פגמים בייצור אופנוע

להלן פסק דין בנושא תביעה לפיצויים בגין פגמים בייצור אופנוע:

     

כללי


התובע הינו בעליו של אופנוע מסוג BMW R1200GS (להלן: "האופנוע").

התובע הגיש תביעה כספית על-סך 14,353 ₪, בשל טענותיו כי לאופנוע נגרמו נזקים שמקורם בפגמים בייצור וכן בשל טענותיו כי לא הודע לו אודות קריאת תיקון שניתנה למחזיקי סוג האופנוע שבבעלותו.

הנתבעת הינה היבואנית והנציגה בארץ של חברת 'BMW'.

טענות הצדדים


לטענת התובע, ביום 2/3/10 הביא את האופנוע לטיפול שגרתי במוסך 'משין-גן' אשר בבנימינה (להלן: "המוסך"). במוסך הופתע התובע לגלות, כי יצרנית האופנוע – חברת 'BMW' מגרמניה, הוציאה קריאה (להלן: "קריאת תיקון", או Recall"") למחזיקי דגם האופנוע שבבעלותו, להביאו לנציגיה המקומיים על-מנת שאלו יתקנו בו תקלה מסוימת.

התקלה אשר תיקונה נדרש, מצויה במבנה מגני הידיים המורכבים על-גבי כידון האופנוע. מבנה מגנים אלו גורם לידית המצמד ולידית הבלם הקדמי (מנופי ההפעלה) "להיתפס" במגנים במהלך הנסיעה. טוען התובע, כי הנתבעת לא הודיעה ללקוחותיה בכלל ולו בפרט, אודות קריאת התיקון האמורה. כתוצאה מכך, לטענת התובע, אופנועו ניזוק בתושבת הסרן האחורי, בדיסק האחורי ובמצמד. התובע תיקן את הנזקים שנגרמו לאופנוע מלבד הנזק שנגרם למצמד.



לטענת הנתבעת, עסקינן באופנוע אשר נמסר לבעליו הראשונים ביום 31/12/04. התובע הינו הבעלים השלישי של האופנוע. האחריות שניתנה בגין האופנוע כבר אינה חלה. האופנוע הוכנס לטיפול שגרתי במוסך ולא בשל תקלה כלשהי. הנתבעת הוסיפה וציינה, כי בעל המוסך הציע לתובע לנסות לגלגל את עלות החלפת התושבת על הנתבעת. בנוסף נטען, כי אין כל בסיס עובדתי טכני לטענה לפיה מגני הידיים הובילו לנזק בבלמים, בתושבת הסרן או במצמד, כמפורט להלן:

באשר לשחיקת הבלמים – ידית הבלם, הממוקמת בצד ימין של הכידון, מפנה 80% מעומס הבלימה לבלם הקדמי ו-20% לבלם האחורי. הכיצד אם כן, נשחק הבלם האחורי בלבד?
עוד נטען בהקשר זה, כי באופנוע המדובר הוחלפו דיסקיות הבלם כדבר שבשגרה כל 20,000 ק"מ.
באשר לתושבת הסרן – זו אינה קשורה למגני הידיים, ומדובר בבלאי סביר ורגיל. המוסך המטפל הפריד לחשבוניות נפרדות את הטיפול בבלמים ובתושבת.
באשר למצמד – זה כלל לא נבדק, וניתנה הצעת מחיר בלבד לתיקונו. אף לטענת התובע, התקלה, ככל שבכלל קיימת כזו, משפיעה על ביצועי האופנוע במהירויות שיא שאינן חוקיות.
כן נטען, כי באופנוע קיימת מערכת המתריעה כאשר ידית המצמד או ידית הבלם לחוצות בעת ההתנעה. התובע אישר בפני נציג שירות כי לא נדלקה נורה כזו באופנועו.

הנתבעת סבורה, כי הדיון היה אמור להיערך בבית משפט השלום, לאור טיב המחלוקת המצריך מומחיות, הכנת חוות דעת וייצוג הולם. הנתבעת לא ביקשה בבקשה נפרדת להורות על העברת הדיון, ונוכח התנגדותו הנחרצת של התובע לא ראיתי לנכון, במהלך הדיון לו המתין התובע, להורות על העברתו.

עדויות וראיות הצדדים


מטעם התובע העידו התובע וכן בעליו של המוסך.

התובע חזר על האמור בכתב תביעתו. הוסיף ואמר, כי התקלה במצמד באה לידי ביטוי אף במהירויות חוקיות בעת נסיעה בעלייה.

בעליו של המוסך, מר בועז ארוך, מסר כי התקלות באופנועו של התובע, נגרמו בשל פגם בייצור. לדבריו, חברת BMW מייצרת גרסה רביעית של הפלאנג' - Flange (גלגל טבור שניזוק והוצג בדיון) מאז שיוצר הפלאנג' אשר ניזוק באופנועו של התובע. מר ארוך סיפר, כי הפנה את לקוחותיו אשר סבלו מתקלה דומה לנתבעת ובשתי פעמים לפחות אושר תיקון בזיכוי של 50%. מקרים אלו נבדלו מן המקרה דנן בכך שאותם אופנועים גמעו מרחק קטן יותר. עם זאת, לטענת מר ארוך, אין לכך נפקא מינא, היות שבאופנועים אחרים, בהם קיימים חלקים דומים, לא מתגלית שחיקה דומה על-אף שצברו קילומטרז' גבוה. קריאת התיקון (במ/2) אשר הוצאה ביום 28/7/08, לא הודעה ללקוחותיה של הנתבעת, ומר ארוך שם ליבו אליה רק לאחר שנפתחה אפשרות חדשה למוסכים מורשים להבחין בקריאות תיקון. באשר לטענת הנתבעת, לפיה דיסק הבלם הקדמי אמור היה להישחק לפני האחורי, אמר מר ארוך, כי מניסיונו הטענה אינה נכונה ובעודו מחליף עשרה דיסקים אחוריים הוא נדרש להחליף אחד קדמי בלבד. עם גילוי התקלות באופנוע של התובע פנה מר ארוך למר נדב שחם, המשמש כמנהל מוסך הנתבעת, בשאלה האם קיימת קריאת תיקון או מידע טכני בנוגע לתקלות ונענה בשלילה. המוסך תיקן את הטעון תיקון, מלבד המצמד, והגיש לנתבעת תביעת אחריות, אשר נדחתה. כן הפיק המוסך עבור התובע הצעת מחיר לתיקון המצמד (הצעה 317, אשר צורפה לכתב התביעה).

לאחר עדות מר ארוך, לבקשת הנתבעת, נדחה הדיון להמשך הוכחות. כמו כן, הוריתי לתובע להעמיד את האופנוע לבדיקה במוסך המרכזי של הנתבעת, כאשר יוכל לצרף לבדיקה משקיף מטעמו.

בדיון נוסף, נחקר מר ארוך בחקירה נגדית. בעדותו סיפר, כי החל מיום 11/2/11 המוסך שבחזקתו אינו משמש יותר כמוסך מורשה של BMW. לטענתו, ההרשאה נשללה ממנו בעקבות עדותו בדיון הקודם. עוד אמר, כי הנתבעת לא עדכנה את לקוחותיה בדבר עשרים או שלושים קריאות תיקון. לאחר שהנתבעת בדקה את האופנוע במוסכיה, על-פי האמור לעיל, בדק אף מר ארוך את האופנוע. בבדיקה אחרונה זו, שנעשתה לאחר הגשת התביעה ולאחר הדיון הראשון, נבדק אף המצמד. בבדיקה הוברר שישנה ירידה משמעותית (מתחת למינימום המותר) בעובי הדיסקה.



מטעם הנתבעת העיד מר נדב שחם. מר שחם בדק את האופנוע ביום 6/10/10, ופירט את ממצאיו במכתב אשר נשלח למהנדס דוד נמרי. בבדיקתו, לא גילה כל סימן להחלקת המצמד הנטענת. התובע לא הצליח להסביר למר שחם באיזו סיטואציה הוא חש בהחלקת המצמד. במסגרת הבדיקה פורקו מגני הידיים והבודק לא הבחין בסימנים המעידים על כך שידיות המצמד והמעצור נגעו בהם. אף לא נמצאו סימני שמן על-גבי המתנע.


עוד העיד מטעם הנתבעת מר דוד נמרי. הלה כתב חוו"ד אשר הוגשה לתיק ביהמ"ש. בבדיקתו, לא מצא תקלה כלשהי במצמד. כן לא מצא שום סימן של הפרעה למהלך הפעולה של הידיות, ואף לא סימן המעיד שקרה כך בעבר. מר נמרי בחן את גלגל הטבור שהוחלף ("נאבה") ואכן מצא בו סדקים בחורי ההברגות של דיסק הבלם. עם זאת, לגישתו, הדבר נגרם עקב הידוק לא נכון של הברגים. אשר לבלאי בבלמים זה נראה למר נמרי סביר ורגיל.

דיון והכרעה


"המבקש לבסס זכותו על אחריות המזיק בגין רשלנות, חייב להראות, כי נתקיימו במזיק יסודותיה של עוולת הרשלנות. יסודות אלה הם שלושה: חובת זהירות, התרשלות ונזק. כן יש להצביע על קשר סיבתי "עובדתי" ו"משפטי" בין ההתרשלות לבין הנזק"

ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פ"ד לט(1) 113, 129.

נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובע.



עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים ובתמונות הרבות שהוגשו במהלך הדיונים, שמעתי את טיעוני הצדדים וטענות המומחים מטעמם ושקלתי עניינם.

לסופו של יום, סבור אני, כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את הקשר הסיבתי שבין התנהגות הנתבעת לבין הנזק הנטען שאותר באופנועו.



כפי שהוכח, מהותה ותכליתה של קריאת התיקון, הינה העלאת רמת המודעות של הנהגים לצורך בהבטחת מרווח פעולה מספיק לידיות הכידון. זאת על-ידי הודעה לנהגים ועל ידי הדבקת מדבקות על מגני הידיים. אין מדובר בתקלה המתקיימת ברציפות ללא הפסק, אלא באפשרות שמגני הידיים יזוזו ממקומם בעקבות נפילה או תאונה, ויגעו בידיות הכידון.


הנתבעת אינה מכחישה את הנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם בעקבות תזוזת מגני הידיים. עניין זה מוזכר מפורשות בקריאת התיקון (במ/2) בזו הלשון:
"אם מגן היד הסתובב וזז ממקומו ביחס לידית הכידון עד למצב בו הידית באה במגע עם המגן, קיימת אפשרות שהידית תישאר במצב מופעל חלקית באופן קבוע. מצב זה עשוי לגרום לבעיות בפעולת המצמד או הבלם, בהתאם לידית המושפעת. הרוכב עלול להיות תחת הרושם שהוא נוסע במצב "בלמים פועלים"".
ברם, בענייננו לא הוכח הקשר הסיבתי הספציפי המחויב הוכחה (על ההבחנה בין הקשר הסיבתי העובדתי הפוטנציאלי לקשר הסיבתי העובדתי הספציפי, ראו: ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' יצחק קרישוב, פסקה 14, פורסם במאגר משפטי).

ראשית, לא הוכח כי מגני הידיים באופנועו של התובע יצרו מגע כלשהו על ידיות הכידון. יש לזכור, כי מדובר בידיות הממוקמות בשני צידי הכידון, וכי בענייננו נדרש התובע להוכיח את התרחשות התקלה הן בצידו הימני של הכידון והן בצידו השמאלי של הכידון.
שנית, לא הוכח כי מגע כזה, ככל שהיה, אכן גרם למלוא הנזק הספציפי באופנועו של התובע.
ראוי לציין כי קיימים מנגנונים משפטיים רבים, או כלשונו של כב' השופט י. עמית "מלוא הטנא דוקטרינות", אשר היו עשויים לסייע לתובע להתגבר על שאלת הסיבתיות העמומה (ראו: ת"א (מחוזי חיפה) 1047/02 ויצמן ואח' נ' מזור שירותי רפואה ואבחון בע"מ, פורסם באתר משפטי), אולם, לא מצאתי תחולה לאיזו מהן בענייננו, בפרט לאור העובדה שכלל לא הוכח כי נוצר מגע כלשהו בין ידיות הכידון למגני הידיים באופנועו של התובע, ולאור מידת האשם הבלתי מבוטל החל על נהג אופנוע אשר אינו שם ליבו לכך שידיות המעצור ו/או המצמד לחוצות במהלך הנסיעה.
אשם תורם זה, לדאבון הלב, ניתן ליחס לא רק לתובע, אלא אף לבעליו הקודמים של האופנוע, באשר התובע הוא בעליו השלישי, הבעלים הקודמים לא העידו בבית המשפט ולא ניתן להסתמך על דברי התובע ביחס לאופן התנהלותם כאשר האופנוע היה בחזקתם.
שלישית, התובע הכניס את אופנועו למוסך לטיפול שגרתי ולא בגין תקלה כלשהי אשר פגעה בתפקוד האופנוע.
רביעית, התובע הינו, כאמור, בעליו השלישי של האופנוע, ולא הוכח במידה הנדרשת מה היה מצבו של האופנוע בעת רכישתו.
חמישית, הבלאי אשר נגרם לחלקי האופנוע הינו בלאי אשר ניתן לייחסו אף לשימוש היומיומי באופנוע ולסגנון הנהיגה.
על פי הנתונים שהוצגו במהלך הדיון, איני סבור כי ניתן להסיק במידת הוודאות הנדרשת שדווקא מגע ידיות המעצור והמצמד במגני הידיים, ככל שהיה כזה, הוא אשר הוביל לנזק.

אציין, אף אם ראוי היה שהנתבעת תעדכן את לקוחותיה או למצער את מוסכיה בדבר קריאות התיקון השונות (ראו: סעיף 16 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל"ט-1978)), אין להסיק מאי העדכון המתבקש אודות זכותו של התובע לפיצוי בגין הנזק הנטען.



על יסוד כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את התביעה.

בהינתן כלל הנסיבות, לרבות היעדר הודעה על קריאת התיקון, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזקי רכוש אופנוע

  2. שחרור אופנוע תפוס

  3. תקלות באופנוע משומש

  4. פגמים בייצור אופנוע

  5. התהפכות עם אופנוע ים

  6. תאונת אופנוע בטיול טבע

  7. ביטוח אופנוע ים

  8. תאונה עם אופנוע ים

  9. חוב פרמיה ביטוח אופנוע

  10. רעש טרקטורונים ואופנועים

  11. פגיעת אופנוע בדלת מכונית

  12. תאונת דרכים עם אופנוע חדש

  13. נסיעה עם אופנוע על המדרכה

  14. התקנת מערכת מיגון לאופנוע

  15. פיצוץ אופנוע - תאונת דרכים

  16. עורך דין תאונת אופנוע מומלץ

  17. פיקוח מפרק חברה על כונס נכסים

  18. אחריות נהג אופנוע לתאונת דרכים

  19. איסור נהיגה על אופנועי ים בחוף הים

  20. פציעה של נוסעת שהורכבה בתאונת אופנוע

  21. תאונה עם אופנוע של חבר שלקח את האופנוע לסיבוב

  22. תאונת דרכים: התובעת טוענת כי נהג האופנוע הגיע במפתיע מימין

  23. תאונת דרכים: בעת שרכב על אופנוע הגיע מימינו רכב לא ציית לתמרור "עצור"

  24. פוליסת הביטוח של האופנוע, כיסתה רק את נזקו של בעל האופנוע ולא נזקים של רוכב אחר

  25. טוען כי הנתבע עקף את האופנוע וחזר לנתיב הנסיעה מוקדם מדי ופגע באופנוע וגרם להתהפכותו

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון