ערעור על חשבונית פיקטיבית

בנימוקי השומה נאמר כי נוכה מס תשומות בגין מסמך הנחזה לחשבונית מס מבלי שהייתה עסקה, לא ניתן שירות, לא הוכח כי עברו תשלומים ולא הוצגו הסכמי ניהול.

להלן פסק דין בנושא ערעור על חשבונית פיקטיבית:

פסק דין

1. מהות הערעור:
הערעור שבפניי הינו ערעור על מספר החלטות של המשיב בהשגות, לפיהן חוייבו המערערות בשומת תשומות בסך של 540,000 ₪ קרן בקשר למערערת 1, סך של 952,172 ₪ קרן בקשר למערערת 2 וסך של 1.3 מליון ₪ קרן בקשר למערערת 3.
בעקבות ביקורות אשר ערך המשיב על דוחות אותן הגישה המערערת 1 (להלן: "אלירף") לתקופה שבין יולי- דצמ' 2002, הוצאה לאלירף שומה לפי מיטב השפיטה.
בנימוקי השומה נאמר כי אלירף ניכתה מס תשומות בגין מסמך הנחזה לחשבונית מס על שם מתחם פיק בע"מ (להלן: "מתחם פיק"), מבלי שהיתה בינה לבין המערערת עסקה, לא ניתן שירות, לא הוכח כי עברו תשלומים ולא הוצגו הסכמי ניהול.
ההשגה אשר הוגשה על השומה נדחתה על ידי המשיב.
אלירף טענה בערעור כי החשבונית נשוא השומה היא חשבונית תקינה שהמס ששולם עליה מותר בניכוי.
לדברי המערערת, שימשה חברת מתחם פיק כמנהלת לפרוייקטים של בנייה אשר בוצעו על ידי אלירף. החשבונית נשוא השומה עניינה עסקה למכירת מגרש ברעננה, אשר היה בבעלות אלירף והמערערת 2 (להלן: "ט.א").
מתחם פיק ניהלה את הפרוייקט ומימנה את רכישת המגרש ובגין שירותים אלה הוציאה לאלירף את החשבונית.

בביקורת אשר ערך המשיב על דוחות אשר הוצאו על ידי ט.א. לתקופה שבין דצמ' 2002 לאוק' 2003, הוצאה שומה לפי מיטב השפיטה.
בנימוקי השומה נאמר כי ט.א. ניכתה מס תשומות בגין מסמך הנחזה כחשבונית מס על שם מתחם פיק.
בהחלטה נאמר כי מתחם פיק לא נתנה שירותי ניהול לט.א, לא הוכח כי הועברו תשלומים ולא הוצגו הסכמי ניהול.
כמו כן, ניכתה ט.א. מס תשומות בגין מסמכים הנחזים כחשבוניות מס 7 ו - 9 על שם המערערת 3 (להלן: "זטיפר") מבלי שהוכח שהועברו תשלומים, כי היתה עסקה או ניתן שירות.
ההשגה אשר הוגשה על השומה נדחתה על ידי המשיב.
ט.א. טענה בערעור כי נשוא החשבונית אשר הוצאה ע"י מתחם פיק הוא עסקה למכירת מגרש ברעננה כמפורט לעיל.
החשבוניות אשר מספרן 7 ו- 9 הוצאו על ידי זטיפר, שהיא בבעלותו של הבעלים של ט.א.
במסגרת פרוייקט בנייה של ט.א, אשר נוהל על ידי זטיפר, נדרשה ט.א. לשלם מס שבח בסכום של 1.2 מליון דולר.
באמצעות מתווך פנה לט.א. אדם אשר בבעלותו חברה בשם י.א. עדן בע"מ (להלן: י.א. עדן"). אותו אדם בשם אברהם יעקב טען כי הוא יכול להביא להפחתת מס שבח ב- 50%. זטיפר שילמה לאותו אדם סך של 2.9 מליון ₪ כדי שישלם את מס השבח. כנגד אותו תשלום העבירה ט.א. לזטיפר סך של 3 מליון ₪ לכיסוי ההוצאות. כנגד התשלום הוציאה זטיפר את שתי החשבוניות לעיל לט.א.

זטיפר טענה כי החשבונית היא חשבונית מס תקינה אשר הוצאה לה בגין עסקת אמת.
כך נטען גם לגבי חשבונית מס' 9 אשר הוצאה על שם חברה בשם רמדט נכסים ובניו בע"מ.
זטיפר טענה כי ניהלה עבור קבוצת אנשים פרוייקט בנייה והתקשרה עם חברת רמדט לצורך בניית הפרוייקט. סכום של כ- 5.7 מליון ₪ מבטא את עלות בניית הפרוייקט כולו.
מאוחר יותר התברר לזטיפר כי לא תוכל לדרוש מס תשומות בגין עבודות עתידיות אשר טרם בוצעו בפועל. אז הוציאה לה רמדט חשבונית זיכוי ע"ס 3.3 מליון ₪ כדי שהסכום יבטא את עלות העבודות שבוצעו בפועל עד לאותו מועד.
ההפרש בין החשבוניות מייצג את התמורה אשר שולמה.

בעקבות ביקורת אשר ערך המשיב על דוחות שהגישה זטיפר לינואר עד אפריל 2003, הוצאה שומת תשומות לפי מיטב השפיטה, כאשר הנימוק הוא כי זטיפר ניכתה מס תשומות בגין מסמך הנחזה להיות חשבונית מס על שם י.א. עדן.
בהחלטה בהשגה נדחתה ההשגה על השומה.
הערעור על החיוב במס בסך 443,000 ₪, בגין החשבונית של י.א. עדן, נמחק על ידי המערערות.




2. תשובת המשיב:
המשיב טען כי על סמך ממצאי ביקורת וחקירה אשר נערכו למערערות ,הגיע המשיב למסקנה כי לא נקשרה עסקה בין הצדדים לחשבוניות. לכן, אין המערערות רשאיות לנכות את מס התשומות וזאת לפי הוראות סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן:" החוק").
בכתב התשובה נאמר עוד כי רפי טל היה הבעלים והמנהל של המערערות בתקופה לגביה בוצעו השומות.
אלירף וט.א. היו בעלות מקרקעין ברעננה אשר נמכרו על ידן לחברה בשם רוטנברג בע"מ.
חברת מתחם פיק היתה בבעלותו ובניהולו של רפי טל עד לשנת 2001. אז הועברה על ידו ללא תמורה לדורי נוריאל (להלן:" נוריאל").
נוריאל עסק באותו מועד במסחר כללי ומוצרים שונים.
מתחם פיק נרכשה על ידו לצורך המשך אותה פעילות, אולם הסכם המכירה של החברה לא הוצג למשיב.
ביום 30.6.02 הוציא נוריאל לאלירף חשבונית מס מס' 466 בסכום כולל של 3.54 מליון ₪ ואלירף ניכתה את מס התשומות בסך 540,000 ₪.
בחשבונית נרשם כי היא הוצאה בגין ניהול פרויקט 2005 רעננה והחזר הוצאות.
לדברי המשיב, לא הוכח כי בפועל סופקו שירותי ניהול כלשהם על ידי מתחם פיק לאלירף.
למרות דרישות המשיב לא הוצג לו הסכם על מתן שירותי ניהול ולא הוצגו מסמכים או חשבוניות התומכים בסכום הנקוב בחשבונית.
נוריאל אישר בפני המשיב כי הסכום ופרטי החשבונית הוכתבו לו על ידי רפי טל וכי לא הועברה תמורה כלשהי בגין החשבונית.
כמו כן, החשבונית איננה מפורטת מאחר ונקוב בה סכום כולל לא פירוט השירותים.
ט.א. ניכתה מס תשומות בגין שלוש חשבוניות:-
חשבונית מס 469 מיום 30.7.07 אשר הוצאה על ידי נוריאל על שם מתחם פיק עבור ניהול פרוייקט 2005 רעננה והחזר הוצאות.
טענות ט.א והמשיב באשר לחשבונית זו זהות לטענות אלירף והמשיב לגבי חשבונית 466.
כמו כן, נוכו שתי חשבוניות, 7-9, בסכום כולל של 2.12 מליון ₪ על ידי ט.א רעננה אשר הוצאו לה על ידי זטיפר לכאורה בגין ניהול פרוייקט.
זטיפר היתה במועדים הרלוונטיים בבעלות ובהנהלת רפי טל.
בפועל לא ניתנו שירותי ניהול, לא היה הסכם בין הצדדים ולא הוכחה העברת כספים.
לזטיפר הוצאה שומת תשומות בגין ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית שהוצאה לה על ידי רמדט מבלי שנעשתה עסקה.
המשיב ציין כי בתצהירו של רפי טל, אשר הוגש לפני שהוגש כתב התשובה, אין התייחסות כלשהי לשומה זו ולהחלטה הדוחה את ההשגה. יש לכן לראות את הערעור בעניין חשבונית זו כערעור שנזנח.

3. דיון והחלטה:
ב"כ המערערות הודיע על התפטרות מייצוג בסמוך למועד ההוכחות שנקבע וביקש כי בימ"ש ישחרר אותו מהייצוג.
במועד הדיון בהוכחות חזר וביקש ב"כ המערערת להתפטר מהייצוג לאור אי תשלום שכ"ט.
ביום הדיון שחררתי את ב"כ המערערות מהייצוג, לאחר שהסתבר כי נשלח מכתב למנהל המערערות המבהיר במפורש כי אם לא יוסדר נושא שכה"ט, יבקש בא כוחן להתפטר מהייצוג וזאת תוך ציון תאריך ההוכחות.
כמו כן, הובהר במכתב כי אין בכוונת ב"כ המערערות לייצג את המערערות בדיון.
יש לציין כי סיכומי המערערות הוגשו על ידי עו"ד אחר אשר קיבל את הייצוג לאחר שנשמעו הראיות.

א. נטל הראייה:
בסיכומים נטען על ידי המערערות כי נטל הראייה באשר לתקינותן של החשבוניות אשר נוכו על ידי המערערות, מוטל על שכם המשיב וזאת על פי הוראת סעיף 83(ד) לחוק.
המערערות טענו כי מקום שבו לא נפסלו פנקסי החשבונות, לא עוברת חובת הראייה לחייב במס והיא נותרת לפי הכלל של "המוציא מחברו עליו הראייה".
בעניין זה הפנו המערערות לרע"א 8722/03 וולקן מצברים נ' מנהל המכס, מס קנייה, נפד"י נ"ט(1) 769.

לטענה זו של המערערות אין כל מקום.
ברע"א 3646/98 - כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ' מס ערך מוסף, פ"ד נז(4) 891, עמ' 909-910 נקבע: -
"בערעור מס ערך מוסף לעניין ניכוי מס תשומות, 'נטל השכנוע' על העוסק המבקש לנכות את המס. נטל זה מלווהו מתחילת הדרך עד סופה ויחד איתו מוטל על העוסק 'נטל הבאת הראיות'. 'נטל הבאת הראיות' עובר למנהל כאשר הפנקסים נוהלו כדין ולא נפסלו והמנהל הוציא שומה לפי מיטב השפיטה. נטל זה עובר אל המנהל כאשר השאלה שבמחלוקת היא פנקסית או שהצדדים חלוקים בשאלה אם המחלוקת היא כזו. כאשר המחלוקת היא לבר-פנקסית, 'נטל השכנוע' ו'נטל הבאת הראיות' על העוסק."
המחלוקת שבפניי הינה במהותה מחלוקת לבר פנקסית.
התשובה לשאלה האם התקיימה עסקת אמת בגין החשבוניות אשר נוכו בין המערערות לבין החברות שהוציאו את החשבוניות, והתשובה לשאלה האם ניתן השירות הנקוב בחשבוניות - היא בידיעתן החד צדדית והבלעדית של המערערות עצמן ואין ללמוד אותה מתוך פנקסי המערערות.
מדובר לכן בשאלות עובדתיות לבר פנקסיות כאשר הנטל להוכחת העובדות מוטל על המערערות.

ב. שאלת קבילות הראיות:
עוד טענו המערערות בסיכומים כי מתצהירו של עד המשיב, מר אהרון ברגר, עולה כי השומות הוצאו על יסוד חומר חקירה אשר כולל הודעות בחקירה פלילית תחת אזהרה של מוציאי החשבוניות נוריאל ואברהם יעקב. באשר לאברהם יעקב חזרו למעשה המערערות מהערעור.
החלטתו של המשיב התבססה באופן משמעותי על האמור בהודעות אלה.
נטען על ידי המערערות כי מדובר בעדות מפי השמועה וקיים חשש שמדובר באמירה שקרית אשר ניתנה בלחץ החקירה.
המערערות ציינו כי לא נעלמה מהן הוראת תקנה 10 א לתקנות מע"מ ומס קנייה (סדרי הדין בערעור) והלכת בית המשפט העליון, אשר התיר בנסיבות מסויימות הגשת אמרות כראייה קבילה.
המערערות טענו כי מדובר בהחלטה שהיא בשיקול דעת בימ"ש ואין בימ"ש חייב לקבל כל ראייה שאינה קבילה בהליך אזרחי.
בימ"ש רשאי לקבל את הראיות אף שנותני ההודעות לא התייצבו לחקירה, אולם אין הוא חייב לקבלן ועליו לשקול את נסיבות העניין.
במקרה שבפנינו, לא יהיה זה ראוי לקבל את האמרות מבלי להביא את האומרים לחקירה.
עוד נטען כי נוריאל נתן יותר מהודעה אחת, הן בפרשה זו והן בפרשות אחרות, וצירוף הודעה אחת בלבד שומטת את הקרקע מתחת לקבילותה.

גם לטענה זו של המערערות אין מקום.
קביעה חד משמעית בעניין סמכותו של בימ"ש לקבל הודעות של נחקרים, מצויה בפסק דינו של כב' הנשיא ברק בע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק ומתכות בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, מסים יט'/2 עמ' ה - 86.
כאשר אמור בימ"ש לבחון את שיקולו של המשיב אשר קיבל את ההחלטה הדוחה את ההשגה, עליו להעריך את אותן הודעות אשר עמדו בפני המשיב.
כב' הנשיא ברק ציין שם כי המערערת יכולה היתה לזמן את הנחקרים למתן עדות. יש לציין כי הדבר אף נעשה באופן שגרתי בשמיעת ערעורים מעין הערעור שבפניי.
משבחרו המערערות שלא לזמן את נוריאל או יעקב לעדות, הרי שאין לגרוע ממשקלן של ההודעות שניתנו על ידם.
מקובלת עלי גם טענת ב"כ המשיב כי אין מקום לטענה בסיכומים, על פיה ידוע לב"כ המערערות כי על ידי נוריאל ניתנו הודעות אחרות אשר לא צורפו על ידי המשיב.
המערערות היו מיוצגות לאורך כל הדרך עד ליום הדיון בהוכחות וכל חומר החקירה היה מונח בפניהן.
אין ספק כי אילו סבר בא כוחן הקודם כי קיימת הודעה של נוריאל אשר איננה עולה בקנה אחד עם ההודעה אשר צורפה לתצהירו של אהרון ברגר, היתה הודעה זו מוצגת בפני בימ"ש.
אין לכן ספק כי ההודעות אשר צורפו לתצהירו של אהרון ברגר, הן בגדר ראיות קבילות בערעור.





ג. האם הוכיחו המערערות כי ניכו את החשבוניות כדין:
יש לציין כי רפי טל התייחס בתצהירו לשתי שומות ראשונות בלבד ולא התייחס לשומה אשר הוצאה לחברת זטיפר בסך 873,734 ₪ סכום קרן מס.
די בכך כדי לדחות את הערעור בגין שומה זו, שכן לא הובאה על ידי המערערת ראייה כלשהי על מתן שירות בגין חשבונית המס אותה ניכתה זטיפר.
יש להתייחס אם כן לשומות אשר הוצאו לאלירף ולט.א:

- החשבוניות אשר הוצאו לאלירף ולט.א:
ביום 30.6.02 הוצאה על ידי נוריאל בשם מתחם פיק חשבונית 466, על סכום כולל של 3.54 מליון ₪. חשבונית זו הוצאה לאלירף.
אלירף ניכתה את מס התשומות בסך 540,000 ₪.
בחשבונית נרשם כי היא הוצאה בגין ניהול פרוייקט 2005 רעננה.
ביום 30.7.02 הוצאה על ידי נוריאל על שם מתחם פיק חשבונית 469, עבור ניהול פרוייקט 2005 רעננה. חשבונית זו הוצאה לט.א.
כמו כן, הוצאו שתי חשבוניות נוספות לט.א - חשבוניות 7 ו - 9 על סכום כולל של 2.124 מליון ₪ אשר הוצאו על ידי חברת זטיפר.

נראה כי המשיב היה רשאי להגיע למסקנה על פיה נוכו החשבוניות שלא כדין.
אין מחחלוקת כי רפי טל היה הבעלים והמנהל של המערערות בתקופה לגביה הוצאו השומות.
אלירף וט.א. היו בעלות מקרקעין ברעננה אשר נמכרו לחברת עופר רוטנברג בע"מ.
חברת מתחם פיק, אשר שמה מופיע כמוציאת החשבוניות 466 ו- 469, שהוצאו לאלירף וט.א בהתאמה, היתה בבעלותו ובניהולו של רפי טל עד לשנת 2001 ואז הועברה לנוריאל. לא היו בפני המשיב ראיות כלשהן אשר יתמכו בטענת רפי טל, על פיה ניתנה תמורה בגין העברת החברה ונוריאל אף העיד כי לא שולם על ידו דבר.
בפני המשיב אף לא הוצגו ראיות כלשהן שיש בהן כדי לתמוך בטענה על פיה סופקו שירותי ניהול על ידי חברת מתחם פיק לאלירף, כפי שנרשם בחשבונית 466.
מדובר בחשבונית בלתי מפורטת אשר נקוב בה סכום כולל ולא צויינו השירותים בגינם הוצאה החשבונית.
כמו כן, לא מצויים בחשבונית אמצעי התשלום למרות שמדובר לכאורה בתשלום של כ- 3.5 מליון ₪.
עוד יש לציין כי לא הוצג בפני המשיב הסכם כלשהו על מתן שירותי ניהול או מסמכים התומכים בסכום הנקוב בחשבונית.
מהודעתו של נוריאל, אשר צורפה כנספח ב' לתצהירו של אהרון ברגר, עולה כי חברה מתחם פיק נרכשה מרפי טל ללא תמורה שכן "אני רציתי חברה שיש לה רק חשבון בנק ולעבוד דרך חברה זו, לעשות 'שיווק' ".
עוד נאמר על ידי נוריאל כי הוא קיבל מרפי טל פנקסי חשבונות ריקים: "פשוט כל מה שנשאר לו בעסק".
הוצגה בפניו חשבונית 466 ונוריאל אישר כי הוא חתום עליה, אולם אין הוא זוכר אם הוא שם גם חותמת: "אני כתבתי את החשבונית מס על פי הנתונים שרפי טל מסר לי ואשר רשומים על גבי החשבונית מס".
עדות זו קיבלה אישור בעדותו של טל בדיון שבפניי. "יתכן שהכתבתי לו מה לכתוב בחשבונית. את הסכומים ידענו" (עמ' 8 לפרו').
נוריאל גם אישר כי הוא לא קיבל את הסכום הנקוב בחשבונית.
עוד הוסיף נוריאל:
"אין לי מושג אם הוא שילם בכלל, איך וממי".
רפי טל טען בהודעתו, נספח ז' לתצהיר ברגר, כי נוריאל קיבל סך של 1.5 מליון ₪ בשיקים ובמזומן, אולם לטענה זו אין כל ראייה ולא הוכחו כל תשלומים.
בחקירתו בפניי טען רפי טל כי הכספים אשר הוצאו עבור החשבוניות אמורים לקבל ביטוי בחשבונות הבנק של מתחם פיק וכי יש קבלות אבל הוא לא מוכן לדיון.
לרפי טל לא היה הסבר של ממש מדוע לא הוצגו אותן קבלות נטענות בדיון בהשגה, כפי שטען ברגר בתצהירו. רפי טל טען כי הוצגו קבלות על ידי רו"ח זילכה אשר היה עמו אצל המשיב במספר פגישות.
רו"ח זילכה לא הוזמן על ידי המערערות להעיד בדיון שבפניי.
לרפי טל גם לא היה הסבר ממה מורכב אותו סכום של כ- 3 מליון ₪ הנקוב בחשבונית כתשלום עבור שירותים.
רפי טל נשאל כיצד בנויה החשבונית ואין הגיעו לסכום. תשובתו היתה: "המזכירה שלי צופי מטפלת, רובו מורכב מהוצאות וחלק קטן זה רווח. בדקתם שנבנה פרוייקט, בדקתם שנבנו דירות ברעננה, שמתכננים 100 דירות, יש הוצאות יש אדריכלים, מתחם פיק שילמה ישירות, מישהו מימן אותם".
מובן כי אין בעדות זו כדי לשפוך אור ולהגדיר את מהות השירותים בגינם הוצאה לכאורה חשבונית כללית ע"ס 3 מליון ₪.
לאור זאת, יש לקבל את קביעתו של המשיב על פיה נוכתה חשבונית שלא כדין.

חשבונית 469 הוצאה למתחם פיק לט.א בסכום זהה של 3.54 מליון ₪ , כאשר גם בה כתוב עבור ניהול פרוייקט 2005 רעננה לפי הסכם ניהול ויזמות והחזר הוצאות.
גם לגבי חשבונית זו אישר נוריאל כי הוא חתם עליה וכי "כל מה שאמרתי לגבי חשבונית מס הנ"ל (466 - ד.ק.) נכון במדוייק גם לגבי חשבונית מס זו, הסיפור מדוייק לחלוטין".
קביעתו של המשיב לגבי חשבונית זו מבוססת על אותם נימוקים באשר לחשבונית הקודמת והם מקובלים עלי מאותם טעמים.

יש לעבור עתה לחשבוניות 7 ו- 9 אשר הוצאו לט.א. על ידי זטיפר, חברה אשר היתה גם היא במועד הרלוונטי בבעלות ובהנהלת רפי טל.
באשר ליחסים שבין ט.א. לבין זטיפר לא הוצג הסכם כלשהו בין הצדדים בגין שירותי ניהול ואף לא הוכחה העברת כספים.
גירסתו של רפי טל באשר לחשבוניות אלה בהודעתו הראשונה אצל המשיב מיום 27.3.03, הייתה כי חשבוניות אלה הוצאו עבור תשלומי השבחה אשר שילם ליעקב אברהם מחברת זטיפר, למרות שעל החשבוניות צויין כי הן "עבור ניהול" ו- "עבור ניהול פרוייקט".
רפי טל אמר כי נוריאל הכיר לו את אברהם יעקב מחיפה שאבא שלו קבלן גדול מחיפה. אותו אברהם יעקב היה אמור לטפל בסילוק החוב של 1.2 מליון דולר למס השבחה.
יעקב אמר לו כי הוא יכול לחתוך את החוב לחצי, כלומר לסכום של 600,000 דולר.
באותה הודעה נאמר על ידי רפי טל כי הוא שילם לו 600,000 דולר בשקלים בתוך שלושה חודשים, חלק במזומן וחלק בשיקים. לדבריו, נפגש עם יעקב אברהם פעם אחת לבד ובשאר הפעמים עם נוריאל ברח' יהודה הלוי.
לאור זאת, נשאל רפי טל "כלומר, מה שאני מבינה מכך שהחשבונית של י.א. עדן הינה רק עבור כיסוי חשבונאי".
תשובתו היתה: "יעקב אברהם קיבל ממני כסף עבור תשלום למס השבחה, יעקב אברהם טרם שילם את מס השבחה, לא קיבלתי ממנו שום אישור או מסמך עבור התשלומים שקיבל 600,000 דולר. כשהייתי בחו"ל לפני כשבועיים דיברתי עם המזכירה שלי צופי, ביקשתי ממנה לאתר לי את נורי על מנת שימצא לי את אברהם יעקב כדי שיוציא לי חשבונית מס עבור 600,000 דולר שקיבל ממני וכך נעשה והחשבונית של י.א. עדן הגיעה אל רו"ח שלי אלי גבאי.
ש. מדוע היית צריך לקבל על כך חשבונית מס, הרי לא נעשתה עסקה?
ת. שילמתי כסף, הייתי צריך כיסוי, קבלה או חשבונית".
מכאן, עולה קשר ישיר שבין אותה חשבונית שהוצאה על ידי י.א. עדן לבין חשבוניות 7 ו- 9 אשר הוצאו על ידי זטיפר.
כזכור הערעור בגין השומה שהוצאה לזטיפר, אשר ניכתה חשבונית שהוצאה לה על שם חברת י.א. עדן, נמחק.
אולם, חשבונית זו הוצאה על פי הודעתו של רפי טל בגין השירותים אשר ניתנו לכאורה על ידי יעקב אברהם. לכן, הודעתו של יעקב אברהם באשר לעסקה זו רלוונטית גם לגבי חשבוניות 7 ו - 9.
בהודעתו של יעקב אשר נגבתה ביום 21.10.03, נשאל אברהם יעקב על קשריו לחברת י.א. עדן. לדבריו, בשנת 2001 פגש בחיפה בחור בשם אשכנזי שחבר שלו בשם ניסים הכיר לו אותו כדי שיעשו עסק ביחד.
"יותר נכון, אברהם אשכנזי הציג לי שנפתח חברה על שמי ואני אקבל בתמורה סכום כסף, לא אמר לי כמה כסף, כך עשיתי והוא פתח חברה על שמי... החברה נקראה א.ב. מילניום".
לאחר מכן נסגרה החברה ואברהם יעקב נפגש פעם נוספת עם אשכנזי והפעם בת"א. שם הכיר לו אשכנזי את נוריאל כדי שיעשה איתו עסקים. מספר ימים לאחר מכן התקשר אליו נוריאל על מנת שיגיע לת"א. בפגישה שהתקיימה אמר לו נוריאל שהוא רוצה לפתוח חברה על השם של אברהם יעקב והוא הסכים. תעודת הזהות כבר היתה אצלו לאחר שאברהם אשכנזי נתן לו אותה. החברה שנוריאל פתח היא י.א. עדן. נוריאל הסביר לו שהוא לא צריך לעשות דבר והוא יתן לו כסף עבור זה שהחברה נפתחה על שמו "מעולם לא חתמתי על חשבונית ומעולם לא התעסקתי בכל מה שקשור לחברת י.א. עדן בע"מ".
לדבריו, הוא קיבל בסה"כ 10,000 ₪ במזומן.
את רפי טל הוא לא מכיר בכלל.
אברהם יעקב גם הכחיש שהוא קיבל סכום של 600,000 דולר בגין דמי השבחה.
אברהם יעקב לא הוזמן על ידי המערערות להחקר על הודעתו.
יתרה מזאת, גירסתו של רפי טל בהודעתו הראשונה באשר לאותו תשלום של 600,000 דולר, תשלום אשר הוכחש על ידי אברהם יעקב, עברה שינוי בהודעתו השנייה.
בחקירתו מיום 14.4.03 נאמר לרפי טל כי בהודעה הקודמת נאמר על ידו כי הוא יאתר את אותו אברהם יעקב, לו שילם לטענתו 600,000 דולר ובתמורה קיבל את אותה חשבונית של י.א. עדן, אשר הביאה בסופו של דבר להוצאת חשבוניות 7 ו- 9 על ידי זטיפר.
רפי טל טען כי הוא חיפש אותו שבועיים, אך הוא לא מצליח לאתר אותו.
רפי טל טען שיש לו ערבים על ההתחייבות שלו, אולם הוא לא רוצה לפרט את השמות.
עוד נאמר לרפי טל כי בהודעה קודמת נאמר על ידו כי הוא יכול להראות כיצד שילם את הסכום של 600,000 דולר ותשובתו הפעם היתה: "אני אבדוק אצלי בבנק ואביא לך את ניירות הבנק אחרי החג".
בהודעה נוספת, אשר נגבתה ביום 16.6.03, נאמר לרפי טל כי לפני החקירה נאמר על ידו כי לא שולם כל סכום החשבונית אלא רק חצי ממנו. זאת בניגוד לעדותו הקודמת כי שילם את כל הסכום של 600,00 דולר. תשובתו לכך היתה: "המחצית השנייה נמצאת בנאמנות אצל אנשים שמכירים אותי ואת אברהם יעקב, אינני יכול למסור לך את השמות של האנשים האלה, אולם דורי נוריאל היה נוכח בפגישות האלה שנעשו עם אברהם יעקב" .
לדבריו, יעקב אברהם משקר כאשר הוא אומר כי הוא איננו מכיר את רפי טל.
רפי טל טען כי הוא לא ביקש את החשבונית מאברהם יעקב אלא פנה לנוריאל על מנת שיביא את הקבלה.
משנאמר לו כי גם נוריאל טוען כי לא קיבל ממנו כספים והוא לא היה מעורב בעסקה, טען כי גם נוריאל משקר.
כאמור, לא נוריאל ולא אברהם יעקב הוזמנו להחקר על הודעותיהם.
עד ליום הדיון בהוכחות, לא הוצגו ראיות כלשהן באשר לביצוע תשלום של 600,000 דולר, למרות אמירתו של רפי טל בהודעה עוד מאפריל 2003 כי הוא יבדוק בבנק ויביא את הניירות אחרי החג.
עדותו של רפי טל איננה אמינה לחלוטין, שכן אין כל ראיות אשר תומכות בטענה בדבר עסקה כלשהי אשר נעשתה עם אברהם יעקב, בגינה הוצאה החשבונית של י.א. עדן אשר אמורה היתה להוות כיסוי לעסקה לכאורה שבגינה גם הוצאו חשבוניות 7 ו- 9.
מקובלת עלי לחלוטין עדותו של ברגר, על פיה נאמר לו על ידי רפי טל כי יוצגו על ידו ניירות והתחשבנויות וכי אלה לא הוצגו עד היום, וכי לא התקבלו מאת רוה"ח של רפי טל כל מסמכים, בניגוד לטענתו של רפי טל.
יש לזכור כי גם רוה"ח לא הוזמן לעדות על מנת לסתור את האמור בתצהירו ובעדותו של אהרון ברגר.
התוצאה מכל האמור לעיל היא כי יש לקבל באופן מוחלט את מסקנתו של המשיב, על פיה נוכו כל החשבוניות על ידי המערערות שלא כדין.

אני דוחה את הערעור ומחייבת את המערערות ביחד ולחוד בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪ + מע"מ, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חשבוניות זרות

  2. זיוף חשבוניות

  3. זיוף חשבוניות מס

  4. חשבוניות בלי פירוט

  5. הפרטים בחשבונית מס

  6. חשבוניות פיקטיביות

  7. אישור חשבונית זיכוי

  8. שינויים בחשבונית מס

  9. מהי חשבונית פיקטיבית

  10. חשבוניות מס שלא כדין

  11. תביעה לקבלת חשבונית מס

  12. רישום חשבוניות כוזבות

  13. הוצאת חשבונית שלא כדין

  14. חתימת קשקוש על חשבונית

  15. תביעה לתשלום חשבוניות מס

  16. קיזוז מס תשומות בחשבונית

  17. ניכוי מע''מ חשבונית כדין

  18. ערעור על חשבונית פיקטיבית

  19. חשבונית על עבודה שלא בוצעה

  20. חברת קש חשבוניות פיקטיביות

  21. זכויות יוצרים על טופס חשבונית

  22. הוצאת חשבונית לפני פתיחת עסק

  23. פיצוי כספי על אי קבלת חשבונית

  24. טענת הפקת חשבונית בטעות וברשלנות

  25. חשבוניות פיקטיביות - עונש מאסר

  26. קיזוז מע''מ בגין חשבוניות עמלה

  27. עונש על הוצאת חשבוניות פיקטיביות

  28. האם המדינה צריכה להוציא חשבונית מס

  29. חיוב בכפל מס בגין חשבונית פיקטיבית

  30. כפל מע''מ בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין

  31. אי המצאת חשבוניות מס מנעה אפשרות להפחתת פחת בגין הוצאות הבניה

  32. הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין בייצור עם חשבונית או תעודת משלוח) (הוראת שעה), התשס"ז-2007

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון