נפילת עלים למרפסת מגינת גג

להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין נפילת עלים למרפסת מגינת גג: התובע והנתבע שכנים. שניהם מתגוררים ברחוב נחל הבשור 2א ברמת השרון. התובע עבר להתגורר בקומה שלישית בבנין ב- 1 באוגוסט 2010 ואילו הנתבע הינו בעלים של דירת הגג שמעליו ומתגורר במקום מזה שנים רבות. הסכסוך שלפני עניינו:- גינת הגג שבבעלות הנתבע, אשר בהתאם לטענת התובע מהווה מטרד, מפריעה את מנוחתו, פוגעת בזכותו להנות מדירתו ומהווה אף פגיעה בכבודו, נוכח ההשפלה והפגיעה שחווה התובע ואשתו כתוצאה מהתנהגותו הפוגעת של הנתבע. בהתאם לכתב התביעה, מידי יום נופלת למרפסת דירתו "כמות אדירה של עלים ולכלוך" עוד הוסיף התובע במסגרת הדיון כי נופלים לתוך המרפסת "רגבים וממטרים" כתוצאה מהשקיה בלתי מבוקרת ואולי אף מכוונת מצידו של הנתבע. התובע טען כי פנה מספר רב של פעמים לנתבע "בבקשה להסיר את הפגיעה באורח חיי בדירתי ולהשיב ולו במעט את הנזק הכלכלי והנפשי ממנו סבלתי חודשים רבין כתוצאה מהתנהגותו המחפירה של הנתבע." מכתב התביעה וצרופותיו עולה כי התובע אף פנה בענין זה למשטרה והגיש כבר ביום 11 אוגוסט 2010 תלונה נגד הנתבע. במהלך הדיון עלה כי התובע שב ופנה בענין זה למשטרה כ- 7 פעמים נוספות, לאגודה לתרבות הדיור וכי שוטרים הוזמנו לדירת השניים כדי לנסות ולפשר בין הצדדים. התובע ביקש לחייב הנתבע לפצותו בסך של 30,000 ₪. בכתב ההגנה טען הנתבע כי התביעה הינה מופרכת וכי הוגשה בחוסר תום לב ובציניות, להוות משקל נגד לטענותיו כנגד התובע. הנתבע טען כי הוא מתגורר במקום שנים רבות ומטפח את גינת הגג שלו. גינתו מטופחת ואינה חודרת לשטח דירתו של התובע והוא עושה בה שימוש סביר. עוד הוסיף הנתבע כי הגינה מושקית על ידי מערכת השקיה וכי רק בימי הקיץ ולעיתים נדירות הוא משקה את הגינה באופן ידני. לטענתו גם אם בנסיבות אלו טפטפו מספר טיפות למרפסת התובע, הרי שמדובר באירוע מינורי. עוד לדבריו, כיוון שמרפסת התובע הינה פתוחה הרי שמצטברים בה לכלוך ועלים גם מהרחוב. לדיון היום, זימן התובע את רס"מ סעיד והיב, מש"ק מרכז רמת השרון, השוטר הקהילתי אשר הגיע לדירתו לאחר הגשת התלונה. מטעם התובע העידה גם אשתו הגב' רות תורג'מן. במסגרת עדותו רס"מ והיב ציין כי הבחין במרפסת "בשלכת של עלים וברגבים". לדבריו בשעה שהיה במקום לא הבחין בעלים הנושרים מדירתו של הנתבע או ברגבים הנופלים ממנה וגם לא במים, עוד לא שלל כי יתכן שהעלים הגיעו למרפסת ממקור אחר. לטענתו ניסה להשכין שלום בין השכנים אולם הדבר לא עלה בידו. עוד הוסיף כי ביקש מהנתבע לגזום את העלים כך שלא ינשרו למרפסת התובע. התובע במסגרת עדותו חזר על הנטען בכתבי הטענות והוסיף כי נוכח המפגע אינו יכול להשתמש במרפסת ביתו. לדבריו הוא אינו מנקה את המרפסת אלא אשתו עושה את המלאכה. עוד הפנה התובע לתמונות שצורפו על ידו לכתב התביעה מהן עולה כי במרפסת מצטברים עלים ורגבים. אשר לטענה כי נשפכים לגינה מים ציין כי אין לו הוכחה למפגע זה כי לא ניתן לצלם את המים. הגב' תורג'מן במסגרת עדותה ביקשה לציין כי זכורים לה שני אירועים מסעירים במיוחד, כאשר שהתה במרפסת ומים נשפכו עליה ועל נכדיה. עוד ציינה כי עליה לשוב ולנקות מידי יום את המרפסת. הנתבע חזר על גרסתו וטען כי הוא מתגורר במקום מזה שנים ללא כל תלונות מהשכנים. עוד הוסיף כי גינתו מטופחת ואף הציג ספר ובו מצולמת הגינה. הנתבע הלין על כך שהתובע לא פנה אליו ישירות ופנה מיידית למשטרה ולביהמ"ש ואף נקט באלימות פיזית ומילולית ושבר לו עציץ. במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע החלו הצדדים לריב ולהתנצח כך שנאלצתי להפסיק את הדיון. דיון והכרעה התובע מבסס תביעתו על עילת מטרד ליחיד, כפי שהוגדרה בפקודת הנזיקין:- 44. (א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק. התובע ואשתו עברו להתגורר בדירה באוגוסט 2010, לטענתם שכרו אותה לתקופה של 5 שנים. הנתבע מתגורר בדירה מזה כ- 13 שנה. לטענת הנתבע מעולם לא פנו אליו שכנים אחרים בתלונות על הפרעה הנגרמת מהגינה. התובע טען בסיום הדיון כי הדיירת הקודמת, שהתגוררה בדירה, מסרה לו כי לא עשתה כל שימוש במרפסת כתוצאה מהמפגע. הדיירת לא הובאה לעדות והמדובר בעדות שמיעה. אולם, בכל מקרה טענת הנתבע אין בה כדי להוות טענת הגנה (ראו סעיף 46 לפקודת הנזיקין). שמעתי עדויות הצדדים ורס"מ סעיד ועיינתי בתמונות אשר הוצגו לי וחלקן צורפו לכתבי הטענות. קביעתי היא כי דין התביעה להדחות. התובע ואשתו עברו להתגורר בדירה באוגוסט 2010, כ- 10 ימים לאחר מכן הוגשה על ידי התובע תלונתו הראשונה למשטרה, עוד עלה כי עד היום פנה בענין זה למשטרה כבר 7 פעמים. התביעה שלפני הוגשה בחודש נובמבר 2010, בחלוף שלושה חודשים בלבד ממועד כניסתו של התובע להתגורר בדירה. התובע פנה בענין זה גם לאגודה לתרבות הדיור. מהתמונות שהוצגו לי עולה כי גינתו של הנתבע מטופחת ושמורה. הצמחים והפרחים שתולים בעציצים ובאדניות אשר כולם נמצאים בתוך שטח הגג ואינם בולטים החוצה. ישנן אדניות בודדות על מעקה הגג ובהם צמחים ועלים "משתפלים", מהתמונות עולה כי המדובר בצמחים בודדים, העלים והצמח אורכם אינו עולה על כ- 20-30 ס"מ. מתמונות המרפסת שהוצגו לי עולה כי על רצפתה הצטברו עלים וגבעולים ספורים ורגבים וחול. מעדות רס"מ סעיד, השוטר הקהילתי התרשמתי כי אין המדובר במפגע חריג או בלתי סביר. המדובר בעלי שלכת, אשר ייתכן כי הגיעו לדירת התובע מגינת הנתבע, אולם יתכן גם כי מצאו דרכם למרפסת מעצים בסביבה, שהרי המרפסת הינה פתוחה ופונה לרחוב. גם מגרסת הגב' תורג'מן לא התרשמתי כי המדובר בתופעה חריגה ובלתי סבירה, שהרי הגב' תורג'מן בעצמה, העידה בהגינותה כי זכורים לה רק שני ארועים חריגים. עדותו של התובע היתה מוגזמת ומופרכת. התובע הפליג בתיאריו, הן בכתב התביעה והן בעדותו ל"מסכת" של סבל מתמשך, שעה שתלונתו הראשונה למשטרה הוגשה בטרם חלפו שבועיים ממועד כניסתו לדירה. מצאתי תיאוריו בלתי סבירים ובלתי הגיונים וכאלו שאינם מתארים ומשקפים את המציאות נכונה. מנגד עדותו של הנתבע היתה כנה ואמינה. הנתבע תיאר התנהלות סבירה, המצופה מאחזקתה של גינה בבית משותף. מקובלת עלי לחלוטין טענתו כי המדובר בתביעה קנטרית ומופרכת. לא מצאתי כי העלים הספורים הנושרים מעת לעת מגינתו לעבר מרפסת התובע הינם בבחינת "הפרעה של ממש לשימוש הסביר" המצופה ממרפסת פתוחה בקומה שלישית של בנין משותף. בהתחשב בעובדה כי המרפסת אינה מקורה הרי שעלים עשויים לחדור לשטחה. זאת ועוד, גם אם באירוע חד פעמי טפטפו מעט מים לעבר המרפסת הרי שלא מצאתי בכך מטרד המצדיק התנהלות כה בוטה וכוחנית מצידו של התובע. מכל האמור לעיל, אני קובעת כי לא הוכחה קיומה של עילת מטרד ליחיד. לכל דייר בבניין משותף הזכות לעשות שימוש ראוי ולגיטימי ברכושו ולהפיק ממנו תועלת והנאה מתקבלת על הדעת וסבירה, זאת תוך הקרבה הדדית, התאמה הדדית וסובלנות האחד כלפי שכנו. הנתבע עושה שימוש סביר בגינתו ומנגד גם לתובע הזכות להנות מהמרפסת שבדירתו, זכות שלטעמי לא נפגעה או נפגמה. הנתבע התחייב בבית המשפט להקפיד הקפדה יתרה על גיזום העלים והצמחים מעל למרפסת התובע ואני תקוה כי בכך יגיע הסכסוך לסיום. הגם שאני דוחה את התביעה החלטתי לא לחייב התובע בהוצאות ההליך. כל צד ישא בהוצאותיו. מרפסתגגנפילה