להלן פסק דין בנושא טעות במודעת פרסום בעיתון: פסק דין התובע הינו מפעילה של חנות למכירת משקאות באשקלון ומי שהתקשר עם הנתבעת לקבלת שירותי פרסום במקומון המופץ על ידה באזור אשקלון ושמו "זמן דרום". אין חולק כי ההתקשרות בין הצדדים מוצאת ביטויה בהסכם הזמנה מיום 20.4.09 אשר צורף כנספח א' לכתב ההגנה. ראוי לציין כי התובע מצידו לא צירף לתביעתו הסכם זה ונראה כי לא לחינם. תביעתו של התובע נעוצה באי שביעות רצונו מהשירות שקיבל בסופו של דבר ולטענתו בעל כורחו ובניגוד להנחיותיו. הפרסום כפי שנעשה נושא לטענתו טעויות רשלניות בכל הנוגע למחירי המשקאות הרלוונטיים כמשתקף מהפירוט שניתן בסעיף 11 לתביעתו ומהשוואת המודעה שפורסמה בפועל (נספח א' לכתב התביעה) לעומת הסקיצה שערך התובע בעניין זה (ראה נספח ב' לכתב ההגנה). במצב דברים זה טוען התובע כי מצא עצמו נאלץ להתמודד עם קהל הלקוחות אשר נתלה במודעה השגויה כפי שפורסמה וביקש לרכוש מוצרים בהתאם לנקוב בה. התובע מצא עצמו מסביר כי נפלה טעות והגם שכך, מותקף כבעל עסק שאינו הגון המטעה את לקוחותיו. שמו הטוב של העסק נפגע לטענת התובע ובשל כך תובע הוא מאת הנתבעת פיצוי בסך של 30,100 ₪. בדיון היום העידו התובע מחד והגב' ג'נט אופק - סוכנת הנתבעת מאידך, אשר היא שבאה בדברים עם התובע בעניין הנדון. בסופו של דבר ועל פי העדות של הגב' אופק בפני נמצא כי הנתבעת איננה חולקת על כך שישנה אי התאמה בין הסקיצה - נספח ב' הנ"ל לבין המודעה כפי שפורסמה בפועל - נספח א' הנ"ל. עם זאת ועדיין, עמדת הנתבעת בכתב הגנתה הינה כי התובע לא טרח להבהיר מבעוד מועד כי נפלה טעות במחירים הנקובים במודעה שהוצגה לאישורו ומכל מקום טוענת הנתבעת כי על פי הוראת סעיף 3 לכתב ההזמנה מנוע התובע מלקבל פיצוי כספי והסעד היחיד שהינו זכאי לו הינו פרסום מתקן כמפורט בסעיף האמור. אקדים ואציין כי בית המשפט הקדיש זמן הן היום והן באמצעות גישור אליו הופנו הצדדים בנסיון להביא את הצדדים להסכמה עניינית, אולם בסופו של דבר מסרב התובע למוצע לו. תוכן ההצעות לא הובא בפני כמתבקש, אולם ובנסיבות העניין אין אלא להצטער על כי לא עלה בידי הצדדים בנסיבות אלה לגבש הסכמה ראויה. לגופם של דברים: מחלוקת עובדתית ישנה בכל הנוגע להשתלשלות הדברים עד לפרסום המודעה. אין מחלוקת כי הגב' אופק העבירה לתובע פעמיים את נוסח המודעה שהוכנה לאישורו וכי התובע לא נתן הסכמתו לנוסח זה. ראוי לציין כי ההתקשרות נעשה ביום 20.4.09 בעוד שהפרסום המיועד נדרש ליום 24.4.09, כך שלוח הזמנים שעמד בפני הצדדים דחוק היה למדי וחייב יש לציין מאמץ כן מצד שניהם לקדם את קיום תנאי ההתקשרות ופרסום המודעה. עם זאת, הגב' אופק איננה מאשרת עדותו של התובע לפיה ציין מפורשות כי נפלה טעות במחירים המפורסמים. לדבריה התובע הביע מורת רוחו תוך שהוא מטיח האשמות מעליבות בה ומביע את כעסו ללא שטרח להבהיר כי טעות נפלה במחירים המצוינים בנוסח שהוגש לאישורו. יושם לב כי התובע בעדותו שלו מודה כי הביע את כעסו ומתרשמת אנוכי באשר לאמינות דבריה של הגב' אופק בעניין זה כשעל פי הבהרתה ועדותה התייחס התובע אך להיבט הגרפי בציינו ובאופן כללי כי אינו שבע רצון מהעיצוב. אין ספק כי היה מקום לצפות שהתובע יקדים ויציין בראש ובראשונה את הטעות שנפלה בכל הנוגע למחירים הנקובים במודעה, דבר שלא נעשה לטענתה. חיזוק נוסף להתרשמותי באשר להתנהלותו של התובע מוצאת אני בעדותו לפיה בנסיבות אלה בחר לפנות לעיתון אחר - עיתון סטאר ובשעה 00:30 בלילה אישר פרסום אשר הוצע לו בעיתון זה. עובדה זו אינה מתיישבת עם הצהרתו של התובע בעדותו לפיה כעס והבהיר לגב' אופק שאינו עובד בשעות כאלה זאת בעקבות פנייתה שנית לקבלת אישורו בשעה 21:30. נראה כי המשיב בכעסו בחר שלא להתמודד עם המצב הקיים ותחת זאת להשקיע מאמץ בפניה לעיתון אחר ובהשקעת זמן בכך הגם שהדבר הצריך פועלו סמוך לאחר שעת חצות. גב' אופק אף העידה כי ובנוכחותה נשלחה הודעת SMS לתובע על מנת שיתכבד ויבוא בדברים עם הנתבעת ויאמר דברו ככל שהשגות נוספות לו וזאת בדוחק הזמן. עדותה זו של הגב' אופק אף היא היתה מהימנה בעיני והגיון הדברים מחייב כי התובע יזדעק וישיב לפניה זו תחת פנייתו לעיתון האחר תוך התעלמות מחוסר הודאות שהותיר אצל הנתבעת. נראה כי בשלב זה התובע גמר אומר שלא ליישם את התקשרותו עם הנתבעת. בית המשפט אינו שולל רצונו זה של התובע אשר ניתן להבינו על רקע אי שביעות רצונו מתפקודה של הנתבעת. עם זאת ועדיין נראה כי היה מקום להמנע מהותרת מצב הדברים באופן כה עמום ובפרט באין חולק באשר לחשיבות סיום עריכת העיתון בזמן. עוד מוצאת אני מקום לציין בכל הנוגע להשתדלותה של הנתבעת להניח דעתו של התובע כי הגב' אופק העידה כי על פי בקשת התובע שיתפה פעולה והעבירה לעיתון סטאר את התמונות הרלוונטיות כפי שנערכו אצל הנתבעת וזאת מתוך הבנה כי יועבר לה נוסח מתוקן ככל הנראה, דבר שלא נעשה וזאת על פי הנחיית התובע על פי הנאמר לה. בסופו של דבר, וכאמור משלא הודיע התובע דבר, בחרה הנתבעת לפרסם את המודעה בנוסח האחרון שהוכן על ידה. כאן המקום לציין כי ספק אם היה מקום לעשות כן שכן התובע הבהיר מפורשות כי אינו שבע רצון מהמודעה והגב' אופק אף ציינה כאמור כי הבהיר כוונתו לשלוח נוסח מתוקן שיוכן על ידי עיתון סטאר. אינני מכרעת בעניין זה שכן אין הכרח בכך, אולם אין הדבר נקי מספקות בשים לב לכך שהנתבעת על פי הצהרת הגב' אופק לא היתה ערה לטעות שנפלה במחירים כפי שצויינו בנוסח האחרון שהוכן ונראה כי על רקע זאת לא היתה ערה לקושי הטמון בפרסום בכל זאת של נוסח שלהבנתה אך לוקה בהיבט הגרפי מבחינת התובע. מכל מקום ובעדותה כפי שניתנה בפני מתקבל הרושם כי הגב' אופק הודתה באשר לטעות שנפלה והתנצלה באשר לטעות זו אשר הביאה אותה אף לשערת רגשות נוכח תגובתו של התובע והיותה חדשה בתפקידה שלה. אף הנתבעת לא התנערה ממציאות זו ובשל כך הפנתה כמו גם עתה להוראת סעיף 3 לכתב ההזמנה אשר מגבילה מפורשות את הסעד לו זכאי התובע במציאות כגון דא. על פי המבואר הוצע אף לתובע פיצוי ולפנים משורת הדין בשים לב לסעיף בו נאחזת הנתבעת, אולם התובע בשלו וכפי שהבהיר היום, עומד הוא על כך שיתבע עלבונו. הגם שבית המשפט הסב תשומת לב התובע לטענה המשפטית שמעוררת הנתבעת בהיתלותה בסעיף 3 לכתב ההזמנה, הרי שבפועל לא היתה בפיו של התובע כל תשובה עניינית ורלוונטית אשר תצדיק התעלמותו של בית המשפט מהוראת סעיף זה. די בכך על מנת להצדיק דחיית התביעה ואף על פי כן מצאתי מקום להוסיף ולציין: אף אם תאמר כי חרף הסעיף האמור יש מקום לבחון פיצוי כספי כנתבע, הרי שבנסיבות העניין נמצאת תביעתו של התובע עדיין לוקה בחסר וזאת כמבואר להלן. הגב' אופק העידה כי משנוכחה הנתבעת בטעותה הציעה מיידית לתובע תיקון בדמות פרסום מתקן שיערך תוך ימים ספורים בעיתון החג שעתיד היה להתפרסם. על פי עדותה הטעות שנפלה נפלה בעיתון סוף השבוע, בעוד הפרסום העתידי המתקן אמור היה להמצא בעתון המפורסם כבר ביום שני שלאחר מכן. אין ספק כי מציאות כאמור יכולה היתה לסייע בידי התובע ואף היתה מחוייבת המציאות מבחינתו הוא על מנת להקטין את נזקו הנטען. יצויין כי התובע לא הכחיש בהמשך לעדותה של הגב' אופק ולא ביקש להכחיש אמירה זו כמו גם דברים נוספים שציינה בדבריה לעניין גילוי כוונותיו של התובע להגיש תביעתו ועדותה שהיתה מהימנה כאמור לא נסתרה. מעדותה של הגב' אופק נראה כי התובע בזעמו גמר אומר להפרע מאת הנתבעת תוך שהוא מתעלם הן מתוכנה של ההזמנה והן מהתנצלותה של הגב' אופק ומגילוי כוונות הנתבעת לסייע בידו ולפצותו. אפנה בעניין זה לדבריה של הגב' אופק עמ' 3 סיפא ובעמ' 4 רישא לפרוטוקול הדיון. נימוק נוסף ואחרון לדחיית תביעה זו נעוץ באי הוכחת הנזק הנטען. התובע הסתפק בציון הסכום המקסימאלי הנתון לסמכות בית משפט זה, זאת ללא כל הבהרה או פירוט שיהוו תשתית ראויה שתניח דעתו של בית המשפט כי אכן יש מקום לפסוק שיעור זה או גם חלקו. בית המשפט אינו אמור לפסוק יש מאין ולהסתפק בהצהרת התובע באשר לסך הראוי ועל התובע מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באשר להיותו של הסך הנתבע הולם וראוי את נסיבות העניין. התובע הסתפק באמירה כללית לפיה לקוחות הטיחו בו דברים קשים וזאת בנוכחות בני משפחה ועובדים ולאורך כל השבוע. לא רק שהתובע לא פירט היקף הפניות בעניין זה, אלא שלא הובאו מבני המשפחה והעובדים כעדים רלוונטיים להמחשת הדברים ופריסת תמונה מלאה וממשית יותר בפני בית המשפט. בית המשפט נכון להניח כי פרסום זה גרר אחריו פניות בלתי נעימות מצד לקוחות כנטען, אולם לא הרי פניה או שתיים כהרי עשרות ומאות פניות ולא הרי פנייתו של לקוח קבוע אשר התובע מתוך הכרותו יכול לפייסו ולהניח דעתו כהרי פנייתו של לקוח אשר הגיע במיוחד לצורך רכישת המוצרים במחירם המוזל כפי שפורסם. בפני בית המשפט אין כל עדות באשר לטיבו של העסק, שמו הטוב, משך קיומו ומידת הפגיעה למעשה בעסק זה בעקבות נסיבות העניין. סיכומם של דברים, אינני סבורה כי הנתבעת פעלה בזדון על מנת להסב נזק לתובע כפי שהעיד ועל פניו אין כל הגיון בדבר משלנתבעת עניין ברור להמשיך לעבוד אל מול בעלי עסקים מקומיים. תקלות יכול ותתרחשנה ויש אך לוודא כי יעשה מאמץ למנוע את אלו וכאשר התרחשו, כי יעשה מאמץ להקטין כמידת האפשר את הנזק הכרוך באלו. בענייננו אנו אין אלא להצטער על כי התובע גמר אומר להוביל סכסוך זה להליך משפטי ולהמנע מסיומו ומסיועו לו עצמו על ידי פרסום נוסף בסמוך לפרסום השגוי וכמוצע. על זאת נאמר מודה ועוזב ירוחם, אולם לא כך לשיטת התובע לדאבוני. נוכח האמור והגם שהנתבעת נמצאה בסופו של דבר מודה בטעות שנפלה הרי שאין מקום לתביעה ובוודאי שלא כהיקפה והיא נדחית בזאת. שוקלת הייתי לחייב את התובע בתשלום הוצאות אולם ומשהסתבר כי אכן טעות נפלה, נמנעת אנוכי מעשות כן. ערעור על פסק דין זה הינו בבקשת רשות כדין בפני בית המשפט המחוזי . מודעהפרסוםעיתונות