שומה לא מנומקת

פרופ' הדרי בספרו מיסוי מקרקעין, כרך ג' מהדורה שנייה, התייחס לשאלת תוקפה של שומה נעדרת הנמקה, וכתב כי בשנת 1998 הוסף לחוק סעיף 79א' המחייב את מנהל מיסוי מקרקעין לפרט את נימוקיו לאי-קבלת ההצהרה או השומה העצמית וכן את הדרך שבה נעשתה השומה. תיקון זה התקבל לאחר הוראת ביצוע שחייבה את המנהל ב"פירוט לקביעת השומה".

ברם, השומה אינה בטלה בהיעדר הנמקה במקרה של נימוקי שומה כללים יותר, על הנישום לנקוט בהליכים הקונוונציונליים לתקיפת שומה, קרי: השגה, ואם זו תדחה - להגיש ערר.

הואיל וחוק מיסוי מקרקעין שותק באשר לסנקציה הננקטת עקב היעדר הנמקה, ניתן לפנות לאמור בסעיף 6 (א) לחוק ההנמקות, שלפיו נטל הראיה להראות שהשומה היא כדין עובר לרשויות המס וחזקת התקינות אינה עומדת להן. ברם, באופן כללי, יעילות של סנקציה זו נגד רשויות המינהל מוגבלת.

האם לאור זאת רצוי להביא לידי בטלותה של שומה ללא הנמקה ? נראה שגישת הבטלות היחסית הנהוגה במשפט המנהלי מתאימה גם במקרה זה. לפיה, יש לבחון את חומרת ההפרה, את השפעתה, את התמשכותה וכולי בבוא השופט להכריע אם לפסול את השומה או לאשרה.

לפי גישה זו, אם הנימוקים לא נמסרו או נמסרו באיחור, תיבדק מידת הפגיעה בוודאות הכללית של הנישום. הצעד המנהלי שיינקט יהיה כעוצמת הפגיעה, והוא לא יביא לבטלות אוטומטית של השומה.

להלן פסק דין בנושא שומה לא מנומקת:

החלטה ופסק דין חלקי

א. פתח דבר
המבקש (העורר בתיק זה) הגיש ערר על החלטת המשיב לדחות את השגות המבקש בשתי שומות עצמיות שהגיש, בגין מכירת שני חלקים ממגרש שבבעלותו אותם מכר בזה אחר זה.
בערר העלה המבקש שתי טענות: הראשונה, טענת סף, נושא הדיון בבקשה שלפנינו, לפיה אין תוקף להחלטות המשיב, הדוחות את השומות העצמיות, מחמת זה שלא צורפו להן ולא הומצאו למבקש נימוקים להפעלת שיקול דעתו, כמתחייב מסעיף 79א' לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג - 1963 (להלן - החוק), מחדל שיש בו משום איון החלטות המשיב ומכאן שהשומות העצמיות הפכו לשומות סופיות על פי הוראת סעיף 78(ד) לחוק. והשנייה, התייחסה למועד הרכישה, שאינו נושא לדיון בבקשה שלפנינו.

ב"כ המשיב טענה, כי יש לדחות את הבקשה על הסף משום שלא נתמכה בתצהיר וגם לגופה מטעמים שהעלתה בכתב התשובה ותצהירה של רכז חולית שומה, גב' אוסנת מלאכי מיום 11.12.07.

באי כוח בעלי הדין הסכימו; לוותר על חקירתה של גב' מלאכי, ולפצל את הדיון בערר כך שבתחילה תדון השאלה - האם נפל פגם בהחלטת המשיב המביא לאיונה והפיכת השומה העצמית לסופית. כמו כן הסכימו הצדדים, שנכריע בבקשה על יסוד החומר המצוי בתיק.

מכוח ההסכמות שפורטו לעיל, ניתן לומר, כי ב"כ המשיב ויתרה למעשה על הטענה, לפיה יש לדחות את הבקשה מחמת זה שלא נתמכה בתצהיר.

ב. העובדות
העובדות כמעט אינן שנויות במחלוקת. ב"כ העורר הפנה לפירוט העובדות שבכתב הערר. לעומתו, הפנתה ב"כ המשיב לתצהירה של גב' אוסנת מלאכי מיום 11.12.07, והטענות שהועלו בכתב התשובה.

ב"כ בעלי הדין סיכמו בכתב, ולהלן תמצית העובדות כעולה מהחומר המצוי בתיק.

1.      המבקש ביצע שתי עסקות מכר; הראשונה; ביום 12.2.06 שלגביה הגיש, ביום 23.3.06, שומה עצמית. השנייה, ביום 11.5.06, לגביה הגיש שומה עצמית, ביום 25.5.06.
בגין שתי העסקות הנ"ל שולם המס במועד, כמתחייב מהשומות העצמיות.

2.     המשיב הוציא שתי שומות: הראשונה, מיום 6.7.06 שהתייחסה לעסקה הראשונה (מסמך ד' לכתב הערר), והשנייה, מיום 17.8.06 שתייחסה לעסקה השנייה (נספח ה' לכתב הערר) (שתיהן להלן - שומות בשלב א'). שתי השומות הנ"ל היו גבוהות בהרבה מהשומות העצמיות והוכתרו בכותרת "הודעת שומה זמנית לפי סעיף 78(ב)(1) לחוק ...".
המשיב לא נימק מדוע דחה את השומות העצמיות ולא צירף להן כתב הנמקה שיצביע על הדרך לפיה נעשו. הנימוקים החסרים אף לא הומצאו למבקש בכתב בשלב כלשהו. העובדות הנ"ל משתמעות גם מתצהירה של גב' אוסנת מלאכי וממכתבה מיום 30.4.07 (ראו מצורף לנימוקי בקשה).

3.     ביום 25.7.06 הוגשה השגה על השומה הראשונה (מסמך ו' לכתב הערר), וביום 11.9.06 השגה על השומה השנייה (נספח ז' לכתב הערר).

4.     ביום 6.12.06 התקיימה שיחה בין ב"כ המבקש והגב' מלאכי. תוכן השיחה שנוי במחלוקת. ב"כ המבקש טען, כי הפגישה התקיימה לאחר הגשת ההשגות, אגב ביקורו במשרד המשיב כדי להסדיר עניינים שונים , ובין היתר פנה אל גב' מלאכי כדי לברר אם המשיב הוציא נימוקים לשומות שהוציא ואם נקבע מועד לדיון בהשגות. עוד טען ב"כ המבקש, כי גב' מלאכי בדקה ומצאה שהמשיב לא הוציא נימוקים.
מנגד גרסת המשיב כעולה, ממכתבה של גב' מלאכי מיום 30.4.07 (ראו נספח לבקשה), החלטתה בהשגה מיום 8.3.07 (נספח י' לכתב הערר) ותצהירה מיום 11.12.07, כי הנימוקים נמסרו לב"כ המבקש בע"פ הן במהלך דיון אשר נערך בתחילת דצמבר 2006 והן במסגרת דיון בהשגה שנערך ביום 14,12.06. במהלך הדיון בהשגה העלה ב"כ המבקש טיעונים נוספים בע"פ שזכו להתייחסות, דבר המעיד על כך שנימוקי השומה היו ידועים לו והעובדה כי לשומות לא צורפו נימוקי שומה כמקובל לא פגעה באפשרותו להתגונן כנגדן.

5.     ביום 14.12.06 שיגר ב"כ המבקש אל המשיב שני מכתבים אשר תכנם זהה, בהם טען, כי אין תוקף לשומות שהוציא המשיב, שהוכתרו כשומות זמניות, מחמת העדר הנמקה וחלוף המועד להוצאתן על פי סעיף 78(ד) לחוק שההצהרה על העסקות (נספחים ח' ו- ט' לכתב הערר)

6. ביום 8.3.07, הגב' מלאכי הוציאה מתחת ידה שתי החלטות מנומקות זהות מבחינת תכנן, הדוחות את השגותיו של המבקש. בהחלטות נאמר בין היתר, כי המנהל לא קיבל את השומות העצמיות וקבע את השומה לפי מיטב השפיטה, על פי הוראת סעיף 78(ב)(2) לחוק ועל יסוד הנימוקים שהועלו בהחלטה נקבע כי יום הרכישה של הזכות הינו 16.3.98 (ראו נספח י' לכתב הערר).

ג. הגדרת המחלוקת
7.     המחלוקת בדיון שלפנינו מתמקדת בשאלות הבאות:
א.      האם יש לראות בשומות שהוציא המנהל, שומות סופיות על פי סעיף 78 (ב)(2) לחוק שבטעות הוכתרו כשומות זמניות (טענת ב"כ המשיב).

      ב.      לדון במחלוקת עובדתית אשר לתוכן הדברים בע"פ, שהוחלפו בין           ב"כ המבקש לבין הגב' מלאכי בתחילת דצמבר 2006 ובמהלך הדיון           בהשגות.

ג. מה דינה של שומה לפי מיטב השפיטה, כאשר לא צורף לה כתב      נימוקים כמצוות סעיף 79א לחוק, האם העדרה של ההנמקה מחייב,      מיני וביה, את המסקנה, כי השומה העצמית הפכה לשומה סופית?.
     נדון בשאלות אלה לפי הסדר.
דיון
ד. האם השומות הראשונות הינן זמניות
לא שנוי במחלוקת כי המנהל הוציא את השומות תוך ששה חודשים מיום קבלת השומות העצמיות. משמע כי הן ניתנו תוך המועד הקבוע בסעיף 78 (ב) לחוק. ובעניין זה אין כל משמעות לכותרת, האם מדובר בשומה זמנית או סופית.

אשר למחלוקת האם מדובר בכותרת שנרשמה מתוך טעות או מדובר בשומה כפי שכותרתה מעידה עליה, אני מקבל את טענת ב"כ המשיב. לטענה הנ"ל אני מוצא חיזוק מהמסמכים שפורטו לעיל ובתצהירה של גב' מלאכי שלא נסתר. חיזוק נוסף, אני מוצא גם בעובדה ששומות אלו דחו את השומות העצמיות ונעשו לפי מיטב השפיטה. זאת ועוד, ב"כ המבקש הגיש השגות על השומות הנ"ל במועד, דבר המעיד אף הוא שב"כ המבקש התייחס לשומות כשומות סופיות.

ה. תוכן הדברים שהוחלפו בין ב"כ המבקש לבין גב מלאכי
גם במחלוקת זו אני מקבל את הגרסה העולה מתצהירה של גב' מלאכי, שלא נסתר, אשר לפיו, נימוקי השומות נמסרו בע"פ לב"כ המבקש אשר טרח להוסיף לטענות שהעלה בהשגות וכל אלה נדונו במהלך הדיון בהשגות.

ו.האם העדר הנמקה לשומת המשיב מביא לבטלותה של השומה.
בסעיף 79א הדן בהנמקה נאמר:
     "79א. נעשתה שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיפים 78 או 79, יפרט      המנהל,בנוסף לנימוקים לאי קבלת ההצהרה או השומה העצמית, את הדרך      שלפיה נעשתה השומה."
ב"כ המשיב, שהכירה בעובדה כי המנהל לא צירף נימוקים לדחיית השומה העצמית, טענה כי בנסיבות העניין, יש לראות בכך פגם באי קיום הוראת סעיף 79א הנ"ל, ברם, פגם זה ניתן לתיקון על פי הוראת סעיף 108 לחוק, וכי הפגם אינו גורע מתוקפה של ההחלטה עצמה. ב"כ המשיב טענה עוד, כי אין ממש בטענת המבקש משום שבפועל נמסרו לב"כ המשיב הנימוקים להחלטת המנהל בעל פה בשלב שקדם לדיון, ניתנה לו האפשרות להתייחס לנימוקים אלה ע"י הוספת נימוקים לכתבי ההשגה ולטעון בהתאם במהלך הדיון בהשגות עצמן, כך שלא החמיץ את ההזדמנות להתייחס לנימוקים אלה. זאת ועוד טענה ב"כ המשיב, כי הועדה רשאית לתקן כל פגם מכוח סמכותה לפי סעיף 89(ב) לחוק ולהחליט לפי שיקול דעתה בכל דבר שהמנהל רשאי להחליט בו. לעניין זה הפנתה בין היתר, להחלטת הועדה ב- וע 1125/02 ה.ש.י.ג.יזום פרוייקטים בע"מ נ' מס שבח רחובות (נספח ד' לתשובת המשיב).

עיון בהוראות החוק מעלה, כי המחוקק מצא מחד להעניק לנישום שהגיש שומה עצמית, תרופה והיא - שהשומה העצמית תיהפך לשומה סופית מקרה בו המשיב לא עמד בלוח הזמנים כקבוע בסעיף 78 לחוק. ברם, המחוקק לא קבע כל סנקציה בגין אי המצאת הנמקה כמצוות סעיף 79א' לחוק.
בנסיבות שלפנינו, אין להקל ראש בחשיבותה של ההנמקה. קיומה של הוראת סעיף 79א' כדבעי, עשויה להאיר את עיני הנישום ולשכנעו בצדקת ההחלטה ובמקרים מסוימים, לייתר הליכים נוספים. בעוד שהעדר הנמקה גורם לחוסר ודאות באשר לשיקוליו של המשיב שהביאוהו להעדיף הפעלת שיקול דעתו כדי לדחות את השומה העצמית. עסקינן בחובה המעוגנת בחוק, בדין הכללי ועקרון תום הלב החל גם על הליכים מינהלים.
למרבה הצער, אין זה המקרה הראשון בו אנו נתקלים בבעיה מעין זו. בוע 1088/05 רחל מנחם נ' מנהל מס שבח ת"א, מפי חבר הועדה דן מרגליות, על התופעה שבמקרים לא מעטים אין המשיב מנמק כראוי את החלטותיו וההשלכות הנובעות מכך.

פרופ' הדרי בספרו מיסוי מקרקעין, כרך ג' מהדורה שנייה, מתייחס לשאלת תוקפה של שומה נעדרת הנמקה, וכותב, בין היתר:

     " ... בשנת 1998 הוסף לחוק סעיף 79א' המחייב את מנהל מיסוי מקרקעין      לפרט את נימוקיו לאי-קבלת ההצהרה או השומה העצמית וכן את הדרך      שבה נעשתה השומה. תיקון זה התקבל לאחר הוראת ביצוע שחייבה את      המנהל ב"פירוט לקביעת השומה". ברם, השומה אינה בטלה בהיעדר      הנמקה במקרה של נימוקי שומה כללים יותר, על הנישום לנקוט בהליכים      הקונוונציונליים לתקיפת שומה, קרי: השגה, ואם זו תדחה - להגיש ערר.      הואיל וחוק מיסוי מקרקעין שותק באשר לסנקציה הננקטת עקב היעדר      הנמקה, ניתן לפנות לאמור בסעיף 6 (א) לחוק ההנמקות, שלפיו נטל הראיה      להראות שהשומה היא כדין עובר לרשויות המס וחזקת התקינות אינה      עומדת להן. ברם, באופן כללי, יעילות של סנקציה זו נגד רשויות המינהל      מוגבלת. האם לאור זאת רצוי להביא לידי בטלותה של שומה ללא הנמקה ?      נראה שגישת הבטלות היחסית הנהוגה במשפט המנהלי מתאימה גם      במקרה זה. לפיה, יש לבחון את חומרת ההפרה, את השפעתה, את      התמשכותה וכולי בבוא השופט להכריע אם לפסול את השומה או לאשרה.      לפי גישה זו, אם הנימוקים לא נמסרו או נמסרו באיחור, תיבדק מידת      הפגיעה בוודאות הכללית של הנישום. הצעד המנהלי שיינקט יהיה      כעוצמת הפגיעה, והוא לא יביא לבטלות אוטומטית של השומה." (ראו ,      עמ' 194 - 195, והערות השוליים שם)

פרופ' הדרי הפנה, בין היתר, לע"א 1372/97 אל-דר צוריאל חברה להשקעות ולבניין בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין, שם נקבע כי החלטת מנהל מיסוי מקרקעין היא בגדר החלטה גם בהעדר הנמקה (ראו, שם, בע' שוליים 119).

ז. סיכום
לאור המצוטט לעיל ניתן לסכם ולומר כי אי קיומה של הוראת סעיף 79א' לחוק אינה מביאה לבטלות אוטומטית של השומה. בבוא הועדה להחליט אם לבטל את השומה או לאשרה, עליה להתייחס בכובד ראש למידת הפגיעה בוודאות הכלכלית של הנישום ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

לאחר ששקלתי בכובד ראש, את הנסיבות העובדתיות של המקרה שלפנינו, נראה לי כי לא נגרמה פגיעה מהותית באפשרותו של המבקש להביא את טענותיו בפני המנהל בשלב ההשגה ובוודאי שהדרך סלולה בפניו להעלות בפנינו את טענותיו לגופו של עניין בשלב השני של הדיון.

לאור כל אלה, אני ממליץ בפני חברי, לדחות את הטענות שהועלו בבקשה בשלב הראשון של הדיון, ושנקבע מועד מוקדם ככל האפשר לבירור המחלוקות הנוספות.



                              



י. בן - שלמה, שופט (בדימוס) י ו " ר     


דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין - חבר
אני מסכים

                              

                              דן מרגליות - עו"ד ושמאי מקרקעין
                                         חבר
מ.לזר, רו"ח
אני מסכים
                              

                                   מיכה לזר, רו"ח
                                   חבר


לאור האמור לעיל, הוחלט כאמור בחוות דעתו של כב' היו"ר.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שומה לא מנומקת

  2. בקשה לתיקון שומה

  3. דחיית שומה עצמית

  4. ערעור על צו שומה

  5. ערעור על שומת מס

  6. פתיחת שומה בהסכמה

  7. ערעור שומת עסקאות

  8. שומה מוסכמת - ערר

  9. מועד משלוח צו שומה

  10. שומה של דמי היתר

  11. פתיחת שומות מס בהסכם

  12. בקשה טרומית לביטול שומה

  13. אישור הסכם לתיקון שומות

  14. סבירות החלטת פקיד השומה

  15. ערר על דחיית שומה עצמית

  16. בקשת ביטול שומת מס בולים

  17. תעודת עובד ציבור פקיד שומה

  18. קביעת שומות שנה לאחר ההשגה

  19. ערעור על שומה לפי מיטב השפיטה

  20. ערעור על שומת תשומות בשל הפרשים

  21. דחיית השגה על שומות מס אחרי שנה

  22. תיקון שומות עקב טעות בשווי מקרקעין

  23. בדיקת סבירות הכנסה ע''י פקיד השומה

  24. ערעור על שומת מס הכנסה לפי סעיף 152 (ב)

  25. הודעה על החלטה 798 בדבר ערעורים על שומות

  26. קבלת שומה לאחר מועד תחולתו של תיקון 84 לחוק

  27. שומה לפי מיטב השפיטה מקום שספרי הנישום לא נפסלו

  28. תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (לוח שומה), תשכ''ב- 1962

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון