חיוב יתר חשמל ומים בדירה שכורה

לטענת השוכרת, נקבע בהסכם, שתשלומים עבור שימוש במים וחשמל ישולמו על פי צריכה, אך בעניין זה טענה השוכרת כי המשכירים חייבו אותה בתשלומי יתר, יוצאים מגדר הרגיל. להלן פסק דין בנושא חיוב יתר חשמל ומים בדירה שכורה: פסק דין 1.         בין התובעת ובין הנתבעים נחתם הסכם שכירות, לפיו שכרה התובעת יחידת דיור אשר בבעלות הנתבעים - יחידה הנמצאת במבנה משותף שבו מתגוררים גם הנתבעים. תקופת השכירות החלה ב-1.7.09 ונסתיימה ב-1.7.10. דמי השכירות נקבעו לסך של 2,200 ₪ לחודש. לתובעת ניתנה זכות האופציה להאריך את תקופת השכירות על פי התנאים שנקבעו בהסכם. לטענת התובעת, נקבע בהסכם, שתשלומים עבור שימוש במים וחשמל ישולמו על פי צריכה, אך בעניין זה מוסיפה התובעת וטוענת, שהנתבעים חייבו אותה בתשלומי יתר, יוצאים מגדר הרגיל. עוד מלינה התובעת נגד הנתבעים ומעלה נגדם את הטענות הבאות - טענות אשר היוו, למעשה את עילת התביעה, בגינה הוגשה תביעה זו בה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה את הסך של 7,850 ₪ - הכל כמפורט להלן: א.         א)         הנתבעים דאגו לחבר את דוד החשמל לשעון המדידה של התובעת ובכך נאלצה התובעת לשלם בגין צריכה גבוהה של חשמל, כאשר בפועל חלק ניכר מהצריכה היה צריך להשתלם על ידי הנתבעים. ביום 6.8.10 הוזמן מר איציק גואטה, שהינו חשמלאי מוסמך (להלן: "החשמלאי") ובדק את חיבורי החשמל והתברר, שחיבורי דוד החשמל השייך לנתבעים מחובר לשעות המדידה של התובעת וגם לא שלל אפשרות שגם חיבורי המזגן "בטעות" בעבר חוברו לשעון המדידה של התובעת. ב)         ביום 9.8.10 שלחה התובעת לנתבעים מכתב דרישה לזכות את התובעת בסך של 100 ₪ לכל חודש שבו חובר דוד החשמל, כאמור,אך הנתבעים לא נענו לדרישה זו, בטענה, שניתן לקזז סכום זה מהשימוש שעושה התובעת במים וחשמל למכונת הכביסה.   ב.          במהלך תקופת השכירות עמדה התובעת בכל התשלומים שחלו עליה, למעט תשלום חשמל אחרון לחודשים יולי-אוגוסט 2010- זאת בשל אי הצגת פירוט מצד הנתבעים, כפי שביקשה התובעת.   ג.       בגין השימוש בחשמל על ידי הנתבעים, מבקשת התובעת לחייב אותם לשלם לה סך של 1,950 ₪ על פי החישוב הבא: מיום תחילת ההסכם ועד יום הגשת התביעה חלפו כ-13 חודשים לפי 50 אג' לקוט"ש במשך שעתיים ביום ובימים קרים 4 שעות ביום - הממוצע החודשי- שנתי הוא כ-300 קוט"ש לחודש ובעלות כוללת של כ-150 ₪ לחודש. (150X13 חודשים = 1,950 ₪.) עוד מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בסך של 200 ₪ - סכום ששילמה לחשמלאי ובסך של 700 ₪ עבור הוצאות משפטיות ובנוסף לכך, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בסכום של 5,000 ₪ עבור עוגמת נפש ממשית.   2.       הנתבעים הגישו כתב הגנה, בו מעלים הם, בין היתר, הטענות הבאות:   א.        במשך תקופת השכירות לא התגלעו חילוקי דעות מהותיים, עד חודש יולי 2010 עת פנתה התובעת אל הנתבע בבקשה לבדוק את מונה החשמל המחובר לדירתה. ביום 6.8.10 הוזמן חשמלאי והוא אישר, שחיבור החשמל לדוד השמש המשרת את בית הנתבעים ואת בית התובעת מחובר למונה המשנה של דירת התובעת. קביעה זו הפתיעה את הנתבעים, שכן חיבור זה נעשה על ידי חשמלאי מוסמך לפני כ-7 שנים מבלי שהדבר יובא לידיעת הנתבעים. ב.       א) הנתבעים לא עשו כל ניסיון לגנוב חשמל ממונה המשנה, מה גם שדוד השמש המשרת את שתי הדירות, כמעט לא זקוק לחימום חשמלי, למעט ימים בודדים בחודשי החורף. החשמלאי שבדק את חיבורי המונה, התבקש מיידית להעביר את חיבור מונה החשמל אליו מחובר דוד השמש למונה של הנתבעים ובמעמד זה, הודיעו הנתבעים לתובעת, שעם בו החורף חשבון דוד השמש ישולם על ידי הנתבעים והיא תוכל להמשיך ולהשתמש בשרותיו על חשבון הנתבעים. ב)         תמוהה תביעת התובעת, על דרישותיה להחזר של שעתיים ביום קיץ וארבע שעות ביום חורף, שכן התובעת משתמשת באופן רציף בחדר הכביסה של הנתבעים וחשבון החשמל והמים של חדר הכביסה משולם על ידי הנתבעים בלבד.   3.          א.         התובעת טוענת בתביעה זו, שנגרם לה נזק כספי כתוצאה מגניבת חשמל על ידי הנתבעים, היות והוברר לה שהנתבעים השתמשו בחשמל על חשבונה לצורך הפעלת דוד השמש והמזגן. מהעובדות שהובאו על ידי כ"א מהצדדים בכתבי הטענות עולה, שלא רק השימוש בחשמל הוא הגורם להגשת תביעה זו, אלא שלכל אחד יש טענות על התנהגות האחד כלפי השני, כאשר התובעת מייחסת לנתבעת שימוש בקללות, איומים וגידופים כלפיה, אך גם הנתבעים מלינים כלפי התובעת, שגם היא השתמשה בלשון איומים, הקנטות והשפלות. לכן, עולה מהעובדות שבתקופה מסוימת מתקופת השכירות לא שרר השלום בין הצדדים.   ב. א) להוכחת טענותיה של התובעת על הסכום הנתבע על ידה בגין השימוש שעשו הנתבעים בחשמל על חשבונה, הגישה התובעת שני מסמכים: אחד הוא המסמך שנכתב ביום 23.8.10 על ידי החשמלאי אשר ביקר במקום ביום 6.8.10 והמסמך השני, הוא המסמך ת/1, שהינו כרטיס רישום אותו ערכה התובעת עם חישובים בלתי ברורים על השימוש בחשמל. רישום זה, בכרטיס ת/1, אין בו כדי להוכיח מאומה מהנטען על ידי התובעת ואין בו כדי להסביר מה שימוש רגיל שהיא עושה בחשמל ומה שימוש עשו הנתבעים על חשבונה, כביכול. התובעת לא הציגה אף חשבון חשמל אותו שילמה בפועל במשך 13 חודשי שכירות, על מנת להציג לבית המשפט ראיה מוסמכת כלשהי על הבדלי השימוש בכל חודשי השימוש. ב)         גם בכתב התביעה ציינה התובעת את כמות הקוט"ש ואת הסכומים כסכומי בערך, שכן ליד כל מספר הוסיפה התובעת את האות "כ" - דבר המצביע על כך שאין התובעת יודעת באמת כיצד לעשות ההפרדה בין השימוש שלה ובין השימוש שעשו הנתבעים. כמו כן, עלי לציין כי במכתב מיום 9.8.10 שנשלח בשמה של התובעת, באמצעות בא כוחה, לא נקבה כלל באותם סכומים המופיעים בכתב התביעה והסתפקה בפיצוי כללי של 1,500 ₪ בעוד שבתביעה זו תובעת התובעת סכום של 7,850 ₪. ג.           עם זאת, אני מקבל את טענת התובעת, שהיא אכן שילמה לחשמלאי סכום של 200 ₪ ולאור העובדה שהנתבעים מאשרים, שאכן החשמלאי ביקר בהסכמת הנתבעים, אני קובע שעל הנתבעים להשיב לתובעת את הסך של 200 ₪. התובעת לא הוכיחה את ההוצאות המשפטיות הנתבעות על ידה בסך של 700 ₪ ולא הוכיחה את יתרת סכום התביעה. ד. א)         התובעת מציינת בכתב התביעה, שבהסכם השכירות נקבע, שהתשלומים עבור השימוש במים וחשמל ישולמו על פי הצריכה. (ראה סעיף 2 לכתב התביעה). לא מצאתי בהסכם השכירות שצורף לתביעה סעיף הקובע כך, אלא סעיף 16 ב' להסכם קובע:" מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, יחולו וישולמו על ידי השוכרים במשך תקופת השכירות, תשלומי ארנונה, צריכת מים, חשמל וטלפון, תשלומים בגין הוצאות שוטפות וקבועות להחזקת המושכר". התובעת לא הוכיחה באמצעות חשבוניות חשמל את השוני בין התשלום לפני ביקור החשמלאי - 6.8.10 - ובין התשלום ששולם בפועל אחרי ביקורו של החשמלאי. ב)          לעניין זה, טוענת התובעת, שהיא לא מקבלת חשבון משלה ועוד טוענת התובעת: " אני התחלתי בתמימות גדולה ונכנסתי בתמימות גדולה לדירה הזו. לאחר מכן הובהר לי על שעוני חשמל משותפים, שעון מים משותף, בזמן שחתמנו חתימת החוזה אז התגלה לי שהשעונים משותפים" (ראה בעמ' 1 סיפא ובעמ' 2 רישא לפ'). לטענות אלו של התובעת עלי להשיב לה בשניים אלה: ראשית , גם אם היא לא מקבלת חשבונות חשמל במישרין, לא הייתה בעיה לקבל אישור על התשלומים בפועל ששילמה בעד חודשי השימוש בחשמל. שנית , בחתימת החוזה אין שאלה של תמימות, שכן התובעת ידעה על מה היא חותמת ומכל מקום כך משתמע מדבריה, שבזמן חתימת החוזה היא ידעה ששעון החשמל והמים משותפים ולכן, היה על התובעת לעמוד על המשמר ולבדוק מיום חתימת ההסכם את סכומי החשבונות, את ההבדלים בסכומים וכל כיוצא באלה ואם לא עשתה כן ואם היא סברה שבמשך כל התקופה היא שילמה חשמל גם עבור הנתבעים - היה על התובעת להוכיח טענות אלו ובפועל לא הוכיחה התובעת במסמך כלשהו את ההבדלים בין התשלומים השונים ששילמה במהלך תקופת השכירות. ג)    כשם שהתובעת טוענת, שהנתבעים עשו שימוש בחשמל על חשבונה, כך טוענים הנתבעים שהתובעת עשתה שימוש בחשמל על חשבון הנתבעים בעת שהיא עשתה שימוש במכונת הכביסה. עוד מציין התובע, כי מאז ביקר החשמלאי שעון החשמל של השימוש בדוד ובמכונת הכביסה עובד על חשבון הנתבעים. (ראה עדות הנתבע בעמ' 2 לפ'). התובעת מאשרת את טענת התובע, שאכן היא מכבסת במכונת כביסה והחשמל על חשבון התובע. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 22- 23). טענת התובעת, שעצם העובדה, שמיום 6.8.10 משלם הנתבע את חשבונות החשמל לא תורם לה מאומה, אינה מקובלת עלי. אם טענת התובעת, שהיא קודם לכן שילמה גם עבור השימוש שעשו הנתבעים בחשמל, הרי שמאז 6.8.10 ועד לפינוי הדירה על ידי התובעת, משלמים הנתבעים חשבונות החשמל עבור התובעת . (ראה דברי התובעת בעמ' 2 לפ',ש' 24- 26) .   4.   א.       אני קובע שהתובעת לא הוכיחה הסכומים ששילמה ביתר עבור שימוש בחשמל - זאת לאור הנימוקים שפורטו לעיל ובנוסף לכך אני קובע שסעיף 16ב' לחוזה מטיל על התובעת את התשלומים בגין חשמל ומים ואין בחוזה ציון כלשהו על חלוקת חשבונות אלה או על צורת חלוקת תשלומים אלה בין הצדדים להסכם. זאת ועוד, היות וביום חתימת החוזה ידעה התובעת ששעון החשמל והמים הם משותפים, היה על התובעת לבדוק מבעוד מועד את התשלומים השוטפים ולהוכיח, שהתשלום שהיא שילמה בפועל עולה על הצריכה השוטפת ולהציג בפני בית המשפט חשבוניות תשלום על מנת להוכיח את השוני ואת הגובה המשתנה של כל תשלום ותשלום. ב.          עם זאת וכפי שציינתי לעיל, אני מקבל את טענת התובעת, שהיא אכן שילמה לחשמלאי סך של 200 ₪ עבור בדיקת שעון החשמל ולכן אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובעת את הסך של 200 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 6.8.10 ועד התשלום בפועל. יתרת סכום התביעה נדחית, מהנימוקים שפורטו לעיל ולמעט הסך הנ"ל - אין אני מחייב בהוצאות. שכירותחשמל