פיצוי על בניה של העירייה בשטח פרטי

להלן פסק דין בנושא פיצוי על בניה של העירייה בשטח פרטי:

     

כללי
1. התובע, הינו תושב המועצה אזורית קציר-חריש (להלן: "המועצה"), ומתגורר בישוב קציר, הגיש תביעתו כנגד העיריה וכנגד ראש המועצה בטענה כי לא קיבל תשלום עבור גדר אבן שנבנתה על חשבונו, בהסכמת ראש המועצה האזורית קציר, כקיר תומך.
לדבריו, כך בכתב התביעה, נבנה בסיס הגדר על ידי המועצה, בתוך שטחו הפרטי של התובע, כחלק מעבודות תשתית ובלא רשיון למועצה. לטענת התובע, העבודות כאמור גרמו לקושי לחבר את ביתו למערכת הביוב וגרמו לו נזקים כבדים. מאחר שבסיס הגדר היה נמוך מן הנדרש, נאלץ התובע להגביה את גדר האבנים, לטענתו, עפ"י הסכמת ראש המועצה הרלוונטי למועד הבניה, למימון הבנייה, ולפיכך, על המועצה לפצותו בגין הסכומים ששילם לצורך הגבהת הקיר. הוא פנה למועצה מספר פעמים, אך דרישותיו לא נענו ומכאן התביעה.

2. בכתב ההגנה טענו הנתבעות לדחיית התביעה ממספר טעמים.
ראשית, מחמת העדר סמכות עניינית לבית משפט זה, נוכח הוראות סעיף 60 (א) (2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב].
שנית, תביעה דומה של התובע הוגשה בת.ק. 3441/05, בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה, נמחקה ע"י כב' השופטת ג'דעון, אשר קבעה בין היתר בפסק דינה, כי על התובע להגיש את תביעתו בבית משפט השלום, בצורה נכונה אשר תכלול את מכלול טענותיו התובע.
שנית, בניית הקיר הושלמה כבר בשנת 1998, דהיינו, חלפו למעלה מ-11 שנה ממועד סיום הבנייה ועד הגשת תביעת התובע.
עוד טענו הנתבעים, כי דין התביעה כנגד הנתבע 2 להדחות, בהעדר עילה כנגדו, שכן הנתבע בתוקף תפקידו פעל מטעמה של הנתבעת 1, בזמנים הרלוונטיים להיותו ראש המועצה.

הדיונים בתיק
3. התנהלות תיק זה היתה חריגה ומשכך, מוצאת אני מקום לפרט בעניין זה.

4. התיק נקבע לדיון ליום 15.2.10. בדיון זה הופיע התובע ומסר כי פקידה מטעם המועצה, הודיעה לו כי לא תהייה התייצבות מטעם המועצה, וביקשה כי התובע ידחה את הדיון למועד אחר.
נעתרתי לבקשה והדיון נדחה ליום 18.4.10.

5. בחודש מרץ 2010, הגישו הנתבעים בקשה להיתר ייצוג ע"י עורך דין, בקשה אשר נדחתה על ידי ביום 14.3.10.

6. טרם מועד דיון ה – 18.4.10, ביקש התובע את דחייתו בשל מחלה והדיון נדחה ליום 28.6.10.

7. ביום 28.6.10 התייצבו הצדדים לדיון.
נציגי המועצה, מר משה כחלון, הממונה על התשתיות במועצה ומר משה לבקוביץ, גזבר ומזכיר המועצה הודיעו כי הנתבע מס' 2, לא יוכל להופיע בבית המשפט, ומי שמייצגו לצורך הדיון הינו מר לבקוביץ, אשר אף הגיש מסמך הנחזה להיות יפוי כח.

בדיון, הציג התובע סרט המתעד את ביתו בשלבי הבנייה והסביר, באריכות, אודות כל אחת מטענותיו. התובע הסביר כי מערכת הביוב, לרבות צינור ושוחות, עוברת דרך חצרו וגרמה לפערי גבהים בתוך המגרש. התובע הצביע על הגדר החיצונית והראה כי גובהה גרם להיווצרות מדרון בתוך חצרו. עוד טען התובע, כי בשינוי המבנה הטופוגרפי של השטח, גרמה לו הנתבעת לנזקים בתוך החלקה שלו, בגינם, נאלץ בין היתר, לשנות את מבנה ביתו, ע"י הזזת המדרגות למיקום שונה מזה המתוכנן.
התובע הביא עימו עד, מר בן חמו, אשר הגביה את הגדר עבורו. מר בן חמו הסביר כי בנה מספר גדרות לתושבים בקציר, אשר לדבריו "לא רצו את הבניה של הישוב ואז הישוב היו מתחשבנים בינם לבין המועצה" (פרוטוקול, עמ' 3 ש' 30). מר בן חמו לא היה עד לשיחות התובע הם ראש המועצה אלא שמע את הדברים מן התובע ואף את כספו, קיבל מן התובע.

לבקשת בית המשפט, מיקד התובע את דרישותיו, ובשלב זה, נתבע על ידו פיצוי בגין:
א. קו ביוב, אשר עובר בתוך שטחו ואשר שייך לבית אחר ולא תוכנן לעבור בשטחו, עוד לטענת התובע, נוכח התרשלות בבניית קו הביוב המנקז את הבית שמעליו, נגרמים חורים בחצריו.
ב. הקיר התומך שנבנה ע"י העיריה נמוך מייד ובכך נוצר מדרון בין ביתו לבין חצרו, כאשר עיקר טענתו היא כי הקיר נבנה בתוך שטחו.
ג. המגרש נמסר לו, לא בגובה הדרוש.

בתגובה לטענות התובע, טען מר כחלון, כי ההפרש של 60 סמ' בין גובה הבית לגובה השטח מחוצה לו, להם טוען התובע, הינו ההפרש שנועד לצורך מילוי אדמה לגינה. לשאלת בית המשפט, השיב מר כחלון, כי הבורות הנראים בתמונות אותן הציג התובע, קשורים למבנה הטופוגרפי של האזור, ויתכן שאף ירד גשם בתקופה הסמוכה לצילום התמונה.
באשר לטענה בענין קווי הביוב, טען מר כחלון, כי העיריה רשאית למתוח קווי ביוב בתוך גבולות מגרש התושבים כאשר הטופוגרפיה מחייבת זאת.
באשר לטענה כי הקיר התומך הינו נמוך מדי, טען מר כחלון כי יתכן שהתובע בנה את ביתו מעל הגובה המתוכנן, שכן הקיר נבנה עפ"י הנדרש, עוד טען מר כחלון כי קיימים הפרשי גובה, מאחר והתובע לא בנה את המדרגות אשר היו בתכנון המקורי במקום בו תוכננו.
במהלך הדיון, הציע מר כחלון לתובע להגיע למשרדי המועצה על מנת שכל המסמכים, המפות והתיקים הנוגעים להתנהלות הצדדים ביחס לקיר הנדון, לרבות התוכניות והתיקים המתייחסים למגרש ולביתו של התובע, ייבדקו במשותף ע"י התובע ומר כחלון והשניים ינסו להגיע לפתרון כלשהו. התובע הסכים לכך והחלטה ברוח זו ניתנה.

8. ביום 29.7.10, שלח התובע הודעה לבית המשפט, לפיה לא קיבל את הגרמושקות אשר ביקש מאת הנתבעים וכן הודיע התובע כי התקיימה פגישה משותפת של הצדדים בחצריו, זאת לאחר עיכובים רבים, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות כלשהן.
ביקשתי תגובת הנתבעים להודעה זו, וזה נתקבלה ביום 23.8.10, הנתבעים הלינו על דרך התנהלות התובע כלפיהם, במיוחד כאשר המועצה מצידה מנסה, ככל אשר לאל ידה, לסייע לתובע במציאת פתרון לטענותיו. הנתבעים צרפו לתגובתם את דוח הסיור מיום 12.2.02, אשר נוגע לעניינים הנדונים בפני, כאשר הנוכחים באותו סיור היו נציגי החברה הכלכלית טל-עירון, בסיכום הסיור נרשם ע"י המפקח של החברה הכלכלית, כי כל אשר התחייבה לו החברה הכלכלית ביחס לפיתוח מגרשו של התובע, בוצע כהלכה. עוד נרשם בדוח הסיור, כי הפרש הגובה לו טוען התובע, "התהום", הינה מאחר והתובע לא בנה את החניה במקום בו אמורה היתה להיבנות עפ"י התוכניות. המפקח הפנה לעובדה כי התובע עצמו במימון עצמי, צריך לבצע עבודות של תשתית, ביוב ומילוי המגרש והחניה זאת עפ"י ההסכם בין הצדדים.
באשר לטענה כי התובע לא יכול להתחבר לשוחת הביוב, נטען עוד ב-2/2002, ע"י נציגי החברה הכלכלית, כי שוחת ביוב נמצאת במקום המיועד וכי התובע יכול להתחבר אליה, כאשר עלות עבודת החיבור הינה על התובע, זאת כאמור, עפ"י ההסכם בין הצדדים.
דו"ח זה נערך כבר בפברואר 2002.

9. לאחר שקיבלתי את הבקשה והתגובה לה, ומאחר והצדדים לא השכילו להגיע להסכמות כלשהן קבעתי דיון נוסף, ליום 25.10.10, התובע ביקש לדחות את מועד הדיון, בטענה כי יש לו התחייבויות קודמות מטעם עבודתו. בקשתו נענתה והדיון נקבע ליום 15.11.2010.

10. בדיון מיום 15.11.10, מסר מר כחולון כי בדק את המדידות השונות וראה כי יש זהות ביניהן ועוד מסר כי התובע, למרות שבדיון הקודם הורה לו בית המשפט להציג את הגרמושקה בפני נציגי המועצה, נמנע מלעשות כן. מר כחלון הסביר בפרוטרוט מה נראה במפה המצבית ובמפת העדות של המקום, כאשר לדבריו, במכוון, נמסר השטח כאשר יש פער של כשישים ס"מ בינו לבין גובה הבית המתוכנן, על מנת להותיר די מקום למילוי אדמה גננית.
התובע עמד על כך שבגרמושקה רואים גבהים שונים וטען כי המועצה חפרה תעלה והורידה את המפלס.
הדיון נסב בעיקרו על הפרשי הגבהים המצויים בשטחו של התובע, והתובע, ביקש כי מר סמואל קולקר המודד, יוזמן לבית המשפט (ראה פרוטוקול עמ' 6 ש' 5-6).

בתום הדיון קבעתי בהחלטתי כי מר קולקר מתבקש למדוד בשטחו של התובע על מנת ליתן מענה לשאלה האם גדר האבן אשר נבנתה ע"י המועצה בין ביתו של התובע לבין השצ"פ, חודרת לשטחו של התובע. כמו כן, היה על מר קולקר להתייחס למפת האמת אשר הוכנה על ידו ביום 4.5.98, ואשר בה הקיר אמור להבנות בגבהים יורדים מקצה המגרש האחורי ועד לחלקו הקדמי של שטח התובע כטענת המועצה, נוכח העובדה כי בתכנון המקורי תוכננו מדרגות האמורות להוביל לביתו של התובע.
בנוסף, התבקש מר קולקר לסמן את נקודות הביוב הנמצאות במגרשו של התובע.
בפגישות המדידה אמורים היו להיות נוכחים, התובע, נציג המועצה מר כחלון ומר קולקר.
עוד קבעתי בהחלטתי כי הוצאות מר קולקר ישולמו, בשלב זה, ע"י התובע, אשר הפקיד בקופת בית המשפט את שכרו של מר קולקר.
כמו כן, הוריתי לתובע להצטייד בגרמושקות אשר אושרו ע"י הוועדה ואשר היוו בסיס לבניית ביתו, ובנוסף, הוריתי למר כחלון לנסות ולאתר את תוכניות הביוב אשר התובע טוען להן.
אדגיש כי הובהר לתובע, על ידי בית המשפט, במעמד אותו דיון, כי חוות דעתו של מר קולקר והבאתו לעדות, טעונות תשלום והוא התבקש לשקול זאת, אך עמד על כך שמר קולקר יוכל לתמוך בכל טענותיו.

11. ביום 28.12.10, הגיש התובע בקשה להורות לנתבעים להמציא לו את התוכניות ואישור הועדה לתכנון ובנייה לבניית הקיר נשוא התביעה, זאת לצורך הוכחת טענת הנתבעת, לטעמו, בדבר בניית הקיר עפ"י התוכניות.
בהחלטתי מיום 2.1.11, קבעתי כי על הנתבעים להביא עמם לדיון הנדחה את התוכניות הנדרשות.

12. ביום 23.1.2011, קיימתי דיון בנוכחות התובע, נציגי הנתבעת והמודד מר סמואל קולקר (להלן: "קולקר").
מר קולקר בעדותו, הסביר את הרקע לבעייתיות שבסימון ורישום המגרשים כולם ביישוב קציר, שכן לדברי מר קולקר, המודד מטעם משרד השיכון, מר שלייר, שהינו מודד מוסמך, הכין תוכניות לחלוקת השטח ואלו הוגשו לצורך רישום בטאבו, ועל סמך מדידות אלו נקבעו גבולות המגרשים השונים, והחלקות קיבלו מצב חוקתי מבחינת רישום הגבולות ומיקומם. עוד הסביר מר קולקר, כי התובע קיבל היתר בניה על סמך הגבולות שהיו מדויקים בדיוק של סמ' בודדים. לימים נתגלעה מחלוקת בין המודד, מר שלייר לבין מינהל מקרקעי ישראל, ובשנת 03' הוכרז על ביטול התוכניות והוזמנה ע"י מינהל מקרקעי ישראל "תוכנית לצורכי רישום", אשר קיבלה תוקף ב-5/06. הבעייתיות במדידות אלו היתה נוכח העובדה כי המודדים מטעם החברה החדשה לא קיבלו מהמודד שלייר את תוכניותיו. עם זאת, הבהיר מר קולקר כי לאחר שבחן את שתי המדידות, מגרשו של התובע לא ניזוק לא בשטחו ולא במיקום הגבולות, והתובע אף יצא נשכר, שכן במקום מגרש בגודל של 501 מ"ר על פי התוכניות של המודד שלייר, קיבל מגרש בגודל 503 מ"ר, מר קולקר ציין כי בחלקות ומגרשים אחרים היו פגיעות, אך כאמור, אין זה המצב באשר לחלקתו של התובע.
המודד מר קולקר, ביצע מדידה על פי החלטת בית המשפט, ביום 17/1/11 וערך מפה מצבית אשר הוגשה לבית המשפט. על המפה, שרטט מר קולקר הן את המצב על פי התכנון בשנת 1996 של המודד שלייר והן את המצב הנוכחי כיום כאשר ניתן לראות כי אלו הולכים זה בצד זה לאורך כל חלקתו של התובע.
באשר לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, קבע המודד באופן נחרץ וחד משמעי, כי גדר האבן, הקיר התומך, לא נבנתה בגבולות מגרשו של התובע, אלא בנויה כולה מחוץ למגרש התובע, הן במצב היום והן במצב שקדם למדידה החדשה (ראה פרוטוקול, עמ' 9, ש' 5-6). עוד ציין המודד כי קירות המפרידים בין שטח ציבורי לבין שטח פרטי, עלולים להיבנות גם בשטח הפרטי, אך אין המצב כך בענייננו – ראה פרוטוקול עמ' 9 ש' 7-9. עוד ציין המודד כי גם במפה אותה מסר לו התובע, נראה כי הקיר תוכנן להבנות מעבר לגבול והוא נבנה במגרש 44 ולא בתוך מגרש התובע.
באשר להפרשי גובה הקרקע במגרש התובע, ציין המומחה כי אין כל הפרשי גובה משמעותיים, כטענת התובע, ובנקודה זו, קיבל המודד את טענת הנתבעת כי המגרש נמסר לתובע כפי שהתחייבו כלפיו.
באשר לקו הביוב, ציין המודד כי פתח ובדק את השוחות המצויות בתוך החלקה של התובע. הוא בדק את עומקן ואת הצינור המחבר ווידא כי המדובר בקו ביוב. כל זאת שורטט במדויק במפה מד/1 אשר נערכה על ידי המודד קולקר ולדבריו, העברת קו ביוב בחלקה פרטית מותרת על פי החוק.
עוד הוסיף מר קולקר, כי המפה המצבית אשר הוגשה לבית המשפט כעת, היא זו המתארת נכונה את קו הביוב לאורך התוואי בו הוא עובר בפועל לעומת ת/1, אשר שורטט על ידו בשנת 1996, שם סומן קו הביוב ללא כל מדידה והדבר אף צויין שם במפורש.
המודד, מר קולקר, נחקר נגדית ע"י התובע, כאשר עיקר חקירתו של התובע נסבה סביב הבדלי הגובה להם טען התובע. המודד הצביע על נקודות מדידה בשתי המפות, כאשר לטעמו הבדלי הגובה הינם במספר ס"מ בודדים ונובעים ממילוי טבעי של מקומות.
עוד נשאל המודד ע"י התובע, ביחס ל"גילוח ההר" הסמוך למגרשו, המודד אישר כי ההר הוסר וכי כעת יש הבדל של כמעט 2 מ', אך הדבר נעשה בצורה מסודרת ולאחר שקיבל את ההיתר מהגורמים הרלוונטיים ומכל מקום, אין הדבר משנה מגובה מגרשו של התובע.
לשאלת בית המשפט, מסר המודד כי הבדלי הגובה הינם עד לגובה של בין 20-30 סמ', אך זאת לאחר בניית הבית.

13. בסיום עדותו של מר קולקר, בעקבות דבריו, טען התובע כי הגם שהוא עצמו ביקש את מינויו של מר קולקר כמודד על מנת להכריע בשאלות שבמחלוקת, הרי שלדבריו, בחר את מר קולקר כמודד כי שמע ממנו, קודם לכן, כי הקיר נבנה בתוך החלקה שלו וטען כי למר קולקר אינטרסים במועצה. נציגי המועצה הגיבו כי מזה שנים מר קולקר אינו עובד עימם (ראה שם, עמ' 11 ש' 23-24).

14. ביום 7/6/10 הגיש התובע בקשה לבית המשפט להורות לנתבעים להמציא לו את התוכניות ואישורי ועדה לתכנון ובניה ביחס לגדר האבן בסמוך לביתו של התובע. יצויין כי לבקשה זו צורף מסמך הנחזה להיות חתום על ידי מהנדס בנין בשם דוניו גיא, בו נרשם כי לאור גובהה הנמוך של גדר האבן נוצר הפרש גבהים בניגוד לתוכניות המאושרות ועל כן מומלץ להחזיר את גובה פני הקרקע לגובה המופיע בתוכניות. מר דוניו לא הובא לעדות ולא הובהר על מה הסתמך הוא בדברים שכתב.
הנתבעים התבקשו להגיב לבקשה זו ובהמשך, בעקבות בקשה נוספת מיום 28.12.10, התבקשו הנתבעים להביא עימם את התוכניות האמורות לדיון שנקבע ליום 23.1.11.
בדיון, מסרו נציגי המועצה כי התוכניות לא אותרו ומאחר שמדברי מר קולקר עלה כי גדר האבן נבנתה מחוץ לחלקת התובע, לא ראיתי כל הצדקה לחייב את המועצה להמשיך ולעשות למציאת התוכניות האמורות.

15. הצדדים סיכמו טענותיהם, כאשר התובע חוזר על עמדתו כי הקיר נבנה בשטחו, ואילו הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות הרבות שנגרמו למועצה, בין היתר, לאור קיומם של שלושה דיונים בתיק וכן מאחר שלדבריהם, המדובר בהליך משפטי שלישי בעטיו נאלצים הם להגיע לבתי משפט ולהתגונן בפני תביעותיו חסרות השחר של התובע.

ניתוח ומסקנות
16. חרף העובדה כי המדובר בתביעה אשר הוגשה בבית משפט לתביעות קטנות, הרי שעל מנת ליתן לתובע יומו בבית המשפט, אפשרתי לו להביא את כל הראיות שיכול היה ויתמכו בטענותיו ובסופו של דבר, אף מונה, כאמור, מודד, על חשבונו של התובע, על מנת שניתן יהיה לקבוע ממצאים עובדתיים בטענות התובע.

17. למרבה הצער, למרות טענותיהם העקביות של נציגי המועצה, מתחילתו של הליך ועד לעדותו החד-משמעית של מר קולקר, דבק התובע בעמדתו וגם אחר ששמע את דבריו של מר קולקר אשר בפועל, סתר אחת לאחת, את כל טענותיו של התובע, עדיין עמד על דעתו וטען בדיון מיום 23.1.11:
"... אני עדיין עומד על זה שהם נכנסו למגרש שלי ואני אמשיך עם הדעה שלי" (שם עמ' 12 ש' 1).

18. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים ואת עדות המודד מר קולקר, מסקנתי היא כי דין התביעה להדחות.

ראשית, לא היה מקום להגיש את התביעה כנגד ראש המועצה עצמו, אשר היה בעל תפקיד במועצה ולא מצאתי כי נושא הוא באחריות באופן אישי לאיזו מטענותיו של התובע, אף אם אלו היו מוכחות.

שנית, וכאן העיקר, כל טענותיו של התובע הוכחשו על ידי המועצה ונסתרו באופן חד משמעי על ידי המודד, מר קולקר, אשר נבחר על ידי התובע, בהסכמת המועצה, ומונה על ידי בית המשפט כמודד בתיק מטעם בית המשפט. קביעותיו של מר קולקר מתיישבות עם יתר הראיות שהוצגו בפניי, ובכלל זה עם המפות שהוצגו על ידי התובע עצמו. קביעותיו כאמור אף לא נסתרו בשום ראייה שהיא.

קו הביוב העובר בחלקת התובע סומן עוד במדידות ישנות שבוצעו והתובע לא הוכיח כי הועבר בניגוד לחוק בחלקתו. כמו כן, לא הוכח כי עצם העברת קו הביוב, או האופן בו בוצע, פגעו בחלקת התובע בדרך כלשהי.

גדר האבן, הקיר התומך, המצויה בין חלקת התובע לבין השטח הציבורי המצוי בקרבת מקום, נבנתה בהתאם למתוכנן, מחוץ לחלקת התובע ולא הוכח כי היה על המועצה לבנות את גדר האבן גבוהה יותר מזו שנבנתה בפועל.

ממצא זה נקבע באופן חד משמעי על ידי המודד מר קולקר, אשר הסביר בפירוט רב את אופן המדידה, הדגים על גבי כל המפות שהוצגו במהלך הדיון, לרבות אלו שהציג התובע והותיר רושם מקצועי ומהימן. משגדר האבן אינה בשטחו של התובע, נשמטת הקרקע תחת טענת התובע כי הגדר נבנתה בתוך שטחו. כך גם באשר לגובה הגדר, הרי זו נבנתה בהתאם למתוכנן ולא הוכח אחרת.

הפרשי הגבהים בין גובה החלקה בתכנון לבין הגובה שנמסר לו בפועל, להם טען התובע גם הם אינם קיימים, אלא בהתאם למותר, כך על פי המדידות שביצע מר קולקר והשוואתן לגבהים שתוכננו מבעוד מועד בחלקה.
המסמך שהוגש על ידי התובע, אשר נחתם, לכאורה, על ידי המהנדס דוניו עומד בסתירה לקביעתו של מר קולקר, אולם מר דוניו לא הובא לעדות וכלל לא הובהר על מה מסתמך הוא בדבריו כאמור והאם ערך מדידה כלשהי או שמסתמך הוא על מדידה של אחר. לפיכך, אין בידי לקבל את הדברים האמורים ואין בכך די כדי לסתור את קביעותיו של מר קולקר.
שינוי מיקום המדרגות, להבנתי, על פי התוכניות והסרט שהציג התובע, גרם לכך שהתובע צריך היה לבנות קיר תומך באותו מקום. לו היו נבנות המדרגות במיקום שתוכנן להן מראש, לא היה צורך בבניית אותו קיר תומך, ודאי לא בגבהים שנדרשו בשל השינוי, אשר נעשה על דעת התובע ובניגוד לתוכניות.

זאת ועוד, גם המפקח מטעם החברה הכלכלית, אשר ערך סיור כבר ב-2/2002 רשם במסקנות דו"ח הסיור, כי לא נמצאו כל ליקויים במסירת המגרש, וכל הטענות להן טען התובע אין להם מקום. כן, צוין כי התובע יכול להתחבר לקו הביוב אך זאת על חשבונו כפי החוזה שנחתם בין הצדדים.

19. מכל אלו, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת 1 בסך 4,000 ₪.

אני פוסקת את שכרו של המודד, מר סמואל קולקר, לרבות הופעתו בבית המשפט בסך 4,500 ₪ כאשר הסכומים שהופקדו ע"י התובע בקופת בית המשפט, יועברו למודד, על חשבון שכר טרחתו, וההפרש ישולם במישרין על ידי התובע למודד.

הסכומים האמורים ישולמו על ידי התובע לנתבעת 1 ולמר קולקר, בהתאמה, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

20. בשולי פסק הדין אני רואה להוסיף ולומר כי דברי התובע בסיום הדיון מיום 23.1.11, ביחס לאמינותו של מר קולקר - ראוי היה כי לא יישמעו.
ראשית, כאמור, מר קולקר ביצע בעבר עבודת מדידה עבור התובע ונבחר על ידי התובע עצמו כמודד מטעם בית המשפט כאשר המועצה נתנה הסכמתה למינוי.
שנית, להתרשמותי, עדותו של מר קולקר היתה אמינה ומקצועית ולא מצאתי כי מר קולקר נטה לכיוון צד זה או אחר. מר קולקר ביצע את שהוטל עליו בהחלטת בית המשפט, בדרך המיטבית והמקצועית. קביעותיו התבססו לא רק על המדידות שביצע בעצמו בשטח, כעת, לאחר שמונה, אלא אף על מפות ישנות אשר הוצגו בפניו, אליהן התייחס באופן רציני ומעמיק.


21. זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצוי על שייט

  2. פיצוי על טרטור

  3. פיצוי על התחשמלות

  4. פיצוי על בזבוז זמן

  5. פיצוי על דואר שאבד

  6. פיצוי על הזמנת ספר

  7. פיצוי על נזק לפסלים

  8. פיצוי על נזק מעקלים

  9. פיצוי על הפסקות חשמל

  10. פיצוי על טעות בעיקול

  11. פיצוי על אובדן דרכון

  12. פיצוי על גביה מנהלית

  13. פיצוי על ביטול הופעה

  14. פיצוי על נזקים לגינה

  15. פיצוי על ירי של שוטרים

  16. פיצוי על בדיקה בטחונית

  17. פיצוי על התאבדות במעצר

  18. פיצוי על גיזום ללא רשות

  19. פיצוי על נזק לצינור מים

  20. פיצוי על פגיעה ברכב חונה

  21. פיצוי על אי כיבוד קופונים

  22. פיצוי על איחור מסירת משלוח

  23. פיצוי על איחור במסירת הדירה

  24. פיצויים על הפרת הבטחה לעובד

  25. פיצויים על שתי תאונות דרכים

  26. פיצוי על פירוק מחפרון - באגר

  27. פיצוי על נזק לבגד שנמסר לניקוי

  28. פיצויים על תאונת אימונים בצה''ל

  29. פיצוי על הדבקת אזהרת הוצאה לפועל

  30. פיצוי על עיכוב משיכת כספים מהבנק

  31. פיצוי על בניה של העירייה בשטח פרטי

  32. פיצוי על הוצאה לפועל למרות תשלום חוב

  33. פיצוי על פגיעה בזכות ההתארגנות בעבודה

  34. פיצוי על השמדת רכוש שנתפס ע''י המשטרה

  35. פיצוי על אי ביטול מנוי בחברת 012 סמייל

  36. פיצויים על הנחת צינורות מים בקרקע פרטית

  37. פיצוי על הנזק שנגרם לשער כניסה שמלי לחנייה

  38. פיצוי על נזק לחפצים שהיו ברכב בזמן תאונת דרכים

  39. פיצוי על עגמת נפש ופיצוי על פיטורים כחושף שחיתויות

  40. פיצוי על זיכוי בהליך פלילי שסיכויי ההרשעה בו היו נמוכים

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון