פיצוי על ביטול הופעה

להלן פסק דין בנושא פיצוי על ביטול הופעה: 1. בפניי תביעה כספית אשר עניינה נזקים אשר נגרמו לתובע, תקליטן במקצועו והבעלים של להקה למוסיקה אלקטרונית, לטענתו, מחמת ביטול הסכם שלא כדין על ידי הנתבעת. התובע עתר לפיצוי בגין ביטול ההסכם, התנהגות בחוסר תום לב ופגיעה בשמו הטוב. 2. בתאריך ה- 28/7/2010 ניתן פסק דין בהעדר הופעת הנתבעת לדיון שנקבע, ואולם לבקשת הנתבעת, מאחר שהתברר כי כתובתה שונה מהכתובת אליה נשלח הזימון, בוטל פסק הדין בתאריך ה- 31/1/2011 . טענות התובע 3. לטענת התובע, נכרת הסכם בעל פה בינו לבין הנתבעת, על פיו הזמינה הנתבעת מהתובע הופעה של להקתו (להלן- "הלהקה"), לארוע מסיבה שהיה מתוכנן לתאריך ה- 24/9/2009 ואשר היה אמור להתקיים במועדון ברמאללה (להלן- "המופע"). התובע טוען כי סוכם בין הצדדים כי תמורת המופע תשלם הנתבעת סך של 5,000 ₪ כולל מע"מ ועוד סוכם כי על הנתבעת לשלם מקדמה בסך של 500 ₪ . 4. התובע טוען כי לאחר סיכום פרטי ההזמנה, החל התובע להתכונן למופע , בין היתר- החל בהכנת ברשימת שירים ותוכנית מוסיקלית, עיבוד של המוסיקה באולפן (הכנות אשר לטענת התובע היו כרוכות בנסיעות לתל אביב על בסיס יומיומי) ועוד. התובע הוסיף וטען כי דחה הזמנה נוספת לתאריך שנקבע לקיום המופע, וכי הנתבעת אף החלה לפרסם את המופע, אלא שבתאריך ה- 17/9/2009 או בסמוך לכך הודיעה הנתבעת לתובע כי היא מבטלת את המופע, וכי הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתובע היה אמור להשתתף במסיבה אחרת בתאריך ה- 1/10/2009 - יום בו ערביי ישראל מציינים את אירועי אוקטובר 2000 . לדברי התובע, הנתבעת טענה כי יהיה זה בניגוד לצו מצפונה לשכור את שירותיו של מי שאינו מציין את אירועי אוקטובר. 5. התובע טוען כי ביטול המופע גרם לו לנזקים רבים, הן כספיים והן תדמיתיים, וכי חרף דרישתו לתשלום הסכום אשר סוכם בין הצדדים , הנתבעת לא נאותה ליישב עמו את הסכסוך וסרבה לשלם את הסכום לו התחייבה, ומכאן התביעה. טענות הנתבעת 6. לדברי הנתבעת, צלמת עיתונות במקצועה, הזמינה את הופעת הלהקה וכן שירותי תקליטנות של התובע ושל הילאל זאהר, שהינו חבר ילדות שלה (להלן- "הילאל"). הנתבעת לא הכחישה כי סוכם על תשלום תמורה בסך של 5,000 ₪, אולם לדבריה, סוכם כי במקרה של ביטול, ישולמו דמי ביטול בסך 500 ₪. הנתבעת טענה כי פרטי ההזמנה סוכמו בינה לבין הילאל, וכי בין הצדדים לא נחתמה הזמנה מסודרת בכתב. 7. הנתבעת הוסיפה וטענה כי בתחילת חודש ספטמבר 2009 נודע לה כי הלהקה עומדת להופיע בתאריך ה- 1/10/2009 במסיבה בחיפה ואף פורסמו הודעות גינוי בשל עובדה זו ברשתות חברתיות, וכי לאחר שהביעה בפני הילאל את אכזבתה מכך שהלהקה מופיעה בתאריך זה, הבהירה היא להילאל כי באי המסיבה עלולים לראות בעין לא יפה את הופעת הלהקה בתאריך בו מציינים את ארועי אוקטובר וכי יש חשש אף שהמסיבה ברמאללה תוחרם עקב כך. על כן, לטענת הנתבעת, הודיעה היא להילאל כי במידה והלהקה תחליט להופיע בתאריך ה- 1/10/2009 בארוע בחיפה הרי שהנתבעת תבקש לבטל את הופעת הלהקה ברמאללה. 8. הנתבעת טוענת כי הודעתה ללהקה ניתנה כשבועיים, אם לא יותר, לפני מועד המופע וכי לכל היותר, על אף שלא נחתמה כאמור הזמנה בכתב, זכאי התובע לדמי הביטול כפי שסוכם בינה לבין הילאל. יצויין כבר כעת, כי בדיון מיום 31/1/2010 אישרה הנתבעת כי הודעתה הסופית בדבר ביטול ההופעה ניתנה שבוע קודם למופע (עמוד 7 לפרוטוקול הדיון) הדיון 9. מטעם התובע העידו התובע עצמו וכן מר הילאל זאהר - אשר וויתר על כל פיצוי שיכול ומגיע לו, הן כתוצאה מביטול הזמנתו כתקליטן והן בהזמנת הלהקה. הנתבעת העידה בעצמה. עוד יצויין כי טענתה המקדמית של הנתבעת, כי אין לה כל יריבות עם התובע שכן התקשרותה היתה עם ה"להקה", אשר הועלתה בפתח הדיון, אין בה ממש, באשר הלהקה אינה אישיות משפטית נפרדת והיא מורכבת משלושה חברים. זמרת, אשר לא תבעה ולדברי התובע מיוצגת על ידו בהליך, מר הילאל זאהר והתובע ועל כן, לכל אחד מאלה יריבות עם הנתבעת. מה גם שעל פי הטענה, הוזמנו לא רק הופעת הלהקה, אלא אף שירותי תקליטנות על ידי מר הילאל זאהר ועל ידי התובע. דיון ומסקנות 10. סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 משקף את עקרון חופש הצורה שבחוזה, היינו היכולת לכרות חוזה הן בעל פה, הן בהתנהגות והן בכתב. דרכים שונות מוכרות בדין לכריתת חוזה, וביניהן עשיית חוזה בכתב, הסכמה בעל-פה, ואף הסכמה מכללא בדרך של התנהגות. טיבם של חוזים שהם שונים בצורתם, בתוכנם ובתנאיהם. הכל בהתאם לסוג העניין, זהות הצדדים ונסיבות כריתתו של כל חוזה וחוזה.   "חוזה בעל פה הוא תוצאת הצעה וקיבול שנעשו בדיבור פה. בפתיחת נתיב לעשיית חוזים בעל פה טמונה תשובה לטעות השגורה אצל הדיוטות, שלפיה בהעדר כתב אין חוזה. גם סיכום דברים בעל פה, ואפילו בעניינים מסובכים רציניים ויקרים, יכול שייחשב כחוזה מחייב, ובלבד שמתקיימות דרישות פרק א לחוק (שהן בעיקר גמירות דעתם של הצדדים ומסוימות ההצעה" (ג. שלו, דיני חוזים החלק הכללי, 377  תשס"ה-2005).    אם כן, אין כל מניעה, כי חוזה יעשה בעל פה. אף חוזה בעל פה הוא תוצאה של הצעה וקיבול, אלא שאלה נעשו בדיבור פה. על כן, עקרונית כל טענה בדבר העדר מסמך בכתב, המעיד על קיומו של חוזה בר תוקף דינה להדחות. עם זאת, אין הדבר פוטר את בית המשפט מלבחון את הנסיבות האופפות את ההתקשרות בין הצדדים, לרבות הקושי הראייתי הנובע מהעדר מסמך בכתב, המשקף את התנאים המוסכמים, ולנסות לאתר את אשר הוסכם בין בעלי הדין, באספקלריה של העדר מסמך, המגבש תנאים אלה. ברי, כי הנטל להוכחת קיומו של החוזה ותנאיו, רובצים לפתחו של התובע. 11. דעות הצדדים אינן חלוקות בדבר היות הילאל איש הקשר אשר דרכו הזמינה הנתבעת את שירותי הלהקה. הנתבעת והילאל העידו שניהם כי יש להם מערכת יחסים חברית מזה שנים. מערכת יחסים זו היא הבסיס לדבריו של הילאל בפתח הדיון, כי הוא מוותר על פיצוי ככל שמגיע לו כזה. אין חולקין על כך שסוכם כי הלהקה תופיע ברמאללה במסיבה בתאריך ה- 24/9/2009. התובע הוכיח את טענותיו בדבר גמירות דעתה של הנתבעת להתקשר עמו בהסכם מחייב אשר כלל את התחייבות הנתבעת לתשלום סך של 5,000 ₪ עבור המופע. ואולם, הנתבעת מכחישה את טענת התובע כי סוכם על תשלום של 500 ₪ כמקדמה, וטוענת כי סוכם שסכום זה יהווה דמי ביטול באם תבוטל העסקה או יבוטל המופע. אין מחלוקת כי המופע בוטל וכי עד למועד זה לא שולם סכום כלשהו לתובע. השאלות העומדות לדיון נסבות סביב נסיבות ביטול ההסכם וסביב שאלת הפיצוי הראוי במקרה שהופר, כנטען על פי התביעה, על ידי הנתבעת. אומר מייד, ההסכם הופר על ידי הנתבעת שלא כדין ובוטל על ידה ללא כל עילה על פי דין, והכל כפי שיובהר בהמשך. 12. בראש ובראשונה, בהעדר הסכם בכתב, עליי לבחון את הנסיבות שאפפו את כריתת ההסכם, תוך בחינת הגיונו ותכליתו, בשים לב לאופי הקשר החברי אשר היה בין הנתבעת להילאל - דבר אשר על פי עדות הצדדים, היווה בסיס להסכמה בעל-פה ולמתן אמון איש ברעהו. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי לא היה בין הצדדים חוזה בכתב, אך לא הכחישה כי סוכם כי ישולם עבור הופעת הלהקה סכום של 5,000 ₪. מכאן, שהנתבעת מודה כי אכן נקשר הסכם בין הצדדים. ההסכם שבין הצדדים, על אף היותו הסכם שבעל פה, הינו שריר וקיים, ואולם הדעות חלוקות בנוגע לסכום של- 500 ₪ - האם סוכם כי סכום זה יהווה מקדמה בלבד, שאז עולה הסוגיה בדבר התשלום אותו יש לשלם כפיצוי בגין ביטול, או שמא סוכם כי סכום זה יהווה דמי ביטול במידה ויבוטל המופע. הנתבעת השיבה בעדותה (עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 31/1/2010 ) כי : "זו היתה הפעם השניה שעזרתי בארגון מסיבה, הכרתי מחירים שלהם, גם עזרתי בארגון המסיבה הקודמת שהיתה איתם. אני לא מארגנת מסיבות. זו לא העבודה שלי. אבל ידעתי ש- 500 ₪ זה לא מחיר מופע. הנסיעה לרמאללה תעלה יותר מ- 500 ₪ ..." עולה איפוא כי ברור וידוע לתובעת כי סכום של 500 ₪ אינו מחיר מופע, ומה איפוא ההגיון המסחרי /כלכלי מצד התובע בקביעת סכום בגובה זה כדמי ביטול, בשים לב לתשלום שנקבע עבור המופע? טענת הנתבעת לא רק שאינה מתיישבת עם ההגיון באופן כללי, אלא אף אינה מתיישבת עם עדות הנתבעת בעצמה אשר מסרה כי הכירה את עלויות שירותיהם של התובע ושל הלהקה ועל כן ברי לכל בר-דעת, כי ביטול מופע בעלות של 5,000 ₪, וודאי בהתראה כה קצרה, אין כל הגיון כי יישא עלות של דמי ביטול בסך 500 ₪ בלבד. אין זאת אלא, שסבירה בעיני גרסת התובע , אשר גובתה אף בעדותו של הילאל, כי סכום זה היווה מקדמה בלבד, ולא דמי ביטול. לא סביר בעיני שלהקה בת 3 חברים תשריין מועד, תדחה הזמנות אחרות לאותו מועד, תחל בהכנות תישא בהוצאות הכרוכות בכך, תוך שהיא לוקחת על עצמה סיכון שיכול והמופע יבוטל והיא תקבל מנגד סך של 500 ₪ בלבד? לכך יש להוסיף גם את המשקל הרב שיש ליתן, לטעמי, לעדותו של הילאל, אשר לא הסתיר את יחסו לנתבעת ואת אי- הנעימות שחש במהלך הדיון, אך עם זאת, עמד על כך שמעולם לא דיבר עם הנתבעת על דמי ביטול, אלא רק על מקדמה, שאף היא, בסופו של יום, לא נגבתה מן הנתבעת וזאת על רקע יחסי האמון ששררו ביניהם. לפיכך, מסקנתי היא כי ההסכם בין הצדדים לא כלל הסכמה כלשהי בנוגע לעלויות ביטול הזמנת המופע, אלא כל שסוכם הוא על עלות המופע, 5,000 ₪ ומתן דמי קדימה בסך של 500 ₪. 13. כעת לנסיבות ביטול ההסכם. הנתבעת הודתה כי הביטול נעשה שבוע לפני תאריך המופע וזאת בהודעתה ומיוזמתה . הטעם היחיד לביטול המופע הוא הופעת הלהקה ביום 1/10/09 במועדון הלונה, הופעה אשר התובע וחבריו סירבו לבטל, למרות דרישתה המפורשת של הנתבעת. מעדויות הצדדים עלה כי דרישת הנתבעת לכך באה מטעמי עמדתה הפוליטית- מצפונית. הנתבעת טענה, אמנם, במהלך הדיון כי הביטול נעשה גם על פי רצונו של מנהל המועדון ברמאללה, אולם טענה זו הועלתה לראשונה בדיון ולא נטענה קודם לכן בכתב הגנתה המפורט של הנתבעת, לא הובאו כל ראיות אודות כך והנתבעת לא ביקשה, בשום שלב, לצרף גורם כלשהו כנתבע נוסף. אין כל מחלוקת והנתבעת הודתה בכך במפורש, כי התובע ולהקתו מוערכים ביותר מבחינה מקצועית ועל רקע זה נשכרו שירותיהם. לאחר ששקלתי את הטענות באשר לסיבת ביטול המופע על ידי הנתבעת, מוצאת אני כי לא היתה כל הצדקה שבדין לביטול המופע ובכך להפרת ההסכם על ידי הנתבעת. אני מקבלת את טענות התובע הנתמכות גם בעדותו של מר זאהר, כי הביטול נבע מעמדתה האישית של הנתבעת ולאחר שלחציה עליהם כי ינהגו בהתאם לצו מצפונה ויבטלו את הופעתם במועדון הלונה ב- 1/10/09, לא צלחו. הנתבעת לא נתנה הסבר ממשי וענייני אשר יש בו כדי להסביר את עובדת אי תשלום הסכום שנקבע עבור המופע לתובע. גם בנסיבות בהן לטענתה לא היה מנוס אלא לבטל את המופע, איני רואה מדוע לא דאגה הנתבעת לתשלום מלוא הסכום שהוסכם עבור ההופעה. הנתבעת נשאלה על ידי בית המשפט מדוע אם לשיטתה היה הביטול על דעת בעל המועדון ברמאללה ומשיקולים כלכליים שלו, לא פנתה אליו בבקשה כי ישלם לתובע את עלות המופע, אך לא סיפקה תשובה סבירה והגיונית לשאלה זו. בנסיבות אלה, של הפרת ההסכם על ידי הנתבעת, זכאי התובע לפיצוי בדמות הנזק שנגרם לו כתוצאה מן הביטול. טענת התובע כי דחה הזמנה אחרת להופעה ביום שיועד למופע ברמאללה לא הוכחה, אולם גם בהעדר ראיה אודות כך, אין ספק כי את הרווח עבור המופע ברמאללה, הפסיד התובע. לפיכך, אחייב את הנתבעת לשלם לתובע את חלקו היחסי, על פי הערכתי, עבור חלקו במופע הלהקה, תקליטנות וניהול הלהקה, סך של 3,000 ₪. בכך נטלתי בחשבון את העובדה שזמרת הלהקה לא תבעה ואת הצהרת מר זאהר כי אינו תובע פיצוי לעצמו בגין הפרת ההסכם. 14. באשר לטענת התובע לפגיעה בשמו הטוב. אין מחלוקת כאמור, כי ההסכם בוטל במועד סמוך מאד למופע המתוכנן, כשבוע לפניו. בנקודת זמן זו, היה כבר האירוע מפורסם ברבים, בין היתר באמצעות מודעות, לרבות העובדה כי באירוע עתידים להופיע התובע וחבריו ללהקה. מקובלות עליי טענות התובע כי ניזוק מן הביטול באופן שנפגע שמו הטוב, תוך שיוחסו לו דעות פוליטיות כאלה ואחרות וכן נוכח העובדה שנתפש בעיני הקהל כמי שלא עומד בהתחייבויותיו. בענין זה, אף מקובלות עלי טענות התובע, על פיהן הנתבעת אף לא פעלה הורדת שלטי הפרסום ללא כל דיחוי, בניסיון להקטין את הנזק, ולמעשה התובע הוא זה אשר הסיר חלק מן המודעות בעצמו. משכך, סבורה אני כי על הנתבעת לפצות את התובע אף בשל כך. 15. אשר על כן , אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 5,500 ₪, כאשר סכום זה כולל הן פיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם לתובע עצמו בביטול המופע, סך של 3,000 ₪ כאמור בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום האירוע ועד היום והן פיצוי בגין פגיעה בשם התובע והוצאות ההליך. כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות העד, מר הילאל זאהר, בסך 300 ₪. מאחר שהנתבעת הפקידה בקופת בית המשפט סכום של 2,000 ש"ח, אני מורה למזכירות להעביר את סכום הפקדון לידי התובע. יתרת הסכום שנפסק ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ייתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. 16. זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום. פיצוייםכרטיסים לאירוע