סירוב לשלם דמי תיווך

להלן פסק דין בנושא סירוב לשלם דמי תיווך:

     


1. התובעת הינה מתווכת ולטענתה, פנה אליה ביום 21.10.10 הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") וביקש פרטים אודות דירת גן (להלן:"הדירה") שהתובעת פרסמה ואף ביקש לראות הדירה באותו יום אחה"צ.
בהמשך לכך, נפגשו הצדדים בגדרה והנתבע חתם לתובעת על טופס הזמנת שירותי תיווך ובאותו מעמד קיבל הנתבע את פרטי הדירה.
התובעת גם הציגה בפני הנתבע את בעלת הדירה ואת הדירה וענתה על שאלותיו של הנתבע.
ביום 27.10.10 צלצל הנתבע אל התובעת והודיע לה, שהוא רכש את הדירה, אך מאחר והוא גם טען שהוא רכש הדירה שלא באמצעות התובעת – אין הוא מתכוון לשלם לה דמי תיווך.
בשל סירובו של הנתבע לשלם דמי תיווך הגישה התובעת תביעה זו, הן נגד הנתבע והן נגד הנתבעת 2, שהיא רעייתו של הנתבע (להלן:"הנתבעת") והתובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לשלם לה דמי תיווך, כפי שהתחייבו, בסך של 30,160 ₪ ועוד 900 ₪ עבור הוצאות.

2. הנתבעים סבורים, שיש לדחות את תביעת התובעת, משום שהיא מנצלת לרעה את הליכי בית המשפט וגם בשל היות התביעה טורדנית וקנטרנית, נגועה בחוסר תום לב ונעדרת ניקיון כפיים של התובעת.
לטענתם, לא זכאית התובעת לקבל דמי תיווך, משום שהיא לא הייתה הגורם היעיל וגם לאור הטענות הנוספות, שנטענו – בין היתר- על ידי הנתבעים בכתב ההגנה והמפורטים להלן:



א. א) הנתבעים אמנם חיפשו לרכוש נכס ובמסגרת חיפושיהם, פנו הם ביום 21.10.10 למספר מודעות דרך אתר "יד 2" וקבעו מספר פגישות עם בעלי הנכסים ומתווכים המפרסמים באתר למכירת נכסים.
מתוך המודעות באתר, פנה הנתבע – בין היתר- למודעה אותה פרסמה התובעת לגבי דירת גן וזאת לשם בירור פרטים.
באותו מעמד, לא מסרה התובעת לנתבע פרטים לגבי מיקום הדירה, כגון: כתובת או שם בעלת הדירה אלא רק פרטים כלליים ומקום המפגש שנקבע היה ברחוב הסמוך לרחוב בו נמצאת הדירה.
במקביל פנתה הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת") אל בעלת דירה – זאת דרך מודעה נפרדת באתר, בה פרסמה בעלת הדירה את כל הפרטים על הדירה, כולל מספר הטלפון הישיר שלה.
בהמשך לכך, נקבעה פגישה עם בעלת הדירה ביום העוקב.

ב) משהגיעו הנתבעים למקום המפגש עם התובעת, סימנה להם התובעת לעקוב ברכבם אחרי רכבה אל מקום הדירה ולאחר חניית הרכבים בקרבת הדירה, מילאה התובעת את טופס ההזמנה והחתימה את הנתבע בלבד על טופס ההזמנה ולא את הנתבעת.
בעת שהתובעת החתימה את הנתבע, היא לא עדכנה אותו או את הנתבעת בדבר הכתובת המדויקת ולכן לא ציינו הנתבעים בפניה, שהם כבר תיאמו עם בעלת הדירה פגישה ללא כל קשר לפניית התובעת.
הנתבעים טוענים, שאם היו יודעים, שמדובר באותה כתובת – לא היה הנתבע חותם על טופס ההזמנה.

ג) לאחר שהתובעת והנתבעים נכנסו לדירה, הבינו הנתבעים, שמדובר באותה דירה לגביה כבר נקבעה פגישה באופן עצמאי וללא עזרת התובעת.
בעת שנפרדו הנתבעים מהתובעת, יצרו הנתבעים קשר עם בעלת הדירה, שהבהירה להם, שאין בינה ובין התובעת חוזה מחייב וכי התובעת בעצמה יצרה קשר עם בעלת הדירה דרך אותה מודעה דרכה הגיעו הנתבעים ישירות לבעלת הדירה.

ב. בסופו של יום, ניהלו הנתבעים מו"מ עם בעלת הדירה וביום 27.10.10 פנו הנתבעים טלפונית אל התובעת על מנת ליישר עמה ההדורים ולהסביר לה את המצב אליו נקלעו הצדדים.
למרות הסבריהם של הנתבעים, התעקשה התובעת לקבל את דמי התיווך, שכן לדעתה המסמך עליו חתם הנתבע הוא מסמך מחייב.

3. בטרם אכנס לגופו של עניין, יש צורך להחליט האם הייתה הצדקה לכך, שהתובעת תתבע גם את הנתבעת ולאחר ששמעתי את התובעת ולאחר שעיינתי בטופס ההזמנה החתום רק על ידי הנתבע – לא היה מקום מלכתחילה לתבוע גם את הנתבעת ובצדק הסכימה התובעת למחוק את הנתבעת מכתב התביעה. (ראה דברי התובעת בעמ' 1 לפ',ש' 10)
יחד עם זאת, היות והתובעת בכל זאת תבעה את הנתבעת ללא הצדקה והיות והנתבעת התייצבה לדיון, אני מחליט לדחות את התביעה נגד הנתבעת ובסוף פסק הדין אקבע מה סכום ההוצאות שעל התובעת לשלם לנתבעת לאור דחיית התביעה נגדה.

4. א. טענתו העיקרית של הנתבע היא, שלא מגיעים לתובעת דמי תיווך, משום שהיא לא הייתה הגורם היעיל לביצוע העסקה ובנוסף לטענה זו, העלה הנתבע טענות נוספות על מנת לחזק טענה עיקרית זו.
על מנת שתובעת תוכיח את דרישתה לדמי תיווך, עליה להוכיח לבית המשפט שני אלמנטים עיקריים - וזאת על פי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996 שהם: האלמנט הראשון הוא, האם חתם הנתבע על טופס שבו מתחייב הוא לשלם לתובעת דמי תיווך והאלמנט השני, היא השאלה האם התובעת הייתה הגורם היעיל לביצוע העסקה.

ב. הדרישה לכתב ההתחייבות היא חידוש שהוכנס בחוק המתווכים על ידי תקנה 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז- 1997 הקובעת כי בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך המקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק הנ"ל, ייכלל בין היתר, תיאור הנכס נושא פעולת התיווך.
התנאי להיות המתווך "גורם יעיל" בא לידי ביטוי בהלכות שנתגבשו במשך השנים בפסיקה בנושא דמי תיווך.
כך, למשל, קבע כב' השופט שמגר (כתוארו דאז) בע"א 275/76 קלוגמן נ' עובדיה ואח', כי שתיים הן הנקודות אותן יש לבחון כאשר עולה הדרישה לשלם דמי תיווך בעקבות עסקת מקרקעין: הראשונה, האם נקשר בין המוכר או בין הקונה הסכם בו מתבקשת פעולת תיווך והשנייה, האם פעולתו של המתווך הייתה הגורם היעיל אשר הוא שהביא להתקשרות הצדדים לעסקה בה תיווך המתווך.
בעניין זה גם נאמר, שלעניין קשירת הקשר בין המתווך לבין הצדדים לעסקה, אין הכרח שייכרת הסכם פורמלי או הסכם בכתב אלא מספיקים גם חילופי מילים מהם עולה גמירת הדעת להיעזר במתווך לצורך מציאת קונה או מוכר. (ראה שם, פ"ד ל"א(1) 405, 408)
אגב, מאז חוקק החוק הנ"ל – חובה היא להחתים על טופס הזמנה ואין די בחילופי מילים כדי להביא לגמירת דעת.

5. א. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו, אני קובע כי התובעת הוכיחה את תביעתה, הוכיחה את שני האלמנטים הנ"ל, שכן אין חולק שהנתבע חתם על טופס שהוא למעשה טופס ההזמנה לתיווך בקשר לרכישת הדירה ובטופס ההזמנה אף מצוינת הכתובת שאליה הפנתה התובעת את הנתבע ושבסופו של יום רכשו הנתבעים את אותה דירה בכתובת זו.

ב. פסק הדין שניתן בתאריך 13.6.10 על ידי בית משפט השלום בת"א-יפו ואשר הוגש על ידי הנתבע, אינו תואם בעובדותיו לעובדות נשוא תיק זה. (ראה נ/1)
שם טען הנתבע להיעדר הסכם בלעדיות לגבי הדירה, שם נטען שהמתווך הפעיל לחץ אסור תוך הטעיית הנתבע.
שם גם פנתה בעלת הדירה למתווך שני בעניין מכירת הדירה ונטען גם שהמתווך השני היה הגורם היעיל ועוד כהנה וכהנה עובדות, שאינן תואמות העובדות נשוא תיק זה.
גם פסק הדין השני (בר"ע 582/08) אותו הציג הנתבע אינו תואם את העובדות נשוא דיון זה.

ג. גם אם יטען הנתבע, שפעולתה של התובעת הייתה מצומצמת, משום שבפועל היה קשר קודם בין הנתבעת ובין בעלת הדירה, הרי שגם כך יש מקום לקבל תביעת התובעת משני נימוקים עיקריים והם:

א) התובע לא הוכיח טענותיו, שהיה קשר כלשהו בין הנתבעת ובין בעלת הדירה בטרם חתם על טופס ההזמנה. הנתבע לא הביא אף עד על מנת להבהיר ולשכנע את בית המשפט, שאכן הייתה היכרות קודמת בין הנתבעת ובין בעלת הדירה.
זאת ועוד, הנתבעים טענו, בכתב ההגנה, שהנתבעת פנתה אל בעלת הדירה דרך מודעה נפרדת באתר בה פרסמה בעלת הדירה פרטי הדירה, ברם גם את עובדת הפרסום הנ"ל לא הוכיח הנתבע.
הנתבעת, שבעצם התייצבה לדיון בהיותה נתבעת בתיק זה, נשאלה על ידי בית המשפט אם יש לה דבר מה להוסיף והיא השיבה:" אין לי מה להוסיף".(עמ' 2 סיפא לפ')
אם כן, לא רק שהנתבע לא ביקש להעיד את הנתבעת על היכרות קודמת בינה ובין בעלת הדירה או על היכרות כתובת מקום הימצא הדירה, אלא שגם לאחר שבית המשפט פנה אליה – לא הוסיפה הנתבעת מאומה.
הנתבע גם לא דאג להביא לעדות את בעלת הדירה, על מנת לאשש טענותיו ולהעיד אם בכלל היה קשר קודם בינה ובין הנתבעת.
לכן, הנתבע לא הוכיח, שעוד קודם לחתימתו על טופס ההזמנה הוא – או הנתבעת- ידעו כבר את כל הפרטים , כולל הכתובת והמחיר שבעלת הדירה מבקשת. (ראה דברי הנתבע בעמ' 1 לפ',ש' 28- 29)

ב) אני לא מקבל את טענת הנתבע, שהוא חתם בלחץ לפני הפגישה ולא היה לו זמן לדבר עם רעייתו- הנתבעת 2.
לחץ זה לא הוכח והנתבע, בהחלט יכול היה להתייעץ עם הנתבעת או אף להזמינה להיות נוכחת באותו מעמד. (ראה טענת הנתבע בעמ' 2 לפ',ש' 10).
מהמשך דבריו של הנתבע עולה, שאכן היה תיאום קודם בינו ובין רעייתו, שכן הנתבע מדבר בגוף רבים ואומר, שלו ולרעייתו הייתה רשימה של מספר דירות ודירה זו הייתה ברשימה, אך:" לא זכרנו את הכתובות באותו רגע..." (עמ' 2 לפ',ש' 26- 27).
מעדות זו עולה, שלא לחץ גרם לנתבע לחתום על טופס ההזמנה אלא שהוא וגם רעייתו לא זכרו את כתובת הדירה – טענה שכלל לא הוכחה.

ג) כאשר מדובר בתיווך בעסקי מקרקעין, הרי שמתווך זוכה בדמי תיווך כאשר בעקבות פעולותיו התקשרו המוכר והחותם על טופס ההזמנה. ההדגשה אינה על ריבוי הפעולות האפשריות והשונות ואף לא על טיבען, אלא שיעילותה של הפעילות.
כך, צריך שהתיווך יהווה סיבה יעילה להתקשרות הצדדים, ולא תמיד נבחנת זכותו של המתווך לדמי תיווך לפי מידת טרחתו אלא לפי מידת הצלחתו ובמקרה זה. אין לי ספק, שהתקשרות הנתבע עם בעלת הדירה הייתה לאחר שהתובעת מסרה הכתובת לנתבע ולאחר שהנתבע חתם על הטופס, לאחר שהנתבעים ביקרו בנוכחות התובעת בדירה ולאחר פעולות אלו התקשר הנתבע סופית עם בעלת הדירה.

ד. בין התובעת ובין הנתבע נקשר הסכם למתן שירותי תיווך לדירה נשוא הדיון ולאחר חתימת אותו הסכם אף יצאו יחדיו לראות את הדירה.
היותה של התובעת הגורם היעיל באה גם לידי ביטוי לקשר הישיר שנוצר בין חתימת טופס ההזמנה ובין ההתקשרות למימוש העסקה.
הדגש בפסיקה הוא על יעילות פעולות המתווך ולא על ריבוי פעולותיו. לכן די לעיתים במסירת כתובת או בהפגשה בין הצדדים על מנת שהמתווך ייחשב כגורם יעיל שהביא להתקשרות. (ראה בעניין זה ע"א (מחוזי חי') 1698/03 כרמי נ' קלמנוביץ – אנגלו סכסון.) (פסק דין מיום 7.6.04 – לא פורסם).

6. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני קובע שעל הנתבע לשלם את דמי התיווך לתובעת והיות והוברר שהנתבע רכש הדירה בסכום של 1,300.000 ₪ (ראה דברי הנתבע בעמ' 2 לפ',ש' 29) עליו לשלם לתובעת את סכום התביעה (הכולל גם את המע"מ).
על כן, אני מחייב את הנתבע שחר לבני לשלם לתובעת חוה מאיר את הסך של 30,160 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 8.12.10 - ועד התשלום בפועל.
כמו כן, אני מחייב את הנתבע הנ"ל לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 750 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ב. מאחר והוברר שהתובעת צרפה את הנתבעת 2 לכתב התביעה ללא כל הצדקה והנתבעת 2 אף התייצבה לדיון ובסופו של יום נדחתה התביעה נגדה (ראה סעיף 3 לפסק הדין) אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת – שרון לבני- הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוקף הסכם תיווך

  2. עמלת תיווך מגרש

  3. ניכוי דמי תיווך

  4. דמי תיווך על קרקע

  5. הסכם תיווך בעל פה

  6. הסכם תיווך לא חתום

  7. הסכם תיווך לא כתוב

  8. סירוב לשלם דמי תיווך

  9. מחיקת תביעה של מתווך

  10. תיווך בין קבלני משנה

  11. הסתרת מידע ע"י מתווך

  12. תביעה על שירותי תיווך

  13. סעיף 14 לחוק המתווכים

  14. תשלום דמי תיווך חלקיים

  15. תביעה לתשלום דמי תיווך

  16. זכאות מתווך לדמי תיווך

  17. מתי צריך לשלם למתווך ?

  18. זכאות לתשלום דמי תיווך

  19. הסכם תיווך על מסמך נפרד

  20. מילוי פרטים בהסכם תיווך

  21. אי תשלום דמי תיווך 1.5%

  22. הגורם היעיל בעסקת תיווך

  23. התחמקות מתשלום דמי תיווך

  24. שינוי הסכם תיווך בכתב יד

  25. הסתרת היותו של אדם מתווך

  26. דמי תיווך שכירות נכס מסחרי

  27. מי משלם דמי תיווך שכירות ?

  28. הגבלת חופש העיסוק של מתווך

  29. הסכם תיווך ללא כתובת הדירה

  30. תביעה בגין הפרת הסכם תיווך

  31. מכירת דירה ללא ידיעת המתווך

  32. ביטול הסכם בלעדיות עם מתווך

  33. חתימה אצל שני מתווכים שונים

  34. תביעה בגין דמי תיווך שכירות

  35. הסכם תיווך לרכישת ביטוח חייים

  36. מייצג או מתווך של חברה בחו''ל

  37. דמי תיווך שכירות דירה בתל אביב

  38. הפרת הסכם בלעדיות בתיווך דירות

  39. הסכם תיווך עם שני מתווכים שונים

  40. תביעה של מתווך לתשלום דמי תיווך

  41. ניסיון התחמקות מתשלום דמי תיווך

  42. סירוב לשלם דמי תיווך בגין השכרה

  43. האם מתווך ברימקס נחשב לעובד שלה

  44. חובת המתווך להסביר על הסכם תיווך

  45. התחייבות בכתב יד לתשלום דמי תיווך

  46. אי תשלום למתווך למרות הסכם בלעדיות

  47. חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996

  48. תביעה נגד מתווכת להעסקת עובדים זרים

  49. דמי תיווך על עסקה שהתבטלה אחרי חתימה

  50. מכירת בית בתקופת הבלעדיות - דמי תיווך

  51. מעורבות עורכי דין בעסקאות תיווך נדל''ן

  52. תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ''ז-1997

  53. זכאות לקבל דמי תיווך ללא רישיון תיווך

  54. הוראות נוהל לאישור עיסקאות תיווך ביהלומים

  55. דמי תיווך (לא באחוזים) בגובה ההפרש במכירה

  56. האם מתווך שהראה דירה מדגמית זכאי לדמי תיווך ?

  57. תביעות בין מתווכים - תביעת מתווך נגד מתווך אחר

  58. דחיית תביעה לדמי תיווך למרות חתימה על סכם תיווך

  59. תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות לתשלום דמי תיווך

  60. תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ''ז-1997

  61. תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ''ז-1997

  62. מתווך טען כי במקום עמלת תיווך הוסכם כי ינהל נכסים שונים שבבעלות הנתבע

  63. תביעה להשבת דמי התיווך ששולמו בגין חוזה שבוטל בעקבות אי מסירת הנכס במועד

  64. פגמים צורניים ומהותיים בהסכם תיווך הפוגעים בחבות החוזית לתשלום דמי התיווך

  65. עת מפגיש מתווך בין הצדדים הוא הגורם היעיל, אולם לא תמיד עובדות העניין כה פשוטות

  66. האם זכאי לקבלת דמי תיווך שעובד מטעמו, שאיננו מתווך מורשה, ביצע פעולות רבות מול הקונה ?

  67. מתווך המעדיף תועלתו האישית ומונע קידום עסקת מכר פועל בניגוד לחובותיו על פי חוק המתווכים

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון