הפסקת לימודי משפטים החזר שכר לימוד

להלן פסק דין בנושא הפסקת לימודי משפטים החזר שכר לימוד: פסק דין בפניי תביעת התובעים לקבלת החזר שכר לימוד ששולם על ידי התובע 1 למימון לימודי התובעת 2 אצל הנתבעת כאשר הופסקו לימודי התובעת לבקשתה היא. בהקשר זה, הצדדים חלוקים ביניהם באשר למועד בו הופסקו לימודי התובעת. שאלה זו עשויה להשליך במישרין, על שאלת זכאותה הנטענת של התובעת כפי שיפורט בהמשך. השאלה הנוספת המצריכה הכרעה בענייננו, הינה האם התובע בהיותו הגוף שמימן את שכר הלימוד עבור התובעת, זכאי ליהנות מהשבת שכר הלימוד או חלק ממנו לאחר שהוא בעצמו החל את לימודיו אצל הנתבעת בסמסטר העוקב למועד ביטול הלימודים על ידי בתו. בהקשר זה, הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת המצג שהוצג בפני התובע בטרם החליט לסגור סופית את נושא הרישום אצל הנתבעת. עובדות שאינן שנויות במחלוקת ביום 24.04.09 נרשמה התובעת מס' 2 ללימודי משפטים אצל הנתבעת. התובע מס' 1 הינו אביה של התובעת ומי שמימן בפועל את שכר הלימוד עבור התובעת. שכר הלימוד השנתי נקבע על סך של 25,500 ₪. כחלק אינטגרלי מתהליך הרישום חתמה התובעת על טופס הרשמה ובו מצויין כי היא מצהירה כי קראה בעיון את הידיעון ואת תקנוני הנתבעת וכי היא מקבלת את האמור בהם ומתחייבת לפעול על פיהם. ביום 03.05.2010 פנתה התובעת לראשונה בכתב לנציגי הנתבעת והודיעה, כי הפסיקה את לימודיה כבר ביום 22.01.2010. במכתבה זה התובעת מציינת, כי הינה מודעת לכך, שתקנון שכר לימוד מחייב אותה בשיעור של כ 40% מגובה שכר הלימוד השנתי. במכתבה זה התובעת הודיעה לנתבעת כי הפסקת הלימודים הייתה מסיבות אישיות שלא פירטה מהן. נכון למועד הוצאת המכתב הנ"ל, התובעת שילמה רק חלק משכר הלימוד המלא. במענה למכתב הנ"ל הנתבעת הודיעה לתובעת שאין מקום להשבה כלשהי משכר הלימוד הואיל והפסקת הלימודים נעשתה לאחר תחילתו של הסמסטר השני ועל פי התקנון עליו חתומה התובעת, במקרה זה על התובעת לשאת במלוא שכר הלימוד. בעקבות תשובה זו, התובעת שילמה לנתבעת את יתרת מלוא שכר הלימוד. במועד מאוחר יותר, התובע בדק אפשרות קבלתו ללימודי משפטים אצל הנתבעת. התובע קיבל תשובה חיובית ובטרם יסגור את העניין סופית מול הנתבעת, ביקש לדעת שמא יתחשבו בשכר הלימוד שהתובע משלמו בתשלומים עבור בתו שהפסיקה את לימודיה. התובע טוען, כי חש גמישות בעניין זה ולכן המשיך בנושא הרישום אצל הנתבעת. בשלב מאוחר יותר, בקשת התובע להתחשב בשכר הלימוד המשולם על ידו עבור בתו נדחתה ומכאן התביעה שבפניי. הנתבעת כפרה במלוא טענות התובעים. כנגד התובע הועלתה הטענה של העדר יריבות. ובאשר לתובעת, נטען כי על סמך הוראות תקנון שכר הלימוד אין התובעת זכאית לקבלת החזר כלשהו משכר הלימוד משהודעת הביטול בכתב נמסרה לנבעת לקראת הסמסטר השני ללימודים. בדיון שהתקיים בפניי שמעתי את התובעים ואת נציגת הנתבעת. העדר יריבות בין התובע לנתבעת בכל הקשור למסגרת החוזית שבין התובעת לנתבעת: אין חולק, כי התובע שילם מכספו האישי באמצעות המחאות המשוכות מחשבונו עבור שכר הלימוד שהיה על התובעת לשלמו לנתבעת. אך, אין בעצם ביצוע התשלום על ידי התובע, שלמעשה נועד להקל על התובעת, כדי ליצור יריבות בין התובע לבין הנתבעת במסגרת אותה התקשרו חוזית בין התובעת לנתבעת. ההתקשרות החוזית הייתה בין התובעת לבין הנתבעת והתובע התנדב לשלם את התחייבויותיה של התובעת על פי חוזה ההתקשרות. בכך, אין כדי להפכו לצד לחוזה ההתקשרות. זכאות התובעת לקבלת החזר שכר הלימוד ו/או חלק ממנו: בעדותה בפניי (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 24 - 29) התובעת העידה כי: "לפני שהתחלתי ללמוד בדקתי באונ' חיפה ולצערי לא עמדתי בקריטריונים, החלטתי שאני פונה לנתבעת, התייעצתי איתם וכמובן שהתקבלתי, היו לי שתי פגישות עם יועץ הלימודים שהוא במקרה מנהל השיווק, הבנתי שהיום הוא כבר לא שם. הכוונה שלי היה שיש נושא שמאוד הציק, הנושא שהמרכז האקדמי לא מוכר ויכול להיות שהוא לא יוכר. במהלך הפגישה איתו, גם כשהתקבלתי וגם כשבאתי לחתום על טפסים, היועץ שהעילתי בפניו את ההתנגדות הזו הבטיח לי שתוך שנתיים הם משיגים את זה, הוא לא חזר על זה לא פעם ולא פעמים כי הוא שם לב שאני מתנגדת לזה. בהמשך הצהירה התובעת ב- עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורות 2 -5, כי: "הסיבה שבחרתי להפסיק את הלימודים שהיה לי ספק אם הנתבעת תוכר או לא תוכר כמוסד להשכלה גבוהה. למרות שהייתה איזושהי התנגדות ובלית ברירה הייתי חייבת לחתום על הטפסים, בלי חתימת הטפסים אני לא אוכל להתחיל ללמוד, החלטתי שאני הולכת על הצעד הזה ולוקחת סיכון." במכתבה מיום 03.05.10 התובעת טענה, כי מסיבות אישיות היא נאלצה להפסיק את הלימודים. התובעת לא העלתה טענה כלשהי באשר למצגי הנתבעת בזמן ההתקשרות ביניהן. התובעת מודה כי ערכה בדיקות עוד קודם שנרשמה בעת קיום המשא ומתן מול נציג הנתבעת. התובעת הייתה מודעת היטב לעובדה כי הנתבעת לא הוכרה עדיין כמוסד להשכלה גבוהה, וחרף זאת, ומשיקולי נוחיות (ראו עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 1-2) מצאה לנכון להירשם אצל הנתבעת. עובדה זו מלמדת כי כל תהליך רישום הלימודים מראשיתו לא היה נגוע בחוסר תום לב. התובעת קיבלה מלוא המידע שהיה נחוץ לה לצורך קבלת החלטתה בטרם תצטרף ללימודים אצל הנתבעת, ולא התגלו עובדות כלשהן שלא נפרשו בפניה טרם התקשרותה בהסכם עם הנתבעת. מדיניות החזר שכר הלימוד נקבעה בתקנון שכר הלימוד שצורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעת. למותר לציין, כי התובעת בעצמה לא חלקה על גובה מדרגות שכר הלימוד בהן יחויב הסטודנט יחסית לשלב בקשת הפסקת הלימודים. תקנון שכר הלימוד הינו בבחינת חוזה אחיד. אולם, קשה לראות, בהתחשב בהוראת סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, מדוע יש מקום לקבוע שתנאי מדיניות שכר הלימוד הינם מקפחים. לא זו אף זו: תנאי תקנון שכר הלימוד אצל הנתבעת אינם נופלים למסגרת אחת החזקות שנקבעו בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים. בחינת תנאי תקנון שכר הלימוד מוכיחה בעליל כי אין המדובר בתנאי מקפח. הנתבעת קבעה אחוזי השבה שונים בהתאם למועדי מסירת הודעת הפסקת הלימודים. התקנון קבע במפורש (ראו סעיף 4 לתקנון שכר הלימוד) כי במסירת הודעה בכתב על ביטול/דחיית הלימודים עד 30 יום לפני תחילת הלימודים יהא זכאי הסטודנט להשבת מלוא שכר הלימוד למעט, דמי ההרשמה. ביטול/דחיית לימודים החל מ 30 יום לפני תחילת הלימודים ועד שבועיים לפני תחילתם מזכה את הסטודנט שהגיש הודעה על כך בכתב ב- 95% משכר הלימוד. ביטול/דחיית הלימודים לאחר תחילתם ועד תום השבועיים הראשונים ללימודים תזכה את הסטודנט בהשבת 90% משכר הלימוד. ביטול/דחיית לימודים לאחר השבועיים הראשונים לתחילתם ועד לסיום הסמסטר הראשון, יהא זכאי לקבלת 60% משכר הלימוד. במקרה של ביטול לימודים לאחר תום הסמסטר הראשון יחויב הסטודנט במלוא שכר הלימוד. התקנון קובע מפורשות כי מסירת ההודעות על ביטול/דחיית הלימודים תיעשה בכתב, והתובעת אינה חולקת על כך שההודעה בכתב נמסרה רק בחודש מאי 2010, משמע, לקראת סיום הסמסטר הראשון. אלא מאי? לטענת התובעת היא הפסיקה את הלימודים בפועל ביום 22.01.10 ועל כן, היא זכאית לקבל פחות 60% משכר הלימוד. נציגת הנתבעת ציינה, כי הסמסטר השני ללימודים התחיל בשבוע של ה- 14.02.10. תקנון שכר הלימוד אינו מפרט מתי מסתיים הסמסטר הראשון, ולא ברי שמא חופשת המבחנים שבין שני הסמסטרים נחשבת כחלק מהסמסטר הראשון אם לאו. משמדובר בחוזה אחיד ברי, כי חסר זה יש לפרשו לרעת המנסח ואין מנוס מהקביעה, כי הסמסטר הראשון מסתיים עם תחילת הסמסטר השני, משמע, עד 13.02.10. בנסיבות, ואם אצא מתוך הנחה, כי הפסקת הלימודים נעשתה בפועל ביום 22.01.10 אזי לכאורה הפסקת הלימודים נעשתה לפני תום שבועיים לפני סיום הסמסטר הראשון. אך, מנגד, לא ניתן להתעלם מהעובדה שההודעה בכתב נמסרה לנתבעת אך ורק לקראת סוף הסמסטר השני. ובל נשכח, כי התובעת לא טענה שמסרה אפילו הודעה בעל פה לפני מועד זה בכלל. מכאן, ובין אם הפסקת הלימודים נעשתה בחודש ינואר 2010 ובין אם בשלב מאוחר יותר, ברי כי הנתבעת לא יכלה לדעת על אותה הפסקה ומבחינתה התובעת הייתה סטודנטית מן המניין עד לחודש מאי 2010, לקראת סוף הסמסטר השני ולכן, קמה תחולתו של סעיף 4.5 לתקנון, לפיו, התובעת אינה זכאית לקבלת החזר כלשהו משכר הלימוד. אלא מה? על פי הסיפא של סעיף 4.5 לתקנון, נקבע כי: "במידה והסטודנט יחל את לימודיו בסמסטר העוקב לאחר מכן ובקשתו להתקבל ללימודים תאושר, יישמר לזכותו מלוא הסכום שנפרע בערכים נומינליים והוא ינוכה משכר הלימוד שיהיה תקף באותה עת". אין חולק, שהתובעת לא ביקשה להתחיל את לימודיה בסמסטר העוקב לאחר הפסקת הלימודים. האם התובע זכאי לקבלת החזר כלשהו משכר הלימוד? התובע שהינו הגורם שמימן את שכר הלימוד עבור התובעת, ביקש להתקבל ללימודים אצל הנתבעת לקראת אותו סמסטר העוקב להפסקת לימודי התובעת ומתוך תקווה שהנתבעת תסכים לזקוף את מה ששולם עבור התובעת לזכותו ועל חשבון שכר הלימוד שבו יחויב. התובע התכתב עם הנתבעת בהקשר זה ובמקום מסוים אף נוצרה בו צפייה, כי בקשתו תיענה על ידי הנתבעת, במיוחד משטרם סיים לשאת ביתרת התשלומים עבור שכר הלימוד של בתו חרף הפסקת לימודיה. במצב זה, התובע ציפה מהנתבעת להתחשב במצבו ולבוא לקראתו בשכר הלימוד שיצטרך לשלמו עבור לימודיו, כשעודו משלם יתרת שכר הלימוד עבור בתו. התובע נרשם ללימודים אצל הנתבעת מתוך אותה צפייה. התובע פנה בעניין זה למר עדי אורן מטעם הנתבעת ולאחר שזה האחרון הודיע לו כי העניין אינו בסמכותו (ראו נספח ה' לכתב התביעה), הוא פנה לסמנכ"ל הכספים אצל הנתבעת. התובע בעדותו בפניי ציין, כי גמישות הנתבעת בעת קבלת הסטודנטים שונה מגמישותה ביציאתם. התובע נרשם ללימודים מתוך צפייה שנושא קיזוז שכר הלימוד ששולם עבור בתו נותר תלוי ועומד וכשנוצר בו הרושם כי הנתבעת הייתה גמישה בעניין זה. רק ביום 20.09.10, לאחר שהתובע נרשם ללימודיו אצל הנתבעת, התקבל מכתב הדחייה לבקשת התובע להתחשב בסכומים ששולמו על ידו למימון שכר הלימודים של בתו. טענות אלו לא נסתרו כלל וכלל על ידי הנתבעת. לטעמי, מן הראוי היה שהנתבעת תבהיר לתובע, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שלא לקשור בין החלטתו להירשם אצל הנתבעת ללימודים לבין עריכת קיזוז כלשהו משכר הלימוד ששולם עבור בתו. משלא נעשה כן, ולהפך, משנמסר לתובע על ידי גורמים מטעם הנתבעת, לפנות לסמנכ"ל הכספים אצל הנתבעת לבדיקת העניין, הדבר עודד את התובע להירשם אצל הנתבעת, מתוך תקווה כי אכן יתחשבו במצבו ויבואו לקראתו. צפייה זו לא הייתה תלושה מהמציאות ואף סביר מאוד להניח, כי הנתבעת הייתה מעוניינת בהצטרפות התובע ללימודים אצלה ונושא הקיזוז שימש כפיתוי לתובע להמשיך הלאה עם החלטתו להירשם אצל הנתבעת ולא לסגת ממנה, הגם שהדבר לא הגיע לכלל הבטחה מצד הנתבעת לעשות קיזוז כמבוקש על ידי התובע. סבורני, כי בשקלול כל הנתונים הנ"ל, יהא זה מן הדין ומן הצדק בנסיבות, להתחשב במצבו של התובע ולפטור אותו ולו מחלק משכר הלימוד. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת להשיב לידי התובע, סכום גלובלי בסך של 6,000 ₪. למען הסר ספק, הכרעה זו מסלקת כלל טענות התובעים כנגד הנתבעת. הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל. השכלה גבוההביטול קורס / החזר שכר לימודשכר לימוד