העתקת קו ביוב

להלן פסק דין בנושא העתקת קו ביוב:

     

תביעה שמקורה בתשלום בגין העתקת קו ביוב.

טענות התובעת

התובעת רכשה את המקרקעין ברח' מורדי הגטאות 5, נשר (להלן גם: "המקרקעין", או "הקרקע"), כ- 5 שנים לפני הגשת התביעה, דהיינו בערך בשנת 2005. התובעת רכשה את המקרקעין לאחר שבית קודם אשר מצוי היה במקום (בית של משפ' כהן) - נהרס. דהיינו, התובעת רכשה מגרש ריק והריסת הבית לא בוצעה על ידה.

בית הנתבעת מצוי ברח' מורדי הגטאות 3, בצמוד למקרקעין שרכשה התובעת. טרם הריסת הבית של משפ' כהן, אף היו הבתים חלק ממבנה מונוליטי אחד, עם קיר משותף ללא הפרדה (ראו חוות דעת "ת/1" מינואר 2003. תשומת לב כי בחוו"ד זו מכונה בית הנתבעת מטעמי קיצור "דירת זלמנוביץ" מאחר ומדובר היה בבית של הנתבעת ושל גב' זלמנוביץ).

לאחר שהתובעת קיבלה היתר בניה באמצע שנת 2008, כאשר רצתה התובעת להתחיל בבניית בית על המקרקעין, לא ניתן היה להתחיל בעבודות בניה וזאת לאור קו ביוב שיצא מביתה של הנתבעת, כאשר שפכים שהגיעו מקו הביוב של הנתבעת נשפכו ישירות לקרקע של התובעת.

לטענת התובעת, היא מיד פנתה לנתבעת "בבקשה כי תסדר את קו הביוב שלה בהקדם", והנתבעת בתגובה לבקשת התובעת ביקשה כי התובעת תבצע את עבודת בניית קו הביוב, ומיד לאחר ביצוע העבודה והצגת החשבונית הנתבעת תשלם את מלוא התשלום. העבודה אכן בוצעה ע"י קבלן עבודות צנרת מטעם התובעת, שביצע חיבור ביוב ישירות מבית הנתבעת אל קו הביוב הראשי, כפי שמצויין בחשבונית מיום 30.6.08 שצירפה התובעת, אולם לאחר ביצוע העבודה לא עמדה הנתבעת בהבטחתה וסירבה לשלם את הסכום הנקוב בחשבונית.

טענות הנתבעת

הנתבעת מתגוררת בבית שברח' מורדי הגטאות 3, נשר, מזה למעלה מ- 50 שנה, מאז חודש מרץ 1959. קו הביוב בו מדובר עבר וחיבר בין הבתים שבחלקות השונות, כמעט במקביל לרחוב, בין השאר דרך חלקות הבתים המצויים ברח' מורדי הגטאות 3,5,7,9, והתחבר אל קו הביוב העירוני ליד הבית המצוי ברח' מורדי הגטאות 11, באופן הבא לידי ביטוי בתרשים שצורף לכתב ההגנה (ואשר תואם בקווים כלליים את התרשים שהגישה התובעת – "ת/2"). מצב זה היה קיים מאז שנת 1959, כאשר השכונה נבנתה ע"י חברת "שיכון עובדים".

ביום 26.4.06 התובעת הגישה לועדה המקומית לתכנון ובניה – מורדות כרמל (להלן: "הועדה המקומית") בקשה להיתר בניה במקרקעין. ביום 30.8.06 זומנו הנתבעת ומי מטעמה אל הועדה המקומית, שם התריעו על המצב הקיים בקרקע, בה עובר קו הביוב וכן מעליה עוברים קו חשמל וקו טלפון. בועדה המקומית נאמר לנתבעת ומי מטעמה מפורשות כי במידה ויהיה צורך בהעתקת קווי ביוב, חשמל או טלפון – כל העלויות חלות על מגיש הבקשה בלבד ואין מוטלת עליהם חובה להשתתף בהוצאות אלה. במכתב מיום 18.11.10 ששלחה הנתבעת בתשובה לדרישת עורך דינה של התובעת, אף ציטטה הנתבעת מן המסמכים עליהם חתמה התובעת בועדה המקומית במסגרת הבקשה לקבלת היתר, ובין השאר כי: "על בעל ההיתר לתקן כל נזק לפיתוח שייגרם בזמן הבניה ולהחזיר המצב לקדמותו".

ביום 7.12.07 קיבלה התובעת היתר בניה. ביום 1.3.08 החלו העבודות בשטח. בשלב ראשון הגיע למקום טרקטור שחפר את החלקה ובאותה הזדמנות חתך את קו הביוב שיצא מחלקתה על המקרקעין וכן קרע את חוטי הטלפון שעברו מעל הקרקע והתחברו לבית הנתבעת. הנתבעת צירפה תמונות צבעוניות ומאירות עיניים ("נ/1") משנת 2008, המשקפות את מצב המקרקעין בסמוך לאחר ביצוע החפירה בקרקע וטרם המשך עבודות הבניה.

הנתבעת מציינת כי לא הזמינה את ביצוע העבודה ולא התקשרה בחוזה עם הקבלן או עם התובעת. הנתבעת מדגישה כי מעולם לא התחייבה, לא בעל פה ולא בכתב, לשלם עבור עבודות העתקת קו הביוב המדובר. לא זו בלבד; אין בינה לבין התובעת שום קשר מיום שהתובעת החלה לבנות. לא רק שלא התחייבה לשלם עבור העבודות, היא גם מעולם לא התבקשה על ידי התובעת, בעל פה או בכתב, לשלם עבורן, עד לקבלת מכתב הדרישה מעורך הדין של התובעת מיום 11.11.10.

הנתבעת מוסיפה כי לאור תאריך החשבונית (30.6.08) הרי שהעבודה בוצעה על פני הדברים בניגוד לצווי הפסקת בניה שהיו בתוקף, לאחר שביום 12.5.08 וביום 12.6.08 הוצאו כנגד התובעת צווי הפסקת בניה מנהליים ראשון ושני, שניהם בשל חריגות וסטיה מהיתר, ולאחר שביום 19.6.08 הוצא כנגד התובעת צו הפסקת בניה שיפוטי (בב"נ 5536-06-08, ניתן ע"י כב' השופטת ר' לאופר-חסון).

הכרעה

אומר כבר עתה כי הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להידחות.

בראש ובראשונה אציין כי את טענתה העובדתית המרכזית של התובעת, בדבר התחייבות כביכול שניתנה לה על ידי הנתבעת לשאת בעלות העבודות, אני דוחה מכל וכל.

קביעה עובדתית זו מבוססת בראש ובראשונה על התרשמותי הבלתי אמצעית מן הצדדים. עדותה של הנתבעת היתה פשוטה, עניינית וכנה. אני נותן בה אמון מלא. אני מבכר באופן ברור את עדות הנתבעת על פני עדות התובעת.

לבד מן ההתרשמות כאמור, ניתן להצביע על תהיות שונות, ואף פירכות, המחזקות את המסקנה האמורה, ואציין רק מקצתן.

כך, שיהוי של כשנתיים ומחצה מביצוע העבודה ועד לדרישה ראשונה בכתב, אינו תומך בקיומה של התחייבות כנטען. השכל הישר, ואף נסיון החיים, מורים כי מקום שמדובר בעמידה על קיום התחייבות שניתנה בעל פה, דרכן של הבריות לנסות ולממשה מוקדם ככל האפשר.

כך, התובעת לא הביאה לעדות את הקבלן, למרות חלקו המרכזי בפרשה לשיטתה (לדבריה, הנתבעת פתחה כביכול בפניו את דלת ביתה, טענה המוכחשת ע"י הנתבעת), ועובדה זו פועלת כנגדה.

כך, בכתב התביעה התייחסה התובעת ליחסים הרעועים בין הצדדים לאור המחלוקת נשוא התביעה וסירובה של הנתבעת לשלם (סעיף 8 לכתב התביעה – "בשל האמור לעיל, ..."). דומני כי התמונה הכוללת המתבהרת ממכלול הנתונים, הינה כי היחסים בין הצדדים לא היו טובים הרבה קודם לעיתוי דרישת עורך דינה של התובעת מיום 11.11.10.

ככלל, הנתבעת מצטיירת לטעמי כאישה היודעת לעמוד על מה שנתפס על ידה כזכויותיה, ולא רק שלא נתנה הסכמתה לתובעת, אלא שלא סביר בעיניי כי היתה נותנת הסכמה כזו. מסקנה זו נתמכת, בין השאר, דווקא במערכת היחסים שבין הנתבעת ובין מר ברק, אשר כאן המקום להתייחס לתצהירו.

מר ברק חתם על תצהיר ערוך כדין מטעם התובעת, שצורף לתביעה. מר ברק מתגורר ברח' מורדי הגיטאות 7, דהיינו מן העבר השני של הקרקע. מר ברק ציין כי הוא אינו מדבר כלל עם הנתבעת מזה שנים. הרקע לניתוק בינו ובין הנתבעת קשור אף הוא לקו הביוב. לדבריו, בשנים עברו נאלצו השכנים "לתקן את כל קו הביוב", כהגדרתו, והוא לקח על עצמו את הביצוע. הוא קיבל את הסכמת כל השכנים (חמש משפחות) לטיפול בקו, קיבל הצעות מקבלנים, ולאחר שביצע את העבודה שילמו השכנים חוץ מהנתבעת שסירבה לשלם את חלקה.

הנתבעת נתנה התייחסות מפורטת לתצהירו של מר ברק בכתב ההגנה. לגרסתה, המקרה התרחש לפני כ- 12 שנים. מר ברק ביקש לסגור קומת עמודים במפלס שמתחת ביתו ולהפוך את החלל לגלריה עבור רעייתו. קו הביוב הישן שהונח ע"י שיכון עובדים בשנת 1959 עבר בתחום קומת העמודים בביתו ועל כן הוא חפץ להעתיק את הקו. באותה עת, מספר שכנים בחלקות הצמודות לחלקתו של מר ברק בנו או שיפצו את בתיהם. הוא פנה לשכנים בחלקות סמוכות והציע לכולם להעתיק את קו הביוב ולהתחלק בהוצאה. הוא פנה גם אל הנתבעת, אך הנתבעת הבהירה לו כי אין בכוונתה להשתתף בעלויות הכרוכות בביצוע העבודה. בעוד לשאר השכנים היה עניין בהעתקת קו הביוב הישן שהפריע לבניה שבוצעה על ידם, ולכן נשאו בהוצאה, חלקתה של הנתבעת לא צמודה לזו של מר ברק, לא גובלת כלל בחלקתו של מר ברק, מבחינתה שלה לא היה כל צורך לבצע העתקה של קו הביוב ולכן היא לא מצאה סיבה או צורך לקחת חלק בעלויות העתקת הקו. היא מעולם לא התחייבה בפני מר ברק, לא בעל פה ולא בכתב, להשתתף בתשלום. היא פשוט סירבה לכך.

אף שאיני רואה צורך להכריע בדבר, נראה כי גרסת הנתבעת כמפורט בכתב ההגנה, מסתברת הרבה יותר מגרסת מר ברק (שכשלעצמה נותרה עמומה – מה בדיוק תוקן בקו ובאיזה אופן? כלום דובר בתיקון או שנכון יותר לומר בהעתקה?). דומני כי דווקא "סרבנות" מעין זו מצד הנתבעת להשתתף בעלות העבודה אותה הוביל מר ברק, עולה בקנה אחד עם הגישה העקבית המוצגת על ידה לפיה היא אינה אמורה לשאת בעלויות בגין שינויים במצב הקיים, ועשויה מאידך להסביר את ערעור היחסים בינה ובין מר ברק, באופן שהביאו לסייע לתביעת התובעת. אשר למניעיו של מר ברק, למותר לציין גם כי נראה שהעבודות אותן ביצעה התובעת לשם חיבור הביוב היוצא מחלקת הנתבעת בחיבור ישיר אל קו הביוב הראשי - בשים לב לכך שגם בית התובעת חובר על ידה ישירות לקו הביוב הראשי - הביאו למעשה לכך שלאור עבודות אלה לא היה עוד צורך בהמשך מעבר קו הביוב ההיסטורי דרך שטחו של מר ברק. כך שהעבודות נשוא התביעה היטיבו במידה רבה גם את מצבו. אף לא מן הנמנע להעלות על הדעת מצב דברים בגדרו שכנים כלשהם בנסיבות בהן היה מצוי מר ברק עשויים להציע לשכן חדש הבונה את ביתו להשתתף עמו בעלויות עבודות החיבור הישיר לקו הביוב הראשי, חיבור אשר שכן במצבו של מר ברק הינו בעל עניין בו ובתוצאותיו.

מכל מקום, לטעמי, דווקא המחלוקת "ההיסטורית" בין הנתבעת ומר ברק, מחזקת את מסקנתי לפיה אין זה סביר כלל ועיקר כי הנתבעת היתה נכונה ליתן לתובעת הסכמתה לשאת בעלות עבודות העתקת קו הביוב (אפילו היתה התובעת פונה אליה בעניין זה, וכאמור לעיל, אני מקבל את גרסת הנתבעת כי התובעת לא פנתה אליה).

זאת ועוד; אמנם על דרך הכלל אין מניעה ליתן התחייבות מן הסוג לו טוענת התובעת, בעל פה בלבד, ללא התחייבות בכתב. ברם, בענייננו, סבורני כי אפילו היתה ניתנת הסכמה מצד הנתבעת, אין זה סביר כי זו היתה ניתנת מבלי לדעת מראש, ולסכם בכתב, באלו עלויות מדובר. נוסף על כך שזהו טבע האדם ככלל, בענייננו מתווספים על כך שני טעמים כבדי משקל.

הטעם האחד נעוץ בעמדתה ה"סרבנית" העקרונית של הנתבעת כמתואר לעיל, ובמערכת היחסים בין התובעת והנתבעת שכבר לכתחילה לא היתה מן המשופרות. אילו היתה הנתבעת מוכנה לשלם, הדעת נותנת כי היתה דורשת לדעת מראש, ולעגן זאת בכתב, כמה בדיוק היא תידרש לשלם. לכל הפחות היתה מבקשת לקבל הצעת מחיר מסודרת מן הקבלן, על מנת של תופתע מן הסכום שיידרש.

הטעם הנוסף נובע מכך שאין חולק כי על ידי אותו קבלן בוצעו עבודות כאלו ואחרות גם עבור חיבור הביוב מבית התובעת עצמה ישירות לקו הביוב הראשי. לאור התרשמותי מן הנתבעת, אילו היתה מסכימה לשאת בתשלום כלשהו, קרוב לודאי שהיתה דורשת - ואולי בצדק - לראות לא רק הצעת מחיר ביחס לחיבור הביוב מביתה לקו הראשי, אלא גם הצעת מחיר, וכן חשבונית, ביחס לעלות חיבור הביוב מבית התובעת אל הקו הראשי. זאת, על מנת לוודא כי התשלום על ידה אינו כולל "העמסת" עלויות בגין עבודה המבוצעת עבור חיבור ביתה של התובעת עצמה אל הקו הראשי.

סיכומו של עניין זה – טענת התובעת בדבר התחייבות כללית, בעל פה, מצד הנתבעת, לשאת בתשלום, מבלי שיש לכך ולו ראשית ראיה בכתב, ואף מבלי שכלל נטען כי הוסכם על גובה התשלום מראש, נראית על רקע כלל נסיבות העניין תמוהה ביותר, לשון המעטה.

לקראת סיום אוסיף כי גרסת התובעת בדבר שפכים שנשפכו ישירות לקרקע טרם שהחלה בבניה, אף היא נשמעת בלתי סבירה על פניה. הבית במקום נהרס למעלה מחמש שנים קודם לביצוע העבודה נשוא התביעה (לכל המאוחר בסוף 2002, כעולה מ-"ת/1") והדעת נותנת כי מטרד כה קיצוני מעין זה בלב שכונת מגורים, על פני תקופה כה ארוכה, היה מטופל ע"י הרשויות, או גורר תגובה חריפה מצד שכנים, לרבות מר ברק עצמו, בין בהמרצת הרשויות לפעולה, בין בביצוע תיקון עצמאי באמצעות איש מקצוע ונקיטת הליכים משפטיים, בין בדרך אחרת. המדובר בטענה שקל מאד להוכיחה, למשל באמצעות הצגת תמונה של הקרקע, או הצגת מסמך כזה או אחר מהעיריה או מרשות אחרת כלשהי. לא הוצגה כל ראיה לתמיכת טענה כה חריפה, תרתי משמע, כפי שדומני כי מתבקש היה לעשות. נוכח שיתוף הפעולה בין התובעת ומר ברק, אף מתבקש היה כי זה יצייד את התובעת בראיה כלשהי בהקשר זה ככל שהיתה קיימת בידו. מר ברק הסתפק בהתייחסות לנושא זה בתצהירו. בנסיבות העניין, לא ניתן לראות בגרסאות התובעת ומר ברק כאילו הוכחו.

סוף דבר -
יש ממש בטענת הנתבעת כי עקב בניית התובעת במקרקעין נדרשה התובעת להעתיק קו ביוב שעבר בשטח המקרקעין למעלה מחמישים שנה.
התובעת רכשה את המקרקעין כאשר היא מודעת לקיומו של קו הביוב (שהיה גלוי לעין) ולצורך בהבאת דבר קיומו בחשבון על מנת לבנות במקרקעין.
התובעת היא זו אשר היתה זקוקה לשינוי המצב הקיים ואכן הביאה בפועל לשינוי המצב הקיים.
התובעת לא הצביעה על מקור כלשהו לחיוב הנתבעת – לא מקור חוקי כלשהו המטיל על הנתבעת חבות לשאת בעלות החיבור הישיר לקו הביוב הראשי, חיבור שכלל לא נדרש מבחינתה – ובוודאי לא מקור חוזי, כפי שמוסבר לעיל.
גם הטענה בדבר עשיית עושר ולא במשפט, אותה כלל מי מטעמה של התובעת בכתב התביעה – דינה להידחות. אינני סבור כי היתה כאן "זכיה" מצד הנתבעת.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של 1,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן תיווסף עליו ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.


5467831





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תשלום ביוב

  2. חוק מים וביוב

  3. העתקת קו ביוב

  4. ערר היטל ביוב

  5. החזר היטל ביוב

  6. נפילה לבור ביוב

  7. ניתוק צינור ביוב

  8. נזקי ביוב לחקלאות

  9. קו ביוב בשטח פרטי

  10. ערעור על היטל ביוב

  11. סמכות ועדת ערר ביוב

  12. חישוב היטל ביוב לפי שטח

  13. התיישנות חוב שירותי ביוב

  14. היטל ביוב לצורך היתר בניה

  15. איחור בהגשת ערר היטל ביוב

  16. היטל ביוב משק גידול חזירים

  17. צינורות ביוב בחלקות מקרקעין

  18. סמכות העירייה לדרוש היטל ביוב

  19. מי צריך לשאת בחיבור נכס לביוב ?

  20. ביטוח נזק לביוב במהלך חילוץ משאית

  21. ועדת הערר לענייני ביוב - ערעור על החלטה

  22. ניתן להעביר ביוב ואפילו ציבורי דרך חלקות פרטיות

  23. טענת אי קיום פסק דין המורה להעתיק קו הולכת ביוב

  24. הודעות תאגידי מים וביוב (עדכון תעריפי הגיחון), התשס"ה-2005

  25. כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ע-2010

  26. חוק עזר לדוגמה לרשויות מקומיות (הזרמת שפכי תעשיה למערכת ביוב), התשמ"ב-1981

  27. תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי תאגיד מים וביוב), התשס''ה-2005

  28. חוק עזר לדוגמה לרשויות מקומיות (הזרמת שפכי תעשיה למערכת ביוב) (ביטול), התשס"ד-2004

  29. כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009

  30. כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון