פיצוי על ריצוף פגום

להלן פסק דין בנושא פיצוי על ריצוף פגום:

פסק דין      

1. א. הנתבעת הינה חנות לממכר קרמיקה, ברזים, כלים סניטריים, ריצוף, שיש ועוד (להלן: "הנתבעת"). התובעים ביצעו במהלך שנת 2008 שיפוץ בדירתם ולצרכי השיפוץ רכשו אצל הנתבעת כלים סניטריים וריצוף בעלות כוללת של 28,000 ₪ וכן רכשו 80 מ"ר מרצפות מסוג גרניט פורצלן 45X45 בעלות של 5,600 ₪ בתוספת מע"מ.
לאחר אספקת הסחורה הנ"ל, היא הותקנה בדירת התובעים ואז התברר לתובעים, שהריצוף פגום ובניגוד להבטחות הנתבעת, הריצוף גם אינו סוג א', אינו מבריק – כפי שאמור היה להיות- ועל פניו נוצרים כתמים.

ב. בעקבות ממצאים אלה, פנו התובעים אל הנתבעת והנתבעת שלחה את נציגה, מר רוני דוד (להלן: "דוד") לבדוק את טענות התובעים. לאחר והבעיה לא נפתרה, פנו התובעים אל הנתבעת באמצעות עו"ד ומתשובתה עולה, שהיא מתנערת מהפגמים והציעה לפתור הבעיה בביצוע פוליש.
התובעים לא הסתפקו בפנייתם זו, אלא גם הזמינו מהנדס לבדוק את העבודות שבוצעו בדירתם ומסקנתו הייתה, שהמרצפות שסופקו מאיכות לא מספיק טובה.

ג. המהנדס העריך את עלויות פירוק המרצפות הפגומות, פינוי הפסולת, רכישת מרצפות חדשות וביצוע ריצוף מחדש ולאור הערכת המהנדס, הגישו התובעים תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם להם סך של 21,716 ₪, הכולל בחובו: עלות העבודות לפי קביעת המהנדס בסך של 17,516 ₪, הסכום ששילמו התובעים עבור חוות הדעת בסך של 1,700 ₪ ועבור עוגמת נפש סך של 2,500 ₪.


2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו מבקשת היא לדחות את תביעת התובעים – זאת, בין היתר, בשל הנימוקים הבאים:

א. האריחים שנמכרו לתובעים היו אריחי קרמיקה מסוג א' ובאישור מכון התקנים, שהיו ללא פגם.
על פי הוראות התקן הישראלי, חובה על הלקוח לבדוק את האריחים לפני ובמהלך התקנתם, אך התובעים לא עשו זאת.

ב. נציג הנתבעת אשר ביקר בדירת התובעים, יחד עם נציג החברה המייבאת את האריחים לא מצאו כל פגם. עם זאת, הוצע באותה פגישה לתובעים, שניתן להבריק את רצפת האריחים באמצעות פוליש ולאחר הסרת חומר הטילר מהאריחים – הם ייראו מבריקים.
התובעים סירבו לקבל הצעות נציגי הנתבעת.

3. בדיון שנערך בפני ביום 28.12.10 התייצבו התובעים וכן דוד – נציג הנתבעת ולאחר שכל אחד תמצת את טענותיו, הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, שיהיה מהנדס ממכון התקנים לבדיקת הריצוף בדירת התובעים ובחוות דעתו, יתייחס המומחה הנ"ל לטענות הצדדים ויקבע ממצאיו.
עוד הוסכם על ידי הצדדים, שקביעותיו של המומחה הנ"ל יהיו מקובלות על הצדדים.
בהתאם ובעקבות הסכמה זו, ניתנה ביום 6.1.11 החלטה למינוי המומחה מטעם בית המשפט.

4. לאחר שנתקבלה חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, החליט בית המשפט לקבוע התיק לדיון בנוכחות הצדדים על מנת לאפשר לכ"א מהצדדים להתייחס לאותה חוות דעת וכך התייחס כ"א מהצדדים לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט:

א. א) נציג הנתבעת הסכים לאמור בחוות הדעת והסיק מהאמור בה שהכל בסדר לפי התקן ומלכתחילה לא הייתה בעיה.

ב) נציג הנתבעת גם תאר בפני בית המשפט כיצד לא נתנו לו להיכנס עת ביקר איש מכון התקנים והוא גם הצהיר שאין היכרות בינו ובין איש מכון התקנים אשר ביקר בדירת התובעים (ראה דברי נציג הנתבעת בעמ' 5 לפ',ש' 13- 15).
מר רביבו דוד, אשר מייבא את הסחורה העיד אף הוא על הרמה הגבוהה של הסחורה אותה הוא מייבא ולטעמו, מינה בית המשפט גורם נטרלי והוא ביקש לא לקבל את טענות התובע לגבי האובייקטיביות של המומחה, משום שלדעתו טען התובע את שטען משום שממצאי חוות הדעת לא מצאו חן בעיניו ואף מוסיף שלא כך היה טוען התובע אילו הממצאים היו לזכותו (ראה בעמ' 5 לפ',ש' 22- 27).

ב. א) לא כך התייחס התובע לחוות הדעת. בעדותו בבית המשפט, מעלה התובע טענה, שהיא מוזרה כשלעצמה, שכן התובע ביקש להשמיע לבית המשפט שהמומחה לא היה אובייקטיבי, שכן לטענתו:" שמתי לב שאותו גורם ואותו הגוף זה למעשה אותו הגוף, שהנתבע הגיש את כתב הגנה. זה אותו מכון התקנים ולא שמתי לב..." (ראה דברי התובע בעמ' 4 לפ',ש' 18- 20).
לאחר מכן ובהמשך הדיון, ניסה התובע לרכך מעט את טענותיו כנגד המומחה וטען:" אני לא אמרתי שאני לא מאמין במכון התקנים, רק אמרתי שהרגשתי הייתה שכאילו הוא לא יכול היה לפתור בעצמו" (ראה בעמ' 5 לפ',ש' 31- 32).
זוהי טענה חמורה, שנטענה שלא במעמד המומחה ואף לא ניתנה למומחה הזדמנות להשיב על טענה זו.
התובע לא טרח להביע דעתו בעניין לאחר שהועברה אליו חוות הדעת אלא המתין עד למועד הדיון על מנת להשמיע בבית המשפט, לראשונה, את הטענה הנ"ל.

ב) אילו סבר התובע את שסבר ואם היה מסתייג מחוות הדעת בכתב, לפני המועד שנקבע לדיון, היה מעביר בית המשפט את ההסתייגות לתגובת המומחה, אך התובע לא עשה כן, אלא השאיר את "טענת ההפתעה" ליום הדיון, כאשר האידך גיסא – נותן חוות הדעת- אינו יכול כלל להגיב על טענות התובע.
להזכיר לתובע, שבעת שהוסכם על ידי הצדדים להסמיך את בית המשפט למנות המומחה, גם הסכימו הצדדים לקבל את ממצאיו והסכמה זו מחייבת את הצדדים.

ג) זאת ועוד, התובע אף חלק על קביעת מכון התקנים על כי האריחים עונים על דרישות התקן וגם על כך מצא התובע להסתייג באומרו: "... כתוב שמדובר בפגם בייצור. במפורש. נכון שזה עובר את מכון התקנים, מכון התקנים יכול לעבור, אבל את העין שלי שאני חי יום יום בבית ואני רואה את מה שאני רואה, לא מקובל" (ראה בעמ' 4 סיפא ועמ' 5 רישא לפ').

ד) התרשמתי מדברי התובע, שהוא כלל אינו נותן אמון בקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט עד כדי כך, שאמר לבית המשפט: "אני לא רואה טעם וצורך להמשיך בדיון הזה. מה שנשאר שבית המשפט השופט יפסוק מה שיפסוק. עייפתי מזה. אני רק אזרח הקטן מן השורה, מרגיש ששילמתי במלוא כספי למשהו לא טוב".
מהצהרה זו, שהצהיר התובע בפרטיכל בית המשפט, ניתן היה להסיק גם, שהוא "הרים ידיים" וחזר בו מהתביעה, אך היות והוא לא אמר כך במפורש – לא אמחק את התביעה, משום שלא אוכל להתעלם מהדיון שכבר התקיים ומחוות דעת שהגיש מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, אך התובע חייב לדעת, שהוא זה אשר הגיש התביעה וכתובע הוא זה, אשר בעצם מבקש להוציא מחברו ולכן עליו להוכיח את תביעתו.

5. ולגופו של עניין, לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, אני מחליט כדלקמן:

א. התובעים רכשו מהנתבעים כלים סניטריים וריצוף בעלות כוללת של 28,000 ₪, כאשר בין היתר רכשו 80 מ"ר מרצפות מסוג גרניט פורצלן 45X45 בעלות של 5,600 ₪ + מע"מ.
אין לתובע טענות כלפי הכלים הסניטריים, אלא רק לגבי המרצפות, כך שעיקר טענותיו מופנות לגבי הריצוף הפגום ושאינו מסוג א'.
עוד נטען לגבי הריצוף, שהוא אינו מבריק כפי שאמור היה להיות ועל פניו נוצרים כתמים.

ב. הזמנת המוצרים הנ"ל בוצעה ביום 31.10.08. התובעים טוענים בכתב התביעה כי לאחר שסופקה הסחורה והותקנה בדירתם התברר להם שהריצוף פגום, לא מסוג א' ולא מבריק.
התובעים לא מציינים מועד האספקה ולא מציינים מועד התקנת הריצוף בדירה, אך מה שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה הוא, שלמרות שהמוצרים הוזמנו ביום 31.10.08 פנו התובעים לראשונה בכתב אל הנתבעת, באמצעות עו"ד רק ביום 14.10.09, קרי כשנה לאחר מועד ההזמנה.
אגב, גם במכתב ששלח עוה"ד לא מוזכר מועד האספקה או מועד התקנת הריצוף בדירה.
הנתבעת השיבה לפנייה זו, בטענה שביקרו בדירה ובדקו את הריצוף ולא נמצאו בו פגמים וגם ציינו שהאריחים שסופקו הם מסוג א'.

ג. לאחר שהוגשה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, אין לי עוד צורך להתייחס לחוות דעתו של מר אריה וישנגרד – מנכסי וישי בע"מ, ייעוץ ופיקוח עבודות אבן (להלן: "מר וישנגרד") – מומחה מטעם התובע ואשר חוות דעתו צורפה לכתב התביעה, אך בכל זאת, אציין רק עיקרי הממצאים ביחס לטענות התובעים שהעלו בכתב התביעה:

א) חוות דעת זו הוכנה ביום 3.5.10 – זמן רב לאחר ביצוע ההזמנה וכשבעה חודשים לאחר שנשלח מכתב מעו"ד של התובעים.
מעיון בחוות הדעת הנ"ל עולה, שטענתם של התובעים, על כי לא סופק להם ריצוף מסוג א' כלל לא הוכחה, שכן בחוות דעת אין כלל קביעה, שהאריחים אינם מסוג א'.
המסקנה אליה הגיע מר וישנגרד בקשר למרצפות היא: "המרצפות שסופקו מאיכות לא מספיק טובה" (ראה סעיף 4.1 לחווה"ד).
עם כל הכבוד למר וישנגרד, מה משמעות קביעה זו? מה זה אומר לא מספיק טובה? הקביעה של מומחה חייבת להיות ממוקדת: או טובה או שלא טובה, אך מה זה אומר לנו, מאיכות לא מספיק טובה?

ב) בחלק הארי של חוות הדעת, מתייחס מר וישנגרד לטיב עבודת הריצוף עצמה והרי לא נטען שמי מעובדי הנתבעת ביצע הריצוף בדירה.
בסעיף 2.4 קובע מר וישנגרד, שהעבודה באזור האמבטיה נעשתה בצורה בלתי מקצועית והקרמיקה נחתכה בצורה בלתי מקצועית. בסעיף 2.5 קבע, שמילוי המשקים ברובה נעשה בצורה בלתי מקצועית ומכוערת.
מר וישנגרד מסכים גם, שהמתקין לא היה צריך להתקין מרצפות פגומות, או שלא בוצע שפכטל כלל על הקירות והייתה צביעה בלבד על פני הקירות. אם אלו הם הפגמים שנוצרו כתוצאה מעבודה שביצעו עובדים בדירת התובעים – מה לתובעים להלין על הנתבעת ומדוע על הנתבעת לפצות עבור עבודה לא מקצועית שביצעו אחרים?

6. בהתייחס לכל האמור לעיל יחד עם הנימוקים שיפורטו להלן – בהסתמך על חוות הדעת הארוכה והמפורטת שהגיש המומחה מטעם בית המשפט - אני מחליט לדחות את התביעה, משום שהתובעים לא הוכיחו שהמרצפות שסופקו להם לא היו מסוג א' וכמו כן, לא הוכיחו שאותם מוצרים עליהם הם מלינים לא עמדו בתקן:

א. המומחה מטעם בית המשפט ביקר בדירתם של התובעים ביום 1.3.11 והוא לווה על ידי ראש מדור קרמיקה במכון התקנים הישראלי מר באני יובל והביקור נערך בנוכחות: התובעים , דוד, מר גבי חלפון נציג מרכב הקרמיקה.
המומחה ציין גם, כי לפני סיום הביקור עזבו דוד ומר חלפון את המקום – לפי בקשתם.

ב. א) המומחה ביסס את ממצאיו על שני תקנים ישראליים ישימים לסוג ריצוף בו קא עסקינן בכתב התביעה וכמפורט בראש פרק "הממצאים".

ב) בסקירה ויזואלית מקיפה שערך המומחה בכל השטח המרוצף, נראו לו האריחים במצב טוב ומתוחזקים כראוי. לגבי ביצוע העבודה –שאני. כאן מצא המומחה, שעבודת הריצוף על מרכיביה נראית ברמה מקצועית לא טובה, תוך מתן פירוט לאותן עבודות אליהן הוא מתייחס.
עוד מציין המומחה, שנמצאו מספר מועט של שברים לאורך המישקים בפיזור ברחבי הדירה, ברם הסיבה להם בסבירות גבוהה קשורה בהנחת האריחים. (ראה סעיף 1.4 לפרק "ממצאים הקשורים בביצוע עבודת הריצוף" בחווה"ד, ההדגשה שלי- ג.ב.).

ג) באשר לכתמים הנטענים על ידי התובעים, ציין המומחה את הסיבות היכולות לגרום להיווצרות כתמים ובמקרה זה ציין המומחה, שהכתמים הקיימים עלולים להיות מוכתמים ללא טיפול הולם וכי הכתמים הקיימים נוצרו עקב הכתמה על ידי התובעים.

ד) לטענת התובעים על היעדר ברק במרצפות מציין המומחה את הקושי לבדוק ממצא זה באריחים שאינם חדשים, שכן עניין זה חייב להיבדק בתנאי מעבדה, כאשר האריחים חדשים ולפני שימוש.
עם זאת, מציין המומחה באילו תנאים ניתן להבחין בחוסר הברק ובסיכומו של דבר, מציין המומחה שמקורו של הפגם הינו בתהליך הייצור ובאחריות היצרן, אך למעשה מבחינת התאמת האריחים לדרישות התקנים הישימים- אריחים אלה מתאימים לדרישות התקן ופגם זה אינו כלול או מצוי בטבלת הפגמים בתקן הישראלי 314.
המומחה גם ציין מקור נוסף שיכול להיות סיבה לתופעת חוסר הברק, והמקור יכול להיות קשור בעקיפין לעבודת הריצוף שבוצעה.
מכל מקום, כפי שעלה בדיון בפני, הציע נציג הנתבעת לנסות לשפר את המצב על ידי ביצוע הברקה על ידי פוליש, אך התובעים לא הסכימו לקבל הצעה זו.

ג. מסקנותיו הסופיות של המומחה הן, שכל הממצאים של אי ההתאמות שהתגלו על ידו וקשורים בביצוע עבודת הריצוף ואין ביניהם למעשה כל קשר או אחריות אל הנתבעת, כמו גם פגם שיכול לנבוע עקב עבודות מילוי המישקים.

7. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את תביעת התובעים.
לאור התוצאה אליה הגעתי, מן הדין היה לחייב את התובעים בהוצאות הנתבעת, ברם מאחר והתובעים נשאו בהוצאות מומחה מטעמם ולאור העובדה שבכל זאת מצא המומחה מטעם בית המשפט שאין להוציא מכלל אפשרות, שפה ושם היה פגם בייצור – אם כי דרישות התקן מולאו- החלטתי הגם שלפנים משורת הדין – שלא לחייב את התובעים בהוצאות.
הוצאות המומחה מטעם בית המשפט – תשולמנה בחלקים שווים על ידי כ"א מהצדדים.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צבע פגום

  2. חוק המוצרים הפגומים

  3. אספקת חומרים פגומים

  4. פיצוי על ריצוף פגום

  5. מכירת נעליים מזויפות

  6. תביעה נגד מכון התקנים

  7. ביטול קניית מוצר פגום

  8. פגמים ברצפת פרקט בדירה

  9. סירוב לשלם על סחורה פגומה

  10. קניית רכב פגום לא ניתן לתיקון

  11. התיישנות אחריות למוצרים פגומים

  12. פגם סמוי מהעין - מוצרים פגומים

  13. אחריות לנזקי גוף בגין מוצר פגום

  14. תביעה כספית לפיצוי בגין מוצר פגום

  15. תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים

  16. תביעה נגד חברה בחו''ל בגין פגם במוצר

  17. תביעה לפיצוי בגין פגם במוצר ועוגמת נפש

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון