מס רכישה לדירה יחידה

האם זכאי העורר ברכישת הדירה, נשוא הערר, לחישוב מס רכישה לדירה יחידה ?

להלן פסק דין בנושא מס רכישה לדירה יחידה:

פ ס ק - ד י ן

דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין, חבר:

רקע עובדתי:
בהתאם לרשימת מוסכמות ופלוגתאות (הצדדים ויתרו על הבאת ראיות) שהוגשה ביום 24.8.05:

  1.      העורר ואשתו, הגב' קידן, נישאו ביום 1.10.95
  2.      העורר רכש בשנת 1990, טרם נישואיו, דירה הידועה כגו"ח 6631/139/57 ברחוב פינשטיין בתל-אביב (להלן - "דירת פינשטיין").
  3.      בשנת 1994 רכש העורר דירה הידועה כגו"ח 6631/218/7 ברחוב אליהו חכים בת"א (להלן - "דירת אליהו חכים").
  4.      גב' קידן רכשה בשנת 1992 דירה הידועה כגו"ח 6620/22/48 ברחוב שאול אביגור (להלן -      "דירת האישה").
  5.      טרם נישואיהם חתמו בני הזוג על הסכם ממון שעיקריו לענייננו הינם כדלקמן:
  6.      דירת האישה תישאר על שמה ולעורר לא יהיו זכויות בה במקרה של פירוד.
  7.      דירת פינשטיין תישאר בבעלות העורר ולאישה לא יהיו בה זכויות במקרה של      פירוד.
  8.      בני הזוג ישאו יחדיו בתשלומי המשכנתא של דירת אליהו חכים המיועדת למגורי      משפחתם.
  9.      בשנת 2000 נמכרה דירת אליהו חכים ומאז התגוררו בני הזוג וילדיהם בדירת האישה.
  10.      בחודש אוגוסט 2004 רכש העורר על שמו בלבד את הדירה נשוא הערר. דירה זו מיועדת      להיות דירת המגורים המשותפת של המשפחה המורחבת.
  11.      בחודש פברואר 2005 מכר העורר את דירת פינשטיין.
  12.      ברכישת הדירה חוייב העורר במס רכישה לפי דירת מגורים נוספת.


השאלה השנויה במחלוקת:
בהתאם לרשימת מוסכמות ופלוגתאות הנ"ל:
האם זכאי העורר ברכישת הדירה, נשוא הערר, לחישוב מס רכישה לדירה יחידה.

תמצית סיכומי העוררים:

  1.      דירת המגורים שנרכשה ע"י העורר בלבד מהווה את דירתו היחידה ואינה מהווה דירת מגורים נוספת שלו. לפיכך, לא היה מקום שלא לקבל את שומתו העצמית ולקבוע תחתיה שומה אחרת.
  2.      ההגדרה של "רוכש" בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין, הינה תמונת ראי של הגדרת "מוכר" בסעיף 49ג' לחוק המיסוי ולפיה יראו את הדירה הנרכשת כחזקת "דירת מגורים יחידה" אם היא נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב-18 החודשים שקדמו לרכישתה.
  3.      עקרון התא המשפחתי המאוחד בחוק אינו עקרון מוחלט והוא נסוג מפני כוונתם המפורשת של העורר ואשתו (כיום) ליצור הפרדה בין נכסיהם, ובעיקר דירותיהם, כפי שעולה מהוראות הסכם הממון עליו חתמו ומהתנהגותם בפועל.
  4.      לפי הלכת פלם וקביעת ועדות הערר בעקבותיו יש לקבל את הערר.


תמצית סיכומי המשיב:

  1.      הכלל הינו, כי תשלום מס רכישה ברכישת דירת מגורים יהיה בשיעורים של שתי מדרגות מס. החריג לכלל קובע, כי יחיד שרכש דירת מגורים ודירה זו היא דירתו היחידה ישלם מס רכישה מופחת בשיעורים הקבועים בחוק.
  2.      אין חולק, כי בענייננו, עומד הבעל במגבלות המועדים הקבועים בהוראת סעיף 9 לחוק, במסגרתם היה עליו למכור את דירתו הקודמת, על מנת שהדירה החדשה תחשב כדירה יחידה לצורך החיוב במס הרכישה. מכאן, שלו הייתה הדירה החדשה דירתו הבלעדית והיחידה של הבעל, זכאי היה הבעל, לקבל את מדרגות מס הרכישה המופחתות הניתנות לרוכש דירה יחידה, בגין כל דירה.
  3.      לצורך בחינת היות הדירה החדשה דירתו היחידה של הבעל, אשר תזכה אותו בשיעור מס רכישה מופחת, יש לבחון את מצבת נכסי התא המשפחתי בכללותו. בנוסף יש לבחון מהו המשטר הרכושי אותו מנהיג התא המשפחתי, הלכה למעשה, בנכסיו. אין די כי כלפי חוץ יציג התא המשפחתי מצג של הפרדה רכושית, בעוד שבפועל, ינהג, כבענייננו, בערבוב "הנכסים הנפרדים" תוך עשייתו בהם כבתוך שלו.
  4.      בבסיס מתן ההקלה בשיעור מס הרכישה לדירה יחידה עמדה תכלית כלכלית, שנועדה להקל עם רוכשי דירה יחידה ובעיקר עם זוגות צעירים ועם אלה הנאלצים להעתיק את מקום מגוריהם. תכלית כלכלית זו בפירוש לא נועדה להקל עם משפחות כמו משפחת קידן, המחזיקות בנכסים רבים שאינם משמשים למגורי המשפחה אלא מיועדים להשקעה.
  5.      יש להעדיף את התכלית הרואה בתא המשפחתי יחידת מיסוי כלכלית אחת על פני זו המבכרת את ההפרדה הרכושית שיצרו יחידיה.
  6.      המשיב יטען כי לאור ניתוח הנמקות שופטי הרוב בפס"ד פלם, אין כל ספק, כי לו היו מגיעות עובדות מקרה זה בפני בית המשפט העליון, לא היה בית המשפט העליון מגיע לאותה התוצאה, קרי, שהבעל זכאי למס רכישה מופחת בגין מחצית הדירה, ובוודאי שלא בגין כל הדירה כמבוקש על ידו.
  7.      מכירת שתי דירות וקניית דירה אחרת אשר גם מהכנסותיה נהנה ה"תא המשפחתי", כל זאת לאחר "קו יצירת התא המשפחתי", הן מדד ברור למצבו הסוציאלי של התא כתא. להבדיל מענין פלם, שם נקבע כי בעלות בדירה מלפני הנישואין אינה מדד למצבו של התא המשפחתי כי אם למצבו של בן הזוג בעל הדירה,הרי שבענייננו פעילות עניפה של מכירה וקניה דירות "נפרדות" לכאורה, מהן נהנה התא בכללותו, מבטאת את עושרה ויכולתה הכלכלית של המשפחה כיחידה אחת.
  8.      על מנת שהנמקתו של כב' הנשיא ברק הייתה חלה על ענייננו, היה על העורר להוכיח, ללא עוררין, כי בנכסיהם הנפרדים של בני הזוג, אין כדי להשפיע על מצבו הכלכלי/סוציאלי של התא המשפחתי. ברם, העורר, כאמור, בחר שלא להביא ראיות ובכך לא הרים את נטל ההוכחה הנ"ל, המוטל עליו.
  9.      ניכר כי טענות הבעל להפרדה רכושית, אינן אלא מסווה לרצתנו להתחמק מתשלום המס. הבעל שתוך תקופה קצרה קונה ומוכר נכסים, תוך ניצול משאבי התא המשפחתי או למצער על מנת שהתא המשפחתי ייהנה מפירות עסקאותיו, מבקש לחסות תחת עיקרון ה"הפרדה הרכושית" כדי להימנע מתשלום המס.
  10.      לחילופין, העורר זכאי לקבל הקלה במס הרכישה בגין מחצית הדירה בלבד.


דיון ומסקנות:

המסגרת הנורמטיבית
מס רכישה מוטל על רוכש זכות במקרקעין לפי שיעור משווי הרכישה או בסכום קבוע.
על פי אותו כלל, תשלום מס הרכישה ברכישת דירת מגורים יהיו בשיעורים של 3.5% ו-5%, כאמור בסעיף 9(ג1(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח,מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן - "חוק המיסוי"):
"במכירת זכות במקרקעין, שהם בנין אן חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שנעשתה ביום י"ג בטבת תש"ס (1 בינואר 2000) (בסעיף קטן זה - המועד הקובע) או לאחריו, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
(א)     על חלק השווי שעד...     3.5%;
(ב)     על חלק השווי העולה...     5%;"
כחריג לכלל בנוגע לשיעור מס הרכישה החל בעת רכישת זכות במקרקעין, נקבע בסעיף 9(ג1א(2)(א) כי:
על אף הוראות פסקה (1), יחיד שרכש דירת מגורים במועד הקובע או לאחריו...והתקיים בו אחד מאלה, לפי המאוחר:
(1)     הדירה שרכש הינה דירתו היחידה;
(2)     בעשרים וארבעה חודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה הייתה מקבלן - בשנים עשר החודשים מהמועד שבו הייתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה...
ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
(1)     על חלק השווי שעד...     0.5%
(2)     על חלק השווי העולה...     3.5%
(3)     על חלק השווי העולה...     5%"
החלת הלכת פלם
לעניות דעתי, על העניין הנדון אכן חלה ההלכה שנקבעה בע"א 3185/03 מנהל מס שבח נ. פלם (להלן - לשם הקיצור - "הלכת פלם") (ניתן ביום 19.8.04 פורסם בחוברת מיסים ח/5 אוקטובר 2004. השאלה כפי שנוסחה על ידי כב' הנשיא ברק (דעת הרוב) הייתה: "בני זוג רכשו דירת מגורים, כאשר לאחד מהם דירה קודמת מלפני הנישואין, שנשארת בבעלותו המלאה והבלעדית. האם זכאי בן הזוג השני למס רכישה מופחת הניתן לרוכש 'דירה יחידה' כאשר החוק קובע שיראו 'רוכש ובן זוגו כרוכש אחד'?.."

את פסק הדין בוע/1123/01 (הערכאה הראשונה בעניין פלם) שניתן על ידי ועדת הערר בראשות כב' השופט בן שלמה נתן הח"מ. עובדות המקרה השייכות לעניין היו כדלקמן:

  1.      ביום 21.11.96 רכשה האשה דירה על שמה לפני נישואיה.
  2.      שנתיים לאחר מכן נחתם הסכם ממון בין בני הזוג.
  3.      שבוע לאחר מכן נישאו השניים בנישואין אזרחיים.
  4.      ביום 18.6.00 רכשו שני בני הזוג דירה ביחד.


ב"כ המשיב טוען בסיכומיו כי: "אין חולק, כי בענייננו, עומד הבעל במגבלות המועדים הקבועים בהוראת סעיף 9ג1א(2) לחוק המיסוי, במסגרתם היה עליו למכור את דירתו הקודמת, על מנת שהדירה החדשה תחשב כדירה יחידה לצורך החיוב במס הרכישה. מכאן, שלו הייתה הדירה החדשה דירתו הבלעדית והיחידה של הבעל, דבר המוכחש כשלעצמו, זכאי היה הבעל, לקבל את מדרגות מס הרכישה המופחתות הניתנות לרוכש דירה יחידה, בגין כל הדירה."(סעיף 14 לסיכומים)
ועוד מוסיף המשיב: "דא עקא, שלצורך בחינת היות הדירה החדשה דירתו היחידה של הבעל, אשר תזכה אותו בשיעור מס רכישה מופחת, יש לבחון את מצבת התא המשפחתי בכללותו. בנוסף, יש לבחון מהו המשטר הרכושי אותו מנהיג התא המשפחתי, הלכה למעשה, בנכסיו. אין די כי כלפי חוץ יציג התא המשפחתי מצב של הפרדה רכושית, בעוד שבפועל, ינהג, כבענייננו, בערבוב "הנכסים הנפרדים" תוך עשייתו בהם כבתוך שלו" (סעיף 15 לסיכומים).

בענין פלם נקבע, בין השאר, כדלקמן:
"הוראת סעיף 9 מעניקה שיעור מס רכישה מופחת לרוכש 'דירה יחידה'. היא מוסיפה וקובעת כי לצורך זה 'יראו רוכש ובן זוגו כרוכש אחד'. השאלה היא, האם הוראה זו חלה על רכישה מלפני הנישואין, ומכוחה אין לראות במר פלם עוד רוכש 'דירה יחידה'. מבחינה לשונית, ההוראה דנה במס רכישה, על אירוע הרכישה, במועד הרכישה. רק טבעי הוא כי ההוראה מתמקדת במועד הרכישה ומכוונת למועד זה. במועד הרכישה של דירת הגב' פלם, לא היה מר פלם 'בן זוגה' של הגב' פלם."

כב' הנשיא ברק בוחן שתי תכליות שיש בהן כדי לשפוך אור על הנושא בו עסקינן:
"אחת מתכליות ההוראה שבסעיף 9 לחוק היא מניעת תכנוני מס בלתי לגיטימיים. היא ביקשה למנוע מצב שבו יירכשו מספר דירות מגורים שייוחסו לבני המשפחה השונים כדי לזכות שלא בצדק בשיעור המס המופחת המוענק ל'דירה יחידה'. תכלית זו מובילה למסקנה כי אין להחיל את ההוראה על דירה שנרכשה בטרם הנישואין, כי במועד זה אין חשש לייחוס הדירה לבני המשפחה השונים, כי עדיין אין בני משפחה והרוכש הוא רוכש יחיד ולו מיוחסת רכישת הדירה.

אך, תכלית זו,, כאמור, איננה התכלית היחידה...להוראת סעיף 9 תכלית נוספת שעניינה לראות במשפחה יחידה אחת ולהעניק לה הקלה במס רכישה בעת שהיא רוכשת דירה יחידה במשאביה המצומצמים....אף תכלית זו, לטעמי, מובילה למסקנה שאין לראות בבני הזוג פלם רוכש אחד ביחס לדירה הראשונה, ויש הצדקה להעניק למר פלם שיעור מס רכישה מופחת כרוכש 'דירה יחידה' על פי סעיף 9 לחוק."
ראה סעיף 12 להלכת פלם הנ"ל.

נסיון לאבחן את הלכת פלם
השאלה המתעוררת בענייננו היא: מה קורה כשלכל אחד מבני הזוג דירת קודמת בבעלותו המלאה והבלעדית מפני הנישואין, ויש להם הסכם ממון, וכעת אחד מהם רוכש דירת מגורים?
עפ"י כב' הנשיא ברק בפס"ד פלם:
"הנה כי כן, לשון ההוראה של סעיף 9 לחוק ותכליתה מלמדת כי פרשנותה הנכונה היא זו שההוראה חלה על רכישה במהלך הנישואין אך לא על רכישה מלפני הנישואין. מכאן "ראו רוכש ובן זוגו כרוכש אחד" החל ממועד יצירת התא המשפחתי וביחס לרכישות שבוצעו במסגרת התא המשפחתי ולא לפני כן".
הפעם בעניין דנן,פורט המשיב על התכלית השניה הנזכרת לעיל שביטא כב' הנשיא ברק. רכישת דירה ב"משאביה המצומצמים".
מאופן התנהלות העורר ומשפחתו מסיק המשיב, כי למרות הסכם הממון וההפרדה הרכושית בדרך של רישום נפרד, הרי במקרה שלנו יש ערבוב משאבים ולכן אין להיזק להפרדה הרכושית כפי שהיא מוצגת כלפי חוץ ויש לקבוע כי אין בפועל הפרדה רכושית.

כאמור בענייננו לא הובאו כל ראיות מטעם שני הצדדים. הטענה שההפרדה הרכושית היא רק "מסך עשן" טעונה הבאת ראיות והוכחה. כאמור לא הובאו ראיות בנדון. מאידך, אין מחלוקת בין הצדדים על אופן רישום הזכויות בכל אחת ואחת מן הדירות וכן על קיומו של הסכם ממון.

המשיב גם מוסיף בסיכומיו טיעון לפיו "כאשר בבעלות התא המשפחתי, על מרכיביו השונים, יותר מדירה אחת, ובודאי מקום בו נוהג התא המשפחתי בנכסי יחידיו כבשלו, הרי אין הצדקה סוציאלית - חברתית ליתן לתא המשפחתי את ההקלה בשיעור מס הרכישה. דברים אלה יפים שבעתיים עת בוחנים אנו את המציאות הכלכלית של בני הזוג קידן. ברי לנו, כי מדובר בזוג מרובה נכסים, הנהנה ממכירת נכסי המקרקעין, במסגרת התא המשפחתי ומפירות הנכס שנרכש במסגרתו, זאת בזמן שלמגורי המשפחה משמשת דירה אחרת ממסת נכסיו".
לטעמי, זהו טיעון עובדתי שאין לא זכר בחומר הראיות והוא מבוסס על הסקת מסקנות בלבד מטיעוני הצדדים.
בהיעדר ראיות ועובדות אין הועדה צריכה להניח הנחות ביחד לעושרה של המשפחה ויחידיה.

המשיב סבור כי "על מנת שהנמקתו של כב' הנשיא ברק הייתה חלה על ענייננו, היה על העורר להוכיח, ללא עוררין, כי בנכסיהם הנפרדים של בני הזוג אין כדי להשפיע על מצבו הכלכלי/סוציאלי של התא המשפחתי. ברם העורר, כאמור, בחר שלא להביא ראיות ובכך לא הרים את נטל ההוכחה נכסים, המבצע פעילות ענפה, יחסית לתא משפחתי, של מכירה ורכישה של נכסי מקרקעין, תוך ביטול מעשי של "ההפרדות" בנכסיו" (סעיף 42.12 לסיכומי המשיב).

נטל ההוכחה
האם צריך העורר להוכיח את הטיעונים האמורים? המונח "פעילות ענפה" מצריך הבאת ראיות מטעם המשיב דווקא שיש לה השפעה על המצב הכלכלי/סוציאלי של התא המשפחתי.
המשיב סבור כי "כאמור, מכלול הנסיבות בענייננו, מצביע על שיתוף מלא של בני הזוג קידן בכל משאביהם ונכסיהם הנפרדים, אף בנכסיהם מלפני הנישואין. מכאן, ובהתאם לעמדתו של כב' הנשיא ברק, מאחר שלמר קידן, קיימות הלכה למעשה, זכויות בדירתה הנפרדת של אשתו מלפני הנישואין, אין הוא בגדר רוכש "דירה יחידה" ואין הוא זכאי להפחתה המבוקשת במס הרכישה" (סעיף 42.14 סיפא לסיכומיו).

לטעמי, הצגת מצג על ידי העורר של רישום בעלויות נפרדות וכן קיום הסכם ממון מהווים ראיה לכאורה המעבירה את נטל ההפרכה למשיב. כאמור במקרה דנן לא הביא המשיב כל ראיה בנדון והסתפק בטיעונים בלבד.

הקושי בטיעון זה של המשיב הוא כי לא הובאו כל ראיות בתיק ולכן אין כאן "מכלול נסיבות" היכול לסייע לטיעוניו.

הטיעון החילופי של המשיב-הכרה במחצית הדירה
כיוון שהדירה הנרכשת תשמש למגורי התא המשפחתי בכללותו, על אף רישומה הנפרד על שם העורר, צודק המשיב כי העורר יזוכה בחישוב מועדף לעניין מס הרכישה רק באשר למחצית הדירה. ניתן לומר כי מסקנה זו נובעת מהגדרת החזקה בקשר ל"תא המשפחתי" שבסעיף 9 לחוק המיסוי: "רואים רוכש ובן זוגו וכל ילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, כרוכש אחד לעניין ההטבה בשיעור מס הרכישה, אלא אם כן מתגורר בן הזוג דרך קבע בנפרד או שהילד הוא נשוי". במקרה זה עצם המגורים המשותפים של מרכיבי ה"תא המשפחתי" באותה דירה חייבת להביא למסקנה הנ"ל.

הייתי מציע לחברי לקבל הערר באופן חלקי כך שההקלה במס הרכישה בגין "דירה יחידה" תחול רק לגבי מחצית מהדירה.
בנסיבות העניין הייתי מציע לא להשית הוצאות משפט על מי מהצדדים.





דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין - חבר
צבי פרידמן, רו"ח
אני מסכים עם התוצאה אליה הגיע חברי המלומד עו"ד דן מרגלית. עם זאת ברצוני להוסיף הערה אחת. אחת מטענותיו של ב"כ המשיב היא שמבחן מצבו הכלכלי/ סוציאלי של התא המשפחתי הוא המבחן הנוהג לעניין יישום הלכת פלם ומוסיף ואומרת ב"כ המשיב:
"משמצבו הסוציאלי/ כלכלי של התא המשפחתי, הנמדד, בין היתר, במכירת מספר דירות במסגרת התא המשפחתי, הינו שפיר, לא נולדת ההצדקה למתן ההקלה במס הרכישה לעורר. על כן, על פי ניתוח פסק דין פלם, אין המקרה דנן מצדיק את קבלת ההקלה המבוקשת....."
אמנם בסיס ההקלה בשיעור מס הרכישה ל"דירה יחידה" עמדה תכלית כלכלית שנועדה להקל עם רוכשי "דירה יחידה" ובעיקר זוגות צעירים ואומנם אחד התכליות של סעיף 9 לחוק כפי שקובע כב' הנשיא ברק עניינה לראות במשפחה יחידה אחת ולהעניק לה הקלה במס רכישה בעת שהיא רוכשת "דירה יחידה" במשאביה המצומצמים שכן, בענין פלם קובע כב' הנשיא ברק כי:
"המשפחה כמשפחה זכאית להינות משיעור המס המופחת בגין הרכישה כי זו "הדירה היחידה" של המשפחה כיחידה אחת, ואילו הדירה של גב' פלם היא דירתה שלה בלבד ולא דירת המשפחה, ולא נרכשה על ידי המשפחה אלא על ידי הגב' פלם בלבד. דירה זו לא מבטאת את עושרה ויכולתה הכלכלית של המשפחה כיחידה אחת. לטעמי, סעיף 9 מבקש להתייחס לתא המשפחתי כיחידה אחת ולבחון את מצבו הכלכלי/ סוציאלי של התא החל מהמועד שבו נוצר התא המשפחתי וביחס לנכסים שנרכשו במסגרת התא המשפחתי...."
ואולם המדובר בתכלית החקיקה באופן כללי מבלי לקבוע מסמרות כי בכל מקרה של יישום הלכת פלם שומה עלינו לבדוק את מצבה הכלכלי של המשפחה או של היחיד הרוכש "דירה יחידה". בדיקה כזו לא עשה בית המשפט העליון לגבי הזוג פלם ואין זה הגיוני לבצע בדיקות כאלו לגבי כל רוכש "דירה יחידה" בטרם שהוא נהנה משיעור מס הרכישה המופחת. גם תכלית החקיקה בענין תשלומי קיצבאות הזיקנה וקיצבאות הילדים הינה תכלית כלכלית / סוציאלית ומאותם תשלומים נהנים גם משפחות מבוססות, עשירות ובעלי חוסן כלכלי.
אשר ען כן, לדעתי, טועה באת- כח המשיב בטענתה כי מצבו הכלכלי/ סוציאלי של התא המשפחתי הוא המבחן הנוהג לענין יישום הלכת פלם.
                                   
                                                  

                                    צבי פרידמן, רו"ח- חבר
עמוס זמיר שופט בדימוס:
אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חבר הוועדה עו"ד ושמאי המקרקעין, דן מרגליות. כמו כן מקובלות עלי ההערות שהובאו בחוות דעתו של חבר הוועדה, רו"ח צבי פרידמן.


                                   

                                    עמוס זמיר שופט בדימוס
יו"ר


הוחלט ונפסק כאמור בפסק דינו של חבר הועדה, עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערר מס רכישה

  2. החזר מס רכישה

  3. הקטנת מס רכישה

  4. מס רכישה על עסקה

  5. מס רכישה על הפקעה

  6. מס רכישה עורך דין

  7. ביטול קנס מס רכישה

  8. דירה יחידה מס רכישה

  9. מס רכישה לדירה יחידה

  10. ערר על חיוב במס רכישה

  11. מס רכישה לזוגות צעירים

  12. בקשה לדחיית ערר מס רכישה

  13. שווי רכישה לצרכי מס רכישה

  14. פחת מס רכישה בניינים ישנים

  15. מכירת חלק מדירה - מס רכישה

  16. קיזוז מס רכישה מחובות החברה

  17. ערר על דחיית השגה - מס רכישה

  18. האם מס רכישה חלק משווי העסקה

  19. מס רכישה מדורג או מס רכישה מלא

  20. פטור מתשלום מס רכישה לפי תקנה 27(ב) לתקנות מס רכישה

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון