לטענת התובעים, נוצרו במהלך תקופות השכירות חובות לעירייה שלא שולמו על ידי הנתבעת. עוד נטען על ידי התובעים, שהנתבעת פינתה את הדירה והשאירה חורבות, אשר אילצו את התובעים לבצע שיפוץ כללי בדירה כולל החלפת כל הכלים הסניטרים, ארונות מטבח וכו'. להלן פסק דין בנושא חובות לעירייה דירה בשכירות: 1. התובעים השכירו את דירתם לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ולבנה (שייקראו ביחד להלן: "השוכרים") לתקופות שכירות מ- 3.5.05 עד 3.2.10. הנתבע 2 , שהוא חתנה של הנתבעת, חתם כערב לקיום התחייבויות השוכרים על פי חוזה השכירות האחרון 3.1.09 ועד 3.1.10 (להלן: "הנתבע"). לטענת התובעים, נוצרו במהלך תקופות השכירות חובות לעירייה שלא שולמו על ידי הנתבעת. עוד נטען על ידי התובעים, שהנתבעת פינתה את הדירה והשאירה חורבות, אשר אילצו את התובעים לבצע שיפוץ כללי בדירה כולל החלפת כל הכלים הסניטרים, ארונות מטבח וכו'. רק מכותרת כתב התביעה ניתן ללמוד, שחובות הנתבעת הם: צביעת הדירה בסך של 3,500 ₪, חוב מים לעירייה בסך של 4,481 ₪, עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪ ובסה"כ 12,981 ₪. מאחר והנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ערב לנתבעת בחוזה השכירות - נתבע גם הוא לשלם לתובעים את הסכום הנ"ל. 2. הנתבע הגיש כתב הגנה בשם הנתבעים ובכתב ההגנה נטענו, בין היתר, הטענות הבאות: א. הדירה נשכרה על ידי הנתבעת ובנה מר יוסף איתן לוי שייקראו להלן ביחד: "השוכרים") ועוד לפני כניסתם לדירה היא הייתה במצב מאד רעוע ומוזנח, כגון: ארונות המטבח בשלבי ריקבון, כיור המטבח מיושן, הברזים בשירותים ובמטבח מטפטפים, הקירות העלו כתמי תחב והצבע בשלבי קילוף ראשונים מלווה בסימנים שחורים , קורי עכביש. השוכרים הסכימו לקבל כך את הדירה רק מחוסר ברירה, משום שהם היו חייבים למצוא פתרון מיידי למצוקת הדיור שלהם. ב. במהלך תקופת השכירות עמדה הנתבעת בתנאי השכירות ושילמה מדי חודש את גובה דמי השכירות וההוצאות הנלווים, אך המחלוקת העיקרית החלה לפני כשנה, עת החלו להגיע סכומים מופרזים ובלתי נתפסים בעד שימוש במים. כך, למשל, הגיע חשבון בסך של 1,909 ₪ בעד חודשים מאי- אוקטובר 2009 וסך של 1,147.5 ₪ בין החודשים נובמבר - דצמבר 2009, בעוד שהנתבעים שילמו כל חודשיים סכום ממוצע של 400 - 764 ₪ - ללא היטל בצורת. בנוסף לסכומים אלה אף הוטל על הנתבעת לשלם היטל בצורת בסך של 1,316.10 ₪ עבור החודשים הנ"ל. ג. לאחר קבלת החשבונות הנ"ל ביקשו השוכרים, באמצעות הנתבע מהתובע 1 (להלן: "התובע") לבדוק את תקינות הצנרת, שמא קיימת נזילת מים ולפנות לעירייה לבדיקת שעון המים ולהודיע על מספר האנשים המתגוררים בדירה, אך דרישות אלו לא נענו על ידי התובע, אלא שהתובע טען, שהשוכרים צורכים כמות מופרזת של מים. לאור חוסר המעש של התובע - סירבו הנתבעים לשלם את חשבונות המים. ד. לפני שנתיים, הגיע הנתבע לדירה ונוכח לדעת שהתובע מתעלם מהנתבעת ולא מגלה אחריות בסיסית לדיירת ולנכס בבעלותו. בעקבות כך, היות והתובע התנער מאחריות לתיקון הנזילה, נאלץ הנתבע לרכוש על חשבונו אביזרי אינסטלציה על מנת לטפל בנזילות. לנתבעים טענות שונות כנגד מצב הדירה בעת השכירות ובמהלך השכירויות, על היותו בית ישן מוזנח, צינורות עם ריקבון מתקדם, היעדר טיפול של התובעת בצנרת ואי היענות לדרישות הנתבעים לתיקון המצב. 3. א. העולה מכתבי הטענות, המסמכים וטענות הצדדים בבית המשפט הוא, שהנתבעים קיבלו את הדירה כמצבה ביום השכירות הראשון ומשהסכימו כך לקבל את הדירה, אין הם יכולים עתה לבוא ולהלין על מצב הדירה - אם כי אין לומר שבעל הנכס - המשכיר - אינו חייב לתחזק את הדירה בצורה כזאת אשר יאפשר לשוכרים לגור בה בכבוד. המחלוקת בין הצדדים נעוצה במצב הדירה בעת פינויה וחובות הנתבעים בגין אי תשלום חשבונות מים. באשר למצב הדירה בעת הפינוי, טוען התובע כי בעת פינוי הדירה השאירו הנתבעים חורבות עד כי התובע נאלץ לבצע שיפוצים וצביעה בעלות 3,500 ₪ והסכום שהצטבר עבור חובות המים מגיע לסך של 4,481 ₪. ב. הנתבעים מאשרים בכתב ההגנה את קיום החוב ואת סירובם לשלם את חשבונות המים (עמ' 2 לכתב ההגנה) תוך העלאת טענה של נזילות מים, אי תקינות צנרת מים וכד'. הנתבעים עצמם טוענים, שהתשלומים האחרונים שהיה עליהם לשלם עבור מים כוללים גם היטל בצורת. התובע לא רק שהוכיח את גובה חובות המים על ידי צירוף חשבון מיום 21.3.10, (ראה גם המוצג נ/1) אלא שהנתבעים, מודים על קיומו של החוב - אם כי לטענתם אין עליהם לשלם משום התנהלותו של התובע במהלך השכירות ואי ההיענות שלו לפניות הנתבעים לבדוק הצנרת או את שעון המים - כפי שדרשו הנתבעים. התובע גם צרף אישור לכתב התביעה על כי בפועל הוא זה ששילם את חובות המים שהצטברו. 4. לכן, משהוכיח התובע את חובות הנתבעים עבור התקופה האמורה ומאחר והתובע הוכיח כי שילם חובות אלה - חובות שהיה על הנתבעים לשלם במשך תקופת השכירות - יש לחייב את הנתבעים להשיב לתובע את הסכומים ששילם בפועל. כמו כן, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע עבור צביעת הדירה לאור האישור שצירף לכתב התביעה - כל זאת בשל הנימוקים הבאים: א. הנתבעים טוענים, שמצב הדירה לפני כניסתם היה מאד רעוע ומוזנח - הכל כפי שתארו בכתב ההגנה. אין הנתבעים יכולים להלין עתה על מצב דירה כפי שקיבלו ביום השכירות והחזיקו בה 5 שנים. בהסכם, בגין תקופת השכירות הראשונה, שהחלה בשנת 2005 התחייבו השוכרים להחזיר את הדירה במצב בו קיבלו נקייה וצבועה וגם הצהירו, שהם קיבלו את החזקה בדירה במצב מתאים למטרתם ושהם מוותרים על כל טענת מום או ברירה (סעיף 4 להסכם). ב. על מנת להוכיח מצב הדירה עם כניסתם של הנתבעים מסתמכים הנתבעים על שנאמר במהלך דיון בבית משפט מחוזי, שהמבקר לא ידע שישנם מקומות עם תנאי מחייה כה ירודים במדינת ישראל. אין להוציא מכלל אפשרות, שאכן כך נאמר, אך אין לדעת באיזה הקשר נאמרו הדברים ובנוסף לכך עלי גם להוסיף את העובדה, שהתובע אינו תובע עבור שיפוץ הדירה כולה, אלא תובע עבור צביעת הדירה - דבר שהיה על הנתבעים לעשותו על פי ההתחייבות שלהם בהסכם. ג. א) כל מה שנטען על ידי הנתבעים בכתב ההגנה בדבר אי היענותו של התובע לדרישתם לבדוק מיידית את תקינות הצנרת - לא הוכחה. לא הוכח מתי הייתה הפנייה אל התובע בעניין זה וגם אם התובע לא נענה לדרישה לבדוק את הצנרת - מה מנע מהנתבעים לעשות זאת ולהעמיד את התובע בפני הממצאים שנמצאו על ידי בעל מקצוע מטעמם? התובע הוכיח, על ידי צירוף קבלה מיום 1.2.10 שבעל מקצוע מטעמו בדק את שעון המים ולא נמצאו נזילות. לכן, אין זה נכון - כפי שנטען בכתב ההגנה - ש: "בעל הנכס סירב להפנות אוזן קשבת להיגיון והוא זה אשר סירב לשכור את שירותיו של אינסטלטור". הנתבעים לא סתרו קביעה זו של האינסטלטור מטעם התובע.   ב) הנתבעת חתמה על התחייבות בלתי חוזרת בה מתחייבת היא למסור הדירה נקייה מכל חוב של מים, חשמל וגז וצבע לדירה ואילו הנתבע חתם כערב להתחייבויות הנתבעת. אני לא מקבל את טענת הנתבע, שההתחייבות שלו חלה רק על תשלום של 1,800 ₪ שהם עבור דמי השכירות החודשיים שישולמו במלואם, אלא כתב הערבות הוא לקיום כל התחייבויותיה של הנתבעת ובשולי כתב הערבות נרשם: "נושא המים: במידה ותעשה בדיקה על ידי בעל מקצוע ואכן יימצא שישנם נזלות בצנרת או במערכת הביוב, נושא חוב המים הגבוה יחסית, ייחשב עפ"י צריכה ממוצעת לנפש" !!! במה שהוסף בכתב יד בשולי כתב הערבות, לא נקבע על מי מהצדדים חלה חובת בדיקה, לכן גם אם סברו הנתבעים שהיה על התובע לבדוק והוא לא בדק - היו רשאים הם לבדוק את נושא המים, אך בעניין זה, אני קובע כי התובע אכן הזמין בעל מקצוע מטעמו אשר בדק ומצא שאין נזילות. ג) נטען גם בכתב ההגנה, שהנתבעים רכשו אביזרי אינסטלציה שונים לתיקון המצב, אך הנתבעים לא הוכיחו רכישה כלשהי, שכן לא המציאו אף מסמך בגין הרכישה הנטענת. ד. לעניין צביעת הדירה טען הנתבע שניים אלה: ראשית, הנתבע הסכים לקנות צבע ולסייד את הדירה ולשם כך אף לקח יום חופש, אך לאור מערכת היחסים שנוצרה בין הצדדים ועקב האווירה העכורה - לא יצא הדבר לפועל. שנית, טוען הנתבע כנגד הקבלה שצרף התובע לכתב התביעה, שקבלה זו אינה מכילה את הפרטים הדרושים של בעל מקצוע, כגון: עוסק מורשה, חותמת פורמאלית וכל כיוצא באלה. לאחר ששמעתי את הנתבע גם לעניין טענות אלו, אין לי אלא לדחות את טענותיו, הן משום שהוכח שהיה ברצון הנתבע לצבוע הדירה אך בפועל לא עשה כן ובנוסף לכך לא מצאתי שיש להטיל דופי בהוצאת קבלה כפי שהוצאה ואם רצה הנתבע לערער על אמינות הקבלה, היה עליו להזמין את נותן הקבלה לעדות או לחקירה נגדית על נכונות הקבלה. 5. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני קובע, שהתובע הוכיח שחשבונות המים שהיו צריכים להשתלם על ידי הנתבעת במשך תקופות השכירות לא שולמו על ידה ואלה שולמו על ידי התובע ומאחר והתובע הוכיח ששילם בעד צביעת הדירה והיות והנתבע ערב על כל התחייבויותיה של הנתבעת - על הנתבעים להשיב לתובע הסכומים שהוא שילם במקום הנתבעים. על כן, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע את הסך של 7,981 ₪ (הסכום בגין חשבונות המים והסכום בגין צביעת הדירה) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. לאור התנהלות העניינים ולאור העובדה שהנתבע כבר הכין עצמו לבצע צביעת הדירה, אך העניין לא יצא אל הפועל ולאור החיובים הנ"ל, החלטתי שלמעט הסכומים הנ"ל- אין אני מחייב הנתבעים בהוצאות נוספות. חובות לעירייהמקרקעיןעירייהשכירותחוב