השאלת טלפון סלולרי

להלן פסק דין בנושא השאלת טלפון סלולרי:

     

המחלוקות העומדות להכרעה בתובענה זו הן שתיים: האחת האם התובע השאיל לנתבעת 1 מכשירי טלפון סלולריים וקווים או שאלו ניתנו על ידו כמתנה; השנייה, מה משמעותו של ייפוי הכוח שהנתבעת 1 העניקה לתובע להחזיר את הקווים דנן לבעלותו.



התובע והנתבעת 1 היו במערכת יחסים רומנטית במשך כ-7.5 שנים. במהלך שנים אלו לא התגוררו יחדיו, אך נפגשו מידי יום ביומו, והתובע סייע רבות לנתבעת 1, שהיתה עולה חדשה וגידלה את בנה לבדה.




התובע עבד בשעתו בחברת בזק, וכחלק מתנאי עבודתו הוצע לו לקבל כהטבה חמישה מכשירי טלפון נייד וקווים מהנתבעת 2 (להלן: "פלאפון") לשימושם של בני משפחתו וזאת במחירים מוזלים .




התובע בירר ומצא שהוא רשאי מבחינת ההתקשרות עם חברת בזק, להעביר את המכשירים והקווים לשימושה של הנתבעת 1 ובני משפחתה, וכך עשה.




התובע העביר לידי הנתבעת 1 את הזכות לרכוש ארבעה מכשירים וקווים, בתנאים הייחודים לעובדי בזק (להלן: "הזכות"). הנתבעת 1 חתמה על התקשרות עם חברת פלאפון בנוגע לקו והמכשיר הראשון ביום 21.11.04, וביום 20.2.06 רכשה באותם תנאים שלושה קווים נוספים. במכשירים וקווים אלו השתמשו הנתבעת 1, בנה והוריה.




יודגש כי הנתבעת 1 היא שחתמה על ההתקשרות מול חברת פלאפון בגין כל אחד מהקווים והמכשירים, החשבונות נשלחו על שמה, לכתובתה, והיא שילמה אותם במלואם.




במהלך השנים בחרה הנתבעת 1 לשדרג את המכשירים שלה ושל בנה, והיא עשתה כן בחוזה חדש עם פלאפון. התשלומים מכוח חוזה זה שולמו גם הם על ידי הנתבעת 1.




יחסי התובע והנתבעת 1 עלו על השרטון בסוף שנת 2009. בסוף חודש דצמבר 2009 חתמה הנתבעת 1 בהיותה במשרדי פלאפון על "ייפוי כוח" בכתב ידו של התובע ובנוסח הבא:

" אני טטיאנה X ת.ז. X מיפה את כוחו של שמואל X ת.ז. X להעביר בעלות ומספרי הטלפון על שמי לשמו של שמואל X. המספרים הם:....".
וכאן פורטו ארבעת הקווים האמורים (להלן: "ייפוי הכוח").



ביום 15.2.10 או בסמוך לכך הנתבעת 1 החזירה לידי התובע את מכשירי הטלפון הניידים שנתנה להוריה, ואף הודיעה לפלאפון כי יש להעביר לתובע את שני הקווים הללו. הנתבעת 1 הותירה בידה את שני הקווים והמכשירים המשודרגים שבהם היא ובנה עשו שימוש.




התובע לא עשה כל שימוש בייפוי הכוח וזאת עד ליום 26.3.10 כאשר פנה לחברת פלאפון וביקש את ניתוק אחד הקווים. הנתבעת 1 משגילתה כי הקו נותק, הודיעה לפלאפון כי לא נתנה את הסכמתה לכך וחברת פלאפון שבה וחיברה את הקו.




לאחר חיבור הקו הודיעה הנתבעת 1 כי היא מעוניינת לנייד את הקווים לחברה מתחרה, ובכך התנתקה מחברת פלאפון.


טענות הצדדים:



התובע טוען כי על הנתבעת 1 לפצות אותו בגין אובדן הזכות לשני קווים ומכשירים בתנאים שייחודיים לעובדי בזק, וכן פיצויי בגין עגמת נפש ובסך הכל 6,580 ₪.




בנוסף טוען התובע כי יש לחייב את חברת פלאפון לנתק את הקווים של הנתבעת 1, להשיבם לידם ולפצותו בכל נזק שנגרם לו כתוצאה מכך שחברת פלאפון לא פעלה על פי ייפוי הכוח. במועד הגשת התביעה לא ידע התובע כי הנתבעת 1 ניידה את הקווים שברשותה, אך כאשר הבין כי הקווים אינם עוד בידיה עמד רק על דרישתו כי חברת פלאפון תפצה אותו.




הנתבעת 1 טוענת כי הקווים ניתנו לה במתנה על ידי התובע, ואין היא חייבת לו דבר, אך התובע מוסיף להתקשר אליה, לכתוב לה ולהטריד אותה. עוד טוענת הנתבעת 1 כי היא הסכימה להשיב לידו את הקווים והמכשירים של הוריה, כדי שיפסיק להטריד אותה והיא תוכל להמשיך ולהחזיק בשני קווי הטלפון הנוספים.




חברת פלאפון טוענת כי פעלה על פי דין ואין היא אחראית לכל נזק שנגרם, ככל שנגרם, לתובע.




חברת פלאפון הגישה כנגד הנתבעת 1 הודעת צד ג', בה היא טוענת כי היה ותחויב בתשלום כלשהו לטובת התובע, הרי שהגורמת לנזקיו הינה הנתבעת 1 ועליה לפצותו.


דיון והכרעה:



השאלות בתובענה זו עוסקות בשתי העברות שונות : בפעם הראשונה העניק התובע לנבתעת 1 זכויות, ואילו בפעם השניה העניקה הנבתעת 1 לתובע זכויות אחרות. כל עיסקה היא בעלת מאפיינים שונים ועל כן עלי לבחון כל עסקה כסדרה.




בהעברת הזכויות הראשונה עלי לבחון אם התובע העניק לנתבעת 1 את הזכות לרכוש קווי טלפון ומכשירים בתנאים ייחודיים כמתנה או שכוונתו היתה להשאיל את הזכות עד שיזדקק לה. במידה ויוכרע כי הזכות דלעיל הוענקה על ידי התובע, אזי השאלה השנייה היא מה תוקפו של ייפוי הכוח עליו חתמה הנתבעת 1, והאם התחייבה להשיב לידי התובע את הזכות בקווים.


מתנה או השאלה?



ההכרעה אם הוראות חוק המתנה, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המתנה") או הוראות חוק השכירות והשאילה תשל"א –1971 הן שחלות בעניינו, מבוססת על הכרעה במחלוקת העובדתית בדבר כוונת הצדדים במועד העברת הזכות. האם התובע התכוון להקנות את הזכות לנתבעת 1 או רק להשאיל לה אותה, שלא לצמיתות.
המסכת העובדתית שנפרשה בפני היתה חלקית, אך ממנה עולה כי התובע העניק לנתבעת 1 את הזכות לרכוש קווי טלפון, ולא התנגד כלל ועיקר כאשר היא רכשה קווי טלפון לבני משפחתה או שידרגה את מכשירי הטלפון שהיו בידה. התובע אף לא עמד על כך שהקווים ירשמו על שמו, ונתן לנתבעת 1 לנהוג בהם מנהג בעלים. במשך תקופה ארוכה.הנתבעת 1 מצידה נהגה בקווים כבשלה, שילמה החשבונות, שידרגה מכשירים ולמעשה נותק הקשר בין הקווים והמכשירים לבין התובע.




להתרשמותי כאשר העביר התובע את הזכות לידי התובעת עמדו הצדדים במצב של "זה נהנה וזה אינו חסר". התובע לא היה זקוק כלל לקווים, כפי שגם היום אינו זקוק להם כהצהרתו בבית המשפט, והנתבעת 1 שהייתה במצוקה כספית נהנתה מההטבה הכספית הגלומה בזכות זו. מכאן שלהתרשמותי התובע התכוון להעניק לנתבעת 1 את הזכות לרכוש את הקווים והמכשירים, שכן הענקה זו לא עלתה לו דבר, ולא פגעה בקניינו.




מעדות התובע בפני עולה כי אין הוא יודע מה שווי הזכות שהעניק לנתבעת 1, אין לו כאמור כל שימוש בקווים הללו אך הוא כועס על הנתבעת 1 ונראה כי אף נפגע ממנה. התרשמותי היא כי הטענה שהנתבעת 1 התחייבה להשיב לו את הזכות באה לעולם, כאשר היחסים בין הצדדים התקררו.




ישאל השואל אם אכן עסקינן במתנה, מדוע השיבה הנתבעת 1 לידי התובע שני קווים ושני מכשירים? לשאלה זו אתייחס בהמשך שכן היא קשורה בפרידת הצדדים אך אין לה קשר למועד שבו נתן התובע לנתבעת 1 את הזכות.




נוכח התרשמותי מעדויות שני הצדדים, והאמור לעיל הרי שאני קובעת כי התובע נתן את הזכות לנתבעת 1 כמתנה.


מתנה מותנית או הקנייה שהושלמה?



הוראת סעיף 2 לחוק המתנה קובעת כיצד מושלמת עסקת מתנה:

"מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה על ידי הנותן למקבל תוך
הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה".





הוראת סעיף 4 לחוק המתנה קובעת כי :


"מתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר המתנה או להימנע מעשותו...".



יתכן כי התובע סבר שקיים בהסכם שבעל פה בינו ובין התובעת תנאי נוסף, ומכוחו מוסכם כי היה והיחסים הרומנטיים יפסקו, הרי שהתובעת תשיב לידו את המתנה. הטוען לקיומה של תנאי מתלה או מפסיק הוא שצריך להוכיח את קיומו (ראה ספרו של פרופ' ראבילו, "חוק המתנה, תשכ"ח - 1968" (מהדורה שניה) בעמ' 299). בעניינו לא הוכיח התובע כי היה תנאי כאמור בין הצדדים.




על כן ובהתאם להוראות סעיף 2 לחוק המתנה אני קובעת כי הזכות הוקנתה לתובעת והקנייתה הושלמה, והתובע אינו יכול לחזור בו ממנה ולבטלה.




מכאן שכאשר התובע והנתבעת 1 נפרדו, היתה הזכות קניינה של הנתבעת 1.


האם הנתבעת 1 התחייבה להעניק לתובע את הקווים בחזרה?



התרשמותי מעדויות הצדדים בפני, כמו גם מהמהכתבים שהתובע שלח לנתבעת 1 ושצורפו לתביעתו, כי אכן כגירסת הנתבעת ,1 התובע הרבה להטריד אותה לאחר הפרידה. בנסיבות אלו נראה מובן שהנתבעת 1 הסכימה להשיב לידי התובע את שני הקווים שהיו בשימוש הוריה, וזאת מתוך תקווה כי בכך תצליח לשים סוף להטרדות של התובע.




הנתבעת 1 אף חתמה על ייפוי הכוח שהינו בעל שני פנים: פן אחד הינו כלפי חברת פלאפון והפן השני הינו כלפי התובע.




ראשית אתייחס לעניינה של חברת פלאפון. ייפוי הכוח מאפשר לתובע לפנות לחברת פלאפון ולהעביר את הבעלות בקווים על שמו. כאשר פנה התובע וביקש לנתק קו, פעלה פלאפון כדין, שכן היא פעלה על פי ייפוי הכוח שהוצג לה. מנגד כאשר הודיעה התובעת למחרת כי לא נתנה לתובע ייפוי כוח, וחתימתה זוייפה, הרי שגם אז פעלה פלאפון כדין, שכן לא היה בידה לסתור או לאשש את טענות התובעת. לטעמי אין להטיל את הנטל על פלאפון לברר בכל מקרה ומקרה אם ייפוי הכוח ניתן כדין או בוטל כדין. שכן נטל זה הינו כבד ביותר, ומשמעותו תהא שכל העברת בעלות בקו תדרוש ייפוי כוח נוטריוני דבר שיש בו להכביד גם על חברות הרשתות הסלולאריות וגם על לקחותיהם. מכאן שמקובלת עלי טענת פלאפון שככל ומי מהצדדים הטעה אותה, הרי שיש לחייב אותו באופן אישי, ואין לחייב אותה. על כן מסקנתי היא כי התביעה כנגד פלאפון נדחית.




אשוב עתה לדון במחלוקת בין התובע לנתבעת 1. כזכור לייפוי הכוח גם פן שני, והוא במישור היחסים שבין התובע לנתבעת 1. במישור זה הנתבעת 1 התחייבה להעביר לתובע את הבעלות על הקווים וכל עוד לא חזרה בה מהתחייבות זו, הרי שהיא שרירה וקיימת. בהתאם להתחייבות העבירה הנתבעת 1 שני קווים במהלך חודש פברואר, ואז נותרו הצדדים חלוקים לגבי שני הקווים הנוספים. נראה כי הנתבעת 1 ביקשה לחזור בה מהתחייבות זו ואילו התובע עמד על קיומה.




בפועל, בכך שהנתבעת 1 ניידה את שני הקווים הנותרים לחברה סלולארית אחרית, היא הפרה את ההתחייבות שנתנה לתובע. יודגש כי ההתייבות של הנתבעת 1 היתה להעביר את הקווים בלבד ולא המכשירים לידי התובע, ורק התחייבות זו הופרה. על כן התביעה לפיצויי בגין עלות מכשירי הטלפון הסלולאריים נדחית.




מהו הפיצויי המגיע לתובע בגין הפרת ההתחייבות הנוגעת לשני הקווים בלבד? התובע טוען כי הפיצויי המגיע לו בגין אובדן היכולת להשתמש בשני הקווים והמכשירים הוא 250 ₪ לחודש,וזאת בנוסף לפיצויי בגין עגמת נפש. כאמור ההתחייבות שהופרה נוגעת אך לקווים, ולא שוכנעתי כי ערכם הכלכלי של הקווים גבוה. מאז שנת 2004 בה ניתנה לתובע ההטבה מחברת בזק ועד היום השתנה השוק הסלולרי – משרד התקשורת התיר הוספת מפעילים סלולריים, מספר הקווים גדל, התחרות בין החברות השונות השתכללה והוראות הרגולציה בדבר ניוד קווים בין החברות השונות, השתנו. מכאן ששווי הקו היום אינו רב. יצויין גם כי לבקשתי הציעה חברת פלאפון לתובע הצעה חלופית להטבה שקיבל מבזק ומהצעה זו עולה כי עיקר העלות הינה למכשירים סלולריים ולא לקו עצמו. על כן הנתבעת 1 תפצה את התובע בסך של 300 ₪ בלבד.




סיכומו של דבר:


התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת באופן חלקי ולפיו הנתבעת 1 תפצה את התובע בסך של 300 ₪. התביעה לפיצויי בגין עגמת נפש, נדחית וזאת נוכח כל האמור בהכרעה זו. בנסיבות העניין ישאו התובע והנתבעת 1 איש איש בהוצאותיו.




התביעה כנגד חברת פלאפון נדחית במלואה, והתובע ישא בהוצאותיה של חברת פלאפון בסך של 1,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב טלפון נייד

  2. פירוט שיחות בזק

  3. אי ניתוק קו טלפון

  4. הפצת רשימת טלפונים

  5. השאלת טלפון סלולרי

  6. עמוד של בזק בשטח פרטי

  7. תשתית אלחוטית של בזק

  8. ניוד מכשיר טלפון נייד

  9. צו חיפוש בטלפון סלולרי

  10. תביעה של בזק נגד דפי זהב

  11. פגיעה בכבל טלפון תת קרקעי

  12. שיחה לחו''ל מטלפון ציבורי

  13. ניתוק שירותי חירום בטלפון

  14. אישור ועדת הכלכלה חוק הבזק

  15. תביעה לתשלום על שירותי בזק

  16. תקלה במקלדת עברית טלפון נייד

  17. שידורי בזק פנים ארציים נייחים

  18. חוב על שיחות טלפון בינלאומיות

  19. חסימת קווי טלפון לשירותי מידע

  20. שיחות טלפון פרטיות בזמן העבודה

  21. נזקים בגלל ניתוק קו טלפון סלולרי

  22. תביעה בנושא דקות חינם בטלפון נייד

  23. תביעה בגין בהתנהלות בזק בטיפול באירוע

  24. עמלה על שיחות בינלאומיות מטלפון ציבורי

  25. תביעה נגד 013 נטוויז'ן בגין שיחות לחו''ל

  26. תביעה נגד סלקום תקלה בטלפון סלולרי בחו''ל

  27. חוק הגנת הצרכן סעיף 18 ב - שירות טלפוני חינם

  28. קרן מחקר לבחינת בטיחות השימוש בטלפונים סלולריים

  29. תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס''ב-2002

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון