סמכות נציב מס הכנסה לתקן שומות

להלן פסק דין בנושא סמכות נציב מס הכנסה לתקן שומות:

פסק דין

1.     מבוא
לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 1/7/03 לפתוח את שומות המערער לשנות המס 1998-2001.

2.     רקע
2.1     ביום 13/8/02 נחתם בין המערער ובין המשיב הסכם שומה (נספח 1 לתצהיר המערער), בו נקבע כי למערער תוצא שומה חדשה על תוספת הכנסה של 80,500 ₪. מקורה של תוספת הכנסה זו בהפקדות שנעשו במהלך שנת 1997 לחשבון הבנק של המערער המתנהל בבנק הדואר, שמספרו 7374719. על דרך הפשרה, הוסכם לייחס תוספת זו לשנת המס 2001 (ס' 3-5 למש/1, תצהיר מר אבי לוי מטעם המשיב).

2.2     ביום 13/11/02 הגיע לידי המשיב מידע מיחידת המודיעין הארצית של מס הכנסה על הפקדות נוספות בסכום של 189,362 ₪, שהתבצעו בחשבון אחר השייך למערער, שמספרו 84506 ושמתנהל בסניף מס' 150 בבנק דיסקונט. הפקדות אלה התבצעו לפני עריכת הסכם השומה, בין השנים 1998-2001, ולא דווחו על-ידי המערער.

2.3     בעקבות המידע האמור לעיל, החליט המשיב לפתוח בהליך לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), אשר נועד לתקן את שומותיו של המערער לשנים 1998-2001, ולכלול בהן את אותן הפקדות כהכנסה נוספת.

2.4     ביום 24/3/03 קיים המשיב באמצעות נציגו, רו"ח יוסי קורן, דיון עם המערער, בו ניתנה הסכמת המערער לפתיחת שומות המערער לשנים 1998-2001 (ס' 8 למש/1 ונספח א' לו). בדיונים נוספים שערך המשיב עם המערער, האחרון לא סיפק הסבר מדוע שלא לראות בהפקדות שנתגלו, כהכנסה נוספת שהועלמה על ידו. בדיון שקיים המשיב עם המערער ביום 21/7/03, מסר האחרון כי חלק מההפקדות הנ"ל מקורן במשכורת של המערער עצמו, אשר דווחה על שמם של קרובי משפחתו.

2.5     המערער נתבקש להצהיר על הכנסותיו הלא מדווחות, וזה הגיש תצהיר ביום 31/7/03 (נספח 5 לתצהיר המערער), בצירוף ראיות לתמיכה בתצהיר (ס' 11 למש/1).

2.6     בעקבות התנהלותו הלא תקינה של המערער, הוחלט להעביר את הטיפול בתיקו לפקיד שומה חקירות. במסגרת זו ביקש המערער לשלם כופר (ראה נספח ב' וג' למש/1).

2.7     לאחר ששילם המערער כופר בסך 8,000 ₪, המשיך המשיב בטיפולו בממצאים שנתגלו כאמור לעיל, ובממצאים נוספים שנתגלו בשלב החקירה, והוציא למערער, במסגרת סמכותו עפ"י ס' 147 לפקודה, צווי שומה חדשים, על תוספת הכנסה לא מדווחת בסך של 229,618 ₪ לשנים 1998-2001. תוספת זו כוללת את הסכומים הבאים: הפקדות בבנק דיסקונט בגובה 189,362 ₪; הכנסה מחברת "מובילי רהט" בסך 16,256 ₪, ותשלומים שהמערער קיבל מחברת "פיקא" בסך 24,000 ₪.

2.8     על החלטה זו מוסב ערעור זה.

3.     ההליכים בבית המשפט
3.1     הודעת הערעור הוגשה ביום 30/3/05, ונימוקי הערעור הוגשו ביום 14/3/06.

3.2     התיק נדון תחילה בפני כב' השופט יוסף אלון. בעקבות מינויו בפועל של כב' השופט אלון לבית המשפט העליון, נקבע התיק ביום 22/3/07 לניתוב מחדש, ונדון בפני.

3.3     הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, עליהם נחקרו ביום 22/10/07 וביום12/3/08.

4.     טענות הצדדים
4.1     המערער טען בנימוקי הערעור, כי למשיב לא קמה סמכות אישית מצד הפקיד שהחליט לפתוח את השומות, ואף לא קיימת למשיב סמכות עניינית. ביום 24/4/06 חזר בו המערער מטענתו בדבר חוסר סמכות אישית.

4.2     לטענת ב"כ המערער, קיום החשבון בבנק דיסקונט היה ידוע למשיב בטרם נחתם הסכם הפשרה, ומשהתרשל המשיב לבדוק מידע זה ולתקן את השומות בהתאם, בטרם החתימה על הסכם הפשרה, הוא מנוע מלתקן את השומה. המערער חתם על הסכם הפשרה, בהסתמך על כך כי נסתיימו ההליכים עמו. מכאן, שהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, סותם את הגולל על מידע זה ולא ניתן לפתוח מחדש את השומה בהתבסס עליו.

4.3     כמו-כן, טוען ב"כ המערער כי תנאי להפעלת ס' 147 לפקודה הוא הוכחת ביצוע עבירה פלילית או תשלום כופר, ואולם, הכופר ששולם על-ידי המערער, שולם בקשר לסכומים הנמצאים בחשבון בנק הדואר ולא בקשר לסכומים הנמצאים בבנק דיסקונט, שבגינם נפתחה השומה. משכך, לא מתקיים תנאי להפעלת ס' 147 לפקודה.

4.4     מעבר לכך, טוען ב"כ המערער, יש לבחון את הפעלת הסמכות הנתונה למשיב על-פי ס' 147 לפקודה בהתאם לפרשנות התכליתית העולה בקנה אחד עם האיזון הראוי בין תשלום מס אמת לבין זכויות הפרט, ולהביא לסופיות הדיון.

4.5     טוען ב"כ המשיב לעומת המערער כי למערער לא קמה כל חסינות מפני תיקון שומותיו בגובה ההכנסות שהוסתרו על ידו.

4.6     לטענתו, לנוכח התנהלותו הקלוקלת של המערער מוצדק תיקון שומותיו, כפי שנעשה, ואף מחוייב הדבר.

4.7     כמו-כן, טוען ב"כ המשיב, אין בתשלום הכופר ששילם המערער כדי להביא להתעלמות מהממצאים שנתגלו על-ידי המשיב לאחר חתימת הסכם הפשרה אודות הכנסות לא מדווחות נוספות.

5.     דיון והכרעה
5.1     סעיף 147 מקנה למנהל רשות המסים את הסמכות לתיקון שומות שנקבעו לנישום. וזוהי לשון הסעיף:
"(א)      (1)      המנהל רשאי, ביזמתו הוא או לבקשת הנישום, תוך התקופה המסתיימת כתום שנה לאחר שהתקופות שנקבעו בסעיפים 145(א) או 152(ג) לפי המאוחר, או תוך שש שנים מיום שנעשתה לנישום שומה לפי סעיף 145(ב), לפי הענין, לדרוש את הפרוטוקול של כל הליך לפי פקודה זו שנקט פקיד שומה, ומשקיבל את הפרוטוקול רשאי הוא לערוך כל חקירה שתיראה לו, או להביא לעריכת חקירה כאמור, ורשאי הוא, בכפוף להוראות פקודה זו, ליתן בענין זה כל צו שייראה לו.
(2)     הורשע הנישום בעבירה לפי סעיפים 216(8), 216ב, 217 עד 220 או לפי סעיפים 117(ב)(1), או (3) עד (8), 117(ב2) או 117א לחוק מס ערך מוסף הוטל עליו כופר כסף לפי סעיף 221 או לפי סעיף 121 לחוק מס ערך מוסף, רשאי המנהל לפעול כאמור בפסקה (1), תוך תקופה המסתיימת בתום שנה מיום ההרשעה או מיום תשלום הכופר, לפי הענין, או עד תום התקופה הקבועה בפסקה (1), לפי המאוחר;
(3)     מסר אדם דו"ח לפי סעיף 145(א)(1) ופקיד השומה לא הפעיל את סמכותו לפי סעיף 145(א)(2), רשאי המנהל לפעול כאמור בסעיף זה רק אם הנישום הורשע בעבירה לפי סעיפים 216ב 216(8), או 217 עד 220 או הוטל עליו כופר כסף לפי סעיף 221.
(ב)      צו לפי סעיף קטן (א) יינתן על ידי המנהל או על ידי מי שהוסמך לכך על ידיו, ושומה שנעשתה בעקבות צו שניתן כאמור, דינה לענין ערעור כדין הצו.
(ג)     לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) המגדיל את השומה אלא לאחר שניתנה לנישום      הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו.
(ד)     צו לפי סעיף קטן (א) המגדיל את השומה, דינו לענין ערעור, כדין צו לפי סעיף 152(ב).
(ה)     צו לפי סעיף קטן (א) המקטין את השומה, שניתן לפני תום המועד להגשת ערעור על השומה, אך לפני שהוגש ערעור, לא תהיה לנישום עוד זכות לערער על אותה שומה, אלא רשאי הוא לערער על הצו כאילו היה צו לפי סעיף 152(ב).
(ו)     ניתן צו לפי סעיף קטן (א) לאחר שהוגש ערעור על השומה אך בטרם נסתיימו      ההליכים בערעור, ידונו בו כאילו היה ערעור על הצו".

5.2     על הסמכות הנתונה לנציב מס הכנסה מכוח סעיף 147, נקבע בע"א 264/64 בן ציון נ' פ"ש, פ"ד יט(1) 245, 248:

"הסעיף 147 לפקודתנו אינו כולל כל סייג - מלבד סייג ההתיישנות - להפעלת סמכות הנציב, ופרט אין צורך ב"גילוי" כלשהו. בצדק ציין ד"ר לפידות, בשם המשיב, שהמחוקק המנדטורי בחר נוסח רחב ביותר להגדרת סמכות הנציב - נוסח הרחב אפילו מזה של "הפקודה לדוגמה" - כדי להעניק לנציב סמכות של ביקורת על פקידי השומה. המחוקק ראה, בין יתר המקרים המצדיקים תיקון של מעוות, גם מקרים, שבהם ידע פקיד השומה את כל העובדות, אך טעה מבחינה משפטית או סתם לא מילא את חובתו, לשון אחרת, די בכך שהנציב חולק על פקיד השומה מבחינה עובדתית או משפטית - לרבות המקרה שהוא מפרש עובדות באופן אחר או מסיק מהן מסקנות אחרות - כדי שיפעיל את סמכותו הביקורתית".

5.3     סמכותו של נציב מס הכנסה לפתוח שומה, קיימת אף כאשר מדובר למעשה בביטול הסכם פשרה אליו הגיעו הנישום ופקיד השומה (לעניין זה ראה עמ"ה 609/02 אלה ר. הנדסת בניין והשקעות נ' פ"ש ירושלים, מסים יח/2 ה-177, והפסיקה הענפה המוזכרת שם).

5.4     המערער הודה בחקירתו הנגדית, כי ביצע עבודות שמירה עבור חברת פיקא, ולבקשתו הוצאו תלושי שכר ושיקים על שמות אחרים, ואלה הוסבו לטובתו והופקדו על ידו בבנק. כל זאת, על מנת להימנע מעריכת תיאומי מס (פרוט' עמ' 2). כמו-כן, בחר המערער לשלם כופר בגין הכנסות לא מדווחות אלו.

5.5     המשיב לא שקט על שמריו, והמשיך לטפל בממצאים שנתגלו בפניו ובממצאים נוספים, והוציא שומות חדשות על הכנסה בגובה 229,618 ₪.

5.6     טוען ב"כ של המערער כי המידע אודות הפקדות בגובה 189,362 ₪ בבנק דיסקונט היה לפני המשיב בטרם עריכת הסכם הפשרה, וכי הסתמך על סיום ההליכים עמו ועל-כן חתם על הסכם הפשרה.

5.7     מר אבי לוי השיב על כך בחקירתו הנגדית, כי פרטי החשבון בבנק דיסקונט היו ידועים למפקח מס הכנסה לפני עריכת הסכם הפשרה, ואולם יתכן והמפקח טעה ולא בדק את הפרטים אודות חשבון זה, ואילו רק מאוחר יותר, לאחר החתימה על הסכם הפשרה, הגיע מידע מהמודיעין הארצי של המשיב אודות ההפקדות. עצם ההצהרה על קיום החשבון אינה מגלה עדיין את התנועות בחשבון זה.

5.8     לנציב מס הכנסה הסמכות לפתוח את השומות מחדש. סמכות זו היא כללית ורחבה באופיה והיא חלה גם על שומות סופיות, אם בהסכם או בכל דרך אחרת.

5.9     יחד עם זאת, בפסקי דין העוסקים בפרשנות סעיף 147 לפקודה, נקבע ששימוש בסמכות האמורה כדי לבטל הסכם פשרה אינו דבר רצוי, ויש לקוות שיעשה "רק במקרים נדירים ביותר שבהם אין מנוס מכך, כדי למנוע עיוות דין חמור עוד יותר" (ע"א 669/66 מטעי רסקו בע"מ נ' פשמ"ג ת"א 7 פד"י כרך כ"א(1) ע' 141, 145).

5.10     סקירת הפסיקה המובאת בעמ"ה 609/02 אשר אוזכר לעיל, מלמדת כי ראיה שונה של עובדות ידועות, הנה שיקול המצדיק פתיחת שומה, וכי אין להעניק לנישום "זכייה מן ההפקר של שיקול דעת מוטעה שהופעל על ידי הרשות". הנשיא זילר מסביר, כי הציבור בכללותו ייפגע אם לא תתאפשר הערכה מחודשת של העובדות (עמ"ה 449/00 חברת האחים טוויל טורס בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים 2, מיסים, טז/5, ה-16, וכן ראה עמ"ה 139/97 מרכז העיר השקעות טרנס גלובליות בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים, מיסים, יד/3, ה-8).

5.11     על יסוד הנאמר לעיל, אין קושי לקבוע כי פתיחת השומה במקרה דנן מוצדקת ואינה חורגת מהמקרים בהם אישרה הפסיקה את הפעלת הסמכות האמורה:

5.12     הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים היה מבוסס על טעות והטעיה, אשר מקורם באי דיווח מצד המערער על מלא הכנסותיו. אכן מוטלת על המשיב החובה לבדוק את מלוא המידע העומד לרשותו בטרם יערוך הסכם פשרה, ואולם, אין המערער קונה חיסיון לעצמו בכך שמואיל למסור למשיב את פרטי חשבונות הבנק שברשותו עובר לחתימת ההסכם. חובתו של המערער לדווח על כל הכנסותיו, כאמור בסעיף 131 לפקודה. בחטאו מלעשות כן, אין לו להלין אלא על עצמו. לא למותר לציין, כי הסכם הפשרה עצמו מקורו בתוספת הכנסה בסך 80,500 ₪ אשר המערער לא דיווח עליה. התברר בחקירה נוספת כי המערער העלים הכנסות רבות נוספות. המערער אימץ לעצמו התנהלות נפסדת, העולה כדי עבירה פלילית, של אי דיווח הכנסותיו בפני המשיב, ואף לא היה בידו לחלוק על כך.

5.13     בנסיבות אלה, אני סבור כי הפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 147 לפקודה מוצדקת וראויה.

סוף דבר
5.14     מכל האמור לעיל דינו של הערעור להידחות.

5.15     המערער ישלם הוצאות בסך 5,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מס הכנסה - סיווג שונה

  2. החזר מיסים עקיפים

  3. סרט קופה רושמת

  4. הכנסה אינטגרלית

  5. ניהול ספר הזמנות

  6. ניהול קופה רושמת

  7. כתב אישום מס הכנסה

  8. הנורמה האנטי תכנונית

  9. מס הכנסה מוסד ציבורי

  10. הצעת חוק מיסים עקיפים

  11. תשובה על השגה תוך שנה

  12. סעיף 86 לפקודת מס הכנסה

  13. העברת הפסדים לשנה הבאה

  14. ערעור על שומות מס הכנסה

  15. מרוץ ההתיישנות מס הכנסה

  16. סעיף 155 לפקודת מס הכנסה

  17. סעיף 147 לפקודת מס הכנסה

  18. סעיף 217 לפקודת מס הכנסה

  19. סיווג הכנסה מיגיעה אישית

  20. עבירות לפי פקודת מס הכנסה

  21. עורך דין לענייני מס הכנסה

  22. סטייה מהותית בניהול ספרים

  23. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש)

  24. ביטול צו לפי פקודת מס הכנסה

  25. ממצאי חקירה במס הכנסה ומע''מ

  26. הוכחת ''כוונה'' להעלים מיסים

  27. אי הגשת דוחות למס הכנסה במועד

  28. קביעת שווי עסקה ע''י מס הכנסה

  29. מיקור חוץ של הוצאות - מס הכנסה

  30. סמכות נציב מס הכנסה לתקן שומות

  31. הצהרה על רווח גדול מדי במס הכנסה

  32. ערעור מס הכנסה על פי מיטב השפיטה

  33. ערעור על שומת מס הכנסה לאחר הרשעה

  34. משיכת כספים מקופת חברה - מס הכנסה

  35. תיקון דוחות מס הכנסה של אדם שנפטר

  36. טענות עובדתיות חלופיות - דיני מיסים

  37. תפיסת מסמכים על ידי היאחב''ל למס הכנסה

  38. תביעה לתשלום חוב בגין אי תשלום מס הכנסה

  39. פריסת תשלומים מס הכנסה - דרישה למתן בטוחה

  40. מס הכנסה: אחוז חומר גולמי גבוה בשיעור בלתי סביר

  41. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002

  42. סעיף 147(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961

  43. כללי מס הכנסה (ניכוי הוצאות חיבור למרשמי מחשב), התשנ"א-1991

  44. הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (הוראת שעה), התשמ"ו-1985

  45. תקנות מס הכנסה (הקלה ביחסי גודל בסוגי מיזוגים מסוימים), התשס''ג-2003

  46. נטען כי לא הומצאו מסמכים המאשרים גרסת החייב כי הגיש דוחות שוטפים למס הכנסה

  47. חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"א-1981

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון