להלן פסק דין בנושא תביעה נגד מת''ב: פסק דין 1. התובע לאחר שנים רבות שהיה מחובר למת"ב - מערכות תקשורת בכבלים בע"מ (להלן: "מתב") החליט לסיים את הקשר עם מת"ב ולעבור לחברה המתחרה חברת YES. חברת YES, היא החברה שניתקה את התובע משידורי הכבלים של מת"ב וחיברה אותו לשידוריה שלה. 2. תמצית טענות התובע: א) לאחר הודעת הניתוק והחיבור הוטרד התובע ע"י נציגי מת"ב בכבלים. ב) חברת מת"ב המשיכה לפעול בחשבון התובע כבתוך שלה ומשכה כספים כראות נפשה למרות הודעות התובע והודעות חברת YES. ג) למרות פניית התובע לויזה לבטל את חיובי מת"ב נטען ע"י חברת האשראי שחברת מת"ב רק היא רשאית לתת הוראת ביטול. 3. טענות הנתבעת: א( התובע ניהל מגעים עם חברת YES - והיא זו שניתקה את התובע משידורי הכבלים של מת"ב וחיברה אותו לשידוריה שלה, ללא העברת הודעת ניתוק חתומה בידי התובע למת"ב. ב) הנתבעת לא קיבלה הוראת ביטול, ולפיכך סברה שהתובע נמנה על מנויה וזו גם הסיבה ששני ממירים המותקנים בביתו של המנוי, ואשר הינם בבעלות מת"ב, מצויים עדיין בביתו של התובע. ג) הנתבעת, חייבה את התובע בחיוב דמי מנוי, במשך 4 חודשים, מדובר בסכום של 556 ₪, בעוד שתביעתו עומדת על סכום של 16,500 ₪. התובע לא צירף לכתב התביעה ולו מסמך אחד שיש בו ללמד כיצד הגיע לחישוב נזק גבוה זה. ד) הנתבעת מעונינת להחזיר לתובעת את דמי המנוי אשר נגבו ממנו לאחר המועד אשר לפי טענתו חדל לצפות בשידוריה. ואם נעשתה טעות בקשר לגביה זו הרי שהיתה זו טעות בתום לב. ה) חברת YES היתה אמורה להעביר הודעת ניתוק חתומה, והנתבעת היתה אמורה להגיע לביתו של התובע ולנתקו משידוריה, ובנוסף לנתק את הממירים. מה שלא נעשה כאן. ו) התובע לא יצר קשר במשך 4 חודשים עם הנתבעת על מנת לתאם את נושא לקיחת הממירים מביתו. 4. במהלך הדיון מסרה הנתבעת לתובע שיק על סך 700 ₪ וזאת בגין השבת מלוא הכספים שנגבו ממנו באמצעות הוראת הקבע שלו. 5. לאור האמור לעיל ולאחר ששמעתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד מהנימוקים כדלקמן: א) מת"ב טוענת כי חברת YES לא הודיעה לה על ניתוק הלקוח ועל כן, ברישומי מת"ב, עד להגשת התביעה התובע - הלקוח היה רשום כלקוח של מת"ב. ב) התובע צרף לכתב התביעה מכתב של חברת YES אליו מיום 26/12/2001 ובו נכתב כדלקמן: "...בהמשך לשיחתך הטלפונית עם נציג השירות, הריני מאשרים בזאת כי בתאריך 30/9/2001 הצטרפת לשירותי הלווין ונותקת מחברת הכבלים, עפ"י ההסדר הקיים, החל ממועד זה הינך צופה בשידורי YES בכתובת הרשומה לעיל...". במכתב זה אין כל אישור לכך שניתנה הודעה מסודרת מטעם חברת YES לחברת מת"ב על השינוי. ג) אין גם חולק על כך שציוד השייך למת"ב עדיין נמצא בבית התובע, והתובע לא הוכיח ולו לכאורה כי הוא תיאם עם נציגי מת"ב, בטרם הוגשה התביעה, מועד להחזרת הציוד שבבעלות מת"ב. דהיינו - כל בקשה מסודרת מצד התובע לא מצויה בפני באופן ממנו ניתן להגיע למסקנה, כי אכן חברת מת"ב קיבלה הודעה על כך שהתובע כבר אינו לקוח שלה. ד) באשר להשבת דמי המנוי, לו אכן סעיף 18 לכתב ההגנה היה מתבצע בפועל, דהיינו - כספו של התובע היה מושב לו בתקופה אשר היתה סמוכה להגשת כתב ההגנה (2/2002) יתכן, ולא היה כל מקום לחייב את הנתבעת בכל סכום שהוא, שכן אינני מקבלת את הגדרת התובע ולפיה נכנסו לחשבון הבנק שלו ללא רשות וגזלו את כספו. התובע נתן הוראת קבע לטובת מת"ב ולא ביטל אותה, ומשלא ניתנה כל הוראת ביטול ולא ניתנה הודעה על ביטולו ברישומי מת"ב כלקוח של מת"ב, ניתן היה להמשיך ולחייבו בדמי מנוי. אלא שנציגת הנתבעת בראשית הדיון ציינה כי אכן ארעה תקלה והכספים לא הושבו בפועל, למרות האמור בכתב ההגנה, ועל כן היה צורך בקיומו של דיון בבימ"ש לצורך השבת הכספים. כספים אלו כבר שולמו לתובע בשיק שמועד פרעונו היה - יום הדיון. 6. לסיכום: א) לאור האמור לעיל ובהתחשב בכך שהיה צורך בקיום דיון על מנת שכספו של התובע יושב לו, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 500 ₪. סכום זה כולל את אגרת בית המשפט. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. ב) יודגש, כי לא היה כל בסיס מלכתחילה להגשת תביעה על סך 16,000 ש"ח, כאשר הנזק הכספי של התובע לא עלה על 700 ₪ ולפיכך נאלץ התובע לשלם אגרת משפט גבוהה ואין כל הצדקה לחייב את הנתבעת לשאת בהוצאה לא מוצדקת זו. התנתקות משירות (הגנת הצרכן)טלויזיה