להלן פסק דין בנושא נזק למכונית בגלל אבנים על הכביש - תביעה נגד עיריית אור עקיבא: 1. תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע מסוג דייהטסו מ.ר 83-605-16 (להלן: "רכב התובע"). לטענת התובע, ביום 7.9.08 נהג הוא ברכבו הנ"ל ברחוב יהודה הלוי באור עקיבא, כאשר לפתע חש הוא פגיעה ברכבו כתוצאה ממפגע בכביש. לטענת התובע, נגרם לרכב אובדן כללי מאחר ועלות תיקון הרכב מהווה כ- 71% מערכו, ולפיכך מבקש הוא לפצותו בסך 16,200 ₪ וכן בסך 650 ₪ המהווה עלות חוות הדעת שערך שמאי מטעם התובע ואשר צורפה לכתב התביעה. 2. הנתבעות הגישו כתבי הגנה והנתבעת מס' 1 (להלן: "העירייה") אף שלחה הודעת צד ג' כנגד הנתבעת מס' 2 (להלן: "המדינה"). 3. העירייה טענה, כי התאונה אירעה בשכונה הנבנית "טיפין טיפין" וכי המדינה טרם השלימה ביצוע סלילת הרחובות. לפיכך, כך לטענת העירייה, האחריות לכבישים ולמפגעים בהם, נמצאת עדיין באחריות משרד השיכון ואין העירייה אחראית לפצות את התובע בגין נזקיו. ראיה לאמור לעיל מוצאת העירייה במכתביה אל משרד השיכון שצורפו לכתב הגנתה. 4. בכתב ההגנה, הפנתה העירייה ל"תביעות דומות" בגין נזקים שנגרמו לרכבים באותו מקום, ובין היתר לתביעה נוספת שהיתה קבועה בפני כבוד הנשיא גופמן ליום 30.6.2010 במסגרת תיק 19397-12-09, ואשר בינתיים ניתן בה פסק דין עליו אעמוד להלן, בשל חשיבותו להכרעה בשאלות שהתעוררו בפניי. 5. עוד טענה העירייה, כי התאונה אירעה בשל סטיית רכבו של התובע והתנגשותו בערימת עפר ואבנים בשול הדרך, ועל כן טוענת העירייה כי הוא האחראי, באופן בלעדי, לנזק שנגרם לרכבו. 6. המדינה טענה, כי בעת התאונה היה הכביש בו אירעה התאונה ועבודת האחזקה והתחזוקה בו, מצויים באחריות העירייה, ולהוכחת טענתה זו מצרפת המדינה אישור המעיד על סיום עבודות אלה (האישור הוגש לתיק בית המשפט וצורף - נ/1). עוד טענה המדינה כי החל מיום 1.2.07 ועד למועד התאונה לא נעשו עבודות מטעם המדינה במקום, מאחר והיא סיימה את עבודות התשתיות עוד בשנת 2007. על כן, מאחר והתאונה אירעה בשנת 2008 - אין המדינה נושאת באחריות לתאונה זו. 7. כמו-כן טענה המדינה, כי העירייה אחראית מכוח הוראות 342 (3), 235 (5) ו- 237 לפקודת העיריות (נוסח חדש) לדרכים בשטחה המוניציפאלי, ועל כן אין למדינה אחריות למפגעים בדרכים המצויות בשטח המוניציפאלי של העירייה. 8. יצויין, כי העירייה הגישה הודעת צד ג' כנגד המדינה, בגדרה טענה כי המדינה היא האחראית לעבודות הפיתוח במקום, כי עבודות אלה טרם הושלמו, וכי העירייה פנתה מספר פעמים למשרד הבינוי והשיכון האחראי לעבודות בפיתוח, ולפיכך על המדינה לשפותה בגין כל סכום שייפסק כנגדה. הכרעה: 9. אכריע תחילה בתביעת התובע ובגובה נזקיו, ולאחר מכן אכריע באחריות הנתבעים לנזקיו של התובע. 10. התובע העיד בפניי, ודבריו מהימנים עליי. מן המסמכים שצירפה העירייה לכתב הגנתה ולהודעה לצד שלישי, עולה כי רכבו של התובע נפגע עקב מפגע בכביש (ראו נספח ג' ו-ד' לכתב ההגנה- מכתבים מיום 11.11.2009 ומיום 17.2.2009 ששלחה העירייה למשרד השיכון בהם הוזכר שמו של התובע כמי שרכבו נפגע בשל מפגע בכביש). 11. לאור המסמכים הנ"ל, לאחר ששמעתי את דברי התובע, ולאור העובדה כי הנתבעות אינן כופרות, למעשה, בעצם אירוע התאונה, הגעתי לכלל מסקנה, כי התאונה אירעה לפי הנסיבות המתוארות בכתב התביעה. העירייה מודה בטענת התובע לגבי מצב הכביש ביום התאונה, וכך היא כותבת במכתבה (נספח ג' לכתב ההגנה) כי "בפנייה מרחוב אבן גבירול לרחוב יאנוש קורצ'אק הכביש שקוע מסביב למכסה גוב הביוב". 12. התאונה אירעה, אפוא, כאשר התובע נהג ברכבו הנ"ל, הגיע לשטח שבו שקע האספלט ובלט מכסה גוב הביוב, כאשר התובע לא היה מודע לו (ראו עדותו של התובע בעמוד 2 שורה 6 לפרוטוקול), וכאשר עבר מעל הגוב, נפגעה תחתית הרכב הקדמית מהמכסה, דבר שגרם לנזקים לרכב (שם, שורה 8-10). 13. באשר לנזק שנגרם לרכב התובע, אני מקבל את חוות הדעת שהגיש התובע וקובע כי לאור העובדה כי עלות תיקון הרכב עולה על שיעור 70% ממחיר הרכב, הרי בדין הוכרז הרכב כ"אובדן כללי". אני מקבל את טענת התובע כי הנזק שנגרם לו הוא סך 16,200 ש"ח וסך 650 ₪ בגין עלות השמאי, ובסה"כ 16,850 ₪. 14. באשר לאשמו התורם של התובע, לאחר ששמעתי את דברי התובע ועיינתי במסמכים שצורפו וסומנו ת/1 הגעתי למסקנה כי התובע תרם ברשלנותו לאירוע התאונה. התאונה אירעה בשעות היום כאשר הראות היתה טובה (ראו עדות התובע בעמוד 2 שורות 5 ו-6 לפרוטוקול). אציין עוד, כי עיון בתמונות ת/1 מעלה כי ניתן היה לראות את השקיעה באספלט ואת הבליטה של המכסה מעל פני הכביש מסביבו, ונראה כי התובע עצמו היה מודע למפגע שהיה במקום והיה מודע לכך שהוא "נכנס לשקע", וכדבריו של התובע "ברגע שנכנסתי לשקע הפחד שלי היה שהגלגל השמאלי לא יקבל מכה אמרתי שאני אקח את ההגה טיפה שמאלה כדי שהמכסה יכנס מתחת למנוע". 15. מן האמור לעיל עולה כי התובע היה מודע למפגע, הוא ראה את הבליטה מעל פני הכביש ובמקום לנסוע מימין או משמאל למכסה, הוא ניסה לעבור מעליו. לפיכך, ולאחר ששקלתי את הנסיבות ולאחר עיון בתמונות, אני זוקף לחובת התובע רשלנות תורמת בשיעור 20%. 16. אציין עוד, כי טענת העירייה לפיה נגרם לרכב התובע נזק לאור סטייתו והתנגשותו בגוש בטון (כפי שעולה מחוות הדעת) אין בה כדי לשנות את התוצאה הנ"ל, וזאת נוכח האמור בחוות דעתו של השמאי אשר קבע כי נגרם נזק ל"תיבת ההגה", אשר הובילה לאובדן שליטה על הרכב (ראו עדותו של התובע בעמוד 2 שורה 27 לפרוטוקול). 17. נותר לקבוע מי אחראי לפצות התובע בגין נזקיו הנ"ל. מסקנתי בנקודה זו כי על העירייה לפצות התובע בגין נזקיו, ולא חלה על המדינה חובה לפצותו. 18. אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה אירעה ברחוב יאנוש קורצ'אק (ראו עדות נציג העירייה בעמוד 3 שורה 29 לפרוטוקול; כן ראו מכתב העירייה מיום 11.1.09 נספח ג' לכתב ההגנה, לפיו מאשרת העירייה כי רכבו של התובע נפגע ברחוב יאנוש קורצ'אק). מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים לגבי מקום התרחשות התאונה, הרי חל בענייננו השתק פלוגתא, המשתיק את העירייה מלשוב ולעורר את שאלת אחריות המדינה לתאונות שאירעו ברחוב הנ"ל, בשל מפגעים בכביש, ולהלן אנמק מסקנתי זו. 19. ביום 3.10.2010 (לאחר הגשת התביעה דנן) ניתן ע"י בית המשפט לתביעות קטנות (כבוד סגן הנשיא א. גופמן) פסק דין בתיק מס' 19397-12-09 (הוא התיק שהזכירה העירייה בכתב הגנתה- כאמור לעיל). בתיק הנ"ל הגישה הגב' איריס סבן תביעה בגין נזק שנגרם לרכבה ברחוב יאנוש קורצ'אק באור עקיבא, כאשר התובעת דהתם "חלפה עם רכבה מעל בריכת ביוב אשר בלטה מעל הכביש בשל שקיעת אספלט.." (ראו סעיף 1 לפסק הדין). אף שם טענה העירייה טענות דומות לאלה הנטענות על ידה בפניי, לפיהן המדינה היא האחראית לפיתוח ואחזקת הכבישים במקום מאחר והשכונה נמצאת בשלבי בנייה ולפיכך שלחה העירייה הודעת צד ג' כנגד המדינה- בגדרה העלתה העירייה טענות דומות לטענות המועלות ע"י העירייה בפניי (ראו סעיפים 2 ו- 3 לפסק דינו של כבוד סגן הנשיא גופמן בתיק הנ"ל). 20. בפסק הדין הכריע בית המשפט בטענות העירייה בכתב הגנתה ובהודעה לצד שלישי שביקשה להטיל האחריות על המדינה וכן בטענת המדינה שטענה כי אין היא מחזיקה בכבישים ואין היא אחראית למפגעים בהם, וקבע, לאחר שעיין בחומר שהציגו הצדדים בפניו, כי אינו מקבל טענת העירייה "כי המקום היה בחזקת משרד השיכון" (סעיף 5 לפסק הדין). עוד קבע בית המשפט בפסק דינו כי האחראי לנזק שנגרם לרכב התובעת שם, היא העירייה מאחר והתאונה אירעה בשטחה המוניציפאלי וכי ואין המדינה אחראית לכל נזק שנגרם לתובעת שם. 21. פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יכול ויהווה מעשה בית דין בהתדיינות מאוחרת (ראו : רע"א 1958/06 סויסה נ' צמפיון מוטורס (טרם פורסם, ניתן ביום 20.10.06), רע"א 1170/08 עיריית חולון נ' הדבר חברה לביטוח (טרם פורסם- ניתן ביום 9.6.2010)). בענייננו, נראה כי ארבעת התנאים הדרושים להשתק פלוגתא מתקיימים בעניינו: א. מדובר בפלוגתא זהה (אחריות הגורם המחזיק ברחוב בו אירעה התאונה וזהות הגורם האחראי לנזק שנגרם בשל מפגעים בכביש); ב. התקיימה פלוגתא והיה לבעל הדין שכנגדו מועלית הטענה יומו בבית המשפט; ג. בית המשפט הכריע מפורשות בפלוגתא; ד. ההכרעה חיונית לפסק הדין שניתן (ראו : ע"א 9551/04 אספן בנייה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם- ניתן ביום 12.10.09). 22. מסקנתי היא כי העירייה מושתקת, לפי כלל "השתק הפלוגתא", מלטעון כנגד ההכרעה בפלוגתא בפסק הדין הנ"ל, לאחר שבית המשפט לתביעות קטנות הכריע בפלוגתא זהה וקבע כי אין המדינה אחראית לפצות ניזוק שנגרמו לו נזקי רכוש בנסיבות דומות ובאותו מקום. 23. אציין עוד, כי העירייה הגישה הודעה בה טענה כי כי פסק הדין הנ"ל שניתן בעניין סבן אינו יכול להוות השתק פלוגתא לאור בקשת רשות ערעור שהגישה העירייה על פסק דין אחר שניתן ע"י בית המשפט לתביעות קטנות בעניין שוקרון. עיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.2.2010 בתיק 24900-02-10 שצורפה להודעה ומצאתי כי בית המשפט המחוזי (כבוש השופט קיסרי) דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה העירייה על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (כבוד השופטת פלד) שלא צורף, משום מה, להודעה. לא מצאתי כל קשר בין נסיבות האירוע שם לבין נסיבות האירוע שפניי ולא ברור מהן הפלוגתאות המשותפות בין פסק הדין הנ"ל לבין פסק הדין שבפניי. 24. למרות שניתן היה להסתפק בדברים הנ"ל אוסיף, בבחינת דברים למעלה מן הצורך, כי העירייה לא הוכיחה את טענותיה, לפיהן אין אחראית על אחזקת הכביש המצוי בשטח המוניציפלי שלה, ולא הציגה כל מסמך ממנו אוכל ללמוד, כי המדינה היא האחראית לאחזקת הכביש בו אירעה התאונה. אציין עוד כי אין באמור בהודעה שהוגשה לאחר מועד הדיון כדי לשנות ממסקנתי זו. 25. המסקנה היא, כי תביעת התובעת מתקבלת כנגד העירייה ונדחית כנגד המדינה. ההודעה לצד שלישי ששלחה העירייה אף היא נדחית. 26. העירייה תשלם לתובע סך 13,480₪ (הסכום לאחר ניכוי 20% בגין אשם תורם) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום. כמו כן תשלם העירייה לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪. 27. העירייה תשלם למדינה הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. 28. הסכומים האמורים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כבישרכבנזק לרכב