גניבת שעון קרטייה

להלן פסק דין בנושא גניבת שעון קרטייה: תביעה לשיפוי התובע בגין גניבת שעון מסוג קארטיה פאשה C כרונו אשר לטענתו נגנב ביום 29/7/07 מבית אחותו בסביון. טענות הצדדים : 1. לטענת התובע , בחזקתו שני בתים - בית אחד בסביון ששיך לאחותו וגיסו אשר מתגוררים בחו"ל ואשר הוא מתחזק בעבורם ושוהה בו לעיתים ובית נוסף ברחוב יערה ברמת גן, בו הוא מתגורר דרך קבע עם בת זוגו. התובע, ערך ביטוחי תכולה לשני הבתים האמורים בחברת הביטוח הנתבעת 1 ,באמצעות הנתבעת 2 שהיא סוכנות הביטוח שלו. 2. אין עוררין כי בעת עריכת ביטוח הנפיקה חברת הביטוח תקציר- המכונה "רשימה" של תניות הביטוח, במסגרתו מוגדרת המסגרת הביטוחית וקיימת הפניה לפרקים וסעיפים בפוליסת הביטוח הכוללת, הידועה בעגה המקצועית בכינוי: "ז'קט". לטענת התובע, הוא קיבל לידיו רק את הרשימה ואולם, מעולם לא קיבל את הז'קט- דהיינו את הפוליסה המלאה. 3. אין עוררין כי תכולת הבית ברחוב יערה ברמת גן בוטחה באמצעות פוליסת ביטוח מספר 27035362/06 ע"ש אחותו של התובע ובעלה (לנדן יעל ואמנון ) וזאת מיום 4/10/06 ועד ליום 31/12/06. אין עוררין כי במסגרת הרשימה אשר הועברה אל התובע, נקבע בנוגע לתכשיטים כי :"עד 10% תכשיטים מערך התכולה בכיסוי לפי פרק "ה" כל הסיכונים- הכיסוי בישראל בלבד. כיסוי כה"ס (כנגד כל הסיכונים - תוספת שלי ל.ב.מ.) לתכשיטים מותנה בפירוט התכשיטים בדף הערכה של מעריך מומחה אשר מצורף להצעת הבטוח והפוליסה". זאת ועוד, בסיפא לרשימה זו כתוב מפורשות כי :"מוצהר ומוסכם בזה כי דו"ח הסוקר קורן - קורלנדר מיום 4/10/2006 מהווה חלק מההצעה עליה הסתמכנו בעת הפקת הפוליסה. אי לכך על המבוטח לדאוג כי כל ההגנות המצויינות בדו"ח האמור תהיינה תקינות ופעילות בכל עת שהדירה אינה מאויישת". אין עוררין כי הפוליסה האמורה הוארכה מיום 1/1/07 ועד ליום 31/12/07 וגם במסגרת ההארכה צויינו מפורשות התנאים דלעיל. 4. אין עוררין כי הבית בסביון בוטח בפוליסה מספר 2070047261/06 ע"ש התובע וזאת, מיום 1/8/2006 ועד ליום 31/7/2007. אין עוררין כי גם ברשימה נשוא פוליסת ביטוח זו מופיעה תניה ובהתאם לה : "עד 10% תכשיטים מערך התכולה בכיסוי לפי פרק "ה" כל הסיכונים- הכיסוי בישראל בלבד. כיסוי כה"ס לתכשיטים מותנה בפירוט התכשיטים בדף הערכה של מעריך מומחה אשר מצורף להצעת הבטוח והפוליסה". מנגד, אין עוררין כי ברשימה נשוא הפוליסה האמורה לא קיימת התניה הקיימת בסיפא לפוליסת הביטוח לבית ביערה ולפיה, תחולת הפוליסה מותנית בקיום והפעלה של אמצעי המיגון בהתאם לדו"ח המעריך. 5. אין עוררין כי השעון נשוא התביעה, נכלל במסגרת דף ההערכה של המעריך המומחה אשר היווה חלק מפוליסת התכולה של הבית בסביון וזאת, כפריט מספר 86 לסקר , אשר הוערך בסך של 33,000 ₪. . 6. לטענת התובע, ביום 29/7/07, ארעה פריצה לבית בסביון ובמסגרת הפריצה נגנבו מכספת הבית תכשיטים שונים ובינהם השעון נשוא התביעה. הנתבעת, ערכה בדיקה וחקירה ובמסגרתן התברר כי ככל הנראה לא הופעלו אמצעי המיגון בבית - דהיינו האזעקה לא נדרכה. 7. טענתו המרכזית של התובע הינה כי הואיל והשעון כוסה בביטוח כנגד כל הסיכונים , אין להלכה ולמעשה כל חשיבות לשאלה האם המיגונים בבית בו היה השעון הופעלו אם לאו . התובע מוסיף וטוען בהקשר זה כי בהתאם לפרשנות כפי שנמסרה לו על ידי הבעלים של הנתבעת 2- המשמעות של ביטוח כנגד כל הסיכונים הינה , כשמו - דהיינו - כלל הסיכונים ובכלל זה גם אובדן או כל מקרה של גניבה בכל נסיבה שהיא . לאור האמור ומשממילא הביטוח חל גם במקרה בו לא נגנב השעון, אלא אבד לדוגמא , ברי כי הביטוח חל מקום בו השעון נגנב ברם, לא הופעלו המיגונים בבית. יתרה מכך, התובע מוסיף וטוען כי בניגוד לפוליסת הביטוח אשר נערכה לבית ברמת גן בה הותנתה מפורשות תחולת הפוליסה "כנגד כל הסיכונים" בהפעלת המיגונים , הרי שבהקשר לבית בסביון לא הוספה הפיסקה המגבילה כאמור לתמצית הפוליסה ומשכך, ממילא לא הותנתה תחולת הביטוח כנגד "כל הסיכונים" בתנאי כלשהו. זאת ועוד, לטענת התובע, כל שקיבל מהנתבעות היה תמצית הפוליסה ומשכך, ככל שהביטוח כנגד כל הסיכונים הותנה או פורש באופן אחר מפרשנותו האמורה במסגרת ה"ז'קט" הכולל את כלל תניות הפוליסה באופן מפורט , הרי שאין האמור חל עליו הואיל ולא הובא לידיעתו. לחילופין טוען התובע - כנגד הנתבעת 2 כי באם קיימים סייגים לתחולת הפוליסה באופן שזו אינה מכסה את גניבת השעון, בנסיבות נשוא התביעה, כי אז עליה לשפותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מהעדר תחולה לפוליסה, הואיל ונציגה הציג בפניו מצג שווא ולפיו קיימת תחולה לפוליסה במקרה זה או שלא הסביר לו את תנאי הפוליסה באופן מדויק, עת רכש את הפוליסה באמצעותו. 8. לטענת הנתבעת 1- היא חברת הביטוח , תנאי מוקדם לכיסוי נזקי פריצה הוא קיום אמצעי מיגון ובין היתר, הפעלת מערכת האזעקה והמצאות התכשיטים בכספת נעולה. הואיל ובמועד קרות האירוע, לא הופעלו אמצעי המיגון - אין כיסוי ביטוחי.זאת ועוד, לטענת הנתבעת, הכספת נפתחה באמצעות מפתח מותאם אשר שייך לאחד מבני המשפחה וגם מטעם זה אין כיסוי ביטוחי, זאת ועוד, לטענתה ובאשר לכינון הרי שחלף מועד הכינון בגין השעון. 9. לטענת הנתבעת 2 - היא סוכנות הביטוח - על הנתבעת 1 לשפות את התובע בגין תביעתו ומשכך, יש לדחות את התביעה כנגדה. כבר בשלב זה אציין כי - הנני מקבלת טענתה זו של הנתבעת 2 והכל כפי שיפורט להלן ומשכך, אינני נדרשת לשאלת הקשר בינה לבין התובע במסגרת הדיון בטענות הצדדים. הדיון : 9. בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ונציגי הנתבעות . כן, הוצגו בפני - תכתובת בין הצדדים , הרשימות נשוא הפוליסות, דפי ההערכה של המעריך מטעם הנתבעת 1 והפוליסה המלאה ("הז'קט"). מכתבי הטענות והשלמת הטיעון כפי שהובאה בפני במהלך הדיון, עולה כי השאלה המרכזית העומדת לדיון בפסק דין זה הינה האם במקרה בפני, בו הותנה ביטוח בגין גניבת חפצים מהבית בהפעלת אמצעי מיגון - אשר אין עוררין כי לא הופעלו- לא קיים כיסוי ביטוחי לשעון אשר אין עוררין כי בוטח בביטוח כנגד כל הסיכונים. 10. פוליסת הביטוח אשר נערכה לתכולת הבית ובכלל זה, לשעון נשוא התביעה, הינה ההסכם אשר בהתבסס עליו נקשרו יחסיהם של הצדדים ומשכך, תשובה לשאלה האמורה,מצוייה בפרשנות פוליסת הביטוח (ראה : (רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח(4) 70). טרם אדרש לפרשנות הסעיפים השונים ותחולתם, אקדים ואומר כי בהתאם לפסיקה, מקום בו קיימות מספר אפשרויות לפרשנות הפוליסה הרי שיש לפרש את הפוליסה לטובת המבוטח. זאת ועוד, יש להביא בחשבון בעת פרשנות פוליסת ביטוח והחלת תנאיה והפטורים לפיה, את הנסיבות המתקיימות בדרך כלל בעת רכישת פוליסת ביטוח דהיינו - היותה של הפוליסה ככלל הסכם אחיד המוכתב על ידי המבוטח והפערים ביחסי הכוחות והמידע בין המבטח לבין המבוטח . משכך, הגישה הקיימת בפסיקה הינה כי יש להרחיב את החובות המוטלות על המבטח ולצמצם החובות המוטלות על המבוטח. יפים לענין זה, דברי בית המשפט העליון בע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה ז"ל, (פורסם במאגרים המשפטיים: "חוק חוזה הביטוח בא להסדיר את מערכת היחסים החוזית שבין מבטח למבוטח. מספר מאפיינים מייחדים מערכת יחסים זו. המאפיין הראשון עניינו בפערי הכוחות העמוקים בין המבטח, שהינו גוף מקצועי רב ניסיון ובעל איתנות פיננסית, לבין המבוטח נעדר המומחיות המקצועית בתחום הביטוח, אשר נקשר בחייו או בשנות קיומו (היה ומדובר במבוטח שהינו תאגיד או גוף אחר) בחוזי ביטוח ספורים לכל היותר. פער זה עובר כחוט השני ונותן אותותיו במאפיינים נוספים של חוזה הביטוח - היותו של נשוא החוזה מימכר מופשט, ערטילאי, שטיבו המדויק אינו נהיר בהכרח למבוטח אלא עד לאחר קרות מקרה הביטוח; העובדה שעל פי רוב חוזה הביטוח הינו חוזה אחיד שתוכנו מוכתב על ידי המבטח בעוד שלמבוטח אין אפשרות של ממש להשפיע על תוכן זה; מורכבותו של חוזה הביטוח והשימוש שנעשה במסגרתו במינוחים מקצועיים ובניסוחים שפשרם לא חוור עבור מי שאינו אוחז בכישורים ובניסיון המקצועיים המתאימים. על אלה מתווספים מאפיינים נוספים של חוזה הביטוח: ההכרה בביטוח כמוצר חיוני בחברה המודרנית, שלא אחת נדרשת עריכתו כעניין שבחובה לצורך קבלת שירותים אחרים; העובדה כי רבים מחוזי הביטוח נכרתים באמצעות גורם שלישי שמעורבותו בהליך כריתת החוזה עשויה לתרום עוד יותר לאי הבהירות האופפת את תנאי החוזה; ושונותה של דרך כריתתו של חוזה הביטוח מדרך כריתתם של חוזים ברגיל, בכך שלרוב אין חוזה הביטוח על כל סייגיו ותניותיו מוצג לעיונו של המבוטח עובר לכריתת החוזה. הצעת הביטוח המוצגת למבוטח הינה מצומצמת יותר, וכך קורה שבמקרים לא מעטים למד המבוטח על תכנו המלא של החוזה רק לאחר קרות מקרה הביטוח (ראו גם: ד' שוורץ, ר' שלינגר "פרשנות חוזה הביטוח: פרשנות נגד המנסח ומבחן הציפיות הסבירות של המבוטח" קרית המשפט ג' (תשס"ג) 345, 346 - 349. להלן: שוורץ ושלינגר - פרשנות חוזה הביטוח; י' אליאס "החלתן של חובות מן המשפט הציבורי על חברות ביטוח הפרקליט מה (2001) 315, 316 - 327. להלן: אליאס - החלת חובות מן המשפט הציבורי). כל אלה כולם מביאים לידי כך שאין כל ודאות לכך שהמבוטח מודע להוראות חוזה הביטוח ומבינן עד תומן. כל אלה כולם מכוננים את אי-השוויון הטבוע במערכת היחסים שבין המבוטח למבטח. אי השיוויון האינהרנטי לקשר החוזי הביטוחי הוא העומד ביסוד תכליתו הצרכנית של החוק, תכלית של הגנה על ציבור המבוטחים מפני כוחו העודף - הכלכלי והמקצועי - של המבטח (ראו גם: ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח, פ"ד מז(1) 837, 855; בג"צ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח, פ"ד נה(3) 625, 648; בג"צ 5064/03 לשכת סוכני ביטוח בישראל נ' המפקח על הביטוח, פ"ד נח(3) 217, 226 - 227). התכלית הצרכנית של הגנה על ציבור המבוטחים היא המעצבת את מגמתו הכללית של החוק, מגמה של הרחבת החובות המוטלות על שכמו של המבטח וצמצום החובות המוטלות על המבוטח" 11. משההלכות והכללים האמורים "נר לרגלי" , אבחן להלן, את סעיפי הפוליסה נשוא התביעה. עיון בפוליסת הביטוח מעלה כי פרק ב' לפוליסה הדן בביטוח תכולה, מגדיר במסגרת סעיף 7 את "מקרה הביטוח" ולמעשה מפרט הסיכונים אשר בהתקיימם תהיה תחולה לכיסוי. בין הסיכונים המפורטים מצויים בסעיף 7.7 - גניבה, שוד פריצה או ניסיון לבצעם. יצויין ויודגש כי פרק ב' הדן בביטוח תכולה - חל בכל מקרה של הנפקת הפוליסה וזאת, הואיל ובניגוד לפרקים אחרים אשר בהקשר אליהם נקבע מפורשות כי :"פרק זה תקף אם צויין במפורש ברשימה" - לא קיימת התניה כאמור בהקשר לפרק ב'. 12. פרק נוסף - הרלוונטי לענין בפני, הינו פרק ה'- "ביטוח כנגד כל הסיכונים". פרק זה חל בהקשר לתכשיטים, שעוני-יד , פרוות, כלי נגינה , מצלמות, מסרטות, תמונות, מטבעות ומדליות ובהקשר לפרק זה, נקבע במסגרת הפוליסה כי :"פרק זה תקף אם צויין מפורשות ברשימה"- דהיינו , ביטוח זה אינו מתבצע אוטומטי בכל מקרה בו נערך ביטוח לתכולה , אלא שהוא מותנה בהרחבה ביטוחית אשר תצויין ברשימה (בתמצית הפוליסה). אין עוררין כי בפוליסה נשוא התביעה, נקבעה הרחבה לענין התכשיטים ובכלל השעון - אשר מכוסים, בהתאם לפרק ה' בביטוח כנגד כל הסיכונים. 13. סעיף 24 לפרק ה' קובע את הפריטים המבוטחים ובהתאם לו הפריטים הינם : "תכשיטים, שעוני -יד, פרוות, כלי נגינה , מצלמות ומסרטות, תמונות, מטבעות ומדליונים, כלי זהב, השייכים למבוטח או לבני משפחתו , אשר פורטו כל אחד במפורש בדף הערכה אשר אושר על ידי מעריך מומחה ואשר צורף להצעת הביטוח ולפוליסה זו ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה." סעיף 25 הנכלל בפרק ה' לפוליסה, קובע כי הסיכונים המכוסים בביטוח לפי פרק זה הינם: "... אירוע תאונתי מכל סיבה שהיא שגרם אבדן או נזק לפריט מהפריטים המבוטחים . אך לא:- 25.1 נזק שנגרם בשל עש, תולעים, התבלות הדרגתית. 25.2 נזק הנובע משימוש לצרכים מקצועיים בפריט המבוטח. 25.3 נזק הנובע מהלך ניקוי, תיקון , חידוש או צביעה. 25.4 מתיחת יתר של קפיץ, היסדקות ציפוי או היזק פנימי של שעונים. 25.5 נזק לציפוי או למיתר של כלי נגינה. 25.6 נזק שנגרם לכלי נגינה על ידי שריטה או נגיסה, או פציעה, או הימעכות חיצונית. 25.7 נזק שנגרם בשל מעשה בזדון על ידי המבוטח, בן משפחתו, או אדם הפועל בשירותו או בהסכמתו. 25.8 מטבעות ותמונות בהימצאן מחוץ לדירת המבוטח. 25.9 אבדן או נזק לרכוש בעת הימצאו ברכבו של המבוטח או בכל כלי רכב אחר ללא השגחת מבוגר. 25.10 נזק לעדשות מצלמה אלא אם נגרם נזק למצלמה כולה. 25.11 קילקול או שבר מיכני" סעיף 26 בפרק ה' קובע כי הנזקים המכוסים הינם אובדן או נזק ממשי לפריטים המבוטחים בשל הסיכונים המכוסים לפי סעיף 25. סעיף 28 קובע כי התחולה הטריטוריאלית של הכיסוי לפי פרק ה' הינה :"הימצאו בשטח מדינת ישראל בלבד" , אלא אם הורחב הכיסוי הטריטוריאלי. 14. כאמור, במסגרת הרשימה לפוליסת הביטוח לבית בסביון, הורחבה תחולת הפוליסה לתכשיטים אשר פורטו בדף הערכה של המעריך המומחה בביטוח לפי פרק ה' כנגד כל הסיכונים. זאת ועוד, כאמור, בניגוד לרשימה נשוא הפוליסה אשר נערכה לבית ברחוב היערה ברמת גן, ברשימה נשוא פוליסה זו לא נקבע כי :"על המבוטח לדאוג כי כל ההגנות המצויינות בדו"ח האמור תהינה תקינות ופעילות בכל עת שהדירה אינה מאויישת." יחד עם זאת, אין עוררין כי במסגרת הסקר אשר נערך לפוליסה זו, פורטו ההגנות לרבות מערכת אזעקה וחיבור למוקד אמון. כאמור, הצדדים הסכימו כי מערכת האזעקה אמנם קיימת בבית ואולם, לא נדרכה עובר לגניבה. משכך, נשאלת כאמור השאלה האם במקרה זה, קיים כיסוי ביטוחי לגניבת השעון אשר הכיסוי בהקשר אליו הורחב במסגרת פרק ה' לפוליסה כאמור ולא הותנה ברשימה נשוא הפוליסה. 15. הלכה פסוקה היא כי בתביעות לתגמולי ביטוח עקב נזקי רכוש על המבוטח חל הנטל להוכחת מקרה ביטוח ומשעשה כן, עובר הנטל אל כתפי המבטח להראות כי מתקיים אחד הסייגים לפטור מהחבות החוזית המוטלת עליו מכוח הפוליסה [78] (ע"א 497/85, אשר אשל ואח' נ. ריט, חתם לוידס ואח', פד"י מ"ב(1), 89, 94; ע"א 678/86, חניפס נ. סהר חברה לביטוח בע"מ, פד"י מ"ג(4), 177, 184; ע"א 1845/90, סיני נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ - (פורסם במאגרים המשפטיים)) . הואיל ומדובר בביטוח כנגד כל הסיכונים, הרי שעול ההוכחה החל על התובע קל יותר הואיל ועל התובע להוכיח נזק לרכוש ותביעתו תתקבל גם באם לא הוכחה הסיבה המדוייקת אשר גרמה את הנזק, בעוד שבביטוח מפני סיכונים מוגדרים חל על התובע הנטל להוכחת קיום הסיכון המוגדר (ראה ע"א 544/75 איגל סטאר אינשורנס קומפני נ' טננבוים בע"מ ואח', פ"ד לב(1) 342 , ע"א 761/79 פינקל נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ , פד לה (2) 48 , ע"א 172/89 סולל בונה בע"מ נ' סלע חברה לביטוח, פ"ד מ"ז (1) 311 בעמ' 322. ) התובע טען כי השעון נגנב מביתו , הנתבעת מצידה לא טענה כי השעון לא נגנב , אלא שטענתה התמצתה בכך, שעובר לגניבה לא נדרכה האזעקה המהווה חלק מאמצעי המיגון. אציין כי הנתבעת העלתה, "בחצי פה", טענה ובהתאם לה במקום האירוע נמצא מפתח כספת אשר שייך לאחד מבני המשפחה ואף מטעם זה אין כיסוי ביטוחי. בהקשר זה, הנטל להוכחת מעורבות של בעל הפוליסה במעשה הגניבה מוטל על המבטחת ומשלא הוכיחה טענה זו ולא קשרה קשר סיבתי ברור בינה לבין האירוע - הרי שיש לדחות טענתה זו. לאור האמור הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת נזק בהתאם לפוליסה, משכך, עבר הנטל אל הנתבעת להוכחת פטור מחבותה בהתאם לפוליסה. 16. סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח קובע: "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". אין עוררין כי במסגרת הפוליסה כמו גם במסגרת הרשימה לא נכלל התנאי ובהתאם לו על מנת שתתקיים תחולה לביטוח כנגד כל הסיכונים , יש להפעיל את אמצעי המיגון. לאור האמור, ממילא לא הודגש תנאי זה ומשכך, רק מטעם זה יש לדחות הטענה ובהתאם לה, אין תחולה לפוליסת הביטוח במקרה בו לא הופעלו אמצעי המיגון. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי עיון בפרק ה' הדן בביטוח כנגד כל הסיכונים מעלה כי הביטוח חל למעשה בכל רחבי ישראל ולא רק בביתו של המבוטח. לענין זה, ראה לדוגמא- סעיף קטן 25.8 המחריג מפורשות את התחולה בנוגע למטבעות ותמונות כאשר פריטים אלו אינם מצויים בבית. שלא מן הנמנע הוא שמלבד בבית אין כל סייג המחייב באמצעי מיגון לשם כיסוי - דהיינו, לכאורה - לו היה אובד השעון או נגנב- בכל מקום אחר, ברי כי לא היה נדרש קיום תנאי אמצעי המיגון.משכך, הסייג הנוגע להפעלת אמצעי מיגון דווקא בבית המבוטח ,כתנאי לתחולת הכיסוי כנגד כל הסיכונים אינו עולה בקנה אחד עם סבירות תחולת הכיסוי בביטוח נשוא פרק ה' לפוליסה - דהיינו בכיסוי כנגד כל הסיכונים אשר תחולתו בכל רחבי מדינת ישראל ולאו דווקא בבית המבוטח. לאור האמור, הרי שלו התכוונה המבטחת כי הסייג האמור יחול מקום בו השעון נגנב מהבית - בשונה מגנבתו או אובדנו בכל מקום אחר - הרי שהיה עליה לקבוע תנאי זה מפורשות ובאותיות של קידוש לבנה שכן, התנאי אינו עולה עם ציפיות סבירה. (ראה לענין זה - רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת-חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 281 [1996] במסגרתו נקבע כי במקרים בהם הפוליסה אינה מכילה פתרון חד משמעית או שתוצאתה אבסורדית - ניתן להחיל גם את דוקטרינת הצפיות הסבירה) . משלא עשתה כן הנתבעת - ממילא אין תחולה לסייג. אציין כי חיזוק נוסף לאמור ניתן למצוא בכך, שבהקשר לבית ברחוב היערה, עת ביקשה הנתבעת להוסיף סייג זה , עשתה כן מפורשות וזאת, במסגרת הרשימה לפוליסת הביטוח. 17. לאור קביעתי כי קיים כיסוי ביטוחי - ממילא מתייתרת התביעה כנגד הנתבעת 2 והנני נדרשת לשאלת הפיצוי לו זכאי התובע. בהקשר זה, ביסס התובע את תביעתו בסך 31,000 ש"ח שהוא הסכום המכסימלי אשר ניתן היה לתבוע בבית משפט זה עובר להגשת התביעה , על סקר המעריך מטעם חברת הביטוח אשר קבע כי ערכו של השעון עומד על סך של 33,000 ש"ח. הנתבעת לא הביאה כל ראיה בשאלת שוויו של השעון ומשכך, הנני קובעת כי שוויו של השעון עומד אמנם על סך של 33,000 ש"ח למועד הגניבה. הנתבעת העלתה בנוסף טענות ובהתאם להן חל שיהוי בהגשת התביעה וכן, כי חלף המועד לכינון בהתאם לפוליסה ומשכך, לא זכאי התובע למלוא הסכום לפי הערכת הסוקר- תחילה, לגופם של דברים - לא מצאתי לקבל טענות אלו הואיל והוצגו בפני מסמכים המעידים על כך שהפניה לנתבעת נעשתה מיד לאחר האירוע הנטען - הראייה הנתבעת שלחה חוקר למקום ונוהלו התדיינויות באשר להמשך הכיסוי הביטוחי לאור האירוע. כן, הוצגו בפני פניות של התובע לנתבעת לשם שיפויו לפחות בגין השעון נשוא התובענה. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי לו סברה הנתבעת כי יש לפצות את התובע בערכי פיצוי ולא בערכי כינון ממילא היה עליה לתמוך טענתה בראיה כלשהי המעידה על השווי לפי ערכי פיצוי וזאת לא עשתה. בפני בית המשפט קיימת רק הערכת השווי של הסוקר המגלמת את נזקו של התובע כמפורט סעיף 26 לפוליסה ומשכך, זכאי התובע לסכום תביעתו. 18. סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן שהנתבעת תשלם לתובע סך של 31,000 ש"ח וזאת, בתוך 30 יום מהיום ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (28/7/10) ועד למועד התשלום המלא בפועל . כן, תישא הנתבעת 1 בהוצאות התובע בסך של 1,000 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום. בנסיבות כפי שפורטו לעיל - התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית . לאחר ששקלתי החלטתי שלא ליתן צו להוצאות לטובת הנתבעת 2. 19. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין. גניבה