השכרת כלי עבודה - תביעת פיצויים

להלן פסק דין בנושא השכרת כלי עבודה - תביעת פיצויים:

פסק דין      

1. התובע משכיר כלי עבודה ולטענת התובע, שכר הנתבע ממנו ביום 5.5.10 שלושה כלי עבודה – המפורטים בכתב התביעה- (להלן: "הכלים") והמפורטים בחוזה שכירות מס' 3923 (להלן: "החוזה") והנתבע שלח ביום 7.5.10 את מומחד- נציג מטעמו- (להלן: "מוחמד") ומוחמד השאיר אצל התובע ת"ז, מספר ויזה ומספר פלאפון.
ביום 7.5.10 הודיע הנתבע לתובע, שהכלים נלקחו על ידי עובדיו של מומחד ולא החזירו אותם.
במשך 3 חודשים מנסה התובע לקבל חזרה את הכלים, אך הנתבע מעלה כל מיני טענות.
לטענת התובע, ערב הנתבע לכלים ומרגע צאת הכלים מהנתבע, חלה עליו החובה לבטח את הכלים כנגד גניבה וכנגד כל פגיעה באדם וברכוש.
בחוזה, נקבע תנאי, שאם הכלים לא מוחזרים על השוכר לשלם פיצוי, כפי שנקבע בחוזה ובעקבות כך והיות והכלים לא הוחזרו, תובע התובע לחייב הנתבע לשלם לו הסך של 30,193 ₪, הכולל את שווי הכלים בסכום כולל של 15,376 ₪ בתוספת פיצוי בסך של 14,817 ₪ על פי הוראות חוזה השכירות.

2. הנתבע סבור, שיש לדחות את תביעת התובע הן בשל היעדר יריבות והן בשל היעדר עילה ובנוסף לכך, מעלה הנתבע, בין היתר את הטענות הבאות:

א. הנתבע אינו חתום על הסכם השכירות אלא על ידי מי שזיהה עצמו בשם מוחמד ובין הנתבע ובין מוחמד לא קיים כל קשר עסקי, הוא לא עובד אצלו, אינו שלוחו ואין ביניהם כל קשרי עובד ומעביד.
הקשר היחיד שהיה בין הנתבע ובין מוחמד הוא, שהנתבע הסכים להלוות למוחמד באמצעות הויזה שלו סך של 882 ₪ להשכרת הציוד והיה זה אך מרצונו הטוב של הנתבע לשלם את עלות השכרת הכלים לאור בקשתו של מוחמד. הנתבע עשה זאת, משום שלמוחמד לא היה כסף מזומן ו/או כל אמצעי תשלום אחר.

ב. לגופו של עניין טוען הנתבע, שאותו מומחד, שהינו עובד ו/או בעל עסק – עוסק מורשה- המוכר בשמו "חברת כוכב הנדסה בנאית בע"מ" ערך הסכם עם הגב' אידה פלורה (להלן: "גב' אידה") לשם בניית ביתה והנתבע מתוך היכרותו את גב' אידה ובהיותה אלמנה סייע לה ללא תמורה במתן ייעוץ וליווי בבניית ביתה.
במהלך עבודתו של מוחמד בבניית השלד, חתם מוחמד על חוזה השכרת ציוד, אך הנתבע עצמו לא היה נוכח בעת החתימה, לא ראה החוזה.
בעת חתימה על החוזה, לא היה למוחמד כסף מזומן או אמצעי תשלום אחר ולכן הוא פנה אל הנתבע על מנת שיסייע לו ולצורך התשלום של 882 ₪, העביר את מספר הויזה ומספר תעודת הזהות, אך התובע המשיך לעשות שימוש בויזה ומשך כספים וכך חויב כרטיס הויזה בסכום העולה על 1,600 ₪ ולא סך של 882 ₪ כפי שסוכם.

ג. ידוע לנתבע, שהתובע פנה פעמים מספר אל מוחמד שיחזיר לו הכלים ומשאלה לא הוחזרו פונה התובע אל הנתבע.

3. א. התובע, חזר בבית המשפט על גרסתו ולגופו של עניין הדגיש התובע את הקשר בין הנתבע ובין מוחמד.
התובע מודע לכך, שבחוזה רשום שמו של מוחמד, אך לטענתו גם כתוב שם חתימת השוכר או בא כוחו.
התובע העיד על הזהירות בה הוא נוקט כאשר הוא משכיר ציוד לבן מיעוטים ורק משום שהייתה לו היכרות קודמת עם הנתבע, אשר שכר ממנו כלים עוד קודם לאירוע זה הסכים לתת הכלים למוחמד.
לטענת התובע, יש בעצם מסירת כרטיס הויזה ומס' ת"ז של הנתבע על מנת שהנתבע ישמש כערב וכביטחון להשכרת הכלים- גם אם החותם על החוזה אינו הנתבע עצמו.

ב. בדיון שהתקיים ביום 23.1.11 ולאחר שהתובע השמיע טענותיו ומשלא היו בידיו הוכחות להערכת שווי הכלים שלא הוחזרו, ביקש התובע לדחות את מועד הדיון. הנתבע הסכים לדחייה ואף הצהיר כך: "מבחינת ההגינות, התביעה הייתה צריכה להיות מול מוחמד ולא מולי. אני מוכן גם לעזור לו שיתבע את מוחמד ושבית משפט יזמן את מוחמד לפה".
לאור הצהרת הצדדים, החליט בית המשפט לדחות את מועד הדיון על מנת לאפשר לצדדים להוכיח טענותיהם ועל מנת לאפשר לנתבע גם לשקול כיצד יש לערב את מוחמד בתביעה זו.

4. בדיון הנדחה – 3.3.11- המשיכו הצדדים לטעון טענותיהם והנתבע ציין, שעל ידי הזמנתו של מומחד תתברר כל האמת והמשיך לטעון, שבעצם התביעה צריכה להיות מכוונת כנגד מוחמד ולא כלפיו.
הנתבע גם הוסיף וטען, שהוא לא יכול לדעת אם מוחמד באמת לקח את הכלים המפורטים על ידי התובע.

5. טענתו העיקרית של התובע היא, שהחתימה אמנם חתימתו של מוחמד היא, ברם ההתקשרות הייתה עם הנתבע ולכן אחראי הנתבע להשבת הכלים ומשאלה לא הושבו, אחראי הנתבע לתשלום הנזק שנגרם לתובע בגין אי השבת הכלים.
על פי הכלל, התובע שהינו בבחינת המוציא מחברו, עליו הראייה והיה על התובע להוכיח שמאזן ההסתברויות נוטה לזכותו עד כדי 51% - כפי שדורש משפט זה.
במישור האזרחי, מידת ההוכחה היא הטיית מאזן ההסתברות לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות אשר הובאו בפניו ואת המשקל שיש להעניק להן, ומגיע למסקנה כי גרסה אחת סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד.
על התובע להוכיח את תביעתו במשקל של למעלה מחמישים אחוזים בלבד, כדי לצאת ידי חובתו. חובת שכנוע זו מעוגנת בעקרון הבסיסי של דיני הראיות, שלפיו בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו ישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו, ולשכנע כי זו אכן מתקיימת.

6. לאחר שבחנתי ושקלתי את עדויות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו לבית המשפט, אני קובע כי התובע עמד בנטל המוטל עליו במשפט אזרחי והוכיח במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, כאמור לעיל, את הקשר בין הנתבע ובין מוחמד ולכן דין התביעה להתקבל – אם כי בסכום חלקי ולא בכל סכום התביעה – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. מהחוזה אשר הוגש על ידי התובע, אכן עולה הקשר בין הנתבע ובין מוחמד, שכן הקול הוא קולו של הנתבע ואילו היד שחתמה היא ידו של מוחמד. שם הלקוח אשר הזמין את הכלים הוא:" מעודי יהודה" – הנתבע- ואילו שם המקבל: הוא מוחמד.
מוחמד חתם על החוזה הן כמקבל והן במקום הרשום: "חתימת השוכר או בא כוח" (ראה חוזה ת/1).
על פי חוזה זה קיבל מוחמד 3 כלים: פטיש חצובה, מסור חיתוך בטון, מקדח יהלום.

ב. א) הנתבע ציין אמנם, בכתב ההגנה, שאין בינו ובין מוחמד קשרי עובד ומעביד או קשרי עבודה, אך לא שלל היכרות אישית עמו.
הנתבע מנסה להרחיק כל קשר בינו ובין מוחמד וטען, שלא קיים קשר עסקי בינו ובין מוחמד ומוחמד אינו שלוחו, ברם טענות אלו לא הוכחו על ידי הנתבע.

ב) מהאמור בכתב ההגנה עולה, שהנתבע הכיר את מוחמד, ידע עליו פרטים – שאדם שאין לו קשר עמו לא היה יודע אותם.
כך, למשל, ידע הנתבע לציין בכתב ההגנה, שמומחד הינו, ככל הנראה, בעל חברה ו/או עוסק מורשה ואף ידע את שם החברה, שהיא: "כוכב ההנדסה הבנאית בע"מ".
עוד ידע הנתבע פרטים מהותיים על מומחד, שכן לדבריו, ערך מוחמד הסכם עם הגב' אידה לשם בניית ביתה ואף ידע באיזה ישוב הוא היה צריך לבנות והנתבע גם סייע בעניין זה על ידי מתן ייעוץ וליווי בבניית ביתה.
הנתבע מאשר, שהוא זה אשר שלח את מוחמד אל התובע על מנת לשכור כלים (ראה סעיף 11 לכתב ההגנה).

ג) זאת ועוד, לא נראה לבית המשפט סביר, שללא קשרי עבודה וללא היכרות ממשית, ימסור הנתבע כך סתם למוחמד כרטיס ויזה על מנת שישלם בעד השכרת הכלים ואת תעודת הזהות שלו.
כל הטענות, שהעלה הנתבע כלפי מומחד, כגון: שמוחמד נעזר בו כספית משום שלא היה לו כסף מזומן, או בתור מה חתם מוחמד על החוזה – לא הוכחו על ידי הנתבע.
מעניין לציין, שהנתבע גם ידע שהתובע פנה אין ספור פעמים אל מומחד להחזיר לו הכלים וגם ידע עוד פרטים על מוחמד, כגון, שמוחמד נפגע פגיעה קשה במהלך עבודתו בפנים עם הכלים ואושפז כשבוע ימים בבית חולים ברזילי באשקלון – דבר המוכיח, שגם לאחר קבלת הכלים עדיין היו מוחמד והנתבע בקשר ואין סתם היכרות ביניהם, אלא שהידע שהפגין הנתבע בנעשה אצל מומחד תומך בגרסת התובע, שהוא היה מוכן להשכיר ולמסור הכלים למוחמד, רק משום שהוא ידע שהנתבע מעורה בעניין ושמו גם צוין בגוף החוזה.

ג. אם הנתבע רצה להוכיח טענותיו, לא היה לו כל קושי לעשות זאת משני טעמים: ראשית, ניסוח כתב ההגנה מצביע על כך, שידו של עו"ד הייתה בדבר ולכן יכול היה הנתבע גם לקבל ייעוץ מתאים כיצד עליו "לשתף" את מוחמד בעניין המשפטי על מנת להוכיח טענותיו; שנית, ביום 23.1.11 עת נדחה הדיון ליום 3.3.11 היה לו לנתבע זמן די והותר לאתר את מוחמד ולדאוג להזמין אותו כעד על מנת לשפוך אור על אמיתות טענותיו.
הנתבע אף רצה לעזור לתובע לתבוע את מוחמד ובעניין זה יש לומר לו לנתבע, שקודם כל היה צריך לדאוג לעצמו ולקבל ייעוץ כיצד יכול הוא לתבוע או לצרף את מוחמד לכתב תביעה זה ואם הוא יכול היה לעזור לתובע לתבוע את מומחד, זהו אות וסימן שהנתבע ידע היכן למצוא את מוחמד ובמשך כחודשיים היה לו זמן לדאוג להזמנתו להעיד בבית המשפט.
אי הבאתו לעדות – חייבת לפעול לחובת הנתבע.

7. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט שגם אם מוחמד חתום על החוזה, הרי שהעובדות וההוכחות שהובאו לבית המשפט מוכיחות, שהוא נשלח על ידי הנתבע, שמו של הנתבע עצמו מופיע על גבי החוזה ולכן במקרה זה יש לנהוג לפי הכלל : שלוחו של אדם כמותו ומאחר והעובדות שהובאו בפני בית המשפט מוכיחות את הקשר בין הנתבע ובין מוחמד – על הנתבע לשלם לתובע את הסכום בגין הנזקים שנגרמו לו, כתוצאה של אי השבת הכלים.
באשר לסכום הנזק, הוכיח התובע באמצעות הצעות מחיר את שווי הכלים שלא הוחזרו ועל הנתבע לשלם לתובע שווי זה.
על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 15,376 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 25.8.10- ועד התשלום בפועל.


אין אני נעתר ליתרת סכום התביעה, משום שהנתבע עצמו לא הכיר את תנאי החוזה ולא חתם באופן אישי על קיום אותם תנאים, הכולל את סעיף 16 לחוזה ולכן יתרת סכום התביעה נדחית.
כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצויי קיום

  2. תביעה לפיצויי קיום

  3. פיצויים יוצאי טוניס

  4. פיצוי בגין מענק מדד

  5. פיצוי בגין העלבת אישה

  6. פיצוי בגין שנים עודפות

  7. פיצוי בגין שקיעת מרצפות

  8. פיצויים בגין עקירת עצים

  9. פיצוי בגין עבודות מסגרות

  10. תניית סודיות במתן פיצויים

  11. פיצוי בגין שחיקת מחיר רכב

  12. פיצויים לנפגעי אסון ורסאי

  13. אישה עגונה פיצויים נזיקיים

  14. פיצויים למי שעבד פחות משנה

  15. מילוי קמטים - תביעת פיצויים

  16. פקודת הפיצויים (הגנה), 1940

  17. פיצויים בגין ירי כדורי גומי

  18. פקודת פיצויים לעובדים, 1947

  19. סופר קלאסיקו - תביעת פיצויים

  20. פיצויים לעובד שהתפטר מיוזמתו

  21. פיצויים בגין הפרת זכות מוסרית

  22. פיצוי בגין אי ניתוק מהאינטרנט

  23. תביעת פיצויים בנושא שירותי גרר

  24. ויזה אקטיב כאל - תביעת פיצויים

  25. מס על כספים בקופת פיצויים גדיש

  26. פיצויים למפונים - קביעת שטח הבית

  27. אי הכנסה למועדון - תביעת פיצויים

  28. השכרת כלי עבודה - תביעת פיצויים

  29. פקודת הפיצויים (תיקון) תש"ט-1948

  30. פיצוי בגין הפסד זכויות סוציאליות

  31. פיצוי כספי למי שלא הוכנס למועדון

  32. טופס תביעה לפיצויים מכוח סעיף 197

  33. טיפול להסרת קמטים - תביעת פיצויים

  34. פיצויים בגין נטייה מינית של נוסעים

  35. קניית סידורי תפילה - תביעת פיצויים

  36. פיצוי נפגעי אסון טבע בשכונות מצוקה

  37. חוק פיצוי נפגעי פוליו, התשס"ז-2007

  38. פיצויים בגין פגיעה בשם הטוב בעבודה

  39. תביעת פיצויים בגין הפרת קניית רוחני

  40. רצועת טיימינג נקרעה - תביעת פיצויים

  41. פיצויים בגין איחור חזרה לארץ מחו''ל

  42. פיצוי כספי על תקלה במערכת מיזוג מרכזי

  43. פיצויים מהעירייה בגין הצבת מכולת אשפה

  44. תביעה לפיצויים בגין התניית שירות בשירות

  45. פיצוי כספי במקום החזרת עובד שפוטר לעבודה

  46. פיצוי כספי בגין טובות הנאה שהושגו שלא כדין

  47. על מה ניתן לפטר מהעבודה בלי לשלם פיצויים ?

  48. תקלה בדיבורית - האם ניתן לקבל פיצוי כספי ?

  49. פיצוי כספי על נזקים לבית מגורים על ידי מנוף

  50. תביעת פיצויים: החליקה עם הליכון במועדון גמלאים

  51. פיצויים מאדם הנוקט הליכי סרק משפטיים כנגד אחר

  52. תביעה קבלת פיצויים מוסכמים על פי הסכם רכישת בית

  53. חוק לתיקון פקודת הפיצויים לעובדים, תשי"ב-1952

  54. תקנות בענין מודעה על תביעת פיצויים (הגנה), 1940

  55. תקנות המילוות (הוראות שונות) (פיצוי), התשמ''ב-1982

  56. חוק אימות מסמכים (תביעות פיצויים מיוחדות), תש"י-1949

  57. חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992

  58. חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג-1953

  59. פיצוי בגין אי תשלום במועד של הסכום שאינו שנוי במחלוקת

  60. זכאות לפיצוי בגין מתח דרגות 8-10 ולא 7-9 כפי ששולם בפועל

  61. תקנות אימות מסמכים (תביעות פיצויים מיוחדות), תשל''ד-1974

  62. תקנות הפיצויים לעובדים (שינוי סכומי הפיצויים) תשל''ז-1977

  63. תקנות הפרוצדורה בפני בית-הדין הכללי לפיצויים (הגנה), 1941

  64. תביעה לפיצוי בגין הפרה של הבטחה שלטונית ושל החובה לנהוג בתום לב

  65. צו פיצוי נפגעי אסון טבע (סוגי נכסים שהחוק לא יחול עליהם), התש"ס-2000

  66. תקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ''ב-1991

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון