ויזה אקטיב כאל - תביעה נגד חברת אשראי בגין ריבית חריגה

להלן פסק דין בנושא ויזה אקטיב כאל - תביעת פיצויים: בפניי תביעה כספית ע"ס 7,000 ₪. על-פי האמור בכתב התביעה, בשנת 2007 הנפיקה חברת CAL לבקשת התובעת 1 (להלן: "התובעת") כרטיס אשראי מסוג "ויזה". התובעת טוענת, כי סברה שמדובר בכרטיס אשראי רגיל המזכה אותה בהנחות והטבות למיניהן ברשתות השונות. אולם, בדיעבד, התברר, להפתעת התובעים, כי הכרטיס האמור מעניק תוכנית חיוב לעסקאות לפי פריסה לתשלומים, באופן שחייב את התובעת בתשלום ריביות חריגות. התובעים טוענים, כי לא קיבלו כל הסבר ו/או פירוט אודות שיטת החיובים ואופן פעילותו של הכרטיס. בגדר התביעה דנן עותרים התובעים לקבלת החזר בגין חיובי הריבית החריגה בסך 3,000 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעת מצדה מבקשת לדחות את התביעה. לטענתה, הונפק לתובעת על-פי בקשתה כרטיס אשראי מסוג "ויזה ACTIVE" אשר העניק לה החזרים כספיים בשיעור מסוים הנגזר מן העסקאות המבוצעות ברשתות השונות. הנתבעת טוענת, כי אופן פעילות הכרטיס הינו כדלקמן: בתום תקופת הפעילות, אשר מוגדרת בין 23 לחודש ועד 22 לחודש העוקב, נשלח ללקוח דף פירוט עסקאות ובו פירוט סך העסקאות שעומדות לחיוב, ועל הלקוח לקבוע עד יומיים לפני מועד החיוב מהו הסכום אותו הוא מבקש לפרוע. במידה והלקוח לא קובע מהו הסכום אותו הוא מעוניין לפרוע מתוך הסכום שעומד לחובתו לאותו מועד חיוב, מחויב חשבונו בסכום מינימום ויתרת הסכום נדחית לחודש הבא ונושאת ריבית לפי הריבית הקבועה בכרטיס. ללקוח ניתנת האפשרות לפרוע בכל שלב בחודש באופן מיידי את היתרה הבלתי מסולקת או את חלקה. הנתבעת טוענת, כי לאחר הנפקת הכרטיס עבור הנתובעת היא החלה לעשות בו שימש ולבצע בו רכישות בבתי עסק שונים. לטענתה, ביום 08.11.07 פנה נציג CAL אל התובעת על מנת לוודא, כי היא מודעת לאופן התנהלות הכרטיס וכי עליה להודיע מידי חודש מהו הסכום אותו היא מעוניינת לפרוע במועד החיוב. באותו מעמד קבעה התובעת סכום לפירעון. מאז אותו מועד לא פנתה התובעת בבקשה לקבוע את סכום הפרעון החודשי, ובכך היא הסכימה, למעשה, לאשראי שהעמידה CAL לרשותה. לפיכך, חויב חשבונה של התובעת בסכום מינימאלי בעוד שהיתרה הבלתי מסולקת נדחתה לחודש הבא ונשאה ריבית. עוד ציינה הנתבעת, כי מידי חודש בחודשו נשלחו לתובעת דפי פירוט ובהם הופיעו, בין השאר, העסקאות שבוצעו, סכום החיוב החודשי, היתרה הנדחית, שיעור הריבית וסכום הריבית בגין הדחייה האחרונה. הנתבעת מאשרת, בכתב הגנתה, כי בחודש ינואר 2009 פנו התובעים אל חברת CAL וביקשו הבהרות באשר ליתרת החיוב. נטען, כי נציגי חברת CAL הסבירו לתובעים את אופן התנהלות הכרטיס וכי יתרת החוב נובעת מהיתרה הבלתי מסולקת. בנוסף נשלחו לבקשת התובעים דפי פירוט העסקאות החל ממועד הנפקת הכרטיס. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובעים אינם כופרים בקיומו של חוב כלפי חברת CAL וכי הם עדיין נמנעים מלקבוע את סכום החיוב החודשי ומחויבים מידי חודש בסכום המינימום בלבד. בדיון שנערך בפניי לא הופיעה התובעת ונשמעה עדותו של התובע בלבד. מטעם הנתבעת הופיעה הנציגה גב' רעות הראל (להלן: "הראל" או "נציגת הנתבעת"). בנוסף הציגה הנתבעת לעיוני טופס הבקשה להנפקת הכרטיס ע"ש התובעת (נ/1), לרבות תנאים כללים (נ/5) ; תדפיסי חיוב (נ/2) ; דו"ח המכיל פירוט החיובים החודשיים ושיעור הריבית (נ/3) וכן תיעוד שיחות טלפוניות (נ/4). התובע מסר בעדותו בפניי, כי לא קיבלו, הוא ואשתו (התובעת), הסברים אודות אופן התנהלות הכרטיס, כלל ועיקר. עוד ציין התובע, כי לאחר הנפקת הכרטיס סבר לתומו כי מדובר בכרטיס אשראי רגיל לכל דבר ועניין. רק כעבור 7 חודשים מועד הנפקת הכרטיס, גילו התובעים, להפתעתם, כי לכרטיס שיטת פירעון שונה שאינה תלויה בהסדר התשלומים שעליו הסכימו התובעים בעת ביצוע הרכישות עם בתי העסק השונים (עמוד 3, ש' 24-26). התובע יצר קשר עם נציגי חברת CAL וביקש לקבל הסברים לגבי פשר התנהלות הכרטיס. או אז, גילה כי לכרטיס אופן חיוב שונה ומיוחד המחייב פנייה אל חברת האשראי מידי חודש בחודשו לקביעת סכום החיוב החודשי (שם, ש' 27-28). מנגד, העידה נציגת הנתבעת כי התובעת אשר לבקשתה הונפק הכרטיס, קיבלה הן במעמד ההנפקה (עמוד 4, שורות 16-17) והן במועד מאוחר יותר באמצעות "שירות ליווי" שהתבצע ביום 08.11.08 (שם, 23-25), הסברים ממצים אודות אופן פעילות הכרטיס. התובעת אף חתומה על טופס הבקשה אשר מכיל, לטענת הראל, הסבר אודות אופן ביצוע החיובים וחזקה כי התובעת עיינה במסמך זה בטרם חתמה עליו, כאמור (שם, שורות 13-14). עוד העידה הראל, כי התובעת קיבלה מידי חודש בחודשו פירוט על סך החיובים שכלל בחובו, בין היתר, סכום החיוב החודשי, היתרה הבלתי מסולקת וכן שיעור הריבית (שם, ש' 18-19). לאחר עיון בכתובים, שקילת עדויות הצדדים ובחינת שלל הראיות שהוגשו לתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה, כמפורט. כפי שכבר עמדנו על כך, טענת התובעים היא כי לא קיבלו פירוט או הסבר אודות אופן התנהלות הכרטיס בכלל ושיטת היחיובים ושיעור הריבית בפרט, וכי הדבר נודע להם רק כעבור מספר חודשים ובעקבות פנייה אל נציגי הנתבעת. לעומת זאת, טוענת הנתבעת כי התובעת קיבלה הסבר בעניין זה הן במעמד החתימה על בקשת ההנפקה, הן באמצעות שירות לווי שנערך ביום 08.11.2007 והן בעת המצאת דפי הפירוט החודשיים. בהקשר זה, הנני מעדיפה את גרסת התובעים אשר עולה בקנה אחד עם חומר הראיות שהונח בפניי, ואבהיר. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת חתומה על בקשה להנפקת כרטיס אשראי של CAL מסוג "ACTIVE" (ת/1, נ/1), אולם חלקיה של הבקשה, שעל גביהם מתנוססת חתימת התובעת, אינם מכילים פירוט או התייחסות לשיטת החיוב הספיציפית הנוגעת לכרטיס זה. נציגת הנתבעת היפנתה אל נספח התנאים הכלליים (נ/5), ובו מופיע, לטענתה, פירוט אודות אופן פעילות הכרטיס. אולם, עיון במוצג נ/5 מראה, כי חתימתה של התובעת נעדרת מנספח זה. לאור זאת, לא הוכח בפניי כי התובעת הייתה מודעת לאופן התנהלות הכרטיס בכלל ושיטת הפרעון בפרט. הנתבעת אף לא הוכיחה, כי התובעת קיבלה לידי העתק מהתנאים הכללים נ/5. לא זאת אף זאת. טענת הנתבעת, לפיה התובעת קיבלה הסבר אודות אופן התנהלות הכרטיס במעמד הנפקתו כלל לא הוכחה, מכיוון שהנתבעת נמנעה מלהזמין את נציג השירות שנכח במעמד הנפקת הכרטיס והחתימה על הבקשה (ת/1, נ/1) על מנת ליתן עדות אודות מהות ההסבר שניתן, אופן מתן ההסבר ומועדו. בנסיבות אלו, יש להחיל את ההלכה הפסוקה בנושא זה, לפיה הימנעות צד מהבאת ראיות שיכולות לסייע בהוכחת גרסתו, ללא הסבר המניח את הדעת, ראוי שתיזקף לחובתו. הנתבעת אף לא הוכיחה, כי התובעת עברה הליך הנקרא "שירות ליווי" המסביר לה את הפעילות בכרטיס. בגרסת הנתבעת לא הוברר דיו מהו שירות הלווי הנטען. בנוסף לא הזמינה הנתבעת את נציגת השירות, בשם קמי נקסון, אשר שוחחה טלפונית עם התובעת ביום 08.11.2007 (נ/4) על מנת למסור עדות בנוגע לתוכן ההסבר שניתן, בהקשר זה, לתובעת, כטענת הנתבעת. גם טענת הנתבעת, לפיה די במשלוח דפי הפירוט (נ/4) כדי ללמוד על מודעות התובעת אודות אופן ניהול הכרטיס, דינה להידחות. אמנם, אין חולק כי לתובעים נשלחו דפי פירוט מידי חודש בחודשו החל ממועד הנפקת הכרטיס, אולם בכך לא יצאה הנתבעת ידי חובתה בנושא מתן הסברים לתובעת לעניין שיטת החיוב בכרטיס. מעדויות הצדדים אני למדה, כי מדובר בכרטיס אשראי בעל מנגנון חיוב ייחודי אשר נסמך, בין היתר, על פנייה יזומה של הלקוח לצורך קביעת שיעור החיוב החודשי שממנו נזגר שיעור הריבית. שיטת חיוב זו מחייבת מתן הסבר מפורט וספיציפי ללקוח. לפיכך, משלוח דפי פירוט חודשיים אינו יכול לבוא במקום מתן הסבר ופירוט לעניין שיטת הפירעון ולקוח סביר אינו יכול ללמוד על שיטת החיוב הייחודית המאפיינת את הכרטיס נשוא דיונננו אך מעיון בדפים אלה. חיזוק למסקנתי האמורה אני מוצאת דווקא בתוכן פירוט השיחות אשר צירפה הנתבעת כראיה מטעמה - מוצג נ/4. מהשיחות הללו עולה תמונה ברורה, לפיה התובעים לא היו בקיאים בפרטי ההתקשרות, ובכלל זה שיטת הפירעון הייחודית הנהוגה בכרטיס נשוא הדיון, וכי הם למדו אודותיהן לראשונה לאחר פנייה יזומה אל נציגי הנתבעת בבקשה לקבל הסבר אודות שיעור הריבית ואופן החיוב, זאת במהלך החודשים דצמבר 2008 וינואר 2009. לאור כל האמור לעיל, אני מחליטה לקבל את התביעה ומחייבת את הנתבעת להשיב לתובע את הריביות שנצטברו בכרטיס נשוא התובענה בסך של 1,800 ₪ כמפורט במוצג נ/3. לסכום הנ"ל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (08.04.2010) ועד מועד התשלום המלא בפועל. בנוסף הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש, זאת בשל התנהלותה הכושלת של הנתבעת, כפי שפורטה ותוארה לעיל, בסך של 1,000 ₪. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 500 ₪, להיום. התשלום הנ"ל יבצוע תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. אשראיריבית