עבירות מס חמורות

בית המשפט ציין כי חומרתן של עבירות המסים אינה יורדת מחומרתה של עבירת רכוש כלשהי, אם לא עולה עליה. הענישה הראויה על עבירות מסים, במיוחד כשמדובר בניהול פנקסים כוזבים ובמעשים מתוחכמים משמעותיים, צריכה לכלול הן מרכיב עונש מאסר לריצוי בפועל והן עונש כספי שיפגע בכיסם של עברייני המס וימחיש להם את חוסר הכדאיות בהעלמת מס.


להלן פסק דין בנושא עבירות מס חמורות:

פסק דין

1.     נגד המערער הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בטבריה בת.פ. 2540/05, ובו יוחסו לו אישומים בגין עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מס ערך מוסף"), שעניינם אי עשיית המוטל עליו לעניין רישומו, הוצאת חשבוניות מס מבלי שהיה זכאי לעשות כן או לאחר שנאסר עליו לעשות כן, הוצאת חשבוניות מס ואי תשלום במועד את המס הכלול בה ואי הגשת במועד 10 דוחות תקופתיים בדרך שנקבעה בחוק מס ערך מוסף ובתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו- 1979, להלן: ("תקנות מס ערך מוסף"), מבלי לצרף את מלוא התשלום הנובע מהם בסך 45,876 ₪.

2.     המערער הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ובית משפט קמא הרשיע אותו על פי הודאתו.

3.     לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, גזר ביהמ"ש קמא על המערער את העונשים הבאים:
א.      מאסר לתקופה של 30 חודשים, מהם 18 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום;
ב.      הפעלת המאסר המותנה של 6 חודשים אשר הוטל על המערער בת.פ. 3556/00 בבימ"ש השלום בטבריה; כאשר מחציתו הופעל באופן חופף ומחצית באופן מצטבר, כך שהמערער ירצה סך הכל 21 חודשי מאסר בפועל.
ג.      קנס בסך 60,000 ₪ או שנת מאסר שישא המערער בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון בתום 30 יום מיום מתן גזר הדין, בעוד שאי תשלום אחד התשלומים יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

4.     ב"כ המערער הן בנימוקי הערעור והן בטיעוניה בפנינו, הלינה על חומרת העונשים אשר הוטלו על המערער, לדידה עונשים אלה חורגים בהרבה מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים. לעניין זה הגישה ב"כ המערער אסופה של פסיקה שניתנה ע"י בתי המשפט השונים. כמו כן, הפנתה ב"כ המערער לנסיבותיו האישיות של המערער שהנו בעל משפחה ואב לארבעה ילדים, ופירטה בהרחבה את מחלת בנו באסל בן ה-12 (להלן: "הילד") אשר סובל ממחלת שרירים נוירולוגית קשה הידועה בשם "מיסטיניה גרביס" (להלן: "המחלה") שבגינה סובל הילד מהתקפי התעלפויות וחולשה שעלולים לתוקפו בכל עת ומבלי שום סימן מוקדם, והוא זקוק להשגחה ולטיפולים מיוחדים, כאשר המערער הוא הנושא בעיקר נטל הטיפול בילד, מאחר ואשתו של המערער אינה מסוגלת להרים ולהחזיק את הילד בשל משקלו. לעניין זה צירפה ב"כ המערער מסמכים רפואיים המעידים על מחלתו של הילד. עוד טענה ב"כ המערער כי, המערער בעצמו הנו אדם חולה אשר סובל מאסטמה חריפה, ומאלרגיה לאבק ולריחות שונים והוא נזקק לשימוש תמידי במשאף, שבלעדיו הוא עלול להיחנק, בעוד שחשיפתו של המערער לעשן סיגריות גורמת לו להתקפי קוצר נשימה. גם בעניין זה צירפה ב"כ המערער מסמכים רפואיים. מחלתם של הילד ושל המערער הגבילו מאוד משך השנים את יכולתו של האחרון לעבוד ולפרנס את משפחתו, וזאת בנוסף להוצאות הרבות הכרוכות בטיפול במחלתו של הילד.

מעבר לכך טענה ב"כ המערער כי כתב האישום הוגש כנגד המערער בשיהוי רב ובלתי סביר, שיהוי שהנו בגדר עינוי דין אשר יש לזוקפו לזכותו של המערער (החקירה כנגד המערער הושלמה בשנת 2003 וכתב האישום הוגש ביום 14.03.05). לאחר הגשת כתב האישום נגדו - ועל אף מצבו הכלכלי הקשה של המערער, ולמרות העובדה כי המערער ואשתו הנם בגדר חייבים מוגבלים באמצעים - שילם המערער לשלטונות המע"מ סך של 18,000 ₪ על חשבון החוב שבגינו הוגש כתב האישום. המערער הפקיד גם בקופת ביהמ"ש סך של 30,000 ₪ (20,000 ₪ לצורך עיכוב גזר הדין ו- 10,000 ₪ שהופקדו עת נפתח התיק בביהמ"ש המחוזי בנצרת). סך זה של 48,000 ₪ מכסה ואף יותר את קרן החוב של המערער. הוסיפה, כי לפני שהוגש כתב האישום, חדל המערער מכל פעילות ועבודה עצמאית, ומאז חודש אפריל 2006 - ולאחר קושי רב בשל מגבלותיו וקשייו - עובד הוא כשכיר במזנון מסוף גבול נהר הירדן ומעבודתו זו מפרנס הוא את משפחתו.

עוד טענה ב"כ המערער כי השיקול היחידי שעמד בפני ביהמ"ש קמא הנו שיקול ההרתעה והתעלם מיתר השיקולים האחרים; לדבריה, שליחת המערער לכלא תגרום סבל נוראי למשפחתו של המערער, ובמיוחד לילד ולאשתו של המערער אשר לא תוכל לשאת בכל העול לבדה. מעבר לכך, הכנסתו של המערער לכלא תביא להחרפת מצבו הבריאותי וזאת במיוחד בשל עשן הסיגריות אשר אופף את בתי הכלא כל שעות היממה.

לבסוף טענה ב"כ המערער כי המערער לא יוכל לעמוד בתשלום מלוא הקנס הדרקוני אשר הוטל עליו בביהמ"ש קמא בעודו כלוא מאחורי סורג ובריח, וזאת במיוחד לאור העובדה כי המערער מוגדר כחייב מוגבל בלשכת ההוצאה לפועל, ובעודו המפרנס היחיד של המשפחה וכשעובר למאסרו הרוויח משכורת של 4,800 ₪ לחודש.

באשר להפעלת המאסר על תנאי טענה ב"כ המערער כי מדובר במאסר בר הפעלה ולא חב הפעלה שכן רק עבירה אחת מתוך העבירות בהן הורשע המערער בכתב האישום נשוא ערעור זה, נכנסת לגדרו של התנאי.

מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור. לטענתו מדובר בגזר דין מאוזן ומנומק אשר התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער כמו גם בנסיבות המקרה. הוא הפנה להרשעתו הקודמת של המערער בת.פ. 3556/00 בית משפט השלום בטבריה, בו הורשע המערער בביצוע עבירות של אי הגשת דוחות, כאשר המערער טען שם כי לא הסיר את המחדלים, אך טען כי סגר תיקו והפסיק להיות עצמאי. נוכח האמור, התחשב בו בית משפט קמא והטיל עליו עונש מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים.

לגופו של עניין טען ב"כ המשיבה כי אילו רצה ביהמ"ש קמא למצות עד תום את הדין עם המערער היה גוזר עליו עונש של 13 שנות מאסר עפ"י דין . ב"כ המשיבה טען לקלות בביצוען של עבירות מס ולאיתורן הקשה, והדגיש את הנזק העצום שנגרם לקופת המדינה ולרווח הגדול שהפיק המערער. הוסיף עוד, כי לאחר שהודיע המערער לבית המשפט בתיק הקודם כי סגר את עסקו, הוא לקח את החשבוניות שנשארו לו והמשיך להוציא חשבוניות.

עוד טען ב"כ המשיבה כי הסכום של 18,000 ₪ אותו שילם המערער, נבלע בתוך התיק הקודם לגביו אמר המערער כי הוא מעוניין לסגור, אולם מאותו רגע לא שילם המערער לרשויות המס כל סכום נוסף. ב"כ המערער אישר כי בקופת ביהמ"ש מופקד סך של 30,000 ₪ אולם מתוך הסכום הנ"ל לא שולם מאומה לרשויות המס.

5.     לא אחת נקבע ע"י בית המשפט העליון כי יש להחמיר בענישתם של עברייני מס, ע"י הטלת עונשים חמורים ומרתיעים הן לעבריין המסוים והן לכלל.

ברע"פ 3757/04 עומר זידאן נ.מדינת ישראל, תק' עליון 2004 (ג) 2557, דחתה כב' השופטת פרוקצ'ה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט זה בקובעה:

"למותר לחזור ולהדגיש את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי המבקש, ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן. נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה, לחברה ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה".

(ראה גם ברע"פ 512/04 מוחמד בן נבהאן אבו עובייד ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2004 (2), 209, 211; ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3), 211, 220).

בית משפט זה עמד על סוגיה זו בתיק אחר בע"פ 1286/05 ל.ע. ראדי חברה לעבודות עפר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל נקבע:

"חומרתן של עבירות המסים אינה יורדת מחומרתה של עבירת רכוש כלשהי, אם לא עולה עליה. הענישה הראויה על עבירות מסים, במיוחד כשמדובר בניהול פנקסים כוזבים ובמעשים מתוחכמים משמעותיים, צריכה לכלול הן מרכיב עונש מאסר לריצוי בפועל והן עונש כספי שיפגע בכיסם של עברייני המס וימחיש להם את חוסר הכדאיות בהעלמת מס".

בהמשך, סייג בית המשפט את הכלל הנ"ל בקובעו:

"יש לזכור כי שיטת הענישה הנהוגה בישראל הנה אינדיבידואלית, והעונש ההולם והראוי נקבע לאחר שקלולם של כל הנסיבות הרלוונטיות ובין אלה גם הנסיבות האישיות, אם כי המשקל שיש לייחס לנסיבות אלה, בדרך כלל, הינו משקל נמוך לעומת המשקל של האינטרס הציבורי, שהוא המכריע בקביעת העונש".

כאמור, עיקר טיעוניה של ב"כ המערער כנגד חומרת גזר הדין מתמקדים בנסיבותיו האישיות של המערער שעיקרן מחלתו של בנו בן ה-12 על כל הנטל הנפשי הפיסי והכלכלי הכרוך במחלה זו שבחלקם הארי נושא המערער, כמו גם מצבו הבריאותי של המערער בעצמו אשר סובל מאסטמה וקוצר נשימה, והמצב הכלכלי הקשה אשר נובע מנסיבות אלה עת שמדובר במשפחה המונה 6 נפשות בעוד שהמערער הנו המפרנס היחידי בה.

עיון בגזר דינו של בית משפט קמא אנו למדים, כי בית משפט קמא מצד אחד הדגיש ובצדק את מדיניות הענישה הראויה בעבירות פיסקליות שהינה הטלת מאסר בפועל אשר לא ירוצה בעבודות שירות, וזאת מתוך מגמה להמחיש את חומרת העבירה ועל מנת לשדר מסר חד משמעי לציבור כי מי שהורשע בעבירות כלכליות והפיק רווחים על חשבון קופת המדינה, דינו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ובעניינו של המערער הדגיש בית משפט קמא כי אין המדובר במעידה חד פעמית, מאחר והמערער המשיך במשך תקופה ארוכה להוציא חשבוניות על אף שלא היה מורשה להוציאן. בנוסף המערער לא נרתע מביצוע העבירות נשוא הערעור חרף המאסר על תנאי של ששה חודשים אשר רחף מעל ראשו, מאידך גיסא בית משפט קמא נתן את דעתו לנסיבותיו האישיות של המערער וכן למצבו הכלכלי הקשה כאשר ציין כי המערער הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר, כמו כן עשה המערער כברת דרך בנסיון להשיב את הכספים לקופת המדינה ולהסיר את המחדל. בנוסף לעובדת היותו מפרנס יחיד עם משכורת נמוכה, וכן היותו חולה במחלת אסטמה.

     אנו סבורים כי עם כל הכבוד, בית משפט קמא שגה בבואו לערוך את האיזון הראוי בין חומרת מעשיו של המערער לבין נסיבותיו האישיות האינדיווידואליות. ראשית באשר לרמת הענישה שנקבעה בע"פ 1125/06 איהאב נוג'ידאת נ. מ"י של בית משפט זה שהסתמך עליו בית משפט קמא, נסיבות המקרה שם חמורות בהרבה מהמקרה שלפנינו, שם המערער היה קבלן הובלות אשר התגלה שמו בביצוע עסקאות של מתן שירותי הובלה מבלי שטרח להירשם כחוק ברשויות כמתחייב על פי חוק כ"עוסק מורשה" והוציא לא פחות מ- 32 "ניירות" הנחזים כחשבוניות מס כהלכתן בהיקף עסקאות המגיע כדי 681,880 ₪ כשהמס בגינן ע"ס 99,077 ₪, על כל אלה הוסיף המערער שם כאשר בקשתו לפתיחת תיק נדחתה, המשיך וביצע עסקאות למרות דחיית בקשתו והנפיק 11 "ניירות" הנחזים לחשבוניות מס בגין עסקאות בסך של 96,074 ₪ אשר המס בגינן ע"ס 13,990 ₪, סה"כ 44 מקרים של ביצוע עבירות הנפקת נייר חסר ערך ובהיקף עצום, ולמען האיזון המערער שם הסיר את המחדל חלקית ושילם סך - 85,000 ₪, עם זאת גם למערער שם הרשעות קודמות בגין זיוף סימני זיהוי ברכב וכן בגין איומים, לעומת זאת במקרה שלפנינו המדובר ב- 10 דוחות תקופתיים ובסכום מע"מ של 45,876 ₪, כאשר המערער שלפנינו לא הסיר את המחדל, ויש לו עבירה אחת של אי הגשת דוחות.

נוסיף עוד, כי בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור, נתן מספר רב של פסקי דין בעבירות כלכליות, ובהם רף הענישה נע בין 6 חודשים עבודות שירות לבין 12 חודשים, ובמקרים חמורים יותר ניתנו 15 חודשים (ראה ע"פ 1238/04, אבו עואד נג'יב נ. מ"י, ע"פ 1138/06 אילן שלגי נ. מ"י, ע"פ 1344/05 מ"י נ. סאלח יונס בן עלי, ע"פ 1250/06 פ.א. תקשורת בע"מ נ. יחידת מכס מע"מ, ע"פ 1275/05 עותמן נסאר נ. מדינת ישראל, ע"פ 1286/05 ל.ע. ראדי חברה לעבודות עפר נ. מ"י, ע"פ 1347/05 חברת הי.ב.א. עבודות גמר בע"מ נ. מ"י).

אמנם על פי הפסיקה יש ליתן לנסיבותיו האישיות של הנאשם שיקול נמוך מול האינטרס הציבורי, עם זאת סבורים אנו כי בית משפט קמא לא נתן כל משקל מספיק למחלת בנו של המערער ולשיהוי בהגשת כתב האישום.

באשר לטענת ב"כ המערער לעניין הפעלת התנאי כי המדובר בתנאי בר הפעלה ולא חב הפעלה, דין טענה זו להידחות. המערער הורשע באי הגשת 10 דוחות תקופתיים בניגוד לסעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף + סעיף 67 (א) לאותו חוק + תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף. כל אחד מ- 10 הדוחות מהווה עבירה עצמאית. מכל מקום, גם אם תאמר כי המדובר בדוחות רצופים ויש לראותם כעבירה אחת, גם אז ונוכח חומרת מעשיו של המערער, לא היה כל מקום לשקול הארכת התנאי.

6.     לאחר שערכנו את מכלול האיזונים הראויים, עיינו בכל הפסיקה הרלוונטית, וחרף הנסיבות החמורות של ביצוע העבירה, סבורים אנו כי בית משפט קמא החמיר יתר על המידה בעונשו של המערער דבר המצדיק התערבותנו.

7.     אי לכך, ולאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור במובן זה, שבמקום עונש המאסר שהוטל על המערער, אנו מטילים עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 11 חודשים ומפעילים את התנאי לששה חודשים שהוטל על המערער בת.פ. 3556/00, כאשר מחציתו תוטל באופן חופף ומחציתו האחרת תוטל באופן מצטבר, סה"כ ירצה המערער עונש של מאסר בפועל תקופה של 14 חודש. במקום הקנס שהוטל על המערער בבית משפט קמא, יוטל עליו קנס בסך 40,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם, הקנס ישולם ב- 40 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון יהא בתום 30 יום מיום שחרורו מהמאסר בתיק זה.

יתר מרכיבי גזר הדין של בית משפט קמא, יישארו על כנם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיכוי בעבירות מס

  2. עבירות מס חמורות

  3. עבירות מס בישראל

  4. גזר דין בעבירות מס

  5. עונש מאסר בעבירות מס

  6. ביטול הרשעה בעבירות מס

  7. העלמת מיסים פשיטת רגל

  8. עבירות מס של חברת בניה

  9. פשיטת רגל עקב עבירות מס

  10. עבירות מס של רואה חשבון

  11. ערעור המדינה בעבירות מס

  12. שיקולי ענישה בעבירות מס

  13. עבירות מס סטודנט למשפטים

  14. עבירות מס חמורות - ערעור

  15. ערעור על עונש בעבירות מס

  16. ערעור על הרשעה בעבירות מס

  17. ערעור על גזר דין העלמת מס

  18. ערעור על גזר דין בעבירות מס

  19. ערעור על מאסר בפועל בעבירות מס

  20. ערעור על חומרת העונש בעבירות מס

  21. עבירות מס - ערעור על חומרת העונש

  22. בקשה לבטל את כתב האישום בעבירות מס

  23. דחיית בקשת נוהל גילוי מרצון בעבירות מס

  24. הקלה בעונש על עבירות מס בשל נסיבות אישיות

  25. אחריות מנהל לעבירות מס - סעיף 119 לחוק מע''מ

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון