איחור באספקת מטבח

להלן פסק דין בנושא איחור באספקת מטבח:

פסק דין      

1. בתאריך 22.12.09 הזמינה התובעת מטבח מהנתבעת תמורת הסך של 46,050 ₪.
זמן האספקה נקבע ליום 15.2.10 , אך בפועל לא סופק המטבח ביום שנקבע.
התובעת מתארת בתביעה זו את השתלשלות העניינים בקשר לאותו מטבח, אשר גרם לה להגיש תביעה זו בבקשה לחייב את הנתבעת בסך של 13,960 ₪, הכולל בחובו: פיצוי כספי של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין עלות משוערת של תיקון הליקויים במטבח, פיצוי כספי של 4,000 ₪ עבור אובדן ושינוי ימי עבודה של התובעת ושל בעלה, הוצאות שיחות טלפון, נסיעות חוזרות ונשנות להנהלת הנתבעת ובזבוז זמן ופיצוי כספי של 3,000 ₪ עבור עוגמת נפש שנגרמה לתובעת במשך חצי השנה האחרונה.

2. ואלו הן, בקצרה, העובדות עליהן משתיתה התובעת את תביעתה ואת הסעדים הנתבעים:

א. מאחר והתובעת ציפתה להתקנה על פי המועד שנקבע מראש, פירקה היא את המטבח הישן, עשתה שיפוצים – הכל לקראת התקנת המטבח החדש ורק ביום 13.3.10 יכלה התובעת להרכיב מוצרי חשמל ולהתחיל להשתמש במטבח באופן חלקי, משום שתיקוני המטבח נמשכו עד 6.5.10.

ב. א) לתובעת טענות רבות נגד הנתבעת – טענות הקשורות לקביעות חוזרות ונשנות של מועדים להתקנת המטבח. המטבח לא סופק ביום 15.2.10, כפי שנקבע ונקבע מועד חדש ליום 18.2.10. יום לפני מועד זה, הודעיה גב' סילבי, שהיא מזכירת הנתבעת (להלן:"סילבי"), שהארון יסופק כפי שנקבע, אך קודם לכן עליה לשלם את היתרה בסך של 4,179 ₪, שאם לא כן, לא יותקן המטבח ולכן שילמה התובעת את היתרה הנ"ל.
ביום המיועד לאספקה – 18.2.10- לקח בעלה של התובעת יום חופש מעבודתו, אך בשעה 09.00 של יום האספקה התקשרה סילבי והודיעה שההתקנה מבוטלת, משום שהמטבח עדיין לא מוכן.

ב) המטבח לא הותקן ביום 18.2.10 ורק אחרי התקשרויות רבות של התובעת נקבע תאריך חדש ליום 6.4.10 והנתבעת טענה, שסיבת האיחור נעוצה בכך, שהתובעת הזמינה שינויים בתכנית המבטח והזמינה זכוכית ל"קלפות" דרך חברה אחרת.
בעניין זה טוענת התובעת, שהטענה לא הגיונית, משום שהיא פעלה לפי המלצת המעצב של הנתבעת על מנת לבחור דוגמה וצבעים ל"קלפות" בחברה זכוכית והודעה על כך ניתנה לנתבעת חודש לפני תאריך ההתקנה המיועד.

ג) הנתבעת משכה את תאריך ההתקנה וביקשה מהתובעת להוסיף סכום לא קטן עבור הזכוכית, אך התובעת סירבה, היות והזכוכית נכללה בהזמנה.
ההתקנה של המטבח החלה ביום 2.3.10 – באיחור של שבועיים- ונערכה עד 6.5.10 כולל תיקונים מרובים חוזרים.

ג. התובעת מלינה על תהליך ההתקנה, אשר בחלקו הגדול הותקן שלוש פעמים בגלל רשלנות המתקין ולאחר ההתקנה נתגלו תקלות רבות שלא תוקנו למרות בקשותיה הרבות של התובעת.
ביום 21.3.10 שלחה הנתבעת מייל לתובעת בו נתבקשה התובעת לחתום על רשימת תיקונים סופיים לפני שנציג הנתבעת יבוא לתקן והתובעת סירבה, משום שלדעתה ייתכן ויהיה צורך לבצע תיקונים נוספים.
ביום 23.3.10 חתמה התובעת על הטופס וביום 11.4.10 שוב יצרה התובעת קשר עם סילבי, אשר הבטיחה לטפל בבעיה ויסיימו את המטבח ובלבד שהתובעת תבטל את פנייתה ל"אמון הציבור לקידום הגינות בעסקים" (להלן:"אמון הציבור").

3. א. למעט תלונותיה של התובעת בדבר האיחור במועדי ההתקנה של המטבח, כפי שפורט לעיל, מעלה התובעת נגד הנתבעת שתי טענות עיקריות, שהן למעשה סלע המחלוקת בין הצדדים: הטענה הראשונה מתייחסת לעובדה, שמועדי ההתקנה נדחו מפעם בפעם וההתקנה הגיעה לסיומה רק ביום 6.5.10 והטענה השנייה, מתייחסת לעובדה, שהנתבעת לא תיקנה ומסרבת לתקן מדף תאורה מזכוכית שאורכו 2.20 מטר ועליו מחוברים שני מדפים עם שתי קלפות. מחיצות מעץ של שני המדפים סוגרים זכוכית העליונה שלא ניתנת למשיכה בזמן החלפת המנורות והתובעת סבורה, שמדובר בטעות בתיכנון של מדף התאורה (ראה סעיף 17 לכתב התביעה).
ב. בקשר לליקוי במדפים הנ"ל, התקשרה התובעת שוב ביום 23.5.10 עם סילבי והיא הבטיחה שביום 25.5.10 יבואו לסדר את הליקוי, אך בפועל לא הגיע נציג הנתבעת לבצע התיקון.
בשל אותו ליקוי הנטען על ידי התובעת, אין התובעת יכולה לסיים את השיפוץ במטבח, משום שההתקנה לקויה ולא בטיחותית ועל מנת לתקן את הליקוי יש לפרק את כל מדף התאורה עם הארונות.

4. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו מבקשת היא לדחות את תביעת התובעת ולהצדקת בקשה זו נטען, כי בעצם אין הנתבעת מבינה מגוף התביעה על מה היא מלינה ובין היתר מעלה הנתבעת את הטענות הבאות:

א. התובעת קיבלה את מירב השירות, תוך ליווי אישי בכל שלב בעת שבחרה את חומרי הגלם והגוון ובאשר למועד האספקה נטען, שהוא נדחה בשל שינויים ותוספות שביקשה התובעת והתובעת אישרה רק ביום 19.2.10 את הקלפות זכוכית אמנותית, וכן שינוי מיקום המקרר ולכן היה צורך לערוך תוכנית חדשה.

ב. כל פניותיה של התובעת טופלו בקפידה ובמקצועיות, העבודה הורכבה בשלמותה עד הפריט האחרון והתובעת אף קיבלה פריטים שאינם כלולים בהזמנה ולו רק להשביע את רצונה.
אם היו ליקויים, אלו טופלו באופן מיידי ובטופס הליקויים לא נרשמה כל פנייה בקשר למדף תאורה ו/או ליקוי במדף כלשהו.
אם מכתב התביעה עולה הבעיה של החלפת מנורה במדף התאורה, הרי בעניין זה טוענת הנתבעת, שהתובעת פנתה אליה על מנת ללמד אותה איך להחליף מנורה, אך נאמר לה שזה עניינו של איש מקצוע ולא ניתן ללמד אדם שאינו מקצועי לדבר.

ג. עוד טוענת הנתבעת, שלכל מטבח ניתנת אחריות למשך 10 שנים ובמסגרת אחריות זו, אם יקבלו פנייה – יישלח נציג מטעמה לטפל בבעיה. מכל מקום, לטענת הנתבעת, אין כיום תקלה או ליקוי שלא נבדק וטופל (ראה סעיף 6 להסכם העבודה בדבר האחריות הניתנת לתקופה של 10 שנים).

5. א. למעשה, מעלה התובעת הן בכתב התביעה והן בעדותה בבית המשפט, שלש טענות עיקריות: איחור באספקה, ליקויים במדף המסוים במטבח, היעדר התייחסות הנתבעת לפניותיה של התובעת.

ב. א) באשר לאיחור באספקה, אכן עולה מפירוט הסכם העבודה, שהנתבעת התחייבה לספק המוצר בתום עבודות השיפוצים בדירת התובעת ועל פי ההסכם הנ"ל נקבע מועד האספקה ליום 15.2.09 (כנראה צ"ל: 15.2.10).
הנתבעת טוענת כי מועד האספקה שונה, משום שטרם נסתיימו השיפוצים וסיבה נוספת היא השינויים אותם ביקשה התובעת לבצע בזכוכיות או בחלק אחר של המטבח.
ואכן, התובעת צרפה מכתב מיום 22.2.10 שנשלח אליה על ידי הנתבעת בו מודיעה הנתבעת, שהיות ובמהלך העבודה ביצעה התובעת שינוי מיקום של המקרר, הזמינה דלתות בחברה אחרת והיות וביקשה תוספת מדף תאורה, לכן כתוצאה מכך, נאלצה הנתבעת לבצע שינויים, המפורטים באותו מכתב ובעקבות שינויים אלה הודיעה הנתבעת לתובעת על דחיית מועד האספקה ליום 6.4.10.
באותו מכתב ציינה הנתבעת באופן מפורש, שלולא אותם שינויים היו יכולים לספק את המטבח במועד שנקבע בהסכם.

ב) בסופו של יום, מתברר, שהמבטח סופק עוד לפני 6.4.10 משום שביום 21.3.10 הוכנה כבר רשימת תיקונים נדרשים – אם כי רשימה זו לא חתומה, אך ביום 2.5.10 שלחה התובעת מכתב אל הנתבעת ובו מפורטים ליקויים ועבודות אחרונות שנשארו אחרי התקנה מתוקנת בתאריך 23.3.10, תוך פירוט העבודות שיש עדיין לבצע.

ג) לכן, אני קובע כי לא היה איחור באספקה ואם היה איחור כזה, נובע האיחור אכן מהסיבות שציינה הנתבעת לעיל.

ג. א) אני מקבל את טענת התובעת כי נמצאו ליקויים במדף ואני לא מקבל את טענת מר שלום שלמה – נציג הנתבעת (להלן:"מר שלמה") שאין שום ליקוי במטבח ושכל שרוצה התובעת זה ללמד אותה איך להחליף את המנורה במדף תאורה – דבר שהוא לא יכול ללמדה (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 9- 10).
הפניות הרבות של התובעת אל הנתבעת, אינן מצביעות על "החלפת מנורה" אלא על ליקוי במדף עצמו, שהיא ביקשה מהנתבעת לתקן ולטענת התובעת, התעלמו נציגי הנתבעת מפניותיה – עד כי נאלצה לפנות אליהם באמצעות אמון לציבור.
מהתכתבויות שצרפה התובעת לכתב התביעה עולה, שאכן אמון הציבור היה מעורה בעניין, הוא עצמו פנה אל הנתבעת, אך הנתבעת התנתה את המשך הטיפול בתובעת בביטול התלונה שהגישה התובעת לאמון הציבור.
עם כל הכבוד לנתבעת, אין קשר בין הגשת התלונה ובין שירות שעל הנתבעת היה לתת לתובעת במסגרת תעודת האחריות שניתנה לה על ידי הנתבעת.

ב) בכתב התביעה מפרטת התובעת פניות רבות שפנתה אל נציגי הנתבעת ולא הייתה לה אוזן קשבת ולא נענו לפניותיה תוך הבטחות, התחמקויות ובפועל לא נפתרו הבעיות הנטענות על ידי התובעת.
מהתכתבויות בין התובעת ובין אמון הציבור עולה, שאכן הייתה התערבות של אמון הציבור ביחס לאותן תלונות שהעלתה התובעת וכמו כן עולה חוסר ההתייחסות של נציגי הנתבעת לתלונות התובעת. ממסמכים אלה משתמע, שנציגת הנתבעת הייתה מוכנה לטפל בתלונות התובעת ובלבד שהיא תבטל התלונה.

ד. כפי שציינתי לעיל, מלינה התובעת על ליקוי בהתקנת המדף.
צודק מר שלמה בטענה, העולה מהשאלות שהציג לתובעת, שאין בידי התובעת חוות דעת על מנת להצביע על הליקוי הנטען, ברם מהתמונות שצרפה התובעת ניתן להתרשם שאכן המדף בו עסקינן דורש טיפול והתייחסות ועל כך הלינה התובעת מדי פעם וגם פנתה בעניין זה לאמון הציבור ובסופו של יום לא קיבלה התובעת את הטיפול הנאות – למרות שקיימת אחריות הנתבעת לטיב המטבח.
מר שלמה גם שאל את התובעת שאלה ישירה:" את יכולה להסביר לי מה התביעה שלך מה לא בסדר במטבח?" ועל כך השיבה התובעת:" רק המדף תאורה..." ומפנה לתמונות (עמ' 4 לפ',ש' 21- 22).
בכך, למעשה חוזרת התובעת ומחזקת את טענתה שאכן המדף דורש טיפול ומפליא שהנתבעת לא מעניקה לתובעת הטיפול הדרוש, לבדוק את טענותיה של התובעת – במסגרת תעודת האחריות - ולהביא את המצב על תיקונו או, למצער, לבוא לבדוק את הטענה, להתייחס ללקוח ולנסות לפתור את הבעיה.

6. אכן, כפי שעולה מראיות התובעת, לא הוצגה בפני חוות דעת מקצועית על הליקוי שיש במדף הנטען.
התובעת צרפה מסמך לכתב התביעה על עלות התיקונים בסך של 5,220 ₪ , (הכולל עלות תיקון בסך של 4,500 ₪ בתוספת מע"מ בסך של 720 ₪) אך מהמסמך לא עולה מי הכין הצעה זו, מה מומחיותו בתחום העבודה הדורשת תיקונים ואין לדעת כלל מי הוא זה אשר מסר לתובעת את המסמך כאשר בפועל לא בוצעו התיקונים הנזכרים ובוודאי לא מגיע לתובעת סכום המע"מ.

עם זאת, לאור טענותיה של התובעת, שאת חלקן מקבל בית המשפט – בכל הקשור בקיום הליקוי במדף- ואני קובע שבהיעדר התייחסות של הנתבעת ורצון לתקן את הטעון תיקון – מחד גיסא- אך היות והתובעת גם לא הוכיחה בחוות דעת מקצועית כלשהי מה באמת הליקוי של המדף הנובע מעבודת הנתבעת ומה עלות התיקון (אותו מסמך שצרפה אינה חוות דעת אלא תרשומת שאין לדעת מי רשם אותה) ולאור היעדר התייחסות הנתבעת – כפי שזו גם עולה ממכתבי אמון הציבור, אני מחליט שעל הנתבעת לפצות את התובעת.
לאחר ששקלתי מה פיצוי סביר יש לפסוק לתובעת בגין השתלשלות העניינים הנ"ל, הגעתי למסקנה שבמקרה זה יהיה זה אך סביר לקבוע לתובעת פיצוי בסך של 2,000 ₪.
לפיכך, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 5.9.10- ועד התשלום בפועל.
יתרת סכום התביעה נדחית – מחוסר הוכחה.
למעט הסך הנ"ל – אין אני פוסק הוצאות נוספות.




רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון