עיכוב הליכי גבייה לפי פקודת המיסים

להלן החלטה בנושא עיכוב הליכי גבייה לפי פקודת המיסים:

החלטה

1.     מונחת בפני בקשת המבקשים לעיכוב הליכי גבייה לפי פקודת המיסים גבייה ו/או הוצל"פ, ללא הפקדת ערובה כספית נוספת ובמיוחד עיכוב הליכי מכירת המקרקעין הידועים כחלקה 30-27 בגוש 40001 (להלן: "חוות הקראוונים"), לרבות עיכוב הליכי גבייה מנהליים בהתאם לפקודת העיריות ו/או פקודת המיסים גבייה וכן עיכוב הליכי מימוש או פדיון כספי ביטוח חיים שנתפסו אצל המחזיק בסך של 402,947 ש"ח.

2.     המבקשים הינם בעלים של מספר נכסים הנמצאים בתחום שיפוטה של עיריית אילת. בין המבקשים לבין המשיבה 1, (להלן: "עיריית אילת") נתגלעו מחלוקות באשר לחיובי הארנונה ותשלומי המים בגין נכס חוות הקראוונים לתקופה שהחל מיום 1.1.99 ואילך. לנוכח המחלוקות שעמדו בין הצדדים באשר לסיווג הנכסים ושיעור הארנונה שיש לחייב ומשלא שילמו המבקשים תשלומי ארנונה לעירית אילת נקטה זו האחרונה בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשים, בחודש יולי 2005, לגביית כל החובות הנטענים על ידה. במסגרת הליך זה (תיק הוצל"פ 2300733061) ביקשה עיריית אילת לממש משכון סטטוטורי על נכס המקרקעין המצוי בבעלות המבקשים, הוא חוות הקראוונים.

3.     בעקבות כך הגישו המבקשים ביום 25.2.07 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (עת"מ 248/07) ובד בבד הוגשה בקשה לצו מניעה זמני. בית המשפט המחוזי, אשר בפניו באה הבקשה, דחה את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני. לאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים, במסגרת התיק העיקרי - עת"מ 248/07, הוצג בפני בית המשפט הסדר פשרה מיום 6.6.07, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 10.6.07, לפיו הוסכם על גובה חוב של המבקשים לעירית אילת בשיעור של 1,197,115 ₪ אשר ישולם ב-60 שיקים בסך של 19,951.92 ₪ כל אחד.
בהתאם להסכם מסרו המבקשים לעירית אילת 60 שיקים מתועדים למועדים נדחים וכן הוסיפו ושילמו סך של 98,927 ₪ כשכר טרחה לכונס בשני שיקים אשר נפרעו זה מכבר. כן הוסכם, במסגרת אותו הסכם, כי הליכי מימוש נכס המקרקעין, חוות הקראוונים, יעוכב וזה יחודש רק אם לא יעמדו המבקשים בתשלומים במסגרת ההסדר.

4.     טוענים המבקשים בתביעתם זו, נשוא הבקשה, כי עוד עובר לחתימה על ההסכם האמור נודע להם על מבצע הנחות שהכריז מנכ"ל משרד הפנים דאז (מר רם בלינקוב), לפיו תושבים אשר יסדירו את חובותיהם בגין התקופה שמסתיימת ביום 31.12.04 יזכו בהנחה של 50%. טוענים המבקשים כי כאשר ניהלו מו"מ עם עירית אילת להסדרת החוב, נשוא ההסכם, טענה עירית אילת כי המבצע האמור אינו חל על בעלי עסקים כי אם נוגע אך למבני מגורים בלבד.
לטענתם חתמו הם על הסדר הפשרה עם עירית אילת תחת מחאה ומשלא קובל הסדר שכזה על ידי ראש ההוצאה לפועל, לשם עיכוב הליך ההתמחרות בגין נכס המקרקעין, ולצורך הגשת ההסדר לבית המשפט נחתם ההסכם על ידם ללא מחאה אולם, לטענתם, נחתם ההסכם תחת נסיבות של כפייה ואילוץ וזאת לנוכח חרב מימוש נכס המקרקעין אשר התנופפה מעל ראשם.

עוד הלינו המבקשים אחר התנהגות המשיבה 2, שהינה תאגיד עירוני אשר הוקם בעידוד עירית אילת, לשם טיפול כולל במשק המים בתחומי העיר אילת, לרבות הטיפול בגביית חובות צרכנים, אשר נקטה כנגדם בהליך עיקול מינהלי , בגין חוב אשר לטענתם אינו נכלל במסגרת הסכם הפשרה, ועיקלה את חשבון הבנק שלהם באופן אשר חסם את תזרים המזומנים שלהם ובהתאם את יכולתם לעמוד בהתחייבויות הכספיות בהתאם להסדר הפשרה. דהינו, לפרוע את השיקים אשר נמסרו לעירית אילת על פי הסדר הפשרה. לטענתם, לנוכח מצב דברים זה נחסמה דרכם של המבקשים לעמוד בחיובים הכספיים אל מול עירית אילת, במסגרת ההסדר שגובש ועירית אילת חידשה את הליכי מימוש נכס המקרקעין, הוא חוות הקראוונים.

5.     בתביעתם זו ביקשו המבקשים לבטל את הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, בתיק עת"מ 248/07, וזאת בשל הטענה כי חתמו על ההסכם מחמת כפייה ועושק וכי נכון היה להחיל עליהם את מבצע ההנחות עליו הכריז משרד הפנים. לטענתם, חוות הקרוואנים, הנמצאת בבעלותם סווגה במשך שנים כאתר מגורים ואך נכון היה להחיל על החווה את אותה הנחה לה הם טוענים.

6.     לציין כי תביעה זו לביטול הסכם פשרה העומד על סכום הפחות מ-2 מליון ₪, הינה בסמכותו של בית המשפט השלום אליו יש להעביר את התביעה הנדונה. יחד עם זאת, מאחר והתביעה באה בפני יחד עם בקשה לצו מניעה סברתי כי יש לדון בבקשה לצו המניעה ולאחר מכן להעבירה לבית המשפט המוסמך הוא בית המשפט השלום.

עוד יאמר כי אין התביעה הנדונה מגלה כל עילת תביעה כנגד המשיבה 2, שאין חולק כי אינה צד להסכם הפשרה שאת ביטולו מבקשים המבקשים בתובענה. נוכחותה של המשיבה 2 בתובענה אינו אלא כדי להסביר את הליך העיקול המנהלי אשר הוטל על חשבונם של המבקשים אשר חסם לטענתם את האפשרות מבחינתם להמשיך ולעמוד בהסדר התשלומים אל מול עירית אילת.
בהעדר כל יריבות אל מול המשיבה 2 דין התביעה כנגדה לכאורה להימחק ומוטב כי ישקלו זאת המבקשים בהתאם, עוד בטרם ידרשו לדיון בתיק העיקרי.

באם טוענים המבקשים כי אין בסיס משפטי לחיובי המשיבה 2 בגין חוב צריכת מים, לנוכח הכללת החיובים בהסדר הפשרה ובהתאם כי אין בסיס להליכי הגבייה המנהליים בהם נקטה המשיבה 2, על המבקשים לנקוט בהליך נפרד מתאים, שאין הוא מענייננו כאן. בשולי הדברים אציין כי לכאורה המדובר בטענות סותרות שכן אם תובעים היום המבקשים את ביטול הסכם הפשרה לא יוכלו לטעון בהליך אודות קיומו של ההסכם ובהתאם לצאת כנגד ההליכים המנהליים בהם נקטה המשיבה 2.

7.     לגופה של בקשה, מכוח תביעתם זו לביטול ההסכם, ביקשו המבקשים לעכב את הליכי ההוצאה לפועל בהם נקטה עירית אילת לשם מימוש נכס המקרקעין. טוענים הם כי עירית אילת, בדמות המשיבה 2, סיכלה את אפשרות המבקשים לקיים את ההסכם מקום שהטילה עיקול על חשבון הבנק שלהם ובכך חסמה את יכולתם לעמוד בפירעון השקים אשר נמסרו לידי עירית אילת.
כן טוענים כי לנוכח טענתם בדבר זכותם להנות מהנחה בת 50% בשיעור הארנונה אזי יעמוד חובם לעירית אילת על סך של כ-460,000 ₪ שהינו מגובה בעיקולים כספיים שהוטלו על חשבון כספי ביטוח חיים של המבקש 1 וכן בשקים שנמסרו לעירית אילת, שיקים אשר לא הוגשו לביצוע.

לפיכך, טענו כי לנוכח סיכויי הצלחתם בתביעתם ולנוכח הסיכוי כי תתקבל טענתם כי יש לאפשר להם להינות מן ההנחה האמורה בתשלומי הארנונה ולנוכח קיומן של בטוחות כספיות מתאימות ומספיקות המבטיחות את יתרת החוב אזי, אין עוד הצדקה להמשך קיומם של הליכי מימוש נכס המקרקעין ובהתאם התבקש עיכובם.
לחילופין, ביקשו כי בית המשפט יורה על נקיטה בהליכי שומה עדכניים לנוכח העובדה כי השומה האחרונה לגבי נכס זה איננה עוד רלבנטית לנוכח השינוי החריף אשר חל בשער הדולר ביחס למטבע השקל וכי ההצעה העומדת על סדר היום איננה תואמת את מכירו האמיתי של הנכס בשוק.
עוד ולחילופין ביקשו הם את עיכוב הליכי גביית חובות המים בהם נקטה המשיבה 2.

8.     הפן המשפטי:
תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת את המסגרת הנורמטיבית למתן סעד זמני במסגרת תובענה. קובעת התקנה את ההוראה להלן:
”(א)     הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב)     בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)     הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2)     האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

נמצא איפה כי מתן סעד זמני מסור לשיקול דעתו של בית המשפט וזה ינתן רק כאשר הוא כה הכרחי עד כדי שתוצדק התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, עוד לפני ברור התביעה. הצידוק לכך נעוץ לעתים בדוחק הנסיבות. אך לעיתים קרובות יותר, בצורך לשמור על המצב הקיים, שאם יחול בו שינוי עד לגמר הדיון, עלול התובע לקפח את זכותו. (ראה: ספרו של ד"ר י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית, עמ' 613 וכן: ?"? 238/73 <)&page=1&queryId=rachelb_rachelb1154375646984&chunkSize=20000000&pdfPagesPerChunk=1000&pdfStartPage=1&bookmarkTitle=%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%C2%A0-%C2%A0(%D7%91%22%D7%A9)%C2%A0%D7%AA%22%D7%90%203194%2F041%20.%20%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%90%20%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9C%20%D7%A1%D7%9C%D7%99%25D> ישראל שרעבי נ' ניסים חמצני, פ"ד כח (1) 85, 87-88 , וכן ??"? 338/88 <)&page=1&queryId=rachelb_rachelb1154375646984&chunkSize=20000000&pdfPagesPerChunk=1000&pdfStartPage=1&bookmarkTitle=%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%C2%A0-%C2%A0(%D7%91%22%D7%A9)%C2%A0%D7%AA%22%D7%90%203194%2F041%20.%20%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%90%20%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9C%20%D7%A1%D7%9C%D7%99%25D> חמיס נ' שטרן, פ"ד מג (4) 552).
המבקש סעד זמני חייב לעמוד בשני תנאים מצטברים והם: הוכחת זכות קיימת עליה יש להגן, במילים אחרות, הוכחת סיכויי הצלחה בתביעה העיקרית, והתנאי השני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. דהינו, כי הנזק העלול להיגרם לו, אל מול הנזק העלול להיגרם למשיבים, הינו גדול ומהותי יותר וכי לא ניתן הוא לפיצוי כספי, עד כי יצדיק מתן סעד זמני זה לטובתו.
בחינת התנאים לעיל תעשה תוך התייחסות להלכות המחייבות את מבקש הסעד, שהינו סעד מן היושר, לבוא לבית משפט כשהוא תם לב ונקי כפיים. עוד בודק בית המשפט האם השתהה המבקש בטרם הגיש את הבקשה ללא סיבה ראויה, שהרי בעצם השיהוי יש כדי לסתור את הטענה שהצו הזמני חיוני ונתינתו אינה סובלת דיחוי.

9.     לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות המבקשים ובתגובות המשיבים סבורה אני כי סיכויי הצלחתם של המבקשים בתובענה העיקרית קלושים הם.
המבקשים ובפרט המבקש 1 הינו איש עסקים אשר הבין לכאורה את פרטי ההסכם ואף היה מודע לדבר קיומו של הסדר ההנחות ובדק אותו לאשורו עוד בטרם חתם על ההסדר עם עירית אילת. טענת האילוץ והכפייה תתברר כמובן בתיק העיקרי אך על פניו סיכויי המבקשים להוכיחה אינם גבוהים המה.
גם אם זכאים היו המבקשים להנחה בשיעורי החיוב אזי אין חולק כי חוב תשלומי המס שלהם לעירית אילת מגיע לכ- 500,000 ₪.
טענתם כי חוב זה מגובה בבטוחות טובות בדמות עיקול על קרן ביטוח חיים לאו טענה היא. שכן, הגם שמדובר בעיקול חשבון בסך של כ- 400,000 ₪ הרי שהמדובר בכספים אשר יקשה יהיה לממשם בהיותם כספי ביטוח חיים.

יחד עם זאת, לא התעלמתי מן העובדה כי חשבונם של המבקשים עוקל על ידי תאגיד של עירית אילת באופן אשר חסם את דרכם מלהמשיך ולעמוד בחיובים השוטפים של ביצוע התשלומים לעירית אילת, על פי הסדר הפשרה, וכי פניותיהם של המבקשים לעירית אילת לסייע להם בהסרת העיקול האמור הושבו ריקם.
רק מאוחר יותר (בחודש ינואר 08) הסירה המשיבה 2 את העיקולים מעל חשבונם של המבקשים. אולם, אז לא ראתה לנכון עירית אילת להמשיך ולהפקיד את השיקים שמסרו המבקשים מכוח הסכם הפשרה ובחרה להמשיך בנקיטת הליכי מימוש לנכס המקרקעין.
סבורה אני כי בכך נקטה עירית אילת לכאורה בחוסר תום לב אל מול מצוקתם של המבקשים אשר ביקשו להמשיך ולעמוד בחיובים החודשיים ובכך תרמה לסיכול קיום ההסכם. טענת עירית אילת כי המבקשים כי היו אלה המבקשים אשר הפרו את ההסכם תתברר בתיק העיקרי אולם, על פניו הוכח לכאורה כי עירית אילת, באמצעות תאגיד מטעמה - המשיבה 2, הם אלה אשר סיכלו את אפשרות עמידתם של המבקשים בחיובים אותם נטלו על פי הוראות ההסכם.
מאזן הנוחות, נוטה איפוא לטובת המבקשים. במילים אחרות הוכח כי הגם תביעתם זו של המבקשים לביטול ההסכם מחמת אילוץ, כאשר בבסיס טענתם מבקשים הם כי תנתן להם האפשרות לשפר את ההסכם ולהינות מהנחה נוספת על סכום החוב לעירית אילת, אשר גובש בהסכם, התכוונו הם לכאורה להמשיך ולעמוד בתשלומים החודשיים על פי ההסכם וכי אפשרות זו נמנעה מהם ונחסמה על ידי המשיבים.
הנזק העלול להיגרם למבקשים במימוש נכס המקרקעין, אל מול הנזק העלול להיגרם למשיבים, הינו גדול ומהותי יותר וגם אם בדיעבד ניתן הוא לפיצוי כספי, הרי שבנסיבות הענין בהן מדובר בנכס לכאורה רחב היקף המהווה לכאורה מקור עיסקי, מצדיקות הנסיבות מתן סעד זמני לטובת המבקשים. סעד אשר ינתן בערובות מתאימות אשר תבטחנה במידה ראויה את עירית אילת.
בקשת המבקשים לעכב את הליכי הגבייה המינהליים בהם נקטה המשיבה 2 אינה עניין לבירור כאן. מקום שנתבע ביטול ההסכם לא ניתן באותה נשימה לתבוע את אכיפתו ופרשנותו. לרשות המבקשים פתוחה הדרך לנקוט בהליך מינהלי כנגד חיוב זה.

10.     בהינתן כל אלה ובאיזון כל האינטרסים העומדים על סדר היום סבורה אני כי יש לקבל את הבקשה והנני מורה כדלקמן:

א.     לנוכח העובדה כי המשיבים הסירו את העיקול מעל חשבונם של המבקשים, באופן אשר אינו מונע מהם עוד מלהמשיך ולעמוד בחיובים הכספיים על פי הסכם הפשרה, ימשיכו הצדדים לפעול על פי הוראות ההסכם עד למתן פסק דין סופי בתובענה. דהינו, עירית אילת תציג לפירעון את השיקים אשר נמסרו לידיה על ידי המבקשים מכוח הסכם הפרשה נשוא התובענה.
כנגד סכום כל השיקים שזמן פירעונם חלף ימסרו המבקשים לעירית אילת שני שיקים: האחד על מחצית הסכום לפירעון מידי תוך 45 יום מיום קבלת החלטה זו והשני למועד עתידי ל30 יום לאחר תום תקופת התשלום של כל השיקים.
הליכי מימוש נכס המקרקעין יעוכבו כל עוד יעמדו המבקשים בפירעון התשלומים נשוא ההסכם והחלטה זו.

ב.     לא יעמדו המבקשים בהמשך קיומו של ההסכם, במובן בו לא יעמדו בפירעון השיקים שנמסרו על פי ההסכם ושימסרו על פי החלטה זו, יעוכבו הליכי מימוש נכס המקרקעין כנגד הפקדת ערבות בנקאית בסך של 500,000 ₪ תוך 10 ימים מיום ההפרה, לגביה תשלח הודעה מתאימה.



לנוכח תוצאה זו אינני נדרשת לבקשות המבקשים הנוגעות לגופם של הליכי ההתמחרות המבוצעים בלשכת ההוצל"פ. בשולי הדברים יצוין כי אם קיימת למבקשים טענות כלשהן בעניין זה, טענות הנוגעות לשומה או להתמחרות עצמה, הרי שמן הראוי כי תבואנה בפני ראש ההוצל"פ.


11.     בהעדר סמכות עניינית של בית משפט זה, תועבר התובענה לבית המשפט השלום באילת לשם בירורה.
שאלת ההוצאות תתברר בסיומו של ההליך המשפטי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך תלוי ועומד

  2. צו לעיכוב הליכי מכרז

  3. עיכוב הליכים בוררות

  4. עיכוב הליכי מכרז למשרה

  5. עיכוב הליכי מאסר מזונות

  6. עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  7. עיכוב הליכי פינוי של חלקה

  8. הסכם בוררות - עיכוב הליכים

  9. עיכוב זמני של נקיטת הליכים

  10. בקשה לעיכוב הליכי מימוש נכס

  11. הליך תלוי ועומד תביעת פינוי

  12. עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות

  13. עיכוב הליכים עד להמצאת ערבות

  14. עיכוב הליכים הליך תלוי ועומד

  15. הליך תלוי ועומד - עיכוב הליכים

  16. עיכוב הליכי הוצאה לפועל בערעור

  17. בקשה לצו עיכוב הליכי מימוש משכון

  18. תשלום ארנונה עיכוב הליכי הוצל''פ

  19. בקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות

  20. עיכוב הליכי גבייה לפי פקודת המיסים

  21. עיכוב הליכים לאחר מינוי כונס נכסים

  22. ערעור על עיכוב הליכים בהליך בוררות

  23. דחיית בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  24. עיכוב הליכי הוצאה לפועל מכוח פסק דין

  25. עיכוב הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל

  26. עיכוב הליכים בהוצאה לפועל בתיק המזונות

  27. בקשה לעיכוב הליכים - סעיף 5 לחוק הבוררות

  28. עיכוב הליכים אזרחי עד לסיום ההליך הפלילי

  29. בקשת נאמן על נכסי פושט רגל לעיכוב הליכים

  30. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  31. בקשת צו מניעה זמני לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון