ליקויים בחבילת נופש

להלן פסק דין בנושא ליקויים בחבילת נופש: בפניי תביעה לפיצוי בשל ליקויים נטענים בחבילת נופש לתורכיה שהזמינו התובעים מהנתבעת- סוכנות נסיעות ממנה רכשו התובעים חבילת נופש. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי נגד צד ג', הספק ממנו היא הזמינה את החבילה. מבוא וטיעוני הצדדים התובעים טוענים כי בשנת 2007 הם ביקשו לבלות את ירח הדבש שלהם בתורכיה ולשם כך הזמינו מהנתבעת חבילת נופש בעלות 600$ לאדם, הכוללת מלון בדרגה של 5 כוכבים. התובעים טוענים טענות רבות, שעיקרן: כשהגיעו למלון בתורכיה, הם קיבלו חדר הנמצא בקומה השישית ללא מעלית. התובעים פנו לנתבעת, אשר ארגנה, החלפה לחדר בקומה השלישית אולם, בחדר החדש היו שתי מיטות נפרדות ולכן הם דרשו מהנתבעת להחליף מלון. נציגת הנתבעת ארגנה עבור התובעים מלון אחר ורכב שיעביר אותם למלון החדש. כשהגיעו למלון החדש, הם נדרשו לשלם 180 יורו, אותם הבטיחה נציגת הנתבעת להשיב להם עם חזרתם ארצה. במלון השני הם קיבלו חדר שהיה באזור שנראה כמו שנמצא עדיין בבניה, המסדרון היה חשוך ומלא במי ביוב עם ריח נורא. בנוסף, הם לא מצאו מה לאכול בחדר האוכל ונאלצו לאכול בחוץ. התובעים תובעים סכום של סכום של 6,300 ₪ + חופשה מתנה. סכום התביעה חושב לפי החזר של 1,200$ ששילמו עבור חבילת הנופש, לפי שער הדולר במועד הרכישה, בתוספת החזר 180 יורו ששילמו ובתוספת החזר הוצאות טלפון בחו"ל בסך 500 ₪. הנתבעת מאשרת כי התובעים הזמינו באמצעותה חבילת נופש בתורכיה אך מכחישה את טענותיהם. לטענת הנתבעת: מדובר באירועים אשר אירעו בשנת 2007 ועל כן היא התקשתה לאתר את החומר הרלוונטי. סוכנת מטעם הנתבעת (להלן: "הסוכנת") קיבלה המלצות על מלונות בתורכיה והציע אותם לתובעים. התובעים בחרו במלון ברמה של 5 כוכבים אשר בו מתארחים רבים מישראל. הנתבעת לא מכירה תלונות לגבי המלון. הנתבעת טוענת שהיא מילאה את תפקידה נאמנה, העבירה לתובעים את הנתונים שקיבלה מצד ג' ואת האפשרויות העומדות בפניהם והם בחרו מלון על פי שיקול דעתם. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בעת שהותם של התובעים בחו"ל היא פעלה ללא לאות כדי לטפל בטענותיהם של התובעים, תוך שהיא מסתמכת על דברי התובעים בלי לבדקם. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה חומר רב ובין השאר מכתב תלונה של התובעים מיום 23.09.07 (להלן: "מכתב התלונה"). הנתבעת הגישה הודעת לצד שלישי בו ביקשה לחייב את צד ג' להשיב לה כל סכום בו תחויב, אם תחויב, בהיותה הספק ממנו רכשה הנתבעת את חבילת הנופש. צד ג' טענה כי הנתבעת הזמינה עבור התובעים חבילת נופש במלון "בלו דרימס" שבתורכיה, מלון המדורג 5 כוכבים תיירותיים, ל- 5 לילות בספטמבר 2007. צד ג' מכחישה את טענות התובעים וטוענת: פרסום המלון כולל בבירור כיתוב כי העלייה לחדרים הוא במדרגות. התובעים הזמינו וקיבלו חדר בהתאם להזמנתם. למרות האמור, בית המלון הגדיל לעשות ומצא עבור התובעים חדר אחר על פי בקשתם. למרות זאת, ביקשו התובעים לעבור למלון אחר. לדרישתם של התובעים היא הזמינה עבורם מקומות במלון חלופי- "גרין ביץ'", המדורג אף הוא 5 כוכבים תיירותיים, אך המציע שירותים ברמה גבוהה יותר מאשר "בלו דרימס". צד ג' מכחישה ליקוי כלשהו במלון "גרין ביץ". לטענתה, היא לא קיבלה טענות כלשהן לגבי איכות המזון במלון. צד ג' טוענת כי היא קיימה את חיוביה במלואם. צד ג' צירפה לכתב הגנתה, בין השאר, העתק דפי תיאור של שני המלונות. דיון בדיון שהתקיים ביום 09.02.11 העידו התובעים והסוכנת. לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש לי, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. להלן אדון בטענות התובעים נגד החדר הראשון שקיבלו במלון הראשון, החדר השני במלון הראשון והמלון השני. התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח את התביעה. במכתב התלונה, טענו התובעים כי יש להם ראיות רבות להוכיח את טענותיהם לגבי שני המלונות. אולם, למרות זאת, התובעים לא הציגו שום ראיה לטענותיהם. בנוסף, גרמו התובעים לנתבעות נזק ראייתי כבד בכך שהשהו את תביעתם למשך 3 שנים. אינני סבור שנציגי הנתבעת מסוגלים לזכור אירועים שאירעו כ- 3 שנים בטרם הוגשה התביעה ואין לדרוש מהם לשמור חומר פרסומי אותו סיפקו ללקוחותיהם למשך תקופה זו. החדר הראשון במלון הראשון - "בלו דרימס": אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים הזמינו חדר במלון "בלו דרימס" וכי מדובר במלון המדורג 5 כוכבים תיירותיים. טענת התובעים היא כי הם שוכנו בחדר בקומה שישית, ללא מעלית. העובדה שבמלון אין מעליות ומספר הקומות שבו, הם חלק ממבנה המלון, דבר שאינו בשליטת הנתבעת או צד ג' (להלן אתייחס לשתיהן ביחד: "הנתבעות"). זה המלון אותו הזמינו התובעים ואלה השירותים שמספק המלון לכל אורחיו. התובעים מודים כי המלון היה בתפוסה מלאה וככל הנראה, יתר אורחיו נשארו בו למרות העדר מעלית. התובעים, בני זוג צעירים וללא מגבלות בריאותיות, סירבו בכל תוקף לעלות לחדרם ללא מעלית, ודרשו החלפת חדר. התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת הסתירה מהם מידע שהיה ברשותה ועל כן, אין מקום לטענות התובעים נגד הנתבעת. אני סבור שעל התובעים היה לבדוק ולברר לגבי המלון שהזמינו בטרם יציאתם מהארץ. לו היו התובעים עורכים בדיקה לגבי המלון, הם היו יודעים על תכונותיו העיקריות והיו יכולים להזמין מקום במלון אחר או לדרוש מהנתבעת שלא ישוכנו בחדר בקומה גבוהה ללא מעלית. מאחר והתובעים קיבלו מהנתבעת את שהזמינו, אני סבור שהתובעים אינם זכאים לפיצוי עבור החדר הראשון שקיבלו. החדר השני במלון הראשון - "בלו דרימס": למרות האמור לעיל, נענתה הנתבעת לדרישת התובעים וסידרה שהמלון יעביר אותם לחדר בקומה השלישית. התובעים מודים כי החלפת החדר בוצעה לאחר כשעה וחצי, דהיינו, מייד על פי דרישתם. גם מהחדר שבקומה השלישית לא היו התובעים שבעי רצון, זאת כיוון שלטענתם, המיטות בו היו נפרדות. התובעים לא הביאו שום ראיה כי הובטח להם חדר עם סוג מסוים של מיטה. התובעים גם לא סיפקו ראיות למיטות שהיו בחדר. לו היו התובעים מציגים תמונות של החדר, מהן ניתן היה ללמוד על רוחב המיטות והאם יש אפשרות להצמידן, ניתן היה להתרשם אם מדובר בפגם יסודי המונע אפשרות שימוש בחדר. על כן, אני קובע שהתובעים לא הוכיחו שלא ניתן היה להתגורר בחדר השני שקיבלו במלון הראשון. לנוכח האמור לעיל, לא מצאתי סיבה המצדיקה את תלונותיהם של התובעים ביחס למלון הראשון ואינני סבור שהייתה עילה מוצדקת מצידם לדרוש העברה למלון אחר. די במסקנתי זו כדי לדחות את תביעתם, למרות זאת, אדון להלן במלון השני. המלון השני - "גרין ביץ'": התובעים דרשו לעבור למלון אחר והנתבעת נענתה לדרישתם והעבירה אותם למלון "גרין ביץ'". אני מקבל את טענת הנתבעות, אשר לא הוכחשה ע"י התובעים, כי מדובר במלון מדורג 5 כוכבים תיירותיים. התובעים לא סיפקו שום ראיה למצבו התחזוקתי של המלון, למרות שבמכתב התלונה טענו שיש להם ראיות רבות. על כן, ולנוכח טענת הנתבעים, אותה אני מקבל, כי מעולם לא קיבלו תלונות על איכותו של מלון "גרין ביץ" ומצבו התחזוקתי, אני דוחה את טענות התובעים בקשר למצבו התחזוקתי של המלון. התובעים טענו כי לא אכלו במלון עקב איכות המזון הירודה. במכתב התלונה, אשר נשלח על ידי התובעים סמוך לחזרתם לארץ, הם טענו כי אכלו במלון אך האוכל לא היה ברמה לה ציפו. על כן, אני דוחה את טענת התובעים כי לא אכלו במלון. התובעים לא צירפו שום ראיה בקשר לאיכות האוכל, כגון תמונות. לנוכח זאת ולנוכח הצהרת הנתבעות, אותה אני מקבל, כי מעולם לא קיבלו תלונה על איכות המזון במלון "גרין ביץ", אני דוחה את טענות התובעים בקשר לאיכות המזון. התביעה להשבת סכום של 180 יורו: התובעים תובעים החזר של 180 יורו אשר, בהתאם לכתב התביעה, שילמו לנהג אשר הוביל אותם למלון השני. במכתב התלונה טענו התובעים טענה שונה לחלוטין מזאת שנטענה בכתב התביעה- במכתב הם דרשו השבת סכום של 170 דולר אשר שילמו למלון עבור החדר, משום שבארץ הם נדרשו לשלם אותו מחיר עבור שני המלונות. במכתב התלונה לא טענו התובעים כי הובטח להם שיושב להם הסכום ששילמו. לנוכח העובדה שבמכתב הדרישה, אשר נכתב בסמוך לאירועים, לא טענו התובעים כי הובטח להם שיושב להם סכום כלשהו, אני דוחה את טענת התובעים כי הובטח להשיב להם סכום של 180 יורו. בנוסף, מאחר שהגעתי למסקנה שלא הייתה הצדקה לדרישת התובעים להעבירם מלון, אינני סבור שעל הנתבעת להשיב להם סכום של 180 יורו או 170 דולר, בין אם שילמו את הסכום לנהג המונית שהסיע אותם למלון השני ובין אם הסכום הוא עבור החדר במלון השני. סיכום הנתבעת סיפקה לתובעים את שרכשו ולא הטעתה אותם. על כן, לא מצאתי שיש לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים. אינני סבור שיש הצדקה לטענות התובעים ואני סבור שהתובעים הרסו לעצמם את ירח הדבש. נראה לי כי לו היו התובעים מתרכזים יותר בלנסות ליהנות מהחופשה ופחות בלחפש ליקויים, הם יכולים היו ליהנות מהחופשה בשני המלונות. לנוכח האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. לנוכח מסקנתי זו, אין צורך לדון בהודעה צד ג'. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. זכות לבקש רשות ערעור תוך 15 יום מהיום. נופשסוכני נסיעות (תביעות)