הסכם תיווך בעל פה



מה הדין במקרה שאין הסכם תיווך בכתב ?
האם הסכמה בעל פה (התחייבות בעל פה) עם מתווך מחייבת תשלום דמי תיווך ?
האם חתימה מאוחרת (בדיעבד) על הסכם תיווך (לאחר שהעסקה כבר בוצעה) מחייבת תשלום דמי תיווך ?


במקרה להלן הוסכם בין המתווך לבין הנתבעים בעל פה כי עמלת התיווך שלו תעמוד על ההפרש בין סך 570,000 ₪ לבין המחיר בו תימכר הדירה.

המתווך ציין כי היה מודע לבעייתיות הכרוכה בהסכמה כאמור בעל פה ואולם, לא עמד על החתמת הנתבעים על מסמך כתוב המגלם את ההסכמה לתשלום העמלה הואיל והנתבעים עשו עליו רושם טוב.

בית המשפט ציין כי הדרישה הכוללת להתנהלות בתום לב המגולמת בסעיף 39 לחוק החוזים, יש בה בכדי להביא לכלל מסקנה כי גם חתימה על התחייבות לתשלום שכר תיווך המאוחרת למועד החתימה על הסכם המכר והמגלמת הסכמה קודמת, די בה בכדי לזכות המתווך בתשלום דמי העמלה לפי החוק.


להלן פסק דין בנושא הסכם תיווך בעל פה:

פסק דין      

תביעה לתשלום דמי תיווך .

1. לטענת התובע, פנה אל הנתבעים לאחר שקיבל מידע כי הם מעוניינים למכור את דירתם ברחוב ניצנה בבת ים והציע להם את שירותיו כמתווך למכירת הדירה. לטענתו במסגרת הפגישה אשר התקיימה בינו לבין הנתבע 2 אמר לו הנתבע 2 כי הוא דורש מחיר של 570,000 ₪ בעבור הדירה ואילו שכר טירחת התובע, יעמוד על ההפרש בין סכום זה לבין הסכום אשר יצליח להשיג בגין הדירה. לטענת התובע, בהתבסס על הצעת הנתבע 2 הוסכם בינו לבין הנתבעים בעל פה כי עמלת התיווך שלו תעמוד על ההפרש בין סך 570,000 ₪ לבין המחיר בו תמכר הדירה. התובע ציין כי היה מודע לבעייתיות הכרוכה בהסכמה כאמור בעל פה ואולם, לא עמד על החתמת הנתבעים על מסמך כתוב המגלם את ההסכמה לתשלום העמלה הואיל והנתבעים עשו עליו רושם טוב. לטענת התובע, הוא הצליח למצוא רוכש לדירה בתמורה לסך של 600,000 ₪ , שהוא סך שעולה על המחיר אשר נדרש על ידי הנתבעים ואף על מחיר השוק של הדירה. לטענת התובע, הוא עמד בקשר עם הנתבע 2 וקיבל את אישורו למכירת הדירה וכן, אישר מולו שוב כי העמלה שלו תעמוד על ההפרש בין מחיר הדירה לבין המחיר הנדרש על ידי התובע. משהדבר הוסכם על ידי הנתבעים , הפנה התובע את הנתבעים אל עורך דין על מנת לקדם את החלק המשפטי של העיסקה.
אין עוררין כי אמנם נחתם הסכם למכירת הדירה ואולם, לטענת התובע, לאחר החתימה, נעלמו הנתבעים ולא שילמו את שכר הטירחה המוסכם בין הצדדים.
משכך, פנה אל הנתבעים בעצמו וכן, באמצעות עובדת מטעמו וביקש את שכר הטירחה. לאחר מספר פניות, הגיעו אליו הנתבעים עוד באותו יום, טענו בפניו כי הסכום אשר שולם בגין הדירה "נבלע" במסגרת התשלום בגין המשכנתא אשר רבצה על הדירה ומשכך, ביקשו להפחית את סכום העמלה המוסכם וכן, לשלמו רק במעמד גמר התשלומים עם מסירת המפתח לדירה. לטענת התובע, בין הצדדים התנהל דין ודברים ובסיכומו של דבר הגיעו הצדדים לכדי הסכמה כי הנתבעים ישלמו לתובע סך של 22,500 ₪ בתוספת מע"מ וכי יעשו כן, במעמד ביצוע התשלום האחרון בגין הדירה. לטענת התובע, הואיל ובשלב זה לא סמך עוד על הנתבעים, עמד על העלאת האמור על הכתב וחתימת הנתבעים על ההתחייבות ,כפי שאמנם נעשה בפועל.
לטענת התובע, למרות התחייבותם המפורשת הכתובה של הנתבעים ולמרות שהתשלום האחרון בגין הדירה שולם, סירבו הנתבעים לשלם לו את הסכום עליו הסכימו הצדדים ומשכך, לא נותרה לו ברירה אלא להגיש תביעה לבית משפט זה. במסגרת התביעה עתר התובע לתשלום סך 34,800 ₪ שהוא סכום שכר הטירחה כפי שהוסכם בין הצדדים מלכתחילה ולחילופין עתר לתשלום סך 26,100 ₪ אשר נקבע במסגרת הההתחייבות החתומה על ידי הנתבעים.

2. לטענת הנתבעים, הם דרשו מלכתחילה סך של 650,000 ₪ בגין הדירה ואולם, התובע שיכנע אותם כי המחיר אינו ראלי ומשכך, הסכימו כי המחיר המבוקש בגין הדירה יעמוד על סך של 577,500 ₪. לטענתם לא זו בלבד שמעולם לא הוסכם בינם לבין התובע כי ישולם לו כעמלה כל ההפרש בין המחיר הנדרש לבין המחיר כפי שיקבע בסופו של דבר, אלא שאף מעולם לא סוכם כי הנתבעים יישאו בתשלום דמי תיווך כלשהם הואיל והוסכם כי הקונה יישא בתשלום דמי התיווך.
זאת ועוד, לטענת הנתבעים, התובע הודיע להם כי קיים קונה לרכישת הדירה ואולם, לא הודיע להם על המחיר כפי שהוסכם עם קונה זה אלא הזמינם למעמד החתימה על ההסכם וזאת, מבלי שאף היו בקשר עם עורכת הדין כלל ומבלי שראו את ההסכם טרם המועד הקבוע לחתימה. לטענת הנתבעים רק במועד החתימה על ההסכם ראו כי המחיר המוסכם עומד על סך של 600,000 ₪ והסכימו לחתום על ההסכם הואיל ומדובר בסכום אשר קרוב למחיר ההתחלתי אשר דרשו.
לטענתם רק לאחר החתימה על ההסכם ולאחר שכבר עזבו את משרד עורכת הדין, פנה אליהם התובע ואיים כי באם לא ישלמו לו עמלת תיווך "יפוצץ את העיסקה" והם יאלצו לשלם פיצוי בגין הפרת ההסכם על סך של 60,000 ₪. לטענת הנתבעים , לאור ובשל איומי התובע, הם אמנם חתמו על התחייבות לתשלום דמי התיווך בסך של 22,500 ₪ ואולם, לטענתם אין להתחייבות זו כל תוקף הואיל והושגה בכפיה ואיומים.
הנתבעים מוסיפים וטוענים כי עוד קודם להסכמה בינם לבין התובע, היתה בידי התובע, הצעת קונה לרכישת הדירה בסך של 600,000 ₪, הצעה עליה לא סיפר התובע לנתבעים ואף מטעם זה יש לבטל את התחייבותו לתשלום דמי התיווך.
לאור הנסיבות כאמור, לטענת הנתבעים יש לדחות את תביעת התובע ולחייבו בהוצאותיהם.

3. בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ועדה מטעמו - הגב' יפה לוי וכן, הנתבעים. לאחר ששמעתי את העדויות בתיק ועיינתי בכלל הראיות אשר הונחו בפני, הנני קובעת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.

4. תחילה, מחד - מצאתי מהימנה את עדות התובע ,אשר נתמכה בעדות הגב' יפה לוי ולפיה, אמנם הוסכם בין התובע לבין הנתבעים כי שכר טירחת התובע יעמוד על ההפרש בין הסכום הנדרש על ידי הנתבעים לבין הסכום אשר יושג על ידו. עדות אשר נתמכה בכך, שבסיכומו של דבר , אין עוררין כי הנתבעים אמנם חתמו על מסמך התחייבות לתשלום סך 22,500 ₪ בתוספת מע"מ לתובע.

מאידך - לא מצאתי ממש בכלל טענותיהם של הנתבעים ,באשר למהות ההסכמות בינם לבין התובע ולענין הנסיבות אשר בעטיין חתמו על התחייבות כלפיו בסופו של דבר כפי שיפורט להלן:

א. הנתבעים הכחישו מחד הסכמה בינם לבין התובע ולפיה, יעמוד שכר הטירחה שלו על ההפרש בין הסכום הנדרש על ידם בגין הדירה לבין הסכום אשר יושג על ידו ואולם, למרות זאת, ייחדו מקום נכבד בעדותם לדין והדברים אשר היה בינם לבין התובע באשר לסכום אשר יידרש בגין הדירה ובהקשר זה אקשה – באם אמנם לא הוסכם כי עמלתו של התובע הינה נגזרת של סכום ההפרש בין הסכום הנדרש לבין הסכום אשר יתקבל- מדוע מצאו הצדדים ליחד לקביעת הסכום הנדרש זמן וחשיבות?!

ב. יתרה מכך, לא מצאתי ממש בטענתם של הנתבעים ולפיה ניסה התובע לרמותם ולא גילה להם את התמורה נשוא ההסכם אלא במעמד החתימה ותוך שהוא מנסה בכחש לגלגל לכיסו את ההפרש בין המחיר עליו הסכימו לבין מחיר התמורה החוזית בפועל . טענתם זו של הנתבעים - הינה תמוהה ובלתי סבירה בעליל שכן, לא ברור כיצד ניסה התובע לרמותם בשעה שהמחיר נקוב ב"רחל בתך הקטנה" בהסכם גופו , הסכם עליו נדרשת חתימתם?!

ג. זאת ועוד, לא נתתי אמון בטענתם של הנתבעים ולפיה, לא ראו את ההסכם ולא עמדו בכל קשר עם עורכת הדין אשר ערכה את ההסכם עד למועד החתימה על ההסכם – וזאת, הואיל וטענתם זו עומדת בסתירה להסכם גופו בו קיימים נתונים אשר חייבו בהכרח קשר עם הנתבעים כגון, סכום סילוק המשכנתא לפי מכתב כוונות אשר צורף להסכם ואשר הזמנתו כרוכה בעליל במעורבות פעילה של הנתבעים .
ד. הנתבעים הוסיפו וטענו כי לתובע היה לקוח אשר ביקש לרכוש את הדירה בתמורה לסך של 600,000 ₪ וזאת , אף טרם ההתקשרות עמם ומשכך, פעל במרמה עת שיכנע אותם להעמיד את המחיר הנדרש על סכם הנמוך מכך.
בהקשר זה, טענתם של הנתבעים , נטענה כטענה בעלמא וראיתי כאמינה טענת התובע ולפיה, אמנם הקונה של הדירה, התעניין ברכישת דירה באיזור ואולם, הוא לא התעניין ברכישת הדירה הספציפית עוד קודם לכן (ראה עמ' 1 שורות 23-24), אלא שביקש את התובע למצוא בעבורו דירה באיזור. משכך, לא הוכיחו הנתבעים פגם בהתנהלות התובע בהקשר זה.

ה. זאת אף זאת, לטענתם של הנתבעים ולפיה, חתמו על ההתחייבות לתשלום שכר טרחת התובע רק מתוך כפיית התובע ואיומו כי יביא לכדי ביטול ההסכם, הרי שטענתם זו של הנתבעים אינה סבירה וזאת, במיוחד לאור עיתוי החתימה על ההתחייבות לתשלום שכר הטירחה - שכן - אין עוררין כי ההתחייבות נחתמה רק לאחר החתימה על ההסכם ולפיכך, לא ברור כיצד היה ביכולתו של התובע , בשלב זה, להביא לכדי ביטולו ?!

5. לאור האמור הרי שאינני מקבלת טענת של הנתבעים ולפיה חתמו על ההתחייבות מתוך כפיה והנני סבורה כי הנתבעים אמנם חתמו על ההתחייבות מתוך הסכמה מדעת והואיל והתחייבות זו תאמה את הסכמת הצדדים הקודמת ואף היטיבה עם הנתבעים שכן, היה בה משום הפחתה של הסכום המוסכם קודם לכן.

6. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי אין עוררין שהנתבעים לא ביטלו את התחייבותם זו . לענין זה, סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי ), תשל"ג – 1973, קובע כי :
"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."

בנסיבות בפני, משלא ביטלו הנתבעים את ההתחייבות כלל , הרי שמעבר לכך, שגילו דעתם באשר לתוקפה , הם אף לא עמדו בתנאי החוק באשר למועד הביטול ואף מטעם זה יש לדחות טענתם.

8. משדחיתי טענותיהם של הנתבעים לגופן, ממילא דין התביעה להדחות ואולם, לא אעשה מלאכתי נאמנה באם לא אתייחס לשתי שאלות נוספות העולות במקרה בפני וזאת, הגם שלא הועלו כטענות על ידי הנתבעים.

השאלה הראשונה הינה האם התקיימו במקרה בפני דרישות סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין , תשנ"ו – 1996 (להלן:"חוק המתווכים") וזאת, הואיל ואין עוררין כי ההתחייבות הכתובה נחתמה רק לאחר החתימה על הסכם המכירה של המקרקעין .

השאלה השניה, הינה האם קציבת שכר הטירחה כסכום ההפרש בין תשלום התמורה הנדרש לבין התמורה המתקבלת , עולה בקנה אחד עם דרישות הנאמנות לפי סעיף 10 לחוק המתווכים.

9. באשר לשאלה הראשונה-
סעיף 9 לחוק המתווכים קובע כי :
"(א) מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת."

אין עוררין כי הנתבעים חתמו על התחייבות לתשלום שכר טירחת התובע ואולם, עשו כן לאחר החתימה על הסכם המכירה של המקרקעין והשאלה הינה כאמור, האם בנסיבות אלו זכאי התובע לדמי תיווך.

הנני סבורה כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב.

אקדים ואומר כי סעיף 9 אינו נוקב במועד בו יש לקיים את החובה האמורה ואולם, מתוך לשונו, והפרטים הנדרשים לפי התקנות אשר הותקנו מכוחו, ניתן ללמוד על חובה לחתימה על המסמך האמור , טרם ההתקשרות החוזית למכירת המקרקעין. לענין זה, ברי כי החלק הארי של הפרטים הנדרשים כתנאי לתוקפה של ההתחייבות – דהיינו – תיאור הנכס והמחיר הנדרש בגינו – הינם פרטים הרלוונטיים רק טרם החתימה על הסכם המכר של הנכס ומתוך דרישתם נמצאנו למדים כי המועד לחתימה על ההתחייבות הינו במועד ההתקשרות בין המתווך לבין הלקוח , דהיינו קודם החתימה על הסכם המכר.

על אף האמור, הנני סבורה כי גם בנסיבות בהן נחתמה ההתחייבות בשלב מאוחר יותר, אין בכך, בכדי לאיין את זכותו של המתווך לתשלום דמי תיווך.

לענין זה תחילה – הרי שבאשר לעצם דרישת הכתב בהתאם לחוק המתווכים, קיימת בפסיקה מגמה של הקלה בדרישת כתב זו וזאת, תוך שנלמדת גזירה שווה מדרישת הכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, אשר אף בהקשר אליה חלה נסיגה דומה (ראה לענין זה - ע"א (מחוזי ת"א) 1413/04 מטרופוליס יזום השקעות ונכסים (1993) בע"מ נ' מנחם מליק - מרכזים מסחריים בע"מ, (פורסם במאגרים המשפטיים) ).
יפים לענין זה, כב' סגה"נ גרוס בע"א 2819/00 בן אור מרדכי נ' רוזן אבי (פורסם במאגרים המשפטיים) :
"סעיף 9 הנ"ל מדבר לכאורה בחיוב למלא אחר כל הפרטים שייקבעו על מנת שיהא המתווך זכאי בשכרו. ברי שמטרת החקיקה הזו הייתה להשליט סדר בתוך האנדרלמוסיה ששררה בשוק התיווך קודם לכן. יחד עם זאת יש לבחון בכל מקרה ומקרה באם התכלית והמטרה הושגו אם לאו." (שם, בעמ' 8286)

וכן, דברי המלומדים פרידמן וכהן, אשר הוזכרו בהסכמה בפס"ד בן אור הנ"ל :

"מקום שמוטלת דרישת צורה, אין לעשות את כוונתו של המחוקק פלסתר, ואין להתעלם ממנה. עם זאת, בדרישת הצורה אין קדושה; אין היא מהווה מטרה כשלעצמה. אם קיימים כלים אחרים המשמשים ערובה לכך, שהשיקולים העומדים מאחורי כללי הצורה, אכן באו על סיפוקם אין לדבוק בנוקשות בכללי הצורה; ראוי להפעיל במקומם כלים רציונליים המשמשים להם תחליף. המצב האופטימלי הוא זה שבו קיים המינון הנכון בין עמדה תקיפה דיה באשר לדרישת הכתב המונעת הגשת תביעת שווא, לבין עמדה מתפשרת במקרה שבהם באים הנימוקים שמאחורי דרישת הכתב לידי סיפוק מלא. מינון מאוזן זה צריך לבוא לידי ביטוי הן בעמדת החקיקה, הן בעמדת בתי המשפט". (פרידמן וכהן, חוזים, תשנ"א – 1991, כרך א' עמ' 394).

הנני סבורה כי שילוב המגמה האמורה, המכרסמת בדרישת הכתב נשוא סעיף 9 לחוק המתווכים, עם הדרישה הכוללת להתנהלות בתום לב המגולמת בסעיף 39 לחוק החוזים, יש בהם בכדי להביא לכלל מסקנה כי גם חתימה על התחייבות לתשלום שכר תיווך המאוחרת למועד החתימה על הסכם המכר והמגלמת הסכמה קודמת, די בה בכדי לזכות המתווך בתשלום דמי העמלה לפי החוק.

יחד עם זאת, בנסיבות אלו ולאור דרישת הכתב בהתאם לסעיף 9 לחוק המתווכים, הרי שהתובע זכאי לתשלום העמלה בהתאם למסמך הכתוב – דהיינו לפי ההתחייבות כפי שנחתמה על ידי הנתבעים על סך 26,100 ₪ (22,500 ₪ בתוספת מע"מ ) ואין הוא זכאי לתשלום עמלה בהתאם להסכם בעל פה , אשר לטענתו נקבע בין הצדדים בתחילת ההתקשרות בינהם.



10. באשר לשאלה השניה –

סעיף 10 לחוק המתווכים קובע כי :
"מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו ענין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את ענינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב."

הנני סבורה, ללא סייג, כי קביעת שכר טירחת המתווך כהפרש בין המחיר הנדרש על ידי הלקוח לבין מחיר העיסקה, הופכת את המתווך לבעל ענין אישי בעיסקה שכן, יש למתווך במקרה זה אינטרס להפחתת המחיר הנדרש על ידי הלקוח מחד והגדלת המחיר המשולם לו מאידך.
יחד עם זאת, בסעיף זה נקבע מפורשות כי ענין אישי אינו פוסל את העיסקה מעיקרא, אלא אם המתווך לא גילה את דבר הענין האישי ללקוח וקיבל הסכמתו לאמור. במקרה בפני, לאור קביעתי כי זו היתה מהות ההסכמה בין הצדדים ומשבסיכומו של דבר הובאה התחייבותם של הנתבעים לתשלום שכ"ט התובע בכתב הרי שהנני סבורה שאין בהתנהלות התובע משום הפרת הוראת סעיף 10 לחוק.

11. אשר על כן , הנני קובעת כי דין התביעה להתקבל. הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 26,100 ₪ וזאת, בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין החלטתי שלא ליתן צו להוצאות.

12. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוקף הסכם תיווך

  2. עמלת תיווך מגרש

  3. ניכוי דמי תיווך

  4. דמי תיווך על קרקע

  5. הסכם תיווך בעל פה

  6. הסכם תיווך לא חתום

  7. הסכם תיווך לא כתוב

  8. סירוב לשלם דמי תיווך

  9. מחיקת תביעה של מתווך

  10. תיווך בין קבלני משנה

  11. הסתרת מידע ע"י מתווך

  12. תביעה על שירותי תיווך

  13. סעיף 14 לחוק המתווכים

  14. תשלום דמי תיווך חלקיים

  15. תביעה לתשלום דמי תיווך

  16. זכאות מתווך לדמי תיווך

  17. מתי צריך לשלם למתווך ?

  18. זכאות לתשלום דמי תיווך

  19. הסכם תיווך על מסמך נפרד

  20. מילוי פרטים בהסכם תיווך

  21. אי תשלום דמי תיווך 1.5%

  22. הגורם היעיל בעסקת תיווך

  23. התחמקות מתשלום דמי תיווך

  24. שינוי הסכם תיווך בכתב יד

  25. הסתרת היותו של אדם מתווך

  26. דמי תיווך שכירות נכס מסחרי

  27. מי משלם דמי תיווך שכירות ?

  28. הגבלת חופש העיסוק של מתווך

  29. הסכם תיווך ללא כתובת הדירה

  30. תביעה בגין הפרת הסכם תיווך

  31. מכירת דירה ללא ידיעת המתווך

  32. ביטול הסכם בלעדיות עם מתווך

  33. חתימה אצל שני מתווכים שונים

  34. תביעה בגין דמי תיווך שכירות

  35. הסכם תיווך לרכישת ביטוח חייים

  36. מייצג או מתווך של חברה בחו''ל

  37. דמי תיווך שכירות דירה בתל אביב

  38. הפרת הסכם בלעדיות בתיווך דירות

  39. הסכם תיווך עם שני מתווכים שונים

  40. תביעה של מתווך לתשלום דמי תיווך

  41. ניסיון התחמקות מתשלום דמי תיווך

  42. סירוב לשלם דמי תיווך בגין השכרה

  43. האם מתווך ברימקס נחשב לעובד שלה

  44. חובת המתווך להסביר על הסכם תיווך

  45. התחייבות בכתב יד לתשלום דמי תיווך

  46. אי תשלום למתווך למרות הסכם בלעדיות

  47. חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996

  48. תביעה נגד מתווכת להעסקת עובדים זרים

  49. דמי תיווך על עסקה שהתבטלה אחרי חתימה

  50. מכירת בית בתקופת הבלעדיות - דמי תיווך

  51. מעורבות עורכי דין בעסקאות תיווך נדל''ן

  52. תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ''ז-1997

  53. זכאות לקבל דמי תיווך ללא רישיון תיווך

  54. הוראות נוהל לאישור עיסקאות תיווך ביהלומים

  55. דמי תיווך (לא באחוזים) בגובה ההפרש במכירה

  56. האם מתווך שהראה דירה מדגמית זכאי לדמי תיווך ?

  57. תביעות בין מתווכים - תביעת מתווך נגד מתווך אחר

  58. דחיית תביעה לדמי תיווך למרות חתימה על סכם תיווך

  59. תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות לתשלום דמי תיווך

  60. תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ''ז-1997

  61. תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ''ז-1997

  62. מתווך טען כי במקום עמלת תיווך הוסכם כי ינהל נכסים שונים שבבעלות הנתבע

  63. תביעה להשבת דמי התיווך ששולמו בגין חוזה שבוטל בעקבות אי מסירת הנכס במועד

  64. פגמים צורניים ומהותיים בהסכם תיווך הפוגעים בחבות החוזית לתשלום דמי התיווך

  65. עת מפגיש מתווך בין הצדדים הוא הגורם היעיל, אולם לא תמיד עובדות העניין כה פשוטות

  66. האם זכאי לקבלת דמי תיווך שעובד מטעמו, שאיננו מתווך מורשה, ביצע פעולות רבות מול הקונה ?

  67. מתווך המעדיף תועלתו האישית ומונע קידום עסקת מכר פועל בניגוד לחובותיו על פי חוק המתווכים

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון