכך דרישתה לשיפוי כספי בגין ראש פרק זה נדחית אף היא . בסופו של יום , הנני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התקנת מכשיר "ממיר המתח" בסך כולל של 3666 ₪ (סכום משוערך נכון להיום) , ובנוסף לכך נוכח התנהלותה של הנתבעת כלפי התובעת ונוכח מצבה המשפחתי הייחודי, הנני מחייב את הנתבעת בגין ראש הפרק שעניינו נזק לא ממוני (עגמת נפש) בסך של 2000 ₪ . כמו כן , תישא הנתבעת בהוצאות התובעת והעדים מטעמה בסך כולל של 800 ₪ . נכותתקלות ברכבפיצוייםקלנועית