טרייד אין שואב אבק

להלן פסק דין בנושא טרייד אין שואב אבק: פסק דין 1. התובעים הנם לקוחות של הנתבעת מאז שנת 2001 ובמהלך השנים ביצעו 3 עסקאות "טרייד אין" בקשר לשואב אבק (להלן: "השואב"). בתביעה זו, תובעים התובעים מהנתבעת סכום של 6,888 ₪ בשל מעשה הטעיה ומרמה של הנתבעת, תוך הפעלת שכנועים בשיטת שיווק אגרסיבית כלפי התובעים, תוך הפרת זכויות התובעים לקבל מידע נכון ומדויק ותוך הפרת חוק הגנת הצרכן - כפי שיפורט, בקצרה, להלן: א. ביום 30.11.05 רכשו התובעים מהנתבעת - בעסקת "טרייד אין" שואב אבק בעלות של 5,400 ₪ ועם רכישת השואב ניתנה אחריות למשך 3 שנים (להלן: "עסקת טרייד אין הראשונה"). בחודש נובמבר 2008, פנתה הנתבעת אל התובעים והציעה לחדש את האחריות למשך 3 שנים נוספות ובעקבות הצעה זו, שילמו התובעים סך של 1,980 ₪. ב. הנתבעת, אשר זיהתה אפשרות להפיק רווחים מהתובעים , שכנעה את התובעים- באמצעות נציגי מכירות, אשר הגיעו לבית התובעים - לבצע עסקת טרייד אין נוספת - למרות שזה מקרוב חידשו האחריות - וביום 23.11.08 בוצעה עסקת החלפה במסגרתה מסרו התובעים את השואב הישן (עליו חודשה האחריות הנ"ל) ורכשו שואב חדש תמורת סך של 4,320 ₪, שהיה צריך להשתלם ב-36 תשלומים של 120 ₪ כ"א (להלן: "עסקת טרייד אין השנייה"). גם למכשיר זה סופקה אחריות למשך 3 שנים. ג. בשנת 2009, כשנה לאחר עסקת טרייד אין השנייה, שוב פנו נציגי הנתבעת מיוזמתם אל התובעים - וביניהם מר אבי אברמוביץ'- אשר אבחן, שיש קרע בשקית של השואב ומר אברמוביץ הדגיש, שהאחריות על השואב הסתיימה וחבל לשאת בעלות תיקון ושכנע את התובעים לבצע שוב עסקת טרייד אין בתנאים מיוחדים. התובעים האמינו למר אברמוביץ' שאכן האחריות חלפה והשתכנעו לחתום על עסקת החלפה ולרכוש שואב חדש תמורת החזרת הישן (שנרכש בעסקת טרייד אין השנייה ושהיה בן שנה בלבד) ושולם עבור השואב החדש סך של 4,200 ₪ והובטח שסך זה ישולם בתשלומים של 100 ₪ לחודש בלבד וגבייתם תחל רק בעוד שנה (להלן: "עסקת טרייד אין השלישית"). ד. א) יום לאחר הביקור בו בוצעה עסקת טרייד אין השלישית, בדקו התובעים המסמכים שברשותם וגילו, שהאחריות בגין השואב הקודם לא פגה והגיעו למסקנה, שהם הוטעו בצורה גסה על ידי נציגי הנתבעת. עם הגילוי הנ"ל, יצרו התובעים קשר טלפוני עם נציגי הנתבעת והודיעו על ביטול העסקה, אך הנתבעת יצרה עמם קשר חוזר רק אחרי 4 ימים וסירבה לבטל העסקה. יחד עם זאת, לאחר שהתובעים הבהירו לנתבעת על זכותם לבטל העסקה - הסכימו נציגי הנתבעת לבטל העסקה, אך משכה זמן ובינתיים גבו תשלום עודף מהתובעים - למרות ההסכמה לבטל העסקה. ב) בעקבות ההסכמה לביטול העסקה, הבטיחו נציגי הנתבעת לשלוח לתובעים החזר כספי באמצעות שיק, אך הנתבעת לא קיימה הבטחה זו. משכך, פנו התובעים אל הנתבעת וביקשו לקבל מהם את השואב מעסקת טרייד אין השנייה ולהמשיך לשלם בגינו, אך גם לזאת סירבה הנתבעת בטענה ששואב זה כבר פורק לחלקים. ג) לאור האמור לעיל, מצאו התובעים את עצמם משלמים סך של 133 ₪ לחודש (במקום 100 ₪) עבור השואב החדש וגם סך של 120 ₪ לחודש עבור השואב הקודם, אשר נלקח בפועל על ידי נציגי הנתבעת בעת שבצועה עסקת טרייד אין השלישית. כך הספיקו התובעים כבר לשלם במשך 10 חודשים באמצעות כרטיס האשראי שלהם, המהווים תשלומי כפל: הן עבור עסקת טרייד אין השנייה, שבוצעה ביום 11.12.08 והן עבור עסקת טרייד אין השלישית, שבוצעה ביום 1.12.09. ה. היות והתובעים לא נענו לדרישותיהם להחזר הסכומים, בעקבות ביטול העסקה, פנו הם אל הנתבעת באמצעות עו"ד ודרשו שוב לבטל העסקה ולקבל כספם חזרה.על כן, תובעים התובעים בתביעה זו לחייב הנתבעת לשלם להם את הסך של 6,888 ₪, הכולל בחובו: סך של 1,980 ₪ עבור הרחבת אחריות מיותרת., סך של 1,337.50 עבור 10 תשלומים של 133.75 ₪ לחודש, שנגבו עבור השואב החדש במשך 10 חודשים, סך של 1,200 ₪ , שהם תשלומים של 120 ₪ למשך 10 חודשים עבור תשלומים מיותרים עבור השואב הישן שנלקח על ידי נציגי הנתבעת, סך של 870 ₪ הוצאות עו"ד (סעיפים 17(ד)(ה) לכתב התביעה) וסך של 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש וטרחה. 2. לטענת הנתבעת, בכתב ההגנה, ביצעו התובעים 2 עסקאות טרייד אין ולא שלוש ובין היתר, מעלים הם בכתב ההגנה, את הטענות הבאות: א. בתאריך 18.11.08 רכשו התובעים אחריות לשלש שנים ולא טרייד אין - זאת משום שלשואב נגמרה האחריות. יומיים לאחר מכן, החליטו להחליף את השואב בעסקת טרייד אין למכשיר חדש ובשל כך קוזז הסכום ששילמו - שהוא הפרש המחיר - כך שלא שילמו פעמיים. שלש עשרה חודשים לאחר מכן, החליטו להחליף שוב לשואב חדש תמורת 4,200 ₪ המשולם ב-36 תשלומים. ב. בכל עסקה שביצעו התובעים, קוזזו הסכומים הקודמים ובאופן כזה, שילמו התובעים את המחיר החדש פחות הסכומים הקודמים. ג. בשלב מסוים, הודיעו התובעים שהם רוצים לבטל העסקה האחרונה והנתבעת הסכימה לבטול ובלבד שהנתבעת תבדוק את השואב שברשות התובעים ואם עבדו עמו, יש להפחית ירידת ערך כחוק - אך התובעים סירבו לשלם ומיד לאחר מכן פנו התובעים אל הנתבעת באמצעות עו"ד. 3. עם כל הכבוד לצדדים, נראה לבית המשפט, שתביעה זו כלל לא הייתה צריכה להגיע לבית המשפט, שכן ניתן היה להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט - זאת גם עולה מהתכתבויות בין ב"כ התובעים ובין הנתבעת ונראה, שעם רצון טוב אפשר היה להגיע להסכם - מה עוד שהנתבעת הסכימה, כבר לאחר הפנייה הראשונה של ב"כ התובעים, לבטל את העסקה ואף באו לקראת התובעים, באופן כזה, שנציגי הנתבעת הציעו לבוא לבית התובעים ולקחת משם את השואב החדש ולהחזיר להם את הישן והנתבעת אף הסכימה שלא לגבות הוצאות עבור שירות זה וגם ויתרה על הוצאות הפחת על השימוש - אם נעשה שימוש כזה במכשיר החדש. ובכל זאת, משהגיעו הצדדים לדיון בבית המשפט ולאור העובדות שהתבררו ולאחר עיון בחומר הראיות שבתיק בית המשפט אני מחליט כדלקמן: א. מהאמור בכתב ההגנה עולה, שהנתבעת לא התנגדה להיעתר לבקשת התובעים ולבטל את העסקה, אך היא התנתה את הביטול בבדיקת השואב ולקבוע אם יש לקחת בחשבון ירידת ערך - אם לאו, למרות שלאחר מכן הסכימו לוותר על פריט זה. עוד עולה מהאמור בכתב ההגנה, שהנתבעת הסכימה לבטל העסקה והיה על התובעים לתאם עם הנתבעת את מועד ההגעה והנתבעת אף ציינה שלא תגבה כל סכום מהעסקה האחרונה, אך מי מהתובעים לא תאם מועד ובמקום זאת הגישו התביעה. עוד ציינה הנתבעת, שלא היה צורך כלל בהגשת התביעה, היות וממילא היא הסכימה לבטל העסקה ומה שהיו צריכים התובעים לעשות הוא רק לתאם מועד להחזרת השואב. ב. א) העולה מהעובדות והמסמכים שהוצגו בפני בית המשפט הוא, שאכן ביום 30.11.05 רכשו התובעים לראשונה שואב ושילמו בעדו 5,400 ₪ ועם הרכישה ניתנה להם אחריות למשך 3 שנים. ב) ביום 18.11.08 חודשה האחריות למשך 3 שנים, קרי מיום 18.11.08 ועד 18.11.11 ועבור חידוש זה התחייבו התובעים לשלם סך של 1,980 ₪ ב- 6 תשלומים חודשיים. מעניין לציין, שהנתבעת משתמשת באותו טופס המתקרא "הסכם רכישה +קבלה" הן לצורכי רכישה, הן לצרכי חידוש אחריות והן לצרכי מכירת חבילת שקיות (ראה נספחים א' ה', י', יא' אשר צורפו לכתב התביעה וכן לכתב ההגנה). ג) מהסכם רכישה מס' 42439 מיום 20.11.08 עולה, שהתובעים שוב רכשו שואב בסכום 4,320 ₪ ב-36 תשלומים של 120 ₪ כ"א. בסיפא לטופס כתוב טרייד אין מכשיר דימונד למכשיר סנטרייב ללא הפרש מחיר + 3 שנים אחריות (נספח ה'). ד) על ידי שכנועי נציגי הנתבעת, רכשו התובעים ביום 1.12.09 שואב חדש תמורת החזרת השואב הישן והתחייבו לשלם 4,200 ₪ במשך 36 תשלומים של 117 ₪ בערך כ"א. הפעם ניתנה לתובעים תעודת אחריות למשך 5 שנים. (ראה נספחים י' - יד' שצורפו לכתב התביעה) ג. אני מקבל את טענת התובעים כי האחריות שחודשה ביום 18.11.08 הייתה עדיין בתוקף, עת הוצע להם לבצע טרייד אין לשואב חדש ביום 20.11.08 ובעצם, לא נראה סביר שמחד גיסא, תקבל הנתבעת סכום כסף עבור חידוש האחריות ומאידך גיסא, בעוד האחריות בתוקף, או יותר נכון לומר, זמן מועט לאחר חידוש האחריות, כבר להציע לתובעים לרכוש שואב חדש. מכל מקום, התנהלות זאת, נראית לא תקינה ואני מקבל את טענת התובעים, שאין להוציא מכלל אפשרות, שאם היו בודקים - בטרם עריכת הסכם חדש ביום 20.11.08 לרכישת שואב חדש- את תוקף האחריות - לא היו רוכשים שואב חדש. לעניין זה אפשר גם לומר אחרת, שאם היה בדעת התובעים לרכוש ביום 20.11.08 שואב חדש - מה טעם היה לחדש האחריות לשואב הישן? ד. אני מקבל את טענת התובעים, שהתנהלות זו של הנתבעת אשר גרמה לתובעים לשלם עבור אחריות על שואב שלא היה כבר בידם ועבור שואב חדש - בעת ובעונה אחת- גרמה לתובעים לשלם תשלומים כפולים - ללא כל הצדקה- והנתבעת הייתה חייבת לקחת זאת בחשבון ולהשיב לתובעים או לזכות את התובעים באותם סכומים ששילמו ביתר. ה. אם לא די בכך, הרי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה וגם לכתב ההגנה, שלמרות שהתובעים כבר רכשו ביום 20.11.08 שואב חדש בטרייד אין, מה טעם היה להציע להם שוב ביום 1.12.09 לבצע שוב טרייד אין ולרכוש שואב חדש? אין להבין דרך התנהלות זאת ומה צורך היה לתובעים לעשות טרייד אין בסמיכות תאריכים, כאשר יכלו בהחלט להסתפק בחידוש האחריות, משום שממילא היו מקבלים שירותי תיקון - אם היה צורך בכך- במסגרת האחריות. ו. א) משנוצר מצב, בו גילו התובעים, שבעצם חויבו בתשלומים כפולים, פנו הם הן בעצמם והן באמצעות בא כוחם אל הנתבעת על מנת להעמידה על אופן גביית התשלומים וביקשו לבטל העסקה. באותו מכתב ששלח ב"כ התובעים אל הנתבעת, הופנה תשומת לבם לכך, שבמשך 3 חודשים חויב כרטיס הויזה שלהם בתשלום הן עבור השואב הישן והן עבור החדש (ראה מכתב ב"כ התובעים מיום 3.3.10). ב) בתשובה שנשלחה ביום 14.3.10 על ידי הנתבעת, הסכימה הנתבעת לבטל העסקה ואכן ביקשו להגיע לבית התובעים ולהחזיר את השואב הישן שלהם ולקבל השואב החדש ולבטל את כל התשלומים בגין העסקה האחרונה ואני מקבל את טענת הנתבעת, שההסכמה לא יצאה אל הפועל ולא הוכח שהיא לא יצאה אל הפועל בשל סיבה התלויה בנתבעת. הנתבעת גם החליטה שלא לגבות דמי פיחות ערכו של המוצר שנפתח מאריזתו ונעשה בו שימוש ובסופו של אותו מכתב, ביקשה הנתבעת, שהתובעים יתאמו מועד עם מחלקת השירות של הנתבעת על מנת שנציג הנתבעת יגיע למטרת ביטול העסקה - כאמור (ראה נספח יח' שצורף לכתב התביעה). ג) ב"כ התובעים השיב ביום 18.4.10 על הצעת הנתבעת ובתשובה זו, קבל ב"כ התובעים על כך, שהנתבעת התעלמה מהבקשה להחזיר את השואב הישן ולקחת את החדש וכן התעלמה מהבקשה להשיב להם ההוצאות שנבעו מתשלומים כפולים - כאמור לעיל. עוד הוסיף ב"כ התובעים וכתב: "בחרתם להתעלם מהנדרש מכם והצעתם הצעה שאינה מציאותית ומזיקה למרשי. כאשר מרשי ביקשו מיד לאחר ההודעה על ביטול עסקת השדרוג כי יושב להם המכשיר הישן, הם נענו כי זה לא קיים יותר וכי הוא פורק. כעת באופן תמוה, אתם מציעים את המכשיר הישן. כעת לא ברור, האם האמת רחוקה מגרסתכם הראשונה, או מהצעתכם הנוכחית. בכל מקרה, מרשי כבר אינם נותנים בכם אמון" (ראה מכתב התשובה שסומן יט' בכתב התביעה). בסופו של אותו מכתב, עדיין ניתנה לנתבעת הזדמנות אחרונה להיענות לדרישת התובעים, כפי שדרישה זו באה לידי ביטוי במכתבו הקודם. ד) גם למכתב זה חזרה וענתה הנתבעת ביום 21.4.10, שלמרות שעליה לגבות 5% עבור פיחות ערך המוצר שהם מקבלים חזרה - הם לא עושים ובנוסף לכך, הנתבעת התחייבה להגיע למקום מגוריהם של התובעים ולקבל את השואב ולא חייבו את התובעים להגיע עם השואב אל בית עסקה של הנתבעת ועובדות אלו כשלעצמן חסכו הוצאות מהתובעים. הנתבעת חזרה שוב על בקשתה, שהתובעים יתאמו מועד להגעה ולקיחת השואב למטרת ביטול העסקה על ידי החזרת השואב החדש וקבלת הישן בתמורתו (נספח כ' לכתב התביעה). ה) גם המכתב הנ"ל לא סיים את ההסכמות בין הצדדים, שכן ביום 23.5.10 שוב שלח ב"כ התובעים מכתב אל הנתבעת ושוב בא בטרוניה על התעלמות הנתבעת מהדרישה, כפי שבאה לידי ביטוי במכתב הראשון, אך גם הוסיף, שלפנים משורת הדין ומבלי לפגוע בטענות ו/או בזכויות העומדות לתובעים, יסכימו התובעים, שהמכשיר החדש יישאר ברשותם ויוחזרו להם ההוצאות המשפטיות בסך של 500 ₪ בתוספת מע"מ וכן כל התשלומים הכפולים שנגבו במקביל לעסקה החדשה וכן ביקשו הנחה משמעותית על העסקה האחרונה (נספח כא' לכתב התביעה). 4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בסעיף 3 לעיל, אני מחליט כדלקמן: א. לבטל את העסקה האחרונה, שבוצעה ביום 1.12.09 - זאת כפי שגם הסכימה הנתבעת (ראה סעיפים 6, 7 , 8 לכתב ההגנה). ביטול העסקה ייעשה באופן כזה: שאני מחייב את הנתבעת לקחת מדירת התובעים את השואב החדש ובמקומו תחזיר הנתבעת לתובעים את השואב הקודם, שנרכש בשנת 2008 ושעבורו שילמו התובעים עבור חידוש האחריות. לקיחת השואב והחזרתו ייעשה תוך 10 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעת והלקיחה וההחזרה יבוצעו על חשבון הנתבעת וייעשה בתיאום של מועד מוסכם. ב. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 2,207 ₪, הכולל סך של 1,337 ₪ - החזר הסכום שנגבה מהם עבור המכשיר החדש - אותו יחזירו התובעים לידי הנתבעת וכן סך של 870 ₪ הוצאות ההתכתבויות עם הנתבעת - כאשר הסכום של 2,207 ₪ ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 19.9.10- ועד התשלום בפועל. ג. מאחר והנתבעת תחזיר לתובעים את השואב הקודם והיות ועדיין תחול עליו האחריות שבגינה שילמו התובעים - אין מקום לחייב את הנתבעת להשיב לתובעים את הסך של 1,980 ₪, שכן כאמור, האחריות תהא בתוקף למשך 3 שנים מיום חידושה. אם בתוך הסכום של 2,207 ₪ הנ"ל כלולים תשלומים שנגבו עבור האחריות עליה היה על התובעים לשלם 1,980 ₪ - אזי יקוזזו תשלומים אלה מהסך הכולל של 2,207 ₪, משום שאם האחריות חלה - על התובעים לשלם את מלוא הסכום של 1,980 ₪. כמו כן, אין מקום לחייב את הנתבעת להשיב לתובעים את הסך של 1,200 ₪ ששילמו בעד השואב הישן, משום ששואב זה יוחזר לתובעים, כאשר עדיין חלה עליו האחריות הנ"ל. אם לא תהא לנתבעת האפשרות להשיב לתובעים את השואב הקודם- רק אז יהיה על הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 1,200 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. (האמור בסעיף זה בא להשלים ולהבהיר את שנקבע בסעיף 4 א לעיל) ד. אין לי ספק, שהתנהלות הנתבעת בנדון דנן, על ידי הצעות הטרייד אין הרבים, שבחלק מהם כלל לא היה מקום להציע - כפי שנאמר לעיל- גרמה לתובעים עוגמת נפש, בזבוז זמן וטרחה ובגין כך על הנתבעת לפצות את התובעים ובעניין זה אני קובע את סכום הפיצוי, כולל הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ כסכום סביר ומידתי התואם את הנסיבות - וסכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסכום הנ"ל - אין צו להוצאות.מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)