על חומרתן של עבירות מס בישראל והצורך בהטלת עונשים מרתיעים נכתב כבר רבות. בשורה של פסקי דין חזר בית-משפט העליון והדגיש את החומרה שבעבירות המס, את פגיעתן במשק, בכלכלה ובשוויון בנשיאת הנטל הכספי הדרוש למימון צורכי המדינה . את חומרת תופעת העבריינות הכלכלית, ובכללה עבריינות המס, ואת פגיעתה הקשה בחברה ובאוצר המדינה, היטיב לתאר בית-המשפט העליון, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, ברע"פ 512/04 מוחמד אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל, (תק-על 2004(2) 209): "בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור". נפסק לא פעם כי יש צורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה בעבירות מסוג זה, אשר תכלול רכיב עונשי של מאסר בפועל (ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 211). בית-משפט העליון אף פסק לא פעם, כי בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות מס בפרט, בהן על-פי-רוב מדובר באדם נורמטיבי שזו הרשעתו הראשונה והסבור שיוכל להפיק רווח כספי על חשבון הקופה הציבורית, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר (ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). עוד נאמר בעניין זה ב- בע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) כי עבירות המס הכלכליות, הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית. להלן פסק דין בנושא עבירות מס בישראל: פסק דין 1. המערער וחברת אסיל, חברה להובלות וסחר עצים בע"מ (להלן : "החברה"), עסקו בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום המתוקן שהוגש לביהמ"ש קמא, בהספקת שירותי הובלות וסחר בעצים, והינם בגדר " עוסק" לפי משמעות מונח זה בס' 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: "החוק"). בתקופה הרלוונטית לאישום שימש המערער כמנהלה הפעיל של החברה. 2. השניים הנ"ל הועמדו לדין בפני ביהמ"ש קמא בגין ביצוע עבירות מס, ולאחר ניהול הוכחות, הורשעו בביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן (מיום 19/4/04). המערער הורשע בביצוע העבירות הבאות; א. אישום ראשון: מסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס, עבירה לפי ס' 117(ב)(1) לחוק. ב. אישום שני : ניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בס' 38, 10 עבירות על ס' 117(ב)(5) לחוק, מסר ידיעה כוזבת או מסר דו"ח הכוללים ידיעה כאמור, 7 עבירות על ס' 117(ב)(1) לחוק , המערער הורשע גם מכוח ס' 119 לחוק. ג. אישום שלישי: לא הגיש במועד 13 דוחות תקופתיים שיש להגישם, 13 עבירות לפי ס' 117(א)(6) לחוק בקשר עם ס' 67(א) לחוק, המערער הורשע גם מכוח ס' 119 לחוק. ד. אישום רביעי: ניהול פנקסי חשבונות בסטיה מהוראות החוק, עבירה לפי ס' 117(א)(7) לחוק, המערער גם מכוח ס' 119 לחוק. 3. בכתב האישום המתוקן בו הורשע המערער, נטען כדלקמן: באישום הראשון; בחודשים 5/00 - 8/00 הגיש המערער למשיבה , ובכוונה להתחמק מתשלום המס, דוחות תקופתיים כוזבים כך שהוא דיווח כי לא בוצעו עסקאות כלשהן בעוד שבפועל הוא הוציא, בתקופה זו, חשבוניות מס . הפרש העסקאות שלא דווחו הינו בסך 325,500 והמס המתחייב בגינן הינו בסך של 55,335 ₪. באישום השני; בשנים 2000 - 2001 קיזזה החברה באמצעות המערער, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס, מס תשומות מהכנסתה החייבת באמצעות חשבוניות שלא הוצאו כדין, שכן לא התבצעו כלל עסקאות עם העוסקים החוקיים הרשומים והרשאים להוציא חשבוניות. המערער והחברה הגישו דוחות תקופתיים כוזבים לרשויות מע"מ, וניפחו את הוצאותיהם ע"י החשבוניות הפיקטיביות בסכום של 1,078,409 ₪ וקיזזו את מס התשומות בגינם בסך של 183,330 ₪ . באישום שלישי; החברה והמערער לא הגישו במועד שלושה עשר דוחות תקופתיים וזאת מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס. באישום רביעי; המערער והחברה ניהלו את ספריהם בסטיה מהותית מהוראות החוק . 4. כאמור, בית משפט קמא הרשיע את המערער לאחר ניהול הוכחות, והטיל עליו את העונשים הבאים: א. מאסר לתקופה של ארבע וחצי שנים , מהם שלוש וחצי לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, למשך שלוש שנים, שלא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע . ב. קנס בסך של 350,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו שיישא המערער בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס ישולם ב24 תשלומים חודשיים. 5. בית משפט קמא עמד בגזר דינו על חומרת העבירות שביצע המערער וכן פירט את השיקולים השונים אשר לקח בחשבון, בעת גזירת דינם של המערער והחברה, ובין היתר, הדגיש את התקופה הארוכה בה בוצעו העבירות והשיטתיות בביצוען, העובדה כי המערער נקט בצעדים לא ראויים, כדי להכשיל ולעכב את ההליך המשפטי. ציין גם, כי דברי החרטה של המערער באו באיחור ונאמרו מהשפה ולחוץ וכן לקח בחשבון את הפגיעה בקופה הציבורית, שמשמעותה פגיעה בציבור רחב של משלמי מסים. כמו כן, נתן משקל לקושי הרב בגילוי עבירות מס, כגון אלה שביצע המערער והחברה. לשיטת ביהמ"ש קמא, הדבר מדגיש עוד יותר את הצורך בענישה מרתיעה, אשר תרתיע נאשמים פוטנציאליים, כאשר במקרה של המערער אין מדובר במעידה חד פעמית של המערער . לקולא התחשב ביהמ"ש קמא בכך, כי ביחס לאישום השלישי המערער והחברה הסירו חלק מהמחדלים ( בעניין האישום השלישי, ראה נ/1 עד נ/3) . כן התחשב בכך כי למערער חובות אישיים בסך של 454,023 ₪, יחד עם זאת קבע ביהמ"ש קמא, כי אין בכך כדי לפטור את המערער מעונש של מאסר בפועל. בנוסף ביהמ"ש קמא התחשב בנסיבותיו האישיות, ומצבו הבריאותי של המערער. 6. בהודעת הערעור כיוון המערער את ערעורו הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין, אולם במהלך הדיון בערעור, צמצם המערער את ערעורו אך ורק לגזר הדין. 7. טענות המערער בתמצית הן; א. מדובר בעונש מוגזם וחריג בחומרתו, מנותק מהעבירות בהן הורשע המערער ומרמת הענישה הנהוגה בכגון דא. ב. הענישה הנוהגת בגין ביצוע עבירות כגון אלה אשר ביצע המערער נמדדת בחודשים של מאסר בפועל ולעיתים אף מאסר בדרך של עבודות שירות. ג. ביום הדיון שילם המערער סך של 55,000 ₪ באמצעות שיק, ולשיטת המערער, ניתן לומר כי המחדל הוסר ( ס' 1 לכ"א). ד. לגבי ס' 3 לכ"א גם כל הדוחות הוגשו ושולמו למעט דוח אחד של חודש 11/02. ה. המערער נשוי ואב לארבעה ילדים. ו. לתמיכה בטענותיו כנגד חומרת העונש שהוטל עליו, הניח ב"כ המערער לפתחו של בית המשפט החלטות ופסקי דין רבים. ב"כ המערער הפנה גם להערה של כב' השופטת חיות, שניתנה במסגרת ערעור המערער על החלטת ביהמ"ש זה שלא לעכב את ביצוע גזר הדין של בית משפט קמא, וממנה עולה לשיטת המערער, כי העונש הוטל על המערער הינו גבוה מרמת הענישה הנהוגה בעבירות כגון דא. 8. מנגד, המשיבה תומכת יתדותיה בפס"ד של ביהמ"ש קמא ומבקשת לדחות את הערעור. ב"כ המשיבה טען כי: א. המערער גנב מהקופה הציבורית משך 3 שנים. ב. סכום החוב של המערער לשלטונות המס מגיע לכדי מיליון ₪ ( משוערך). ג. באשר לטענת המערער לפיה הוסר המחדל ( בקשר לאישום הראשון) הפנה ב"כ המשיבה לפסה"ד ברע"פ 1546/05 יהודה שמחוני נגד מ"י וטען כי על מנת להתחשב בהסרת המחדלים, לצורך הקלה בעונש, הרי יש להסיר את המחדלים לפני הגשת כתב האישום. ד. גם ב"כ המשיבה הניח לפתחו של בית המשפט מספר החלטות ופסקי דין, וטען כי העונש שהוטל על המערער הינו ראוי, ואין להתערב בו. 9. בתגובה לטענות ב"כ המשיב, טען ב"כ המערער כי נסיבות המקרים אליהם התייחס ב"כ המשיב הינן יותר חמורות, ואין ללמוד מהן על סבירות העונש שהוטל במקרה דנן. 10. על חומרתן של עבירות המס והצורך בהטלת עונשים מרתיעים נכתב כבר רבות. בשורה של פסקי דין חזר בית-משפט העליון והדגיש את החומרה שבעבירות המס, את פגיעתן במשק, בכלכלה ובשוויון בנשיאת הנטל הכספי הדרוש למימון צורכי המדינה . את חומרת תופעת העבריינות הכלכלית, ובכללה עבריינות המס, ואת פגיעתה הקשה בחברה ובאוצר המדינה, היטיב לתאר בית-המשפט העליון, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, ברע"פ 512/04 מוחמד אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל, (תק-על 2004(2) 209): "בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור". נפסק לא פעם כי יש צורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה בעבירות מסוג זה, אשר תכלול רכיב עונשי של מאסר בפועל (ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 211). בית-משפט העליון אף פסק לא פעם, כי בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות מס בפרט, בהן על-פי-רוב מדובר באדם נורמטיבי שזו הרשעתו הראשונה והסבור שיוכל להפיק רווח כספי על חשבון הקופה הציבורית, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר (ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). עוד נאמר בעניין זה ב- בע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) כי: "עבירות המס הכלכליות, הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית...". 11. מן הכלל אל הפרט; מעשיו של המערער חמורים בטיבם ובמהותם . כעולה מכתב האישום המערער ביצע במהלך השנים 2000 - 2001 עבירות מס חמורות ובהיקף רחב. כך הוא ביצע 10 עבירות שעניינן ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, 7 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלומי מס, 13 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים במועד וניהול פנקסי חשבונות בסטייה מהותית מהוראות החוק. זאת ועוד, המערער הורשע בתאריך 04/07/02 (ת.פ. 1638/01) בעבירות דומות על חוק מס ערך מוסף, ובית המשפט הלך לקראתו והטיל עליו מאסר על תנאי וקנס, אולם המערער לא למד את הלקח והמשיך וביצע עבירות חמורות יותר מאלה שביצע בעבר, וזאת בעת שמשפטו תלוי היה ועומד. לאחר עיון בפסקי הדין וההחלטות אליהם הפנו הצדדים והניחו לפתחו של ביהמ"ש ולאחר עיון בפסיקה רבה של בתי המשפט השונים על ערכאותיהם השונות, סבורים אנו כי יש להתערב בעונש שהוטל על המערער , זאת על אף חומרתן הרבה של העבירות בהן הוא הורשע. באשר למאסר בפועל סבורים אנו כי בנסיבות העניין תקופת המאסר שהוטלה על המערער הינה חמורה במידת מה מן הרף הנהוג, גם בהתחשב בעברו של המערער, ומחייבת התערבותה של ערכאת הערעור. כאמור לעיל, שני הצדדים הגישו לעיוננו שורת פסקי דין, שיש בהם, כל אחד לפי שיטתו, כדי ללמד על רמת הענישה ההולמת בנסיבות המקרה דנן. באשר לטענת המערער בדבר הסרת המחדלים ותשלום באמצעות שיק; בעניין זה אכן צודק עם ב"כ המשיבה. ע"פ הפסיקה המועד להסרת המחדלים כשיקול לקולא, הינו לפני הגשת כתב האישום ולכל המאוחר בעת הדיון בערכאה הראשונה (ראה ע"פ 70165/99 ברוך קשקש נ' מדינת ישראל) ולא בשלב הערעור. מכאן לטענות כנגד גובה הקנס: כאמור ביהמ"ש קמא הטיל על המערער קנס בסך של 350,000 ₪ כאשר ע"פ טיעוני ב"כ המשיבה חובו ( המשוערך) של המערער לרשויות המע"מ עומד על כמיליון ₪. הלכה פסוקה היא כי בבואו של ביהמ"ש להטיל קנס על עברייני מס עליו להביא בחשבון את שווי הגזילה, ואת גובה סכום המע"מ שנגרע מהמדינה. עיינו בפסיקה ומצאנו כי הקנס שהוטל במקרה דנן הינו גבוה מדי ויש להפחיתו בצורה משמעותית, גם בהתחשב בכך כסכום המס שלא שולם מגיע לכדי כ- 670,000 ₪. כך בע"פ 70453/06 אברהם מורן נ' מדינת ישראל ( הפחית ביהמ"ש המחוזי את הקנס שהוטל על המערער שם ( 500,000 ₪ בגין חוב שמגיע לכדי 8 מיליון ₪ זאת ללא מרכיב הקנס שמגיע לבדו לכדי 6 מיליון ₪ ) והעמיד אותו על 400,000 ₪ . אמנם ביהמ"ש שם ציין כי הקנס שהטיל ביהמ"ש השלום הינו מאוזן, אך התחשב, בין היתר, בכך כי למערער אין יכולת לשלם את הקנס ומשמעות הדבר שהוא ירצה עונש המאסר בן השנתיים שנקבע לצד הקנס. בע"פ 70641/03 יעקב צ'חבוי נגד מדינת ישראל, אישר ביהמ"ש המחוזי בת"א את הקנס בסך של 75,000 ₪ שהטילה הערכאה הראשונה על המערער שם בגין ביצוע עבירות מס שעה שחובו של המערער לרשויות מע"מ עלה על 1,700,000 ₪. לסיכום, לאחר שקילת טענות הצדדים, נסיבות העניין, חומרת העבירות, רמת הענישה הנהוגה והמקובלת, הסרה חלקית של המחדלים, אנו בדעה כי יש להעמיד את רכיב המאסר בפועל אשר הוטל על המערער על 27 חודשים. באשר לקנס, בהתחשב בגובה החוב של המערער, במצבו הכלכלי, כאשר מטיעוני בא כוחו עולה כי לא יעלה בידו לשלם את הקנס שהוטל עליו, אנו סבורים כי יש להעמיד את הקנס על סך 200,000 ₪, או 12 חודשי מאסר תמורתם, הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 01/12/07. יתר מרכיבי גזר הדין של בית משפט קמא יישארו על כנם. עבירות מסמיסים