להלן פסק דין בנושא התקנה לקויה של מערכת לרכב: תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתקנה לקויה של מערכות ברכבו אשר בוצעה על ידי הנתבעת. לטענת התובע,הוא רכש רכב חדש ביום 29/4/10 וביום 23/5/10 הוא הכניסו לביצוע התקנות שונות לרבות של רמקולים ומערכות מולטימדיה - בעסק של הנתבעת. לטענתו , הוסכם בין הצדדים כי התמורה המלאה בגין ההתקנות תעמוד על סך של 6,500 ₪ מתוכה שולם על ידו סך 3,000 ₪ במעמד מסירת הרכב להתקנה. לטענת התובע הנתבעת לא עמדה בלוח הזמנים להתקנה כפי שהוסכם בין הצדדים ואולם, בסיכומו של דבר הוא נקרא ביום 2/6/10 על מנת לקבל את רכבו . דא עקא, עת הגיע לעסק הנתבעת , התברר תחילה כי הנתבעת לא ביצעה את כלל העבודות אשר עליהן הוסכם בין הצדדים - באשר צופר הרכב לא חובר למערכת האזעקה וגרוע מכך- עת ניסה התובע להניע את רכבו, התברר כי הרכב לא מניע. לאחר פניה למוסך המרכזי של סובארו אשר העלתה חרס, לא היה מנוס מגרירת הרכב למוסך המרכזי. במוסך המרכזי ניסו לאורך מספר ימים לאתר את מקום התקלה ובין היתר אף , קראו לנציג הנתבעת אשר יפרק את המערכות אשר הורכבו על ידה וזאת, על מנת להקל על מלאכת האיתור. בסיכומו של דבר התברר כי במהלך ביצוע ההתקנה גרמה הנתבעת לנזק בחוט תקשורת ברכב דבר אשר הוביל לכך, שלא ניתן היה להניע את הרכב. לטענת התובע הוא נדרש לשלם למוסך המרכזי סך של 3,480 ₪ בגין איתור התקלה ותיקונה. כמו כן, כפועל יוצא מהתנהלות הנתבעת הוא סירב להשיב לה את רכבו על מנת לבצע את ההתקנות מחדש ולהשלימן ופנה לחברת התקנות אחרת - "גריז"- אשר התקינה מחדש את המערכות על הרכב והשלימה את ביצוען, בתמורה לתשלום סך 2,000 ₪. לטענת התובע, כפועל יוצא מהתנהלותה הרשלנית של הנתבעת נגרמו לו נזקים הכוללים תשלום בגין תיקון הרכב, התקנת המערכות מחדש על הרכב, כמו כן, במהלך התקופה בה שהה רכבו במוסך המרכזי ועד לסיום ההתקנות נאלץ לשכור רכב ונשא בתשלום לרכב שכור בסך של 1,570 ₪. זאת ועוד, לתובע התברר כי בתקופה בה היה הרכב בחזקת הנתבעת נשרטה מערכת המולטימדיה ונגרם לה נזק אשר תוקן בתמורה לסך של 640 ₪. כמו כן, טען התובע כי הנתבעת לא שילמה לו תמורה בגין מסכי כריות אשר מסר לה לשם מכירה בשווי של 550 ₪. לטענת התובע, הואיל והנתבעת גרמה לנזק לרכבו , נזק אשר הוביל לנזקים הנוספים אשר נבעו ממנו כמפורט - הרי שעליה להשיב לו את הכספים אשר שילם לה בגין ההתקנה ברכבו , לשפותו בגין כלל הנזקים אשר נגרמו לו וכן, לשפותו בגין עוגמת הנפש אשר הייתה מנת חלקו ,המוערכת על ידו בסך של 7,500 ₪. לטענת הנתבעת, היא הודתה באחריותה לליקוי ואף הסכימה לשלם את עלותו על דרך קיזוז סכום התיקון של רכב התובע בסכום אשר נותר חב לה - 3,500 ₪, אלא שהתובע סירב לאפשר לה להתקין מחדש את המערכות ברכבו ומשכך, סירבה אף היא לשאת בתשלום התיקון. זאת ועוד, לטענת הנתבעת , התובע גרם לנזק לרכב חלופי אשר נמסר לשימושו בתקופה בה שהה רכבו במוסך המרכזי לשם איתור התקלה וכן, נותר חב לה סך 3,500 ₪ בגין השלמת ההתקנה. בהקשר זה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי הסכום אשר שילם התובע לשם השלמת ההתקנה - 2,000 ₪ הינו גבוה ובנסיבות האמורות, השלמת ההתקנה היתה צריכה להיות כרוכה בעלות של מאות ₪ בלבד. באשר לטענת התובע הנוגעת לשריטה במערכת המולטימדיה הרי שהנתבעת מכחישה כי הנזק אירע בעת שהרכב היה בחזקתה . כמו כן, לטענת הנתבעת התובע קיבל ממנה בתמורה למסכי הכריות - מסכים טובים יותר .זאת ועוד, לטענת הנתבעת, לא היתה כל הצדקה לשכור רכב בתקופה בה כבר אותרה התקלה ברכבו של התובע ומשכך, אין כל הצדקה להוצאה האמורה. לאור האמור, לטענת הנתבעת יש לדחות את תביעת התובע. בדיון בפני, העידו התובע , נציג הנתבעת מר דימה דאלי וכן, הוצגו בפני על ידי הצדדים ראיות שונות ובכלל זה, תמונות המתעדות את רכבו של התובע לאחר פירוק המערכות. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי. תחילה, אציין כי, התובע נפל לכלל טעות במסגרת תביעתו הואיל והתובע דורש הן השבת סכום המקדמה אשר שילם לנתבעת בגין ההתקנה והן, סך 2,000 ₪ אשר שולם על ידו לעסק :"גריז" בגין ההתקנה. בהקשר זה, אין עוררין כי ברכבו של התובע , בסיכומו של דבר , הותקנו כלל המערכות כפי שהתבקש על ידו. זאת ועוד, אין עוררין כי בגין ההתקנה היה על התובע לשאת בעלות כוללת בסך של 6,500 ₪. חישוב פשוט מעלה כי בגין ההתקנות שילם התובע בסך הכל סך של 5,000 ₪ - סך 3,000 ₪ אשר שילם לנתבעת וסך 2,000 ₪ אשר שילם לעסק גריז - בה בשעה שכאמור הוא קיבל רכב אשר עליו הותקנו כלל המערכות. בנסיבות אלו, הנני סבורה כי דרישת התובע לקבלת השבת כספים אלו היא בבחינת עשיית עושר ולא במשפט הואיל והתובע יקבל למעשה רכב מותקן בלא שנשא בעלות כלשהי. יתרה מכך, לענין זה, הנני מקבלת חלקית את טענת הנתבעת ולפיה, התובע נותר חב לה בגין ההתקנה שכן,שווי העבודה אשר בוצעה על ידה עולה על סך 3,000 ₪ אשר שולם על ידי התובע כמקדמה. בהקשר זה הואיל ואין עוררין כי המערכות אשר הותקנו על ידי הנתבעת - פורקו על ידה בזמן בו שהה רכב התובע במוסך המרכזי , הרי שהיה על הנתבעת להוכיח מה שווי העבודה אשר בוצעה על ידה עד לאותו מועד בקיזוז החלק הנובע מהצורך בהרכבת המערכות מחדש ואולם, הנתבעת לא הביאה כל ראייה המוכיחה את שווי העבודה כאמור. זאת ועוד, אין עוררין כי הנתבעת לא ביצעה את כלל העבודה כפי שהוסכם בין הצדדים ובכלל זה, לא חיברה בין מערכת הצופר לבין האזעקה הגם שעבודה זו נכללת ברשימת העבודות לביצוע כפי שנקבעה בין הצדדים. התובע מאידך, הציג כאמור קבלה המעידה על תשלום בסך 2,000 ₪ אשר שילם לעסק "גריז" בגין התקנה מחודשת של המערכות והשלמת העבודות אשר נמסרו לביצועה של הנתבעת . בנסיבות אלו ומשלא הוצגה על ידי הנתבעת כל ראיה באשר לשווי השלמת העבודה - הנני קובעת כי שווי יתרת העבודה עמד אמנם על סך של 2,000 ₪. משכך,הנני קובעת כי הנתבעת זכאית לסך נוסף של 1,500 ₪ בגין העבודה אשר בוצעה על ידה. הסכום האמור הינו ההפרש בין שווי העבודה הכולל- 6,500 ₪ בניכוי סך 3,000 ₪ אשר שולם על ידי התובע ובניכוי סך 2,000 ₪ המהווה שווי השלמת העבודה כפי שנקבע על ידי. באשר לנזקים אשר נגרמו לרכבו של התובע, הרי שבהקשר לאחריות לנזקים אלו, חל הכלל ולפיו ה"דבר מדבר בעד עצמו" - באשר רכבו של התובע היה בשליטתה המלאה של הנתבעת אשר ביצעה בו התקנות ואשר לאחר ביצוען לא הניע הרכב, הרכב נגרר למוסך המרכזי ושם אותרה התקלה בדמות כבל אשר נחתך במהלך ביצוע ההתקנות . בנסיבות אלו, היה על הנתבעת להוכיח כי התקלה לא ארעה בשל רשלנותה והנתבעת לא הרימה את הנטל להוכחת האמור ולא הביאה כל ראייה בנושא. משכך, הנני קובעת כי הנתבעת אחראית לנזק אשר אירע לרכבו של התובע. משקבעתי כי הנתבעת אחראית לרכב לנזקו של התובע, הנני נדרשת לבחינת הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מכך- לענין זה, תמך התובע את נזקו בסך 3,480 ₪ בחשבונית המעידה על תשלום למוסך המרכזי של סובארו ומשכך, הרים הנטל להוכחת נזק זה. זאת ועוד, הנני מקבלת טענתו של התובע ולפיה נאלץ לשכור רכב עד לסיום התיקון ולסיום ההתקנה ברכבו . בהקשר זה, הנתבעת מודה כי עד לאיתור התקלה והמחלוקת בינה לבין התובע באשר לתשלום - מסרה לתובע רכב חלופי ומשכך, הכירה בצורך שלו ברכב לשם התניידות. הנתבעת מוסיפה ומודה כי מיד לאחר המחלוקת נטלה ממנו הרכב אשר נמסר לו ומשכך, הנני מקבלת טענתו של התובע ולפיה, נאלץ לשכור רכב לתקופה עד לסיום ההתקנה. התובע תמך טענתו בקבלה בדבר תשלום דמי השכירות בסך של 1,570 ₪ והנני סבורה כי משכך, התובע הרים את הנטל להוכחת נזק זה. באשר לטענותיו של התובע הנוגעות לעוגמת הנפש אשר היתה מנת חלקו , הרי שלאור העובדה שבתקופה עד לאיתור התקלה ברכבו, נמסר לתובע רכב חלופי על ידי הנתבעת ולאחר איתור התקלה, שכר רכב , הרי שלתובע לא נגרמה עוגמת נפש כפועל יוצא מכך, שלא היה לו רכב ,אלא שעוגמת הנפש שלו נבעה בעיקר מהצורך להתעסק בנושא והדאגה אשר היתה כרוכה בכך. עוגמת נפש ככלל מסורה לאומדן ושיקול דעת בית המשפט - לאחר שבחנתי את השתלשלות האירועים ופרק הזמן אשר ארכה, הנני אומדת את עוגמת הנפש אשר נגרמה לתובע בסך של 2,000 ₪. באשר ליתרת טענותיו של התובע הרי שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח כי אמנם הנתבעת גרמה לשריטה במערכת המולטימדיה . בהקשר זה, הואיל ואין עוררין כי הרכב עבר מספר ידיים עד לביצוע ההתקנה הסופית הרי שלא בהכרח נגרמה השריטה על ידי הנתבעת. זאת ועוד, באשר לטענת התובע ולפיה נמסרו על ידו מסכי כריות לשם מכירתם על ידי הנתבעת - הרי שהתובע לא שב על הטענה האמורה במסגרת הדיון בפני וכן, לא הציג כל ראייה התומכת בטענתו בדבר שווים של המסכים האמורים ומשכך, לא הוכיח הנזק הנטען. אשר על כן הנני דוחה טענותיו אלו של התובע. מנגד- באשר לטענותיה של הנתבעת ולפיהן היה על התובע לאפשר לה השלמת ההתקנה במקום עסקה- הרי שבנסיבות האמורות בהן אין עוררין כי ההתקנה אשר בוצעה על ידי הנתבעת בוצעה באופן רשלני אשר הוביל לנזק כבד לרכבו של התובע, הנני סבורה כי אמנם היה משבר אמון ביחסי התובע - נתבעת ומשכך, בדין לא איפשר התובע לנתבעת להשלים את ההתקנה. באשר לטענת הנתבעת ולפיה, גרם התובע לנזק למנוע הרכב אשר נמסר לשימושו, הרי שאינני נדרשת לטענה הואיל והנתבעת הצהירה על כוונתה לתבוע הנזקים הנובעים מכך, ככל שאמנם קיימים נזקים- במסגרת תביעה נפרדת. סוף דבר- התביעה מתקבלת באופן שהנתבעת תשלם לתובע סך של 5,550 ₪ (המורכב מתשלום הסכומים הנקובים בסעיפים 6 ו - 7 לעיל בניכוי, סך 1,500 ₪ כאמור בסעיף 4 לעיל) . כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 750 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום. התקנה לקויהרכב