קילומטראז מזוייף - קניית רכב משומש

להלן פסק דין בנושא קילומטראז מזוייף - קניית רכב משומש: תמצית התביעה התובע" רכש מהנתבע רכב מסוג סיאט איביזה שנת ייצור 1997 בסך של 10,000 ₪. גירסת התובע לטענת התובע הוא נפל לתרמית, מצד הנתבע, שנועדה להביא אותו לרכוש רכב עם מספר קילומטרים גבוה יותר ממה שסוכם עליו בכתב ומראש. לדבריו, הנתבע התחייב בפניו כי מספר הקילומטרים שהרכב נסע הוא 180,000 ק"מ, אולם בפועל התברר כי מד המרחק מראה שהרכב נסע 263,878 ק"מ. לדברי התובע, בין הצדדים נחתם חוזה בכתב, אשר בו נרשמה התחייבותו של הנתבע. התובע אינו טוען כי הנתבע זייף את מד המרחק, אלא שלטענתו, הוא לא נהג ברכב עובר לרכישתו. לדבריו, הנתבע נהג ברכב בגלל טענה של העדר ביטוח, ולפיכך הוא לא יכול היה לראות את מד המרחק. כן טוען התובע כי הוא הסתמך על התחייבותו של הנתבע. התובע מוסיף כי בעקבות סכסוך סביב תשלום האגרה של העברת הבעלות, הסכימו שני הצדדים על ביטול המכירה והחוזה שנחתם בין שניהם נקרע. לאחר מכן, סוכם בין הצדדים על חידוש המכירה וחלוקת עלות אגרת העברת הבעלות בין שניהם, כשהנתבע התחייב בפני התובע, שיחתום על חוזה אחר, זהה, מיד לאחר השלמת העברת הבעלות. לאחר שהועברה הבעלות על הרכב והשניים הגיעו לנקודה בה מחנה הנתבע כלי הרכב שהוא מציע למכירה, יצא הנתבע, מרכב התובע, באומרו שהוא הולך לקחת משהו וחוזר. אולם הנתבע לא חזר אלא הסתלק עם הכסף. למותר לציין, כי הצדדים לא חתמו על חוזה חדש. לפיכך, לגרסת התובע, אין בידיו כיום חוזה בכתב התומך בגרסתו בדבר התחייבות הנתבע למספר הקילומטרים במד המרחק של הרכב. בכתב התביעה טוען התובע, כי בבדיקה של מכונאי לאחר המכירה והעברת הבעלות, התגלה כי מד המרחק מראה על מספר קילומטרים גבוה מהתחייבות הנתבע, כאמור לעיל. יוער, כי במהלך המשפט גרסת התובע הייתה כי, בתו, לאחר שנהגה ברכב, היא זו שהפנתה את תשומת ליבו למספר הקילומטרים שעבר הרכב. התובע הגיש שתי קלטות אשר בהן, לטענתו, מוקלטות שיחותיו עם הנתבע. הקלטות הן בשפה הערבית והתובע לא הגיש תרגום מאושר שלהן מפני העלות הגבוהה של התרגום והתמלול. בהמשך להחלטה שניתנה במסגרת הדיון מיום 12/1/10, הגיש התובע לבית המשפט, מסמך, שהוגדר על ידו, כתמליל שיחת טלפון. בפועל, אין מדובר בתמליל אלא בתיעוד השיחות בלשונו החופשית של התובע. במסמך, מופיע כגרסת התובע, כי התובע ביקש לבטל את העסקה נוכח העובדה שמספר הקילומטרים שנסע הרכב אינו תואם את מה שמסר הנתבע, לתובע. מתוך המסמך עולה, כי בשיחה הטלפונית, הנתבע הסכים לביטול החוזה, אולם דרש את הפיצוי המוסכם בגין הפרתו, בסכום כספי בסך של 1,500-1,000 ₪, בטענה כי התובע מפר את החוזה. כפי שמתועד במסמך, פנה התובע לנתבע בשיחה נוספת, חזר על בקשתו לבטל את העסקה ולקבל לידיו את הכסף ששילם לנתבע, תוך שהוא מאיים בפנייה למשטרה בגין ההונאה מצידו של הנתבע. באותן השיחות, חזר הנתבע על טענתו כי הוא מוכן לביטול העסקה והשבת הכסף בתמורה לקיזוז הפיצוי המוסכם. התובע טוען כי הבלאי שקיים ברכב, כתוצאה ממספר הקילומטרים שנסע הרכב, גדול יותר ממה שאמור היה להיות בו ולכן הוא תובע את ביטול המכירה או תשלום של פיצוי בסך של 3000 ₪, כפיצוי על נזקים עתידיים. גרסת הנתבע לגירסת הנתבע יש לדחות את התביעה על הסף שכן מספר הקילומטרים אותם נסע הרכב, מצוי בבירור על לוח השעונים והיה ידוע לתובע עוד בטרם המכירה. עוד מציין הנתבע כי סוג המכירה היה "as is", וממילא אין לתובע לבוא בטענות אלא אל עצמו. הנתבע מאשר כי הוא הסכים, בעקבות פניה טלפונית של התובע, שנעשתה לאחר המכירה, לבטל את העסקה תמורת קיזוז סך של 1,000 - 1,500 ₪, כפיצוי על-פי החוזה. בתגובתו למסמך שהוגדר כתמליל שיחת הטלפון, חזר הנתבע על גרסתו, שהתובע בדק את הרכב ונסע בו ארבע פעמים ומצא אותו לשביעות רצונו. הנתבע ציין כי מד המרחק, הנמצא בקדמת לוח השעונים, גלוי לעיני הנוהג ברכב. לטענתו, לא סביר שהתובע לא ראה את מד הקילומטר במהלך נסיעות המבחן שנהג. עוד ציין הנתבע כי כחודש לפני המכירה עבר הרכב בדיקת רישוי במשרד הרישוי. בסוף דבריו ציין הנתבע, כי מחיר המחירון של הרכב עמד על 11,500 ₪. אולם הוא מכר אותו לתובע בסך של 10,000 ₪ וזאת לצורך תשלום עבור תיקונים שאולי יהיה צורך בהם. דיון והכרעה התובע טוען להטעיה ומרמה מצד הנתבע ביחס למספר הקילומטרים שנסע הרכב. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שנחתם חוזה למכירת הרכב ושבעקבות סכסוך, בעניין התשלום עבור העברת הבעלות, החליטו הצדדים לקרוע את החוזה ולבטל את העסקה ומשכך אין צורך להכריע מי בפועל קרע את החוזה המקורי. אין גם מחלוקת כי לאחר מכן הסכימו הצדדים לקיים את המכירה, כשעלות העברת הבעלות אמורה להתחלק בין שניהם. בעקבות הסכמה זו, הועברה הבעלות ברכב והתובע נרשם כבעלים של הרכב. מבלי להתייחס לנסיבות שהביאו לכך, בפועל, בין הצדדים לא קיים חוזה בכתב חתום ובתוקף, ממנו ניתן ללמוד מה היו בדיוק פרטי המכירה שסוכמו בין הצדדים ואשר ממנו ניתן לשער מה עמד בבסיס מפגש הרצונות שהיה שבין הצדדים בעת מכירת הרכב. זאת בין לשיטת הנתבע שהמכירה הייתה מסוג של "as is" ועל כן אין לתובע מקום לבוא בטענות כלפי הנתבע בנוגע לרכב ובין לגרסת התובע, שצוין כי מספר הקילומטרים שנסע הרכב הינו 180,000. בין שתי הגירסאות, אני נוטה להאמין לגירסתו של התובע כי הנתבע אכן התחייב בפניו כי הרכב עשה 180,000 ק"מ ולא יותר. מסקנתי זו נשענת על מספר עובדות העולות מתוך התיק: ראשית, עדותו של התובע בפני נשמעה לי אמינה ומדוייקת גם אם התובע, בהיותו "אחד העם", לא היטיב להתנסח. התרשמתי כי התובע "זועק" את העוול שנעשה לו וזעקה זו היא אמיתית. שנית, התובע הגיש תמליל שיחה שעשה הוא בעצמו, לנוכח העלויות הגבוהות של תמלול ותרגום. הקלטות עצמן, בשפה הערבית הועברו לידי הנתבע, כך שהוא שמע את המקור. מקריאת התמליל עולה כי אין בשיחה כל הכחשה של הנתבע לטענת התובע על התחייבותו של הנתבע למספר הקילומטרים שעבר הרכב. בפי הנתבע טענות מטענות שונות כלפי התובע - מדוע אין לבטל את העסקה או כי מגיע לו הפיצוי המוסכם בגין ביטולה. אולם, אין אמירה כאילו גירסתו של התובע היא שקרית. יתר על כן, גם בהליך דנן, בתגובת הנתבע על התמליל שהגיש התובע, לא מצביע הנתבע על פרטים חסרים, כאשר, יש לזכור, הוא שמע את ההקלטות המקוריות. הגם שהנתבע טוען בתגובתו כי התובע החסיר מן התמליל, הטענה נשארת כטענה כללית והוא אינו מביא דברים שנאמרו ואשר לטענתו הושמטו מן התמליל. ויתרה מזאת, הנתבע אינו מעלה בפניי טענה כאילו הוא מכחיש בהקלטה את טיעוני התובע בדבר התחייבותו. אין לי ספק כי לו היה התובע משמיט מן המסמך שהכין איזה קטע או אמירה של הנתבע אשר יש בה כדי להועיל לנתבע בהליך דנן, היה הנתבע ממהר לצטט את אותה השמטה ולהביאה בפניי. העדר טענה כזו מהווה אישור לכך שאכן הדברים לא נאמרו על ידו והוא, בשיחות, לא הכחיש באוזני התובע את התחייבותו לכך שהרכב נסע רק 180,000 ₪. העדר הכחשה כזו מהווה הודאה בגרסת התובע כי הנתבע אכן התחייב בפניו כי הרכב נסע 180,000 ק"מ. בשוליים ראוי לציין כי גם בכתב ההגנה אין הכחשה של הנתבע לטענת התובע על התחייבותו בדבר מספר הק"מ שעבר הרכב, עובדה זו כשלעצמה מבססת את גירסת התובע. טענת ההגנה של הנתבע מתבססת על כך שהתובע יכול היה לראות את מספר הק"מ על גבי לוח המכוונים של הרכב, שהרי אין טענה כי זה זוייף. אכן, אין ספק כי לו היה התובע זהיר יותר, הוא היה בודק נתון זה בעצמו. יחד עם זאת, העובדה כי התובע לא בדק את הנתון אינה מכשירה את המעשה של הנתבע. הנתבע, אסור היה לו להטעות את התובע, גם אם התובע התרשל בבדיקתו. הביטוי המקובל "פירצה קוראת לגנב" אינו יכול לעמוד מול חובת תום הלב במשא-ומתן לקראת חתימה על חוזה (סעיף 12 לחוק החוזים). חובה זו חלה גם כאשר אחד הצדדים מתרשל בבדיקת העובדות. יחד עם זאת, לתובע רשלנות תורמת, בכך שלא בדק מידע זה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במידע כל כך זמין. מתוך המכלול שלעיל וכיוון שהתובע תובע נזקים בסך 3,000 ₪, אני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ כפיצוי עבור הטעייתו של התובע. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.6.07 ועד למועד התשלום בפועל. הנתבע יוסיף וישלם לתובע סך של 500 ₪ הוצאות ההליך. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. רכברכב משומשקילומטראז' רכבזיוףקניית רכב