ההבדל בין נטל השכנוע לבין נטל ההוכחה





נטל השכנוע הינו החובה להוכיח טענת בעל דין כלפי יריבו, בהתאם לדין המהותי. בד"כ יוטל נטל זה על שכם התובע. הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה. כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש.




נטל ההוכחה - יש להבחין בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות: בעוד נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היינו, מאזן ההסתברויות, הרי שנטל הבאת הראיות הינו החובה המשנית הנלווית לנטל השכנוע.




נטל הבאת הראיה הינו חובה דיונית הטפלה לחובת נטל השכנוע ומשמעותה החובה להביא ראיות לעמידה בנטל השכנוע ותמיכה ביסודות המקימים את עילת התביעה. על כן יפתח התובע את מסכת הראיות ובסיומה רשאי הנתבע להביא ראיותיו. לעניין היריב, משמעות הנטל הינה הבאת ראיות להשמטת הבסיס מתחת הראיות שהובאו לחובתו.



להלן פסק דין בנושא ההבדל בין נטל השכנוע לבין נטל ההוכחה:

פסק דין

לפניי תביעה של לקוח מול חברה המארגנת נסיעות לחו"ל.

א. רקע משפטי לענין נטל ההוכחה במשפט האזרחי
באופן כללי קיימים בשיטת המשפט הישראלי שני נטלי הוכחה: האחד – נטל ההוכחה במשפט הפלילי, המחייב שכנוע מעבר לכל ספק סביר והשני – נטל ההוכחה במשפט האזרחי, המסתפק ברמת שכנוע בדרגת הטיית מאזן ההסתברות.
לא קיימת מידת הוכחה שלישית, אם כי בית המשפט יחמיר או יקל בדרישות אותן יעמיד לצורך הטיית מאזן ההסתברות בהתאם לנסיבות, ומטבע הדברים ככל שמדובר בטענה חמורה יותר, תידרשנה ראיות משכנעות יותר.
במשפט האזרחי שולט הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג יא), כלומר פלוני התובע את אלמוני חייב להוכיח בראיות כי אלמוני אכן חייב לו. על התובע להוכיח את עילת תביעתו על כל מרכביה העובדתיים.
במישור האזרחי, מידת ההוכחה היא הטיית מאזן ההסתברות לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות אשר הובאו בפניו, את דיותן ואת המשקל שיש להעניק להן, ומגיע למסקנה כי גרסה אחת סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד; על התובע להוכיח את תביעתו במשקל של למעלה מחמישים אחוזים בלבד, כדי לצאת ידי חובתו. חובת שכנוע זו מעוגנת בעקרון הבסיסי של דיני הראיות, שלפיו בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו ישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו, ולשכנע כי זו אכן מתקיימת); בעל-הדין שיזכה במשפט הוא זה שישכנע את בית המשפט, כי נכונות גרסתו מסתברת יותר מזו של יריבו. לשון אחר, בית המשפט יעדיף, בתום המשפט, את הגרסה, שהסתברות נכונותה הינה יותר מ- 50%. בפסה"ד בעניין ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598, נקבע בכל הנוגע למאזן ההסתברויות כי "...דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%...".
המשפט האזרחי מטיל על התובע הן את 'חובת השכנוע' והן את 'חובת הבאת הראיות' להוכחת תביעתו. מבחינת 'חובת השכנוע' על התובע מוטל הנטל לשכנע בצדקת טענותיו. בנוסף, על התובע החובה להוכיח את תביעתו, על כל רכיביה, לאמור: שבידו עילת תביעה לכאורה, שלא התיישנה, המוכחת בראיות קבילות, איכותיות ומספיקות בעיני החוק.
נטל השכנוע הינו החובה להוכיח טענת בעל דין כלפי יריבו, בהתאם לדין המהותי. בד"כ יוטל נטל זה על שכם התובע.
הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה. כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש.
באשר לשאלת נטל ההוכחה - יש להבחין בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות: בעוד נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היינו, מאזן ההסתברויות, הרי שנטל הבאת הראיות הינו החובה המשנית הנלווית לנטל השכנוע.
נטל הבאת הראיה הינו חובה דיונית הטפלה לחובת נטל השכנוע ומשמעותה החובה להביא ראיות לעמידה בנטל השכנוע ותמיכה ביסודות המקימים את עילת התביעה. על כן יפתח התובע את מסכת הראיות ובסיומה רשאי הנתבע להביא ראיותיו. לעניין היריב, משמעות הנטל הינה הבאת ראיות להשמטת הבסיס מתחת הראיות שהובאו לחובתו.
לדוגמא ניתן לבחון סיטואציה בה פלוני, בעל עסק לממכר מוצרי כתיבה, טוען כי מכר בהקפה לאלמוני כלי כתיבה לילדיו, וזה האחרון אמר כי ישלם לפלוני חובו כעבור חודש ימים. משעבר חודש ימים זה ואלמוני לא הגיע לפרוע חובו, הגיש פלוני תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות על מנת שזה יחייב אלמוני לשלם חובו לפלוני.
על מנת שביהמ"ש יפסוק לטובתו של פלוני ראשית עליו לשכנע ביהמ"ש כי אכן נערכה עסקת מכר בהקפה בה פלוני מכר לאלמוני הציוד. כיצד יוכיח פלוני לביהמ"ש כי אכן נערכה עסקת מכר מעין זה? אם ימציא לביהמ"ש כרטסת עסקו ובה מצויה חתימתו של אלמוני ליד פרטי העסקה (מועד עריכתה, הפריטים שנרכשו, פירוט התחייבות אלמוני לפרוע חובו כעבור חודש ימים ואולי אף הקבלה עצמה ובה מפורטים רכיבי הציוד שנרכש), כי אז יעמוד פלוני בשני הנטלים (נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות) ויקבל על ביהמ"ש לפסוק לטובתו.
היה ואלמוני יתכחש לחתימה המתנוססת על הכרטסת והנטענת כשלו, יהא עליו לבסס אמירתו זו ולהביא ראיותיו לפיהן החתימה הנחזית כשלו איננה שלו אלא מזויפת, ואו אז ביהמ"ש יפעיל שיקול הדעת המצוי בידיו בכדי לפסוק אילו מן הראיות היו חזקות יותר בכדי לגבור על זולתן.
לשאלה על מי מהצדדים מוטל נטל השכנוע חשיבות רק מקום בו איש מבעלי הדין לא הביא ראיות, או מקום בו בתום הערכת מכלול הראיות קובע בית המשפט כי כפות המאזניים מעוינות. במקרה זה מכריע נטל השכנוע כך שבית המשפט פוסק נגד הצד שעליו הנטל. לעומת זאת, אם לאחר הערכת מכלול הראיות מגיע בית המשפט למסקנה כי לאחד מבעלי הדין עדיפות ראייתית על פני משנהו, כך שהוא הצליח לשכנע בצדקת עילתו על פי מאזן ההסתברויות, אין משמעות לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע.
הוראת ס' 54 לפקודת הראיות קובעת, כי עת מצוי בפני בית המשפט עניין אזרחי, רשאי בית המשפט לפסוק בהליך על סמך עדות יחידה אך ורק אם יטעים זאת וינמק החלטתו, מדוע החליט להסתפק באותה עדות יחידה.
עדותו של עד מעוניין, דהיינו - מי שיש לו עניין אישי בתוצאה, מהווה גורם נכבד בשיקולי בית המשפט לעניין מהימנותו של העד והמשקל הראיתי שמן הראוי לתת לדבריו. הפסיקה מחייבת קיומו של טעם אמיתי להכרעת הדין על פי עדות יחידה ומתן אמון מלא ומושלם בה.
אין צורך להסביר כי בעל דין נמנה באופן מובהק על העדים ה"מעוניינים". על כן, כאשר מדובר בעדות יחידה של בעל דין, הדבר מחייב משנה זהירות כאשר באים להכריע את הדין על סמך עדות שכזו.
בשל כך, על פי הוראת סעיף 54 (2) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 הכרעה על סמך עדות יחידה של עד מעוניין, מחייבת הנמקה מפורטת. פרשנות סעיף זה, על פי פסיקת בית המשפט העליון היא, כי די בחובת הנמקה המוטלת על השופט כדי להסביר מדוע הוא מוכן לפסוק על פי עדות יחידה של בעל דין, על אף הבעייתיות של עדות זו.


ב. יש לציין כי כתב התביעה היה קצר ולא ברור ולכן כל פרטי התביעה נתבררו בדיון עצמו.

ג. התובע הזמין באמצעות האינטרנט ביום 1.4.10 טיול ג'יפים אצל הנתבעת במונטנגרו. התובע נרשם לטיול אשר מיועד היה לצאת ביום 13.5.10. התובע טוען, כי הנתבעת היתה אמורה להודיע לו אם הטיול אכן יתקיים ואם נרשמו מספר אנשים מסוים, הוא לא זכר היטב אך נדמה היה לו שזה 14 איש. התובע עוד הוסיף ואמר כי שנתיים קודם הוא נרשם לטיול אשר בוטל ביוזמת הנתבעת, לטענתו, עקב העדר הרשמה בלתי מספקת של אנשים.
התובע הציג בפניי ההזמנה שביצע אצל הנתבעת – ת/1, על גבי טופס של הנתבעת אשר מצוים בו גם תנאי הביטול. לטענתו לכשהודיעו לו על יציאה לטיול כשבוע לפני היציאה, זה היה מאוחר מידי מבחינתו והוא כבר נרשם בחברה אחרת לצורך יציאה לטיול זהה וביטל את הרישום שלו אצל הנתבעת.

הנתבעת פעלה עפ"י תנאי הביטול המצויינים בת/1 וחייבה אותו בדמי ביטול. כאשר פנה אל הנתבעת התובע בדרישה להחזר דמי הביטול הסכימה הנתבעת, לפנים משורת הדין, ליתן לו פיצוי מסוים באופן מסוים, אך הוא סירב.

ד. נציג הנתבעת בדיון טען ואף חקר את התובע בעניין זה, כי אין כל תנאי מוקדם של מספר משתתפים מסוים ליציאה לטיול ואף ציין כי יצאו טיולים עם 4-8 משתתפים בלבד. כמו כן אוסיף ואומר, כי עם ההרשמה באינטרנט מסתיים הרישום לטיול ואין כל תנאי מוקדם או חובת הודעה קודם על יציאה לטיול מצד הנתבעת.
אני מקבלת עדותו של נציג הנתבעת כאמינה ודבריו דברי אמת.

ה. התובע לא הצליח להוכיח את גרסתו בעניין קיומם של התנאים הבאים להם הוא טען:
הראשון – מספר משתתפים מסוים. השני – כי על הנתבעת להודיע על יציאה לטיול. יש לציין כי התובע לא עשה מאמץ הקל שבקלים לברר קיומם של מספר משתתפים ועצם היציאה עצמה כאשר לטענתו מהווים הנ"ל תנאים ליציאה.

ו. לפיכך, הנני דוחה את התביעה וקובעת כי על התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך 900 ₪ לנתבעת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נטל השכנוע

  2. נטל ההוכחה בטענת מרמה

  3. נטל ההוכחה בגניבת רכב

  4. נטל הראיה בדיני מיסים

  5. נטל הראיה ביטוח שריפה

  6. נטל ההוכחה בטענת תרמית

  7. נטל ההוכחה בערעור מע''מ

  8. נטל ההוכחה במשפט האזרחי

  9. נטל ההוכחה בתביעת ביטוח

  10. נטל ההוכחה בתביעות ביטוח

  11. נטל השכנוע בתביעות ביטוח

  12. נטל ההוכחה בתביעות קטנות

  13. נטל ההוכחה בטענת זיוף חתימה

  14. נטל ההוכחה בהתנגדות לביצוע שטר

  15. נטל ההוכחה בדבר תחולת צו הרחבה

  16. נטל ההוכחה בתביעה על הסגת גבות

  17. נטל הראיה בטענת חוזה למראית עין

  18. נטל השכנוע בדבר קרות מקרה הביטוח

  19. נטל הראיה בתביעות לנזקי ביטוח רכוש

  20. על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעות ביטוח

  21. נטל ההוכחה בתביעת הפרת הבטחת נישואין

  22. ההבדל בין נטל השכנוע לבין נטל ההוכחה

  23. נטל ההוכחה חשיפת עבירות במקום העבודה

  24. נטל הראיה להפרת תנאי הסכם שכירות מוגנת

  25. נטל ההוכחה - התפטרות הרעת תנאים בעבודה

  26. נטל השכנוע לגבי היסודות העובדתיים של התביעה

  27. נטל הראיה בשכירות נכס או הארכת תקופת שכירות ל- 10 שנים

  28. נטל הוכחת רציפות בעבודה לפי סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון